מי שתייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מי שתייה הם מים שאיכותם ודרגת ניקיונם מאפשרים את שתייתם על ידי בני אדם ללא סיכון. במרבית המדינות המפותחות מי השתייה מסופקים ישירות לבתים, לעסקים ולמפעלים באמצעות צנרת. במדינות בלתי מפותחות לחלקים גדולים מהאוכלוסייה אין גישה למי שתייה, והמים הזמינים מזוהמים על ידי פתוגנים או רעלנים.

איכות מי השתייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רק באמצע המאה ה-19 התברר הקשר בין שתיית מים מזוהמים לבין מחלות ומגפות, כאשר זיהום מי השתייה נבע בעיקרו מזיהום מקורות המים בביוב. גם כיום, מרבית זיהום מי השתייה בעולם מקורו בחדירת שפכי ביוב למים, דבר המעלה את ריכוז הפתוגנים. בשנת 2006 נרשמו כ-1.8 מיליון מקרי מוות עולמיים בשל מי שתייה מזוהמים.

נכון לשנת 2006, ל-1.1 מיליארד מתושבי כדור הארץ אין גישה למי שתייה נקיים.‏[1]

מרבית מקורות המים דורשים טיפול מסוים של המים (ניקויָם) על מנת להביא אותם לאיכות מתאימה לשתייה. היקף הטיפול תלוי באיכות המים הטבעיים ומקורם.

השיטה הבסיסית ביותר לניקוי מים היא באמצעות הרתחתם; הרתחה המתבצעת במשך מספר דקות מביאה להרג מרבית הפתוגנים במים. מאידך, פעולה זו צורכת דלק ומזהמת, וכמו כן מעלה את ריכוז המתכות, בכללם מתכות מזיקות, כגון עופרת. שיטות טיפול אחרות הן סינון המים, טיהור כימי של המים, וטיהור באמצעות קרינה אולטרה סגולה.

הפרמטרים לניקיון המים מתחלקים לשתי קטגוריות: פרמטריים כימיים/פיזיקליים ופרמטרים ביולוגיים:

גישה למי שתייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גישה למי שתייה נקיים ברחבי העולם.

המים מכסים 70% מפני כדור הארץ, אך רובם מלוחים ואינם ראויים לשתייה. מקורות מי השתייה הם:

מקורם של מים לא-מלוחים אלה במי גשם ומשקעים אחרים (שלג, ברד), וכן בקרחונים.

מקור נוסף למי שתייה הוא באמצעות התפלה של מים מליחים והפיכתם למי שתייה.

מי השתייה מסופקים לריכוזי האוכלוסייה באמצעות מערכות צנרת, שמטרתן הבאת מי השתייה ליעדם, תוך שמירה על איכותם ומניעת זיהומם. בפועל, שיעור אבדן המים הממוצע בתוצאה מדליפות הוא 50%.‏[2]

אחוז האוכלוסייה עם גישה למי שתייה נקיים במדינות שונות (2000) [3]
מדינה %   מדינה %   מדינה %   מדינה %   מדינה %
אלבניה 97   אלג'יריה 89   אזרבייג'ן 78   ברזיל 87   צ'ילה 93
סין 75   קובה 91   מצרים 97   הודו 84   אינדונזיה 78
איראן 92   עיראק 85   קניה 57   צפון קוריאה 100   דרום קוריאה 92
מקסיקו 88   מולדובה 92   מרוקו 80   מוזמביק 57   פקיסטן 90
פרו 80   פיליפינים 86   סינגפור 100   דרום אפריקה 86   סודאן 67
סוריה 80   טורקיה 82   אוגנדה 52   ונצואלה 83   זימבבווה 83
בכל המדינות המתועשות ל־100% מהאוכלוסייה יש גישה למי שתייה נקיים.
רק ל-45% מתושבי אפריקה יש גישה למי שתייה נקיים
מכונות המספקות מי שתייה מטוהרים בתאילנד

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]