מגדל אייפל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מגדל אייפל בשעות הזריחה
מגדל אייפל

מגדל אייפל (אֵפֵל, בצרפתית: Tour Eiffel) הוא מגדל ברזל בפריז, בירת צרפת המתנשא לגובה של 324 מטר. המגדל נבנה בשנת 1889 בשאן דה מארס, ליד נהר הסן, והוא אחד האתרים המפורסמים ביותר בעולם. המגדל נקרא על שם המהנדס גוסטב אייפל שבנה אותו. כשישה מיליון מבקרים פוקדים את האתר מדי שנה. נכון ל-2010 ביקרו בו למעלה מ-250 מיליון מבקרים. המגדל, שבנייתו עוררה בזמנו התנגדות רבה, עד שנשקל לפרקו, הוא כיום סימן ההיכר של העיר ובין המבנים המוכרים בעולם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברק פוגע במגדל אייפל בשנת 1902
מגדל אייפל בעת הקמתו

המגדל תוכנן תחילה לברצלונה שבספרד אך הוחלט לבסוף לבנות אותו בפריז לכבוד התערוכה העולמית של פריז (1889) במלאת 100 שנה למהפכה הצרפתית. את הרעיון להקמת המגדל הגה גוסטב אייפל בעקבות מחקריו על שימוש בפלדות מעולות לבניית גשרים. לבניית המגדל התנגדו רבים, ובהם מדינאים ואנשי רוח, שטענו שצורת המגדל אינה משתלבת בסגנון הבנייה המקובל בפריז, שהוא סגנון מקושט ומסיבי ובנוי מאבן, לעומת מבנה המגדל שהוא חד, זוויתי, גבוה מאוד ועשוי ברזל. כן חששו שבנייתו לא תושלם עד מועד פתיחת התערוכה, ומההשקעה הכספית הגדולה בבנייתו.

לאחר שתוכנית הבנייה אושרה על ידי ממשלת צרפת, על-אף ההתנגדות בציבור, התחייב אייפל לסיים את בניית המגדל במועד, וכך היה. הבנייה ארכה שנתיים, חודשיים וחמישה ימים, והמגדל נחנך ב-31 במרץ 1889, כשגוסטב אייפל טיפס את 1,665 המדרגות לקומה השלישית והתכבד בתליית הדגל הצרפתי על התורן. הוא נפתח לציבור ב-6 במאי. עלות הבנייה כוסתה בתוך שנה, ממכירת כרטיסי כניסה לתערוכה.

הוויכוחים בעניין המגדל נמשכו בציבור הצרפתי, ובשנת 1909 כמעט שהחלו בפירוקו. לבסוף הוחלט להשתמש בו כתחנת אלחוט ממשלתית והודות לכך ניצל המגדל. אייפל היה מתוסכל וממורמר עקב הוויכוחים והביקורת ונהג להתגורר ולהתבודד בחדר שבנה לעצמו בקצה המגדל. רק מאוחר יותר הבינו בציבור את ערכו של המגדל, הן כמתקן תקשורת והן כאתר תיירות.

דעה מפורסמת נגד המגדל מיוחסת לאוסקר ויילד, המצוטט כמי שאמר שבבואו לפריז הוא היה רוצה להשתכן במגדל אייפל כדי שלא ייאלץ לחזות בכיעורו. כמו כן נאמר שהסופר גי דה מופאסאן נהג לאכול את ארוחת-הצהריים שלו מדי יום במסעדה שבמגדל "משום שזה המקום היחיד בפריז שאין רואים ממנו את מגדל אייפל".

במשך כ-40 שנה, מפתיחתו ועד הקמת בניין קרייזלר בניו יורק (1930), היה מגדל אייפל המבנה הגבוה ביותר בעולם.

מאז הקמתו בוצעו בו שינויים ושיפורים רבים. ב-1900 נבנתה מרפסת נוספת בקומה השנייה, כ20 מטר מעל המרפסת הראשונה. ב-1957, במהלך שיפוץ בעקבות שרפה שפרצה במגדל, הוכן הבסיס לאנטנה ובכך נוסף גובה למגדל. ב-1983 הסתיימה בנייתה של קומה עבור תחנת הטלוויזיה הצרפתית וכן מערכת מעליות חדשה. ב-1986 הותקנה מערכת התאורה הנוכחית של המגדל.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבט מבפנים על מגדל אייפל

מגדל אייפל הוא מבנה ברזל קל יחסית אשר נבנה ממסבכים המקנים לו יציבות רבה על אף שמסתו קטנה יחסית. המגדל בנוי מ-18,038 קורות ברזל חשיל שחוברו בכשניים וחצי מיליון מסמרות.‏[1] לבנייתו נעזרו ב-300 טפסנים אקרובטים. לוחות הפלדה והחומרים עובדו במפעלים והובאו לאתר הבנייה כשהם מוכנים להרכבה. בבניית המגדל השתמשו ב-7,300 טון פלדה. משקלו הכולל של המגדל כ-10,100 טון. המגדל נצבע מדי שבע שנים, ולמבצע הצביעה דרושים כ-60 טון צבע.‏[1]

גובהו הכולל של המבנה 324 מטרים (מפני הקרקע עד לקצה האנטנה בראש המגדל), ובו שלוש קומות עיקריות:

  • קומה א', בגובה 57 מטר מעל פני הקרקע
  • קומה ב', בגובה 115 מטר מעל פני הקרקע
  • קומה ג', בגובה 276 מטר מעל פני הקרקע

בתוך רגלי המגדל ישנן מעליות גדולות הנושאות כשישים איש כל אחת עד לקומה השנייה. בקומה השנייה ישנה מעלית אחרת, קטנה יותר, שעולה לקומה השלישית. במבנה ישנן 1,665 מדרגות, המגיעות עד לקומה השלישית, אך הן פתוחות לקהל רק עד הקומה השנייה, לשם מובילות 1,120 מדרגות בלבד.

בקומות הראשונה והשנייה קיימות מסעדות, חנויות ובתי קפה, ובקומה העליונה תא מגודר, שממנו ניתן לצפות על העיר וסביבותיה. ביום בהיר ניתן לצפות למרחק של כשבעים קילומטר. נקודת תצפית נוספת נמצאת במרפסת הסמוכה לחדר שהיה בשימושו של גוסטב אייפל, ומשמש כיום כמוזיאון שבו נשמר הריהוט שהיה בשימושו של אייפל. בחדר מוצגות בובות שעווה של אייפל ותומאס אלווה אדיסון המשחזרות ביקור של אדיסון במבנה בעת חנוכתו.

תנועת המגדל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד התנודות הרגילות הנובעות מהרוח, הקיימות בכל המגדלים הגבוהים, חשוף מגדל אייפל, העשוי מתכת, לגורם תנודה גדול יותר. מאחר שמתכת מתרחבת בזמן התחממותה, בימים בהירים השמש גורמת לקורות המתכת שנחשפות ישירות לאורה להתרחב עד כדי כך שהמגדל נוטה ב-16–18 סנטימטר ממנה והלאה. לאחר שקיעת החמה חוזר המגדל למצבו המאונך הרגיל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 48°51′29.88″N 2°17′40.2″E / 48.8583000°N 2.294500°E / 48.8583000; 2.294500