האסכולה האטומיסטית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האסכולה האטומיסטית הייתה אחד הזרמים בפילוסופיה קדם-סוקרטית. הפילוסופים האטומיסטים הביאו את פילוסופית הטבע היוונית שלפני אפלטון לשיאה. הפילוסופיה האטומיסטית הוצעה בקוויה הכלליים על ידי לוקיפוס, ופותחה בהמשך על ידי תלמידו דמוקריטוס. ההבחנה בין דעות המורה ודעות התלמיד קשה עד בלתי אפשרית. בפילוסופיה זו נעשה ניסיון לתת מענה לקשיים שהעלו הפילוסופים האליאטים - פרמנידס וזנון מאלאה. בנוגע לפרמנידס חשוב להבין כי האטומיסטים לא ניסו לבטל את דבריו, אלא להסביר את נכונותם עם מספר סייגים משלהם.
על פי פילוסופיה זו, החומרים בטבע ניתנים לחלוקה, בה מקבלים אותו חומר אבל בגרסה מוקטנת שלו, וזאת עד שמגיעים לחלקיקים זעירים, להם זיזים ושקעים, המסוגלים להתחבר זה לזה (על-פי דמוקריטוס גם תכונות רוחניות היו מורכבות מאטומים). חלקיקים אלו נקראו atomos, כלומר חלקיקים שאי אפשר לחלקם.
תוכן עניינים |
[עריכה] עקרונות האטומיסטים
- קיים בעולם ריבוי של ישויות.
- הישויות הן בעלות צורות שונות.
- בין הישויות קיים ריק.
- הריק הוא מה שאיננו, ובכל זאת קיים.
- האטומים והריק מרכיבים ביחד עולם משנה.
האטומיסטים לוקחים את רעיון ה"ההוויה" של פרמנידס וטוענים שיש "הוייה" בעולם, ומתוכה ניתן להרכיב אינסוף צירופים ודברים בעולם. העולם בנוי מאוסף של ישויות פרמנידיות אשר השינוי בהן הוא הגדרת ההשתנות ביחסיהן. את ריבוי המצבים מאפשר הריק המצוי בין האטומים. ה-"ריק" של האטומיסטים לא סותר את דבריו של פרמנידס שמדבר על הוויה, שכן הם עולים על רעיונותיו של פרמנידס לפיהם דבר הווה יכול להיות גם לא חומרי, ומגדירים את קיומו של "הלא כלום" - "הריק". הריק הוא לא קיים בפרספקטיבה נפשית לפיהם, ולא בזאת החומרית.
[עריכה] השינוי ע"פ האטומיסטים
כאשר קיים ריבוי אטומים המופרדים על ידי הריק, אזי אין בעיה שהם יהיו מופרדים באופן שונה כל פעם. הדבר לא סותר את האי-השתנות של פרמנידס. האטומיסטים מתנגדים להיראקליטוס שאומר כי העולם מצוי בשינוי מתמיד ומקיים יצירה של יש מאין. הם חושבים כי האטומים נצחיים, ולכן שום דבר חדש לא נעלם מן העולם, וכן שום דבר חדש גם לא מופיע משום מקום.
[עריכה] התנועה ע"פ האטומיסטים
על מנת שאחד האטומים יזוז יש צורך שיהיה מקום פנוי אליו יוכל לנוע אטום אחר. במקום הזה אסור שתהיה "הווייה" - מכאן שהתנועה מחייבת "ריק". האטומיסטים, כך נראה, יצרו בין כלאיים: מצד אחד, משהו שאיננו קיים על-מנת שיהיה ניתן לנזוז אליו. מצד שני, צריך להיות קיים על מנת שניתן יהיה להתייחס אליו.
[עריכה] אפיקורוס
אפיקורוס לקח את הפילוסופיה האטומיסטית צעד נוסף, כאשר הגה את האסכולה האפיקוראית. הוא לא שלל את קודמיו, אלא הוסיף עליהם את ההנחה שהאטומים נעים בצורה לא קבועה הנתונה לשינויים אקראיים. בנוסף, סבר כי גם נפש האדם מורכבת מאטומים, הנפרדים אחד מהשני עם מותו של האדם.
[עריכה] פריחתה המחודשת של האסכולה
ג'ון דלטון (ואחרים בתקופתו) טען כי כל יסוד כימי באשר הוא, מורכב מאטומים, שלכולם משקל אטומי (מאסה אטומית) קבוע ואחיד. הוא ערך לוח משקלים אטומיים יחסיים, בהתבסס על משקלו של המימן, היסוד הקל ביותר.
