סקופיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סקופיה
Скопје
OpstiniMK.png

סמל העיר
Flag of Skopje.png
דגל העיר
מדינה / טריטוריה Flag of Macedonia.svg  מקדוניה
מחוז סקופיה רבתי
ראש העיר טריפון קוסטובסקי
שטח 1,854 קמ"ר
גובה 240 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ במטרופולין
 ‑ צפיפות

506,926‏  (נכון ל-2004)
587,300‏  (נכון ל-2004)
273.42 נפש לקמ"ר (נכון ל-2004)
קואורדינטות 42°0′N 21°26′E / 42.000°N 21.433°E / 42.000; 21.433קואורדינטות: 42°0′N 21°26′E / 42.000°N 21.433°E / 42.000; 21.433
אזור זמן UTC +1
http://www.skopje.gov.mk/en
מבצר סקופיה
פסל האם תרזה בסקופיה
שעון על קיר תחנת הרכבת לשעבר שנעצר בשעת רעידת האדמה ב-26/7/63 בשעה 05.17 בבוקר. כיום-מוזיאון העיר סקופיה

סקופיה (מקדונית: Скопје, להאזנה) היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר במקדוניה, ובה גרים כרבע מתושבי המדינה כולה. העיר היא המרכז הפוליטי, התרבותי, הכלכלי והאקדמי של מקדוניה. בתקופת האימפריה הרומית הייתה העיר ידועה בשם סקופי (Scupi). היא התפתחה במהירות לאחר מלחמת העולם השנייה, אך התקדמות זאת נעצרה לאחר רעידת אדמה שפגעה בה ב-1963. כיום סקופיה היא עיר מודרנית עם מגוון רחב של מונומנטים תרבותיים.

סקופיה ממוקמת בחלק העליון של עמק וארדאר, והיא שוכנת על הנתיב הבלקני המחבר את אתונה עם מרכז אירופה. במפקד אוכלוסין שנערך ב-2004 התברר כי אוכלוסיית העיר מונה כ-506,000 תושבים. העיר היא מרכז חשוב עבור עיבוד מתכות, כימיקלים, חומר גלם מעץ, ותעשיות דפוס, אך החל מ-1991 העיר סובלת מירידה בנפח העסקים. ההתפתחות התעשייתית של העיר לוותה בפיתוחם של מגזרי המסחר והבנקאות, כמו גם מתן דגש על תחום התרבות והספורט.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמה של העיר שונה ב-1912 מאוסקופ לסקופליה (אוסקוב היא הצורה הטורקית לסקופיה)‏[1]. מאז שנות ה-50 שמה של העיר במקדונית היה סקופיה (Скопје), דבר ששיקף את החלטתם של המקדונים לאמץ את האיות הקירילי של המילה Skopie. מקורו של השם במילה הלטינית "סקופי" (Scupi; כיום האלבנים קוראים לעיר Shkupi - שקופי). ניתן להסביר את השם הזה כהתייחסות לשבט אילירי מקומי‏[2], או למילים ביוונית סקופיון וסקופיין שמשמעותן להתבונן החוצה‏[3], דבר המהווה התייחסות למוצאה של סקופיה בתקופה הקלאסית כעיר-מבצר יוונית-רומית[4]. בימי הביניים סקופיה הייתה בשליטה לסירוגין של האימפריה הבולגרית; התרגום בבולגרית לשמה של העיר הוא Скопие‏ (Skopie). השם הטורקי של העיר הוא Üsküp והיא הייתה ידועה כאוסקוב או אוסקופ ברוב השפות המערב אירופיות בתקופת השלטון העות'מאני[5]. השם הסרבי של העיר סקופליה (Скопље); שמה של העיר היה ידוע בצורה זו מאז שהיא הצטרפה לממלכת סרביה, והוא נותר בשימור גם במהלך תקופתה של ממלכת יוגוסלביה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזור שבו שוכנת סקופיה המודרנית היה מאוכלס החל משנת 3500 לפנה"ס בקירוב; באזור מבצר קייל העתיק המשקיף על העיר נמצאו שרידים של יישוב נאוליתי קדום. ההשערה היא כי היישוב נוסד על ידי הפאיוניאנים, שהיו עם שהתיישב באזור. שבט הדארדאני, אחד מהשבטים האילירים-תראקים, פלש לאזור במאה ה-3. סקופיה עברה לשלטון האימפריה הרומית לאחר שהגנרל הרומי קווינטוס קאיקיליוס מטלוס הביס את אנדריסקוס בשנת 148 לפנה"ס, ולאחר מכן הוקמה הפרובינקיה הרומית מקדוניה. ההתרחבות צפונה של האימפריה בתקופתו של אוגוסטוס הובילה להקמתה של פרובינקיית מואסיה, ולשילובה של סקופיה בפרובינקיה. לאחר חלוקת הפרובינקיה על ידי דומיטיאנוס בשנת 86, סקופיה הועלתה לדרגת מושבה והפכה למקום המושב של ממשלת הפרובינקיה החדשה. החל משנת 395 העיר הייתה נתונה לשליטת האימפריה הביזנטית.

הבישוף הראשון של העיר שיש עליו מידע הוא פריגוריוס, שנכח במועצת סרדיקה. סקופיה הייתה ככל הנראה ארכידיוקסיה החל מאמצע המאה ה-5[6].

הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס הראשון נולד במבצר טורסיום שליד סקופי בשנת 483. סקופיה נחרבה כמעט לחלוטין ב-518 על ידי רעידת אדמה. יוסטיניאנוס סייע לתושבי העיר באמצעות הקמת יישוב חדש צפונית לאתר של סקופיה, שנקרא יוסטיניאנה פרימה. אולם, יוסטיניאנה ושרידי סקופי נחרבו על ידי הסלאבים שפלשו לאזור במאה ה-7. הסלאבים שינו את שמו של המקום לסקופיה, אך בסופו של דבר גורשו על ידי הביזנטים.

במהלך רוב ימי הביניים המוקדמים העיירה הייתה נתונה במאבקי שליטה בין האימפריה הביזנטית לאימפריה הבולגרית. בין 972 ל-992 העיר הייתה לבירתה של האימפריה הבולגרית הראשונה[7]. לאחר מכן נפילתה של האימפריה הבולגרית הראשונה ב-1018 סקופיה הפכה לעיר הבירה של האזור המנהלי הביזנטי בולגריה. סקופיה הפכה בהדרגה למרכז מסחר חשוב, אך התדרדרה פעם נוספת לאחר שספגה רעידת אדמה קטלנית נוספת בשלהי המאה ה-11. העיר הייתה במאה ה-13 לבירתו של הלורד הפאודלי קונסטנטין אסן, שמאוחר יותר הפך לצאר של בולגריה. העיר נכבשה על ידי הסרבים ב-1282. סטפן דושאן הכריז על העיר כבירת האימפריה הסרבית ב-1346.

האימפריה העות'מאנית כבשה את סקופיה ב-1392, שלוש שנים לאחר תבוסת הסרבים בקרב קוסובו. במשך חמש מאות השנים הבאות העיר הייתה ידועה בשם הטורקי אוסקוב או אוסקופ. אוסקוב העות'מאנית הייתה עיר הבירה של וילאיה (מחוז) קוסובו, שהשתרעה על פני שטח גדול יותר מאשר קוסובו המודרנית‏[8].

מאפייני העיר השתנו בצורה בולטת בתקופה זו. העות'מאנים הביאו איתם את האסלאם, ובנו מסגדים ומבנים עות'מאניים טיפוסיים אחרים, כגון חמאמים (סוג של בית מרחץ) ופונדקים למטיילים. חלק מהמבנים הללו קיימים עד היום. יהודים ספרדים רבים שגורשו מספרד התיישבו בעיר, והגדילו את המגוון האתני שלה. האזור הימי-ביניימי של העיר נפגע קשות ברעידת אדמה שהתרחשה ב-1555, אך התאושש והחל לשגשג מחדש תוך זמן קצר. במאה ה-17 אוכלוסיית העיר כבר מנתה בין 30,000 ל-60,000 תושבים.

אולם, סקופיה נשרפה עד היסוד ב-1689 על ידי הגנרל האוסטרי אנגלברטו ד'אוגו פיקולומיני, ככל הנראה על מנת למנוע התפרצות של מגפת כולרה, אך ייתכן גם שכנקמה על המתקפה העות'מאנית בווינה ב-1683. מצבה של העיר התדרדר במאתיים השנים שלאחר מכן, ואוכלוסייתה הצטמקה לכדי 10,000 תושבים באמצע המאה ה-19. העיר חזרה לשגשג ב-1873 לאחר בנייתה של מסילת רכבת שחצתה את העיר במסלול שחיבר את בלגראד וסלוניקי.

אוכלוסייתה של סקופיה מנתה כ-32,000 תושבים ב-1905. חמש שנים לאחר מכן נולדה בעיר הנזירה הרומית קתולית אגנס ג'ונקסה בויאג'ו, שמאוחר יותר תתפרסם בכינויה אמא תרזה.

העיר הפכה למרכז המרד נגד האימפריה העות'מאנית הנחלשת, וב-1903 היא הייתה חלק חשוב בהתקוממות האיילינדנית שנכשלה. העות'מאנים גורשו מהעיר ב-12 באוגוסט 1912 על ידי האוכלוסייה הסלאבית המקומית. חודשים אחדים לאחר מכן העיר נכבשה על ידי הסרבים בתחילת מלחמת הבלקן הראשונה.

בעלות הברית במלחמת הבלקן הראשונה הסתכסכו זו עם זו, וב-1913 פתחו במלחמת הבלקן השנייה בעילה של חלוקת השלל. סרביה השתלטה על סקופיה, וסיפחה לתוכה את עמק וארדאר. מצב זה נמשך עד אוקטובר 1915 כאשר בולגריה הצטרפה למעצמות המרכז וכבשה את רוב מקדוניה הסרבית. העיר נכבשה מחדש על ידי סרביה בשלהי מלחמת העולם הראשונה, והיא הפכה לחלק מממלכת יוגוסלביה. בין 1941 ל-1944 העיר הייתה נתונה לשלטון כיבוש בולגרי. חודש אחד לאחר שהקומוניסטים תפסו את השלטון בסופיה והצבא הבולגרי נשלח להילחם בנאצים בחזית המערבית, סקופיה נכבשה על ידי חיילים יוגוסלביים וצורפה ליוגוסלביה ב-1944 כעיר הבירה של הרפובליקה הסוציאליסטית של מקדוניה. לאחר תום המלחמות השונות סקופיה (ביחד עם כל מקדוניה) שולבה לתוך הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה של טיטו.

ב-26 ביולי 1963 העיר נפגעה על ידי רעידת אדמה בעוצמה של 6.1 בסולם מגניטודה לפי מומנט. כתוצאה מרעידת האדמה נהרגו 1,070 תושבים ולפחות 100,000 הפכו לחסרי בית. שמונים אחוזים משטחי העיר נחרבו ברעידה, ומספר מונומנטים תרבותיים נפגעו בצורה קשה. נזקי הרעידה הגיעו לסך של 150% מהתוצר הלאומי הגולמי של מקדוניה, ו-15% מזה של יוגוסלביה כולה. בזכות הסיוע הבינלאומי המהיר העיר שוקמה במהירות, אך רוב חלקה העות'מאני העתיק נחרב ברעידה ללא יכולת לשקמו. שרידי תחנת הרכבת העתיקה של העיר נותרו כמצבת זיכרון לקורבנות הרעידה, ובסמוך אליהם נבנה מוזיאון העוסק באותו נושא.

סקופיה שגשגה בתקופת השלטון היוגוסלבי, והייתה מרכז תעשייתי חשוב בדרום-מרכז הבלקן. הפדרציה היוגוסלבית התפרקה ב-1991, וסקופיה הפכה לבירתה של המדינה העצמאית רפובליקת מקדוניה.

בדצמבר 2006 הודיעה ממשלת מקדוניה על שינוי שמו של נמל התעופה המקומי לנמל התעופה סקופיה אלכסנדר הגדול[9]. סקופיה היא גם העיר שבה נמצאת האוניברסיטה המדינתית על שם הקדושים קיריל ומתודיוס, שהוקמה ב-1949.

גאוגרפיה וחלוקה מנהלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזורי העיר

סקופיה היא יחידה מנהלית בתוך מקדוניה המורכבת מ-10 רשויות מוניציפליות, והיא עיר הבירה של המדינה. העיר משתייכת לאזור הסטטיסטי סקופיה (Скопски регион). הארגון של סקופיה כיחידה אזורית בעלת ממשל עצמי מוגדר באמצעות החוקים העירוניים.

העיר שוכנת בגובה של כ-255 מטרים מעל גובה פני הים, ושטחה הכולל הוא 1,854 קמ"ר. האקלים השורר בה הוא אקלים יבשתי טיפוסי. נהר וארדאר זורם דרך העיר לכיוון הים האגאי

אזורי סקופיה הם:

  • קנטאר            * בוטל
  • גאזי באבה       * שוטו אוריזארי
  • ארודרום          * קארפוש
  • צ'איר              * גורצ'ה פטרוב
  • קיסלה וודה      * סאראי
מזג אוויר בסקופיה
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 4 8 14 19 24 28 30 30 26 19 10 5 18.08
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 3- 1- 2 5 10 13 15 15 11 6 1 2- 6
משקעים ממוצעים (מ"מ) 34 37 36 40 62 46 34 31 41 44 56 46 42.25
מקור: Climate-Charts.com

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שער מקדוניה בסקופיה

לפי מפקד אוכלוסין שנערך ב-2002[10] אוכלוסיית העיר מנתה 506,926 תושבים. הקבוצות האתניות העיקריות הן:

שם מספר תושבים אחוז מכלל התושבים
מקדונים 338,358 66.75%
אלבנים 103,891 20.49%
צוענים 23,475 4.63%
סרבים 14,298 2.82%
טורקים 8,595 1.70%
בוסנים 7,585 1.50%
ולאכים 2,557 0.50%
אחרים 8,167 1.61%

97.5% מתושבי העיר שגילם גבוה מ-10 שנים הם יודעי קרוא וכתוב.

אתרי העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדרחוב בסקופיה
גשר האבן בסקופיה
מזרקת אלכסנדר התינוק ואימו אולימפיאס בסקופיה

כנסיית פנטליימון הקדוש בנרזי, הסמוכה לסקופיה, היא דוגמה מרשימה לאמנות קומנניאנית מהתקופה הביזנטית. הכנסייה נבנתה על ידי חברי המשפחה הידועה, ובנייתה הסתיימה רק ב-1164. נרזי התפרסמה בזכות הפרסקאות, המייצגים את המגמות השונות שרווחו במאה ה-12. הפרסקאות נצבעו מחדש יותר מדי פעמים במאה ה-19, אך מאוחר יותר שוקמו.

צפונית לעיר שוכן אתר ארכאולוגי ובו אמת מים רומית. אחד מגשרי האבן החוצה את נהר וארדאר מתוארך לתקופתו של סטפן דושאן. אין המדובר בגשר שנבנה בכיכר העיר תחת חסותו של הסולטאן מחמט השני בין 1451 ל-1469, הנחשב כיום לאחד מסמליה של סקופיה.

בתוך העיר עצמה יש מספר מבנים מהתקופה העות'מאנית, כגון חאן קורשומלי (פונדק טורקי מימי הביניים) ומספר מסגדים. מסגד מוסטפא פאשה (נבנה בתקופת סלים הראשון) הוא אחד התוצרים המרהיבים ביותר של האדריכלות האסלאמית בסקופיה. המסגד נבנה על גבעה הניצבת מול מבצר קאלה בעשור האחרון של המאה ה-15, והוא חולש על כל האזור. המסגד נתרם על ידי מוסטפא פאשה, שהיה דמות דומיננטית בתקופת שלטונם של באיזיט השני וסלים הראשון. המספר 1519, שנת מותו של מוסטפא פאשה, חרוט על הכניסה למאוזוליאום שלו, השוכן ליד המסגד. המאוזוליאום והמסגד נפגעו קשות ברעידת האדמה של 1963, ועבודות השיקום והשימור החלו רק ב-1968. פנים המסגד מקושט בעיקר בצמחים טיפוסיים. קירותיו של חלל התפילה מכוסים בכתובות קליגרפיות עם שמותיהם של אללה, מוחמד ומאמיניו, וציטוטים מהקוראן.

רוב בנייני ה"בלקן אר נובו" משנות ה-30 נחרבו ברעידת 1963, אך כמה דוגמאות אופינייות כן שרדו.

צלב המילניום, השוכן בפסגת הר וודנו, הוא אטרקציה תיירותית ידועה. הוא נבנה ב-2002. גובה הצלב הוא 66 מטרים, והוא הגדול ביותר מסוגו בעולם שניתן לראות ממרחק 30 ק"מ. רכבל מוביל אליו מסקופיה.

כ-20 ק"מ מדרום לסקופיה נמצא קניון מטקה אתר טבע ובילוי פופולרי בסקופיה ובכל מקדוניה.

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסל אלכסנדר הגדול בכיכר מקדוניה בסקופיה. ברקע - צלב המילניום.
אנדרטת פיליפוס השני בסקופיה
צלב המילניום ליד סקופיה

מוזיאון סקופיה לאמנות עכשווית הוא אחד מהמוסדות החשובים במקדוניה לגילוי, אצירת ושמירת חפצי אמנות עכשווית. הקהילה הבינלאומית הפגינה סולידריות רבה בעת שעזרה לשקם את סקופיה. אחד מההיבטים של סולידריות זו היה כאשר האיגוד הבינלאומי לאמנות פלסטית קרא לחבריו ליצור יצירות אמנות שיסייעו בשיקום העיר. בניין הפרויקט נתרם על ידי ממשלת פולין, שהכריזה לשם כך על תחרות בינלאומית, והוא היה עבודתם המשותפת של כמה אדריכלים פולנים מובילים. שטחו הכולל של המוזיאון הוא 5,000 מ"ר.

אזורי הפארק הגדולים, שבהם ניתן לבצע פרויקטים מגוונים בתחום הפיסול, קשורים גם כן למוזיאון.

פסטיבל הג'אז של סקופיה הוא אחד מאירועי הג'אז החשובים ביותר במקדוניה. האמנים הנוטלים חלק בפסטיבל מנגנים בכל סגנונות הג'אז. בין אורחי הפסטיבל הידועים ניתן למנות את ריי צ'ארלס וטיטו פואנטה. הפסטיבל הוא חלק משורת פסטיבלים אירופאים בתחום הג'אז המאוגדים על ידי מספר גופים, והוא נערך פעם בשנה באוקטובר.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החשיבות של העיר כבסיס תחבורתי עלתה בשנות ה-90. העיר נמצאת על צומת בין שניים מנתיבי התעבורה הפאן-אירופיים. סקופיה משורתת על ידי נמל התעופה סקופיה אלכסנדר הגדול. תחנת הרכבת המרכזית ממוקמת כ-2 ק"מ ממזרח למרכז העיר.

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסקופיה ישנן מספר קבוצות כדורגל. הקבוצה הבכירה שבהן היא וארדאר סקופיה שהייתה לאחת מקבוצות הכדורגל המקדוניות הטובות ביותר. בעיר יש שלוש קבוצות נוספות: מקדוניה גורצ'ה פטרוב, צמנטרניקה 55 סקופיה ורבוטינצ'קי קומטל סקופיה. העיר מיוצגת בתחום הכדוריד על ידי וארדאר פרו סקופיה, שזכתה באליפות מקדוניה בעונת 2006/2007. שלוש קבוצות הכדורסל העיקריות של העיר הן מזט סקופיה, רבוטניצ'קי סקופיה ווארדאר סקופיה, אך רק הראשונה נוטלות חלק במפעלי הכדורסל החשובים של אירופה.

הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – יהדות בולגריה, יהדות יוגוסלביה

יסוד הקהילה והתפתחותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשוני היהודים שכונו רומניוטים, הגיעו לעיר במאה ה-3 עת נשלטה בידי האימפריה הרומית. היהודים שימשו לא אחת מתווכים בין שליטי האימפריה הבולגרית הראשונה לנציגי ממלכת הכוזרים וזכו לחופש פולחן מלא.‏[11] ב-1170 חלף בבלקנים הנוסע בנימין מטודלה וציין שבסקופיה מתגוררת קהילה יהודית מאורגנת ומבוססת‏[12]. גם בתקופת האימפריה הבולגרית השנייה חיו יהודי העיר בביטחון יחסי והקהילה גדלה כתוצאה מהגירת פליטים שנמלטו משטחי האימפריה הביזאנטית. בשנת 1493 הגיעו מגורשי ספרד לחבל מקדוניה בהזמנת הסולטאן העות'מאני באיזיט השני, השתלבו היטב במנגנונים השונים ובכמותם הרבה הביאו לשינוי באופי קהילת יהודי העיר שקיבלה צביון ספרדי‏[13]. עם תום השלטון העות'מאני, לאחר חתימת חוזה סאן סטפנו הפכה השליטה בחבל מקדוניה הוארדארית סלע מחלוקת בין ממלכת בולגריה לממלכת סרביה אשר נלחמו ביניהן על השליטה בו. לאחר תבוסת בולגריה במלחמת העולם הראשונה, הפכה סקופיה מתוקף חוזה ניי חלק מממלכת יוגוסלביה. מראשית שנות ה-20, מאוגדת הייתה קהילת סקופיה באיגוד הקהילות היהודיות ביוגוסלביה שמרכזו בבלגרד. בשנת 1940 מנו יהודי העיר 2,816 נפשות, 96% מתוכם יהודים ספרדים ו-4% אשכנזים[14]. לאחר פרוץ הקרבות הגיעו פליטים יהודים נוספים לעיר ובראשית 1943 מנתה הקהילה 3,342 נפשות‏[15].

מלחמת העולם השנייה ושואת יהודי סקופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכיבוש ותחילת הרדיפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרובע היהודי העתיק על רקע מצודת העיר בתמונה משנת 1920
בית הכנסת "בית יעקב" בסקופיה
אנדרטה לזכר יהודי סקופיה שגורשו לטרבלינקה
המרכז להנצחת שואת יהודי מקדוניה בסקופיה
המוזיאון הארכאולוגי של מקדוניה בסקופיה

ב-1 במרץ 1941 הצטרפה בולגריה להסכם התלת צדדי, הורמאכט נכנס לשטחה ללא קרב והשתמש באדמתה כבסיס להכנעת ממלכת יוגוסלביה. ב-6 באפריל פלש הוורמכט לשטחי ממלכת יוגוסלביה ותןך ימים ספורים הוכנעה הממלכה וחולקה בין מדינות הציר. במחצית השנייה של חודש אפריל נכנסו לסקופיה יחידות של הצבא הבולגרי. האוכלוסייה המקדונית קיבלה אזרחות בולגרית ומיהודי העיר היא נמנעה.‏[16] יחד עם זאת הוטלו על יהודי העיר מגבלות במסגרת החוק להגנת האומה, הם נצטוו לענוד טלאי צהוב וכל הגברים בגילאי 20-40 גויסו לעבודות כפייה‏[17].

ב-10 ביוני 1942 החליטה הממשלה הבולגרית שכל הנתינים היוגוסלבים והיוונים המתגוררים בשטחים סופחו לבולגריה יקבלו נתינות בולגרית. עוד נאמר בהחלטה: "פקודה זו לא מיועדת לאנשים ממוצא יהודי". ב-26 באוגוסט 1942 החליטה הממשלה הבולגרית על הקמת הקומיסריון לשאלות יהודיות וב-3 בספטמבר מונה אלכסנדר בלב לעמוד בראשו. בלב מינה את איוון זכרייב סגן ראש עיריית סקופיה לקומיסר לענייני יהודים בעיר.‏[18]

שואת יהודי סקופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-22 בפברואר 1943 חתם אלכסנדר בלב ראש "הקומיסריון לשאלות יהודיות" הסכם עם תיאודור דנקר על מסירת 12,000 יהודי תראקיה ומקדוניה לגרמנים, כשלב ראשון לקראת גירוש כל יהודי בולגריה. הרכוש הפרטי והקהילתי היהודי יועד להחרמה על ידי השלטונות‏[19]. ב-11 במרץ בשעה 06:00 בוצעה אקציה בכל רחבי מקדוניה ויהודיה ובכלל זה יהודי העיר סקופיה רוכזו בבית החרושת לטבק מונופול[20] הסמוך לתחנת הרכבת אשר בעיר. 7,000 יהודים הצטופפו בתנאי רעב, תברואה לקויה, חלקם פצועים וחולים ללא כל טיפול רפואי. לפי נתוני משרד הפנים הבולגרי נעצרו מקרב יהודי סקופיה גופא 3,290 נפשות‏[21].

אחד מבני הקהילה שהצליח להמלט מאוחר יותר מהרכבות, תיאר את המראות: "סגן מפקד המשטרה הבולגרית הכה ללא רחם את היהודים במחנה ובמיוחד את הנשים, בהן הכה במקל גומי שאורכו מטר"[15].

ב-22 במרץ בוצע ה"טרנספורט" הראשון שהכיל 2,338 יהודים ממחנה מונופול וב-29 במרץ האחרון. היהודים הועלו על רכבות משא, הובלו ישירות למחנה ההשמדה טרבלינקה, אליו הגיעו לאחר ימים אחדים. בשל תנאי המסע מתו בדרך מאות יהודים. מקץ ימים אחדים לאחר הגעתם לטרבלינקה נרצחו כל בני הקהילה. הכסף המזומן של היהודים נמסר לבנק המרכזי הבולגרי והרכוש נמכר במכירות פומביות שהכנסותיהן הועברו למשרד לענייני יהודים.

מקצת מן היהודים הצליחו לחמוק מחיילי הצבא הבולגרי ונמלטו לאלבניה או הצטרפו לכוחות הפרטיזנים של טיטו. כמה עשרות ילדים יהודים ניצלו בידי משפחות מקדוניות ויהודים ספורים הצליחו לקפוץ מהרכבות שעשו דרכן לטרבלינקה‏[19].

בית העלמין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית עלמין יהודי עתיק היה קיים בפאתי הרובע היהודי הישן בעיר. בית העלמין חולל במהלך מלחמת העולם השנייה ונחרב כליל בעת רעידת האדמה הקשה שפגעה בעיר בשנת 1963. ההשערה הינה שעל חורבותיו נבנו מבני מגורים. מספר מצומצם של מצבות הועברו לבית העלמין הכללי בעיר. שם, בחלקה היהודית של בית העלמין נקברים נפטרי הקהילה בימינו.‏[22],‏[23] במהלך רעידת האדמה נהרגו 7 מבני הקהילה היהודית ועוד מספר תיירים יהודים שביקרו במקום.‏[24]

המרכז להנצחת השואה של יהודי מקדוניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2011 נחנך במרכז סקופיה, המרכז להנצחת שואת יהודי מקדוניה. במוזיאון המשתרע על שלוש קומות יש תיעוד במקדונית ובאנגלית על שואת יהודי מקדוניה ותרקיה.

הקהילה בימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית המאה ה-21 חיים בסקופיה 250 יהודים. לאחר פירוק יוגוסלביה, חלה התעוררות יהודית במקדוניה, נפתח בית כנסת ונערכות פעילויות קהילתיות ודתיות. הרב אברהם קוזמה מכהן כהרב הראשי של הקהילה היהודית בעיר‏[11]. בעיר סקופיה נולד המלחין והמעבד מוני אמריליו.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקופיה בלילה

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סקופיה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ [1]
  2. ^ Babiniotis, Λεξικό της Νεοελληνικής Γλώσσας
  3. ^ משמעות המילה "scope" באתר your Dictionary (באנגלית)
  4. ^ Watkins, Thomas H., "Roman Legionary Fortresses and the Cities of Modern Europe", Military Affairs, Vol. 47, No. 1 (Feb., 1983)
  5. ^ Room A. Placenames of the World: Origins and Meanings of the Names for Over 5000 Natural Features, p.335.
  6. ^ Catholic Encyclopedia: Scopia.
  7. ^ Pavlov, Plamen (2002). Цар Самуил и "Българската епопея" (Bulgarian). Sofia, Veliko Tarnovo: VMRO Rousse. 
  8. ^ ערך על העיר אוסקוב, באתר Classic Encyclopedia (באנגלית)
  9. ^ Focus News Agency
  10. ^ 2002 census results in English and Macedonian (PDF)
  11. ^ 11.0 11.1 "כנס רבני הבלקן" באתר ההסתדרות הציונית.
  12. ^ קשלס, חיים, מתי באו ראשוני היהודים לבולגריה, בתוך:אנצקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 31.
  13. ^ ‏רוזן, מינה, עורכת, ימי הסהר-פרקים בתולדות היהודים באימפריה העות'מאנית, המכון לחקר התפוצות, אוניברסיטת תל אביב, התשנ"ו-1996.
  14. ^ לבל, ג'ני, שואת יהודי יוגוסלאביה, עמוד 62.
  15. ^ 15.0 15.1 בר זוהר, מיכאל, הרכבות יצאו ריקות, הוצאת הד ארצי, אור יהודה, 1999, עמוד 124.
  16. ^ ג'ני לבל, גאות ושבר, פרקים בתולדות יהודי מקדוניה הווארדארית, הוצאת מורשת, 1986, עמוד 196.
  17. ^ לבל גני, שואת יהודי יוגוסלאביה, עמוד 63.
  18. ^ ג'ני לבל, גאות ושפל, פרקים בתולדות יהודי מקדוניה הווארדארית, עמוד 201.
  19. ^ 19.0 19.1 "סיפורה של קהילת מונאסטיר", באתר יד ושם.
  20. ^ תמונת בית החרושת מונופול, באתר בית לוחמי הגיטאות.
  21. ^ קשלס, חיים, תעודות ומסמכים, בתוך:אנצקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 848.
  22. ^ "הקהילה היהודית במקדוניה", באתר jewish-heritage-europe (באנגלית).
  23. ^ החלקה היהודית בבית העלמין הכללי בסקופיה
  24. ^ ג'ני לבל, גאות ושבר, פרקים בתולדות מקדוניה הווארדארית, עמוד 240.


ערי הבירה של מדינות אירופה

Flag of Norway.svg אוסלוFlag of the Netherlands.svg אמסטרדםFlag of Andorra.svg אנדורה לה ולהFlag of Turkey.svg אנקרה[1]Flag of Kazakhstan.svg אסטנהFlag of Greece.svg אתונהFlag of Azerbaijan.svg באקו[1]Flag of Hungary.svg בודפשטFlag of Romania.svg בוקרשטFlag of Serbia.svg בלגרדFlag of Slovakia.svg ברטיסלאבהFlag of Belgium (civil).svg בריסלFlag of Germany.svg ברלין
Civil Ensign of Switzerland.svg ברןFlag of Ireland.svg דבליןFlag of Finland.svg הלסינקיFlag of Liechtenstein.svg ואדוץFlag of Lithuania.svg וילנהFlag of Austria.svg וינהFlag of Malta.svg ולטהFlag of Poland.svg ורשהFlag of Croatia.svg זאגרבFlag of Estonia.svg טאליןFlag of Georgia.svg טביליסי[1]Flag of Albania.svg טירנהFlag of Armenia.svg ירוואןFlag of the United Kingdom.svg לונדוןFlag of Slovenia.svg ליובליאנה
Flag of Luxembourg.svg לוקסמבורגFlag of Portugal.svg ליסבוןFlag of Spain.svg מדרידFlag of Monaco.svg מונאקוFlag of Russia.svg מוסקבהFlag of Belarus.svg מינסקFlag of Cyprus.svg ניקוסיה[1]Flag of Bulgaria.svg סופיהFlag of Sweden.svg סטוקהולםFlag of San Marino.svg סן מרינוFlag of Macedonia.svg סקופיהFlag of Bosnia and Herzegovina.svg סראייבוFlag of Montenegro.svg פודגוריצה
Flag of the Czech Republic.svg פראגFlag of France.svg פריזFlag of Denmark.svg קופנהגןFlag of Moldova.svg קישינבFlag of Ukraine.svg קייבFlag of the Vatican City.svg קריית הוותיקןFlag of Italy.svg רומאFlag of Latvia.svg ריגהFlag of Iceland.svg רייקיאוויק

ערי בירה של ישויות מדיניות: Flag of Transnistria.svg טירספולFlag of the Turkish Republic of Northern Cyprus.svg לפקושה[1]Flag of Abkhazia.svg סוחומיFlag of Nagorno-Karabakh.svg סטפנקרטFlag of Kosovo.svg פרישטינהFlag of South Ossetia.svg צחינוואלי

[1] מבחינה גאוגרפית נמצאת באסיה, אולם מסיבות היסטוריות נכללת באירופה