שדות אליסיום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

במיתולוגיה היוונית שדות אליסיום או מישורי אליסיוםיוונית: (Ἠλύσιο(ν) Πεδίο(ν, לטינית: Elysium) הוא שם לאזור מסוים בעולם הבא, אליו הגיעו האנשים ההגונים, שהראו צדק וגבורה נשגבת, וקרוביו האנושיים של זאוס. על פי המסורת היוונית, אליסיום נמצא הרחק בקצה המערבי של כדור הארץ, וניתן להגיע אליו רק בחציית נהר האוקיינוס.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם 'אליסיום' הוא ליטון השם היווני אליסיון שהאטימולוגיה שלו אינה ידועה. אחת ההשערות - של ההלניסט הגרמני ולטר בורקרט - היא כי מקורה במילה יוונית קדומה אֶנֶלסיון או אֶנֶליסיוס שמשמעה הייתה 'אדם או מקום המוכה ברק'. ייתכן שמילה זו קשורה לזאוס, אל הברק במיתולוגיה היוונית, ומשמעה 'מבורך', כלומר- מבורך (מוכה) על ידי זאוס (ברק). חוקר גרמני אחר , יאן אסמן, טוען כי מקור השם בבמילה "יאלו" או "יארו" ממצרים העתיקה שמובנה הוא "קנה מצוי". שמו של גן העדן במצרים העתיקה היה "שדות הקנה" - ארץ עליונה ומשגשגת אליה קיוו להגיע המתים ולבלות בה חיי נצח.

שדות אליסיום בספרות העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאור של השדות האליסיים נמצא ב"אודיסיאה" של הומרוס במלים שהפנה פרוטאוס אל מנלאוס:

שם נמצא רדמנתוס בהיר-המחלפות, שם חייהם של בני אדם נטולי-דאגה. אין שם שלג, אין החורף רב, אין גשם לעולם, ואוקיינוס תמיד שולח את משבי זפירוס, הרוח השורק, להשיב את נפשם של בני האדם

(בתרגומו של אהוביה כהנא). על פי שירי פינדארוס, שליטה של אליסיום או של אי המבורכים המיתולוגי, הוא קרונוס, אביו של זאוס ושליט התור הזהב לשעבר, ששוחרר מהטרטרוס - הממלכת התהמוית של העונשים והעינויים בתוך העולם התחתון (קאטו קוסמוס) האדס. פינדארוס תיאר את קרונוס ואת ארצו כך:

ואלו ששלוש פעמים יישמרו את שבועותיהם, שומרים על נשמתם נקייה וטהורה,
שלא ייתנו לעולם לליבם להיטמע או להיכתם
ברשע או חוסר צדק,
ושחיתות ברברית,
הם יובלו על ידי זאוס לסוף,
לארמון של קרונוס,
שם רוחות מרגיעות מהים,
מנשבות על פני אי המבורכים,
מסביב פרחים בוערים
באור יקרות:
צומחים מעצים בוהקים,
ניזונים ממי האוקיינוס;
עם נזר וזר פרחים
הם מעטרים את ידיהם,
נשלטים על ידי מועצותיו האיתנות של
ראדאמנטיס,
ראדאמנטיס,
השופט הגדול,
אותו האבא,
בעלה של ריאה,
שכסאו גבוה מכל השאר,
האבא שומר אותו לצידו,
יועצו הנאמן.
פלאוס וקדמוס שניהם שם,
ואכילס, אימו הביאה אותו לשם,
אחרי שכבשה את ליבו של זאוס,
עם תפילותיה.

סופרים אחרים טוענים כי קרונוס מעולם לא שוחרר מכלאו שבטרטרוס, ושופטה של אליסיום היה רדמנתיס. לפי פינדרוס שניהם שלטו ביחד: רדמנתוס כיד ימינו של קרונוס. רדמנתוס היה יחד עם אחיו מינוס ועם איאקוס אחד משלשת השופטים שדנו את הנשמות שהגיעו לשאול במקום הנקרא "שדות ההגעה" ושם החליטו לשלוח את כל אחת לחלק שהגיע לה בתוככי העולם התחתון: את אלו שחטאו נגד האלים ועשו מעשי עוולה - לתהום הטרטרוס, את אהובי האלים, את ההרואים - גבורי תור הזהב ואת בעלי המידות הטובות אל שדות אליסיום או איי המבורכים ואת אלה שעשו גם מעשים רעים וגם טובים אל שדות האספודלים שם קיומם היה אוטומטי ומחוק, קצת דומה לזה שחוו על פני האדמה. הומרוס, הסיודוס, פינדארוס וורגיליוס, משוררי התקופה הקלאסית, מתארים את שדות האליסיום בדרכים שונות. הומרוס מתאר את אליסיום כמקום אליו מגיעים קרוביהם המתים של זאוס, ארץ על גבולו המערבי של העולם אותו מקיף נהר האוקיינוס. הסיודוס מתאר את שדות האליסיום כ'איי המבורכים', במי הים המערבי, (יש שזיהו אותם עם האיים הקנריים בעוד שפינדארוס מתאר את שדות האליסיום כאי יחיד - הידוע גם כאי הלבן "לאוקוס" (אותו זיהו, בין השאר, עם אי הנחשים שבים השחור. ורגיליוס, המשורר הרומי, מתאר את מסעו של אניאס אל העולם התחתון, שם הוא פוגש את אביו, אנכיסס. ורגיליוס מתאר את אליסיום כמקום בו נהרות נצח ויערות מוצלים, שם יש שמש וכוכבים השייכים לו. גרסאות של המיתוס היווני מציינות את גלגולי הנשמות של תושבי שדות אליסיון העשויים להיוולד מחדש אחרי תקופת מה (למשל שלשה מחזורי חיים - אצל פינדרוס) על פני האדמה.

שדות אליסיום בספרות המאוחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעמים רבות ניתן למצוא אזכורים של שדרות אליסיום בספרים ויצירות קלאסיות נוספות ופוסט-קלאסיות שונות. למשל במחזות של ויליאם שייקספיר. במחזה הלילה השנים עשר, שואלת ויולה דה-לספס על מקום הימצאה, וכששומעת שהיא באיליריה, שואלת ויולה "ומה אעשה באיליריה? אחי הוא באליסיום." בספרו של דנטה, הקומדיה האלוהית, מושווה הלימבו לשדות האליסיום, שכן זהו מקומם של הפאגנים הווירטואוזים שחיו לפני הולדת ישו. לימבו הינה הטובה מבין מעגלי הגיהנום בספרו של דנטה, אך שם שוררת אווירת עצבות- שכן גן העדן כל כך קרוב, אך לא ניתן להשגה.

בתקופה המודרנית בספריו של טולקין מופיעה אליסיום, הארץ הנצחית, היא ביתה של האלים והאלפים, אליה ניתן להגיע רק על ידי חציית הים המערבי. בחליל הקסם של מוצרט, שר פפגנו על נערת חלומותיו: "ליהנות מהחיים כאדם חכם, ולהרגיש כמו הייתי באליסיום."

שדות אליסיום כשמות גאוגרפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם "שדות אליסיום" ניתן אף לכמה מקומות בעולם וביקום. שדרת השאנז אליזה, למשל, קרויה על שם שדות אלו בצורתו הצרפתית. קיים רובע בשם דומה בעיר ניו אורלינס בארצות הברית המהווה במה למחזה של טנסי ויליאמס חשמלית ושמה תשוקה. אליסיום הוא גם שם שניתן לאזור געשי במאדים.

מושגים דומים בתרבויות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרסאות שונות לאמונה המיתולוגית בגן עדן זה קיימות בכל הדתות והמיתולוגיות. גן העדן במונותאיזם והואלהלה במיתולוגיה הנורדית. על פי האמונה שדות אליסיום היו הרחק במערב אך היו על פני הארץ. שם נוסף אשר ניתן למקום היה "אי המבורכים". גם באמונה המצרית והנורדית ניתן למצוא מקבילות לאזור זה, ואף באמונה הקלטית.

שדות אליסיום במוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלדה בשם "אליסיום" Elysium ‏ D 584 על מנגינה מאת שוברט :האופרה Die Gezeichneten ("המוכתמים") מאת פרנץ שרקר שבמרכזה מבצר אפל בשם אליזיום ועלילה המתרחשת בג'נובה.
עבודת המלחין השבדי מהמאה ה-20- סבן אהלין - "חלום מאליסיום".
  • בתחום המוזיקה ה"קלה", ללא ההקשר המיתולוגי העתיק, ידוע הלהיט של הזמר הצרפתי ז'ו דאסן (1969) על שדרות שאנז אליזה Aux Champs Elysées , לפי מנגינת המוזיקאים האנגלים מייק דיגן ומייק וילש שהוקלטה בארצם במלים "ואטרלו רוד" (על ידי להקת "ג'ייסון קרסט", 1969)
  • להקת Megadeth בשירם Elysian Fields באלבומם השישי Youthanasia משנת 94.
  • להקת Opeth בשירה Elysian Woes, הכלול באלבומה האחרון Pale Communion (שנת יציאה: 2014).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]