שיחה:בור הריגה
הוספת נושאמספר הקרבנות בבורות ההריגה[עריכת קוד מקור]
לפי הנאמר בערך הפתרון הסופי, נרצחו בבורות כמיליון וחצי יהודים ולא 2.5 מיליון. מאן דאמר - שיחה 15:06, 25 במאי 2010 (IDT)
נורא...[עריכת קוד מקור]
איך אפשר לעשות דבר כזה?
משמעות הערך[עריכת קוד מקור]
לפי שם הערך הוא אמור לעסוק בהריגה ע"י יריה והפלה לבור אולם בפועל הוא עוסק בשיטות ההרג של הגרמנים נגד היהודים בשואה מה הקשר?--יסכה בר - שיחה 22:32, 30 ביולי 2014 (IDT)
שינוי שם[עריכת קוד מקור]
לדעתי יש לשנות שם הערך להתייחס לשואה. הטכניקה הזוועתית הזו אינו ייחודית למלחמה"ע השניה. «kotz» «שיחה» 18:16, 15 באוקטובר 2014 (IDT)
- חודשיים ללא תגובה. מסיר את התבנית. לטעמי השם הנוכחי משקף היטב את התוכן. בורה בורה - שיחה 10:46, 21 בדצמבר 2014 (IST)
שינויים נדרשים בניסוח / עריכה[עריכת קוד מקור]
1. שם הערך[עריכת קוד מקור]
הערך עוסק בשואה וברצח העם היהודי.
נראה כי המונח השכיח הוא "בורות ירי".
ועל כן,
שם הערך צריך להיות
או
2. הערך: עריכה ושיפורים[עריכת קוד מקור]
בתקופת השואה נרצחו כמיליון וחצי יהודים בבורות הריגה (בגרמנית: Tötung Gruben). שיטת רצח המונים זו, שבוצעה על כוחות גרמניה הנאצית, הייתה שכיחה בעיקר בשלב הראשון של מלחמת העולם השנייה ובשטחי מזרח אירופה, באזורים שנכבשו על ידי הנאצים בשטחי ברית המועצות (שכללו את מזרחה של פולין, המדינות הבלטיות וחלקים מרומניה). בין שאר אתרי בורות הירי ידועים באבי יאר, שבו נרצחו יהודי קייב והסביבה, פונאר שבו נרצחו יהודי וילנה והפורט התשיעי בקובנה שבליטא.
רוב מבצעי ההריגה ההמונית של יהודים בבורות ירי בוצעו עם הפלישה של הצבא הגרמני, הוורמאכט, למזרח אירופה במבצע ברברוסה. מבצעי הרצח ההמוניים היו יישום של האידאולוגיה הנאצית ותורת הגזע בכללה. ולמעשה איפשרו גזל של רכוש רב מהיהודים המומתים, הן על ידי הנאצים והן על ידי שכניהם, התושבים המקומיים. מבצעי ההרג ההמוניים בוצעו על פי דפוס קבוע בדרך כלל. יחידות הוורמאכט היו נכנסות אל אזור כיבוש מוגדר, ומיד אחריו נכנסו יחידות האיינזצגרופן, האס אס ויחידות אחרות, שהופקדו על ביצוע המדיניות הנאצית בשטחים הכבושים. זמן קצר לאחר הפלישה הנאצית, נקראה הקהילה היהודית וכל יהודי (על פי חוקי הגזע) באשר הוא, בפקודת שלטונות הכיבוש ולעתים בעזרתם של השלטונות או בריונים מקומיים, להאסף אל שדה בפאתי היישוב: כפר, עיירה או עיר, שבו הוחלט לבצע את ההרג ההמוני בתאריך שנקבע. על פי התוכנית, הנאספים צפויים היו להמתה ביריה, והגופות הרבות יושלכו ויטמנו בבור ענק, מחפורת או גיא טבעי, או שנחפרו לצורך מבצע ההשמדה. עם הגיעם של היהודים אל האתר בוצעו הכנות לביצוע הרצח ההמוני: הוכן הבור, והובאו חיילים, רובים ותחמושת. בחלק ממבצעי הירי ההמוניים אולצו היהודים לחפור את הבור, או להתפשט ממלבושיהם ומטלטליהם,[1] שהונחו בערמה בסמוך לאתר ההריגה. הנאצים ועוזריהם המקומיים היו יורים בהם, והירויים היו נופלים לתוך הבורות, אשר הפכו לקברי אחים. לאחר מכן היו הבורות מכוסים בעפר על ידי פועלים מקומיים. היו בני אדם שנפצעו ודיממו עד מותם בבור לאחר שעות וימים, והיו בני אדם אחדים שלא נפגעו מהירי או שהפילו את עצמם לבורות בטרם שנפגעו מן הירי, ולאחר שעות חילצו עצמם מתחת להררי הגופות.
לאחר חודשים אחדים של רציחות המוניות של קהילות היהודים בבורות ירי, הנאצים הגיעו להכרה שהשיטה איננה יעילה דיה ומבזבזת תחמושת. גם החיילים הגרמנים התלוננו על העיסוק הבלתי-נוח. על לכן, המשיכו הנאצים לחפש שיטות משוכללות ומהירות יותר להשמדה המונית. וכך, לאחר דיונים רבים הכניסו הנאצים לשימוש בסוף שנת 1941 שיטה חדשה של הרג בחללים סגורים ובאמצעות גז, שהלכה והשתכללה במשך הזמן. ומסוף שנת 1941 מחנות השמדה בפולין.
עם זאת, באופן מקומי המשיכו הנאצים לעשות שימוש בשיטת הירי לבורות עד סיומה של המלחמה - למשל, בעיירה בוצ'אץ' (שחלק מיהודיה גורשו למחנה ההשמדה בלז'ץ) נורו למוות אחרוני היהודים בגטו על גבעת הפדור שבפרברי העיר. בבוצ'אץ' נחפרו הבורות בסמוך למקורות המים של העיר ודם הקורבנות חלחל למי השתייה של העיירה. היהודים אולצו להוציא את גופות הנרצחים מן הבורות ולהעבירם למקום קבורה חלופי כדי להפסיק את זיהום המים.
גם יהודי העיירות יוזפוב ולומז'י שבאזור לובלין נורו למוות בבורות ירי, בחודש יולי 1942 בניגוד למרבית יהודי העיירות במחוז שנשלחו למחנות השמדה, וזאת בשל ריחוקם ממסילות ברזל.
עדות על ירי בבורות של אלפי יהודי העיר דובנו בחבל ווהלין שבמערב אוקראינה ניתנה במשפטי נירנברג על ידי המהנדס הגרמני (שלימים יוכרז חסיד אומות העולם) הרמן גרבה, שנכח אישית באירוע ב-5 באוקטובר 1942.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
- עדות על רצח יהודים בבורות הריגה, באתר יד ושם
- עדותה של דינה בייטלר על רצח יהודי וילנה בבורות ירי, עדות בכתב ובווידאו, באתר יד ושם
- פרוטוקול על רצח יהודי חרקוב, באתר יד ושם
- צביקה נבו, על רצח אל בורות ירי של קהילת ראדון, באתר יוטיוב
―5.144.49.216 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
כבוד מת[עריכת קוד מקור]
בתמונה הראשונה של בור הרציחות יש אישה שגופתה חשופה ורואים את השד שלה. מן הראוי להסוות את התמונה ולאפשר חשיפה רק לאחר הקלקה. אודה לטיפולכם. ―79.181.2.122 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- לקח לי חמש דקות למצוא על מה אתה מדבר. אף אחד לא מתבונו ומחפש בכזה להט ואין צורך בהסתרה. בורה בורה - שיחה 07:32, 7 באפריל 2019 (IDT)