קסנופנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קסנופנסיוונית: Ξενοφάνης), משורר ופילוסוף יווני, חי בסביבות השנים 570 לפנה"ס - 475 לפנה"ס.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קסנופנס נולד בקולופון שבאסיה הקטנה. כשהיה בן עשרים וחמש נכבשה עירו על ידי הפרסים, והוא הפך לפליט והחל בחיי נדודים ברחבי יוון. חיבר שירים רבים שמתוכם נשתמרו קטעים בודדים בלבד.

בשירתו הוא מותח ביקורת על האמונות הדתיות של בני דורו, ויוצא נגד התפיסה המקובלת של האלים כעשויים בצלמו ובדמותו של האדם. הוא טוען שכל עם מייחס לאלים את תכונותיו הגופניות: התראקים מתארים את האלים כאדומי-שיער ותכולי-עיניים, ואילו האתיופים רואים אותם ככהי-עור ופחוסי-אף.

הוא מוסיף ואומר, שאילו רק לסוסים ולשוורים היו ידיים לפסל בהם אלילים, היו יוצרים אלו את אליהם בדמות סוסים, ואלו- בדמות שוורים.

בעיקר הוא מפנה ביקורת כלפי הומרוס והסיודוס, המיחסים בשיריהם לאלים את אותן חולשות ותאוות הקיימות אצל בני-אנוש, במטרה להצדיק אותן בחברה האנושית. לביקורת מסוג זה יהיה שותף, מאוחר יותר, גם אפלטון.

האל האמיתי, לדעת קסנופנס, אינו ניתן לתפיסה והבנה. הוא אינו דומה בדבר לבני-אדם, חסר גוף וצורה, רואה כל, שומע כל ויודע כל, ובמחשבתו בלבד מניע את העולם. בשל כך היה למבשר ראשון של התפיסה המונותאיסטית בתרבות המערב.