מגדל אייפל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

_{קואורדינטות: 48°51′30″N 2°17′40″E}

מגדל אייפל

תמונות מעת הקמת המגדל

ברק פוגע במגדל אייפל בשנת 1902

מגדל אייפל בעת הקמתו

העתק מוקטן של המגדל במלון פריס בלאס וגאס

מגדל אייפל (בצרפתית: Tour Eiffel) הוא מגדל ברזל בפריז, בירת צרפת. המגדל, אחד האתרים המפורסמים ביותר בעיר, נקרא על שם המהנדס גוסטב אייפל שבנה אותו. כשישה מיליון מבקרים פוקדים את האתר מדי שנה. נכון ל-2008 ביקרו בו למעלה מ-225 מיליון מבקרים. המגדל, שבנייתו עוררה בזמנו התנגדות רבה, עד שנשקל לפרקו, הוא כיום סימן ההיכר של העיר.

[עריכה] היסטוריה

המגדל נבנה במיוחד לתערוכה העולמית, שהתקיימה בפריז ב-1889, במלאת 100 שנה למהפכה הצרפתית. את הרעיון להקמת המגדל הגה אייפל בעקבות מחקריו על שימוש בפלדות מעולות לבניית גשרים. לבניית המגדל התנגדו רבים, ביניהם מדינאים ואנשי רוח, שטענו שצורת המגדל אינה משתלבת בסגנון הבנייה המקובל בפריז, שהוא סגנון מקושט ומסיבי ובנוי מאבן, לעומת מבנה המגדל שהוא חד, זוויתי, גבוה מאוד ועשוי ברזל. כן חששו שבנייתו לא תושלם עד מועד פתיחת התערוכה ומההשקעה הכספית הגדולה בבנייתו.

לאחר שתוכנית הבנייה אושרה על ידי ממשלת צרפת, על-אף ההתנגדות בציבור, התחייב אייפל לסיים את בניית המגדל במועד, וכך היה. הבנייה ארכה שנתיים, חודשיים וחמישה ימים והמגדל נחנך ב-31 במרץ 1889, כשגוסטב אייפל טיפס את 1,665 המדרגות לקומה השלישית. הוא נפתח לציבור ב-6 במאי. עלות הבנייה כוסתה בתוך שנה, ממכירת כרטיסי כניסה לתערוכה.

הוויכוחים בעניין המגדל נמשכו בציבור הצרפתי, ובשנת 1909 כמעט שהחלו בפירוקו. לבסוף הוחלט להשתמש בו כתחנת אלחוט ממשלתית והודות לכך ניצל המגדל. אייפל היה מתוסכל וממורמר עקב הוויכוחים והביקורת ונהג להתגורר ולהתבודד בחדר שבנה לעצמו בקצה המגדל. רק מאוחר יותר הבינו בציבור את ערכו של המגדל, הן כמתקן תקשורת והן כאתר תיירות.

דעה מפורסמת נגד המגדל מיוחסת לאוסקר ויילד המצוטט כמי שאמר שבבואו לפריז הוא היה רוצה להשתכן במגדל אייפל כדי שלא ייאלץ לחזות בכיעורו. כמו כן נאמר שהסופר גי דה מופאסאן נהג לאכול את ארוחת-הצהריים שלו מדי יום במסעדה שבמגדל "משום שזה המקום היחיד בפריז שלא רואים ממנו את מגדל אייפל".

במשך כ-40 שנה, מפתיחתו ועד הקמת בניין קרייזלר בניו יורק (1930), היה מגדל אייפל המבנה הגבוה ביותר בעולם.

[עריכה] תיאור

מגדל אייפל הוא מבנה ברזל קל יחסית אשר נבנה ממסבכים המקנים לו יציבות רבה על אף שמסתו קטנה יחסית. המגדל בנוי מ-18,038 קורות ברזל חשיל שחוברו ב-2,500,000 מסמרים. לבנייתו נעזרו ב-300 טפסנים אקרובטים. לוחות הפלדה והחומרים עובדו במפעלים והובאו לאתר הבנייה כשהם מוכנים להרכבה. בבניית המגדל השתמשו ב-7,300 טון פלדה. משקלו הכולל של המגדל כ-10,100 טון. המגדל נצבע מדי חמש שנים, ולמבצע הצביעה דרושים כ-50 טון צבע.[1]

גובהו של המגדל 324 מטרים ובו שלוש קומות עיקריות:

קומה א', בגובה 57 מטר

קומה ב', בגובה 115 מטר

קומה ג', החלק הגבוה ביותר

בתוך רגלי המגדל ישנן מעליות גדולות הנושאות כשישים איש כל אחת עד לקומה השנייה. בקומה השנייה ישנה מעלית אחרת, קטנה יותר, שעולה לקומה השלישית. ישנן 1,665 מדרגות, שבהן ניתן לעלות עד הקומה השנייה.

בקומות הראשונה והשנייה קיימות מסעדות, חנויות ובתי קפה, ובקומה העליונה תא מגודר, שממנו צופים על פריז וסביבותיה. ביום בהיר ניתן לצפות למרחק של כשבעים ק"מ. ישנה נקודת תצפית נוספת, מרפסת הפתוחה מעל התא וחדרו של אייפל, ובו כל הריהוט שהיה בשימושו.

[עריכה] תנועת המגדל

מלבד התנודות הרגילות הנובעות מהרוח, הקיימות בכל המגדלים הגבוהים, חשוף מגדל אייפל, העשוי מתכת, לגורם תנודה גדול יותר. מאחר ומתכת מתרחבת בזמן התחממותה, בימים בהירים השמש גורמת לקורות המתכת שנחשפים ישירות לאורה להתרחב עד כדי כך שהמגדל נוטה ב-16-18 ס"מ ממנה והלאה. לאחר שקיעת החמה חוזר המגדל למצבו המאונך הרגיל.