קשר (חבל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קשר הרקלס
קשר בשרוך נעל – כנראה הקשר הנפוץ ביותר
שטיח קשרים

קשר הוא חיבור של חבל, חוט ודומיהם לעצם אחר או לעצמו, כאשר החיבור מתבצע רק בכריכות ופיתולים בחבל, ללא שימוש באמצעים או בחומרים נוספים. השימוש בקשרים ידוע כבר מהתקופה הפרהיסטורית, והוא שוכלל במיוחד בתחומי הימאות, המחנאות והטיפוס.

בימי קדם שימשו קשרים גם לצורך מדידה, רישום ומעקב; כך נולדה למשל יחידת המהירות הימית קשר, שאומצה גם בתעופה.

לבני האינקה, שחיו ברכס האנדים בפרו שימשו קשרים לצורך רישום ותקשורת. הם ניהלו את ממלכתם ללא כתב של ממש, והרשומות שלהם נוהלו בחבלים קשורים, מעין כתב, שנקרא קיפו (Kiphu).

אחת הטכניקות ליצירת שטיחים היא קשירת חוטים קצרים לרשת, ולמעשה ניתן להתייחס לכל אריג כאל "קשר אחד גדול", כאשר הקשירה המשמשת ליצירת הבד נקראת אריגה או סריגה.

קשרים משתלבים גם בדתות ובאמנות מימי קדם ועד היום.

קשרים בהיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרהיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקדמונים השתמשו לצורך קשירה בחוטים מהטבע; למשל – קנוקנות של גפנים, עלי במבוק, סיבים שהופקו מעלי צמח האֲגָבָה, או גידים מהחי. לקשירה היה תפקיד מעשי בחיי האדם, למשל לחיבור להב גרזן העשוי מאבן צור לידית העץ שלו, קשירת קרס עשוי עצם ליצירת חכה, או לחיבור קלונסאות לבנית צריפים, גשרים וכדומה.

סין העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסין, גשר הקשת הבנוי על ידי קשירה של קורות במבוק באמצעות חבלי במבוק הוא אייקון ארכאולוגי שמידת פרסומו משתווה לפרסומו של מגדל אייפל, למשל, במערב. גשרים אלה ידועים בין השאר מציורים סיניים עתיקים.

אלכסנדר מוקדון והקשר הגורדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקשר המפורסם ביותר בהיסטוריה המערבית הוא כנראה קשר גורדי אשר הפך בהשאלה למושג המתאר תסבוכת של אירועים שקשה להתירה:

„הניסיון הקיצוני של התרת הקשר הגורדי המדיני והארצי בבת אחת לפתרון שאלת ההוה"

ברדיצ'בסקי, מאמרים ע"ו

קשרים בדתות השונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפילין של יד ושל ראש

קשרים ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך"

– דברים ו', ח'

"... מלמד שהראה הקב"ה למשה קשר של תפילין"

תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ז'
  • הקשרים בציציות הטלית.
ציצית עם פתיל תכלת בקשירה לפי מנהג היהודים הקראים

"ואלו קשרים שחייבין עליהן קשר הגמלין וקשר הספנין וכשם שהוא חייב על קישורן כך הוא חייב על היתרן ר"מ אומר כל קשר שהוא יכול להתירו באחת מידיו אין חייבין עליו"

תלמוד בבלי, מסכת שבת, פרק ט"ו, א'

קשרים באסלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

„אמר שליח האל, "השטן שם שלושה קשרים מאחורי כל הישן. על כל קשר הוא קורא ונושף את המילים הבאות, 'הלילה ארוך, המשך לישון.' כאשר הישן מתעורר וזוכר את אללה, מותר קשר אחד; כאשר הוא מטָּהֵר, מותר הקשר השני; כאשר הוא מתפלל, מותר הקשר השלישי והוא קם נמרץ ובלב טוב באותו בוקר; ולא – הוא קם עצלן ובלב כבד."

– מהקובץ „צחיח' אל-בוכרי", כרך 2, ספר 21, מספר 243

קשרים בנצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נזירי הכנסייה היוונית משתמשים בקומבולוגיון (או קומבושוינון) - חבל עם מאה קשרים לספירת כריעות ברך והצטלבויות בזמן התפילה.

קשרים בבודהיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבודהיסטים מציירים תבניות דו-ממדיות בהשראה של קשרים ללא קצוות. למשל, הקשר הבלתי נגמר הוא אחד משמונה סמלי המזל של הבודהיזם הטיבטי, אשר מהווה גם סמל לאהבה, שמחה ושגשוג אינסופיים.

תורת קשירת הקשרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קשרים

קושרי הקשרים המקצועיים, למשל בתחום ההובלה, הימאות וטיפוס הצוקים, פיתחו במשך השנים סוגי קשרים רבים – קשר לכל מטרה ולכל סוג של חבל.

מושגי יסוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מושגי יסוד בחבל הנקשר

בהוראת הקשירה משתמשים במושגים הבאים לגבי החבל הנקשר:

  • הקצה העובד - הקצה אותו מחזיקים ומתפעלים על-מנת ליצור את הקשר
  • קצה קבוע - הקצה השני של החבל, שאינו הקצה העובד
  • קפל - כיפוף בחבל בצורת האות 'U' כך שהוא חוזר ב-180°
  • לולאה - מעגל שיוצרים כך שהחבל עולה על עצמו
  • מרפק - שתי נקודות הצטלבות הנוצרות על ידי פיתול של לולאה
  • היקף או הקפה - סיבוב החבל סיבוב שלם סביב מוט, יתד וכדומה

סיווג-משנה של קשרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימאות ובמחנאות משתמשים במילה קשר רק לתיאור חיבור בין שני חבלים. לסוגים אחרים של חיבורים הם נותנים שמות שונים:

  • אבטחה - קשירת חבל לעצמו, בדרך-כלל בקצהו. משמש כ"מעצור" למניעת בריחת חבל המושחל דרך חור, או למניעת היפרמות החבל בקצהו.
  • חיבור או קשר אמיתי הוא קשר בין שני חבלים, באותו עובי או בעביים שונים
  • קביעה - חיבור חבל למוט
  • כפיתה - חיבור שני מוטות באמצעות חבל
  • כריכה - ליפוף חוט סביב קצה חבל כדי למנוע את פרימתו
  • שזירה - בניית חבלים על ידי פיתול
  • קליעה - חיבור חבלים בשתי-וערב
  • בלוק - קשר המשלב חבל ומוטות המשמש למשיכה ומתיחה של חבל בעוצמה רבה, למשל כדי לחלץ רכב ששקע בחול או בבוץ
  • קיצור - קשר במרכזו של חבל בודד שנועד לקצר אותו
  • ספלייס - חיבור חבלים שזורים, או יצירת לולאה ללא קשר

פיזיקה של קשרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התופעה הפיזיקלית החשובה ביותר בקשר היא החיכוך. אילולא החיכוך, כל קשר היה מחליק ונפתח. חבלים חלקים או רטובים מחייבים קשרים מיוחדים – למשל, קשר הדייגים המשמש לחיבור חוטי ניילון.

מציינים את חוזק הקשר במידה בה הוא מחליש את החבל, והוא נמדד באחוזים מעומס הקריעה של החבל. לדוגמה, לולאת שמינית מחלישה את החבל בכעשרים אחוזים. לקשרים שונים חוזק שונה, ורוב הקשרים השימושיים מחלישים את החבל בין 15 ל-40 אחוזים. חוזק הקשר תלוי במידה רבה בתכונות הנובעות ממבנה החבל ומן החומר ממנו הוא עשוי, ובמיוחד באלאסטיות שלו, בקשירוּת (עד כמה הוא "נוח" לקשירת קשרים) שלו ובהבדלים בין אלמנטים שונים בחבל (למשל, ליבה ומעטפת). ההבדל בין מידת ההחלשה בין קשרים שונים תלויה במספר גורמים:

רדיוס העקמומיות המינימאלי של החבל בתוך הקשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קשר מחליש את החבל מכיוון שכיפוף החבל שבתוך הקשר יוצר חלוקה לא שווה של העומס בין הסיבים, ולכן עומס מוגבר על חלק מהם. הקשר חלש יותר משאר החבל, ולכן החבל נקרע דווקא שם. כדי להבין מדוע זה כך, נציין, שכדי לקשור קשר בחבל הוא חייב להתכופף. בגלל שלחבל, ואפילו הדק ביותר, יש עובי, מרכיבי החבל בחלק החיצוני של הכפיפה הזו נמתחים והרכיבים הפנימיים בכפיפה אינם נמתחים. במילים אחרות ניתן לומר כי רק חלק מן החבל נושא בעומס בנקודת הכפיפה, וברור כי החבל חלש יותר בנקודה זו. יוצא מכאן שהנקודה החלשה ביותר בקשר היא זו בה רדיוס העקמומיות הוא מינימאלי (השבירה בחבל חזקה ביותר) והכיפוף הוא חד ביותר. נקודה זו נקראת בשם ניפּ (nip). למרבית הקשרים יש שני ניפים. ניתן להעריך בקירוב ראשון חוזק של קשר על פי מראהו ורדיוס הכיפוף בניפים שלו. קל להשוות שני קשרים על פי רדיוס הכיפוף בניפים, ולקבל הערכה איכותית איזה מהם חזק יותר.

חיכוך בתוך קשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

גודל נוסף המשפיע על חוזק הקשר, הוא החיכוך בין קטעי החבל השונים בתוך הקשר. כוח החיכוך, הפועל תמיד בכיוון ההפוך לכיוון הפעלת הכוחות, וכנגד התנועה, בעצם מתנגד למתיחת החבל בתוך הקשר, ובכך מקטין את הכוח המופעל על החבל בניפ. לכן, ככל שהחיכוך בתוך הקשר גדול יותר, הקשר יהיה חזק יותר.

החיכוך בין קטעי החבל השונים בקשר, תלוי בשני גורמים:

  1. אורך החבל בתוך הקשר, מנקודת הכניסה שלו לקשר ועד הניפ. ככל שאורך זה גדול יותר, החיכוך גדול יותר.
  2. שטח המגע בין החבלים בתוך הקשר. מדד זה תלוי באורך החבלים בתוך הקשר, אבל לא רק בו. לכאורה, נראה כי שטח המגע בין החבלים בתוך הקשר הוא תכונה של הקשר והוא קבוע לחבלים באותו עובי ובאותה קשיות, אך אין זה כך. ניתן להקטין את שטח המגע בחלק מן הקשרים (בעיקר בקשרים בחבל כפול, בלולאות וכו'), על ידי קשירת קשרים לא מסודרים. הקשר יכול להיות נכון אבל לא מסודר, מה שקרוי בפי המטפסים 'קשר לא יפה', או 'קשר עם הצלבות'. הצלבות כאלה עשויות להחליש את הקשר במידה משמעותית.

מחליטים להשתמש בקשר המתאים ביותר לאותו המקרה, על פי חוזקו של הקשר, הבטיחות שלו באותה תצורה וכיווני המשיכה. ברור כי עבור חבל מסוים וקשר מסוים, רדיוס הכיפוף בניפּ ואורך החבל המשתתף בקשר הם קבועים, בהיותם תכונות של הקשר ושל החבל. מכאן, שכדי לקבל את הקשר החזק ביותר, צריך פשוט לקשור קשר מסודר.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קשרים בימאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ימאים משתמשים בקשרים לקשירת הספינה לברווז שברציף, לחיבור חבל לעוגן, לחיבור המעלנים למפרשים, לקשירת המעלנים לאחר הרמת המפרשים, ועוד. קשרים כגון: הצלה, קשר טבעת (שני חצאי-קביעות), קשר בוהן, קשר דייגים , קשר דייגים כפול, שמינית, קשר בוהן כפול (קשר אל"ף) ועוד.

ישנן גם קשרי עלמנות כגון ראש טורקי ואגרוף קוף.

קשרים במחנאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחנאות משתמשים בקשרים לבניית אוהלים – לחיבור בד האוהל למוטות האוהל וליתדות, לבניית מבנים מסנדות (מוטות), ועוד.

קשרים אצל מובילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהגי משאיות ובכלל מובילים ברכב משתמשים בחבלים לקיבוע משאות לרכב, ולקשירת יריעות הגנה המכסות את המטען.

קשרים בטיפוס, מערנות וקניונינג, וחילוצי חבלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטפסים משתמשים בקשרים לעיגון חבל הטיפוס, לחיבור החבלים לאביזרים השונים, לאבטחת המטפסים מפני נפילה, ועוד. בטיפוס משתמשים במגוון רב של קשרים, לולאות וקביעות וביניהם: שמינית, שמינית עוקבת, פלמי, דייגים כפול, הצלה, פרפר, מוט, איטלקי, פרוסיק, פרוסיק צרפתי ופרפר אלפיני.

קשרים בדיג[עריכת קוד מקור | עריכה]

דייגים משתמשים בקשרים לחיבור חוטים שונים, לקשירת הקרסים, המשקולות והמצופים. כמו כן עליהם ללמוד דרכים למנוע קשירה לא-רצונית ("פלונטר") בחבלים ובחוטים.

קשרים באמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקרמה צבעוני מסוג קוונדולי (Cavandoli)
דוגמה נוספת: צמיד ממקרמה הקשור מחוטי רקמה

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]