שאנדור סוקולאי

שאנדור סוקולאי
Szokolay Sándor

צילום משנת 2004
צילום משנת 2004
לידה	30 במרץ 1931 קונאגוטה, מחוז בקש, ממלכת הונגריה
פטירה	8 בדצמבר 2013 (בגיל 82) שופרון, הונגריה
שם לידה	Sándor Bálint Szokolay
מוקד פעילות	הונגריה
תקופת הפעילות	1951 – 8 בדצמבר 2013 (כ־62 שנים)
מקום לימודים	האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט
סוגה	אופרה
שפה מועדפת	הונגרית
צאצאים	בלאז' סוקולאי
פרסים והוקרה	פרס קושוט (1966) פרס המורשת ההונגרית (1998) Prima Primissima Prize (2008) פרנץ קלצ'יי (1996) אמן דגול של הונגריה (1988) פרס פרנץ ארקל (1960) אמן מצטיין של הונגריה (1976) פרס פרנץ ארקל (1965)
פרופיל ב-IMDb

שאנדור באלינט סוקולאי (בהונגרית: Szokolay Sándor, ‏ 1 במרץ 1931 – 8 בדצמבר 2013) היה מלחין ומנצח הונגרי של מוזיקה קלאסית, פרופסור באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט בבודפשט. סוקולאי התפרסם בעיקר כיוצר אופרות, והוא זכה בפרס קושוט, פרס המדינה בהונגריה. לפי רוברט צייס סגנון יצירותיו הושפע על ידי המוזיקה של קרל אורף, בלה ברטוק ואיגור סטרבינסקי

ביוגרפיה

סוקולאי נולד בשנת 1931 בקונאגוטה במחוז בקש הנמצא בחבל אלפלד בקצה הדרום-מזרחי של הונגריה, כילד השני של משפחה הונגרית לות[3] רנית, היחידה שהשתייכה לדת זו ביישוב. אביו באלינט סוקולאי היה פקיד וחובב מוזיקה ואמו הייתה ארז'בט לבית הולצ'קה בעל שורשים סלובקיים. סוקולאי גדל בהמשך ביישוב אורושהאזה בסביבה לותרנית, ויצירותיו שאבו השפעות ממנה. הוא למד אחר כך בשנים 1947–1950 בגימנסיה למוזיקה בבקשטארהוש ; שנוהלה לפי שיטתו של זולטאן קודאי. בהמשך למד הלחנה באקדמיה למוזיקה על שם פרנץ ליסט בבודשפט. מוריו היו פרנץ סאבו ואחר כך פרנץ פרקש אך לדבריו את ההשפעה המכרעת בעיצוב השקפתו בתחום ההלחנה קיבל סוקולאי מקודאי ומלאסלו נמט. בימי לימודיו האקדמיים בשנים 1952–1955 לימד סוקולאי סולפג' בבית הספר התיכון "פודור " למוזיקה במסגרת "ארגון החינוך המוזיקלי של בודפשט". אחרי שסיים את האקדמיה למוזיקה ב-1957 בשנים 1957–1961 הוא עבד כעורך ומפיק במחלקת המוזיקה של רשות השידור ההונגרית. בשנים 1966 - 1994 לימד כמורה לניצוח ולפיתוח קול באקדמיה למוזיקה על שם פרנץ ליסט ובין השנים 1982–1994התמנה בה כפרופסור לפרוזודיה, הלחנה וקונטרפונקט שבה למד בצעירותו. בשנים 1978–1988 חזר לרשות השידור כמרצה למוזיקה בשנים 1959–1994 כיהן כפרופסור לפרוזודיה, הלחנה וקונטרפונקט באקדמיה למוזיקה בבודשפט. הוא פרש לגמלאות בשנת 1994 כפרופסור אמריטוס ועבר לגור בעיר שופרון, בה חי ופעל עד יום מותו. סוקולאי היה יושב ראש אגודת קודאי ההונגרית (1978) ושל הקאמרה המוזיקלית ההונגרית (1992-1991). כמו כן היה חבר באקדמיה ההונגרית לאמנויות על שם סצ'ני. (1992)

פעילותו היצרתית

סוקולאי הלחין מוזיקה קולית וכלית, אולם עמוד השדרה של יצירתו הן האופרות שחלקן נודעו גם מחוץ לגבולות הונגריה. סוקולאי הסתייע מאוד בחושו לתיאטרון. במוזיקה הקולית שלו בלטה המשיכה לאוסטינטו קצבי ולקישוטים קצביים כמו-ארכאיים, המזכיר את המוזיקה של קרל אורף. בקישוטים אלה, להבדיל מאורף, לא חיפש רק את אפקט כלי ההקשות המרובים אלא השתמש בכל הצורות המוזיקליות הנחוצות. באופרות "חתונת הדמים" ו"שמשון" למשל פנה המלחין לצורות כמו רונדו, סונטה, קפריצ'ו, פסקליה, טריו, וריאציות וכו ' והתאים אותן לדרישות הדרמטיות של היצירות. המלחין נהג להיעזר גם בצורות מלודיות דודקפוניות גרידא עיבור רגעים מהותיים של העלילה. למשל - בסצנת הפרידה האחרונה ב"חתונת הדמים", בסצנת הסיום של "שמשון" ולכל אורך אופרת "המלט".גם האופרה ווצק מאת אלבן ברג עמדה נגד עיניו כדגם להתאמת המוזיקה ללבריות. בבימויו של אנדראש מיק היא הוצגה בשנת 1974 בטלוויזיה ההונגרית כחלק מסדרת התיאטרון המוזיקלי TV.עם האופרות הידועות שיצר סוקולאי נמנות: "המלט" לפי המחזה של שייקספיר (1968), "שמשון" לפי הדרמה התנ"כית של לאסלו נמט, "Ecce homo" (1984) לפי הרומן של ניקוס קזנצקיס,"הפיתוי האחרון של ושו", "סאוויטרי" (1988) לפי סיפור הודי, ו"נתן החכם" לפי המחזה של לסינג. האופרה השביעית שלו, אופרה-מיסתריום לאומית על מרגיט הקדושה, מבית ארפאד - "מרגיט, קרבן למולדתה" (1995) הייתה היצירה הראשונה שבה עסק סוקולאי בנושא היסטורי הונגרי. בשנת 1995 הופק לפיה גם סרט בבימוי אישטוואן מארטון וגאבור קולטאי. סוקולאי כתב גם אופרות לילדים ולנוער: A Tavaszhozó kislány (ילדת האביב הקטנה) (1967) - על שיירים מאת לאסלו בלאשי לפי סיפור מאת פרנץ מורה, אחר כך "פטר צ'אלוקה" ממנה הופק סרט טלוויזיה, בבימוי אדם הורבאט (1979), Az elégedetlen kishangya (הנמלה הקוטרית), (1956), Lalala "להלהלה" (1971) הפסקול הראשון שהלחין היה ב-1961 עבור הסרט המצויר של טיבור צ'רמאק A Piros pöttyös labda (הכדור עם נקודות אדומות). ב-1978 כתב מוזיקת במה למחזה - האגדה "Csillagszemű" ("עיני כוכב") של מיקלוש מרקוש.

ביצירות הכליות של סוקולאי מורגשת השפעת המוזיקה הקולית. הלחין מספר קונצ'רטי (לכינור, לפסנתר, לחצוצרה, לחליל, וכפול). כמו כן הלחין 5 בלטים, 3 סימפוניות, מעל מאה יצירות מוזיקה קאמרית (לרבות רביעיית מיתרים, שישיה), 107 קנטטות, אורטוריות, שירים ו-200 יצירות למקהלה. בימי המשטר הקומוניסטי לא הסתיר את אמונתו הדתית. אחרי שנות ה-1970 כתב יותר יצירות כנסייתיות כמו המוטטים לוקרנו, Confessio Augustana (הווידוי האוגוסטיני), קנטטת "לותר" וכו'. הוא שילב את האמונה הלותרנית עם נטיית לבו להשקפות אקומניסטיות. סוקולאי נהנה מכוח יצירתי בלתי נדלה. במוזיקה שלו משתלבים בצורה הרמונית יסודות ממוזיקת העם ההונגרית (הפנטטוניה, מודליות, מקצבים), מהמוזיקה הכנסייתית המסורתית, המזמורים הגרגוריאנים, המוזיקה הקולית של הרנסאנס, וריאציות ושיטות החיקוי של הבארוק ואפילו שיטת שנים-עשר הטונים ואמנות הרצ'יטטיב. סוקולאי לא השתייך לקבוצה מסוימת. לדעתו יש לידע מקצועי חשיבות רבה מאוד בהלחנה, אבל אין מלחין בעל השראה ללא כישרון ויצרתיות. בסך הכל הלחין סוקולאי מעל ארבע מאות יצירות. ביצירות שלו למקהלה הלחין על טקסטים מאת מעל שלושים משוררים הונגרים. הקפיד בבחירת הטקסטים והרבה מיצירותיו שאבו השרא מהעבר של ההונגרים.

חייו הפרטיים

בשנת 1952 נשא סווקולאי לאישה את הפסנתרנית שארי ססטאי, ממנה התגרש ב-1968. ב-1970 הוא התחתן עם ד"ר מגדולנה ולטלר, רופאת עור. משני נישואיו הראשונים נולדו לו ארבעה בנים:טמאש, גרגיי, בלאז' ואדם. מתוכם רק טמאש לא בחר בקריירה מוזיקלית. גרגיי ובלאז' סוקולאי הם פסנתרנים, ואדם הוא נגן חליל. בתו, אורשויה, נולדה מנישואיו השניים והיא כנרת. בשנת 1994 עבר סוקולאי לגור בעיר סופרון, בה היו לו זמן להלחנה והיה קרוב לבתו המתגוררת בווינה. בגיל 80 בשנת 2011 סיים סוקולאי את יצירתו אופוס 400.

המלחין נפטר בשנת 2013 בדירתו בעיר שופרון בעקבות דלקת ראות. התאבלו עליו במיוחד משרד משאבי האנוש של הונגריה, האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט, האקדמיה ההונגרית לאמנויות ועיריית שופרון.

פרסים ואותות הוקרה

• 1955, 1957, 1959 - פרס הפסטיבל העולמי של הנוער והסטודנטים

VIT-díjak (1955, 1957, 1959)

• 1956 - פרס בתחרות וייניאבסקי בוורשה
• 1960, 1965 - פרס פרנץ ארקל
• 1966 - פרס קושוט
• 1976 - פרס האמן המצטיין של הרפובליקה העממית ההונגרית
• 1987 - פרס ברטוק-פאסטורי
• 1988 - פרס האמן הדגול של הרפובליקה העממית ההונגרית
• 1993 - פרס האמנות ההונגרית
• 2001 - השרשרת מתיאש קורווינוס

מבחר יצירותיו

מוזיקה קולית

אופרות:

• 1964-1962 - Vérnász - חתונת הדמים - לפי פדריקו גרסיה לורקה
• 1968-1965 - Hamlet - המלט - לפי שייקספיר
• 1973-1971 - - Sámson - שמשון - לפי לסלו נמט
• 1978 - Csalóka Péter - פטר צ'אלוקה - אופרה לילדים - לפי אגדת עם סקלרית
• 1984 - Ecce homo לפי קנזנצקיס
• 1995 - Margit, a hazának szentelt áldozat - מרגיט, קרבן למולדתה - אופרת-מיסתריום
• 1997-1998 Bölcs Náthán - נתן החכם - לפי לסינג
• 1998 - Szávitri - סאוויטרי - לפי מיתוס הודי

אורטוריות וקנטטות

• 1957 - Vizimesék gyermekkantáta, op.16 - אגדות מים, קנטטת הילדים - על מילות שירים מאת שאנדור ורש
• 1958 - A tűz márciusa op 28 - האש של מרץ - על מילות שיר מאת אנדרה אדי
• 1959 - Világok vetélkedése op. 29,קנטטה יריבות העולמות - מבוססת על שיר מאת בלה ברטוק
• 1960 - Istár pokoljárása - התופת של עשתר
• 1962 - Néger kantáta op. 45 (קנטטה שחורה)
• 1964 - Deploratio op.50 - קינה, לזכרו של פרנסיס פולנק
• 1970 - Magyar kórusszimfónia סימפוניה מקהלתית הונגרית
• 1970 - Vitézi ének - שיר של אביר
• 1970 - Karácsonyi pasztorál op.76 (פסטורלת חג המולד)
• 1971 - Apokalipszis op.79 - חזון יוחנן
• 1972 - Pünkösdi ének - שיר פנטקוסט
• 1972 - Ódon ének - שיר עתיק
• 1975 - Hódolat Kodálynak op.101 - הוקרה לקודאי
• 1975 - Adi kantáta - קנטטת אדי
• 1975 - Gályarab kantáta קנטטת הנידונים לספינת המשוטים
• 1979 - Libellus Ungaricus - לפי דרשות של פטר בורנמיסה
• 1980 - Confessio Augustana - הצהרת האמונה מאאוגסבורג
• Magyar Karácsony - 1981 - - שירים הונגריים לחג המולד
• 1983 - Luther kantáta - קנטטת לותר
• 1990 - Magyar zsoltár - מזמור הונגרי
• 1992 - Tanúságtétel - הקרבה עצמית למען האמונה
• 1992 - Korál-requiem - רקוויאם מקהלתי
• 1996 - Szabó Lőrinc kantáta - קנטטת לרינץ סאבו
• 2001 - Hymnus ad honorem Sancti Stephani et Beatae Gisellae - המנון לכבוד אישטוואן הקדוש והמבורכת גיזלה
• 2008 - Október végi tiszta lángok - הלהבות הטהורות של סוף אוקטובר - על מילותיו של גשפאר נאג'

רקוויאם

• רקוויאם עבור פולנק

מחזורי מקהלה

• 1985 - Missa pannonica המיסה הפאנונית, מיסת א-קאפלה
• Aforizmák (אפוריזמים)
• Tabernákulum (משכן)
• Quattro Madrigali (ארבעה מדריגלים)
• Musica Notturna (מוזיקה לילית)
• Tíz József Attila-töredék (עשרה קטעים מאת יוז'ף אטילה)
• Kecskeméti magyar mise (מיסה הונגרית מקצ'קמט) וכו'

קנטטות סולו

• 1975 - Gloria op 110 לסופרן ולעוגב
• 1976 - Soproni akvarellek
• 1977 - A Minden Titkok Titka (הסוד של כל הסודות) לסופרן והרכב קאמרי - למילים של אנדרה אדי
• 1979 - Jeremiáda (איכה) - לסופרן סולו, חליל, צ'לו וצ'מבלו
• 1979 - Orbis Pictus
• 1988 - Aeternitas temporia
• 1990 - Palme
• 1991 - Széchenyi miniatűrök

שירים, יצירות למקהלה,

מוזיקה לתזמורת

קונצ'רטי:

• 1957 - קונצ'רטו לכינור
• 1958 - קונצ'רטו לפסנתר
• 1968 - קונצ'רטו לחצוצרה
• 1981 - קונצ'רטינו לחליל
• 1991 - קונצ'רטו דבלין לכינור
• 1993 - קונצ'רטו לשני כינורות

יצירות סימפוניות

• 1968 - Ballata Sinfonica - בלדה סימפונית
• 1978 - רפסודיה
• 1982 - קונצ'רטו
• 1991 - סימפוניה רומאית
• 1994 - Ergo sum
• 1997 - הסימפוניה הראשונה
• 1998 - הסימפוניה השנייה
• 1999 - הסימפוניה השלישית - סימפוניית ההונגרים (Symphonia Ungarorum) למלים מאת גאשפאר נאג'

מוזיקה קאמרית

• סונטות סולו: לכינור, לחליל, לצ'לו
• שתי רביעיות מיתרים

מוזיקה כלית

• קטעי סולו לפסנתר, לעוגב, לצ'מבלו

בלטים

• 1958 - Orbán és az ördög - אורבאן והשד
• 1960 - Az iszonyat balladája - בלדת האימה
• 1970 - אקסטזה
• 1971-1970 - Az áldozat הקרבן

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שאנדור סוקולאי בוויקישיתוף

• כתבת הספד על סוקולאי באתר Origo (בהונגרית)
• שאנדור סוקולאי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• שאנדור סוקולאי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• שאנדור סוקולאי, באתר Discogs (באנגלית)
• אתר האינטרנט הרשמי של שאנדור סוקולאי

לקריאה נוספת

• Robert Chase - Dies Irae: A Guide to Requiem Music Scarecrow Press, Plymouth UK 2003
• Marc Vignal (red) Dictionnaire des grands musiciens Larousse, vol.2 1985 Paris