שיחת משתמש:יהודה מלאכי/ארכיון ו'

זהו דף שיחה מאורכב ואין להוסיף לו מידע חדש

ניתן ללחוץ כאן כדי לפתוח דיון בדף השיחה העדכני. תודה.

היי

מה עניינים?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 14:01, 1 ביוני 2009 (IDT)

חסדי ה' כי לא תמנו, טוב לדעת שאתה חי, נעלמת מהאופק. איך אצל כבודו? יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ט' בסיוון ה'תשס"ט • 16:57, 1 ביוני 2009 (IDT)

עיין במה שרשמתי בביקור "פגע וברח" שלי באמצע ההיעלמות הממושכת. אצלי הכל בסדר. התגעגעתי מאוד לויקיפדיה ואליך במיוחד. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 20:03, 1 ביוני 2009 (IDT)

הודעה

יהודה מלאכי שלום, המשתמש Yonidebest מעוניין למסור לך את ההודעה הבאה:

הטילדה הרביעית

הטילדה הרביעית - כל מה שמעניין ויקיפדים

לקראת תרגיל העורף הגדול, הטילדה יוצאת בגיליון חדש!

הקשר עם האקדמיה מתהדק, הבוט של DMY יוצא לחופשה ודיוני מחיקה מייצרים משוררים. מי שרוצה להעניק ערך ויקיפדי כמתנה לשמעון פרס, עכשיו הוא סוף סוף יכול!

על כל זה ועוד הרבה בגיליון החדש של הטילדה הרביעית!

אם ברצונך להסיר את שמך מרשימת תפוצה זו, אנא פנה לדף זה. בברכה, ‏Yonidebot‏ 16:49, 1 ביוני 2009 (IDT)

איזה יופי!

תודה רבה. האמת היא שחלק מהאנשים ששלחת להם כבר יודעים על המיזם מאחר שביקשתי מהם לחוות דעה עליו עוד לפני שהחל. רק שלא יחשבו שאני נודניק... אגב, אני מעדיף שלא לתעתק את שם המשתמש שלי לעברית. שוב תודה ובהצלחה עם יתר המקטעים (על אף שנראה לי שכבר פתרת את כולם ורק מחכה לשעת הכושר לערוך). Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • י' בסיוון ה'תשס"ט • 01:07, 2 ביוני 2009 (IDT)

מטמון

שלום יהודה, לא מקובל לפנות בצורה כזו אל משתמשים רבים שלא הביעו עניין קודם במיזם הזה. שחזרתי את הפניות, אתה מוזמן לכתוב על כך בלוח המודעות (נדמה לי שבמזנון זה כבר הופיע). בברכה, ‏odedee • שיחה 01:09, 2 ביוני 2009 (IDT)

לא התכוונתי לסבך אותך... Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • י' בסיוון ה'תשס"ט • 01:12, 2 ביוני 2009 (IDT)

עודד, כעיקרון, שלחתי למקבץ די קטן של ידידים, (כולל אותך) שמתקשרים אתי מעל דפי הויקי. אך אם לא מקובל אז לא! בברכה,
KULY לא נורא לא קרה כלום, עודד ואנו מבינים היטב זה את זה. לא הסתבכתי, בידידות נאמנה. יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • י' בסיוון ה'תשס"ט • 01:29, 2 ביוני 2009 (IDT)

נעלבתי מאוד שלא השארת אצלי הודעה. תומר א. - שיחה 08:03, 2 ביוני 2009 (IDT)

יהודה, אני שמח (ואני גם רואה שחלק גם מבטלים את שחזורו של עודד). תומר, אל תשכח שאתה כבר פתרת מקטע אחד וניסית לפתור את השני. תשאיר את הרגשי לפולניות. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • י' בסיוון ה'תשס"ט • 09:36, 2 ביוני 2009 (IDT)

תומר לא'דע למה בא לי להשאיר'ך את ההודעה למרות שראיתי אותך במרחב המשחק. כנראה שתחושות הבטן שלי לא מפספסות. עמיחי, מוטי וליש גם לא קיבלו הודעות, כי הם פעילים במשחק. דורית גם לא כי אני לא מאמין שיש לה זמן לזה. ונטע וטוקיוני בצבא. אז מה נפגעת לי הא? - kuly אתה מה'זה cool, שחבל"ז. תודה לשנייכם. בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • י' בסיוון ה'תשס"ט • 11:46, 2 ביוני 2009 (IDT)

תודה על הפנייה, אם כי עודד פעל לפי הצדק, הרי שלי אישית לא רק שלא הפריעה, אלא שמחתי לקרוא אותה, (אחרי הביטול כמובן). ידידך לתמיד, הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 13:48, 2 ביוני 2009 (IDT)

ברוך השב איש אגדתי שכמוך, האם אתה עמנו כעת או רק אורח נטה ללון? יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • י' בסיוון ה'תשס"ט • 14:53, 2 ביוני 2009 (IDT)

ראה כאן. זה רלוונטי גם לויקיפדיה. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 15:01, 2 ביוני 2009 (IDT)

אגב, לאט אבל בטוח ולא לאט לאט. המקור הוא ככל הנראה מאנגלית "slowly but surely". בהצלחה ובידידות נאמנה, גם אנחנו התגעגעעעעענו. יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • י' בסיוון ה'תשס"ט • 16:56, 2 ביוני 2009 (IDT)

::::אולי קיימת הצורה לאט לאט ובטוח?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 19:09, 2 ביוני 2009 (IDT)

זה לא לגמרי נכון. "לאט לאט אבל בטוח" - כ- 1,500 מופעים בגוגל. אמנם "לאט אבל בטוח" - כ- 41,000 מופעים. "לאט לאט ובטוח" - כ- 2,100 מופעים. בכל אופן נראה שהמקורי והנכון הוא באמת "לאט אבל בטוח", גם לפי המבחן בגוגל. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 19:16, 2 ביוני 2009 (IDT)

שיחה:ערוך השולחן

אם תוכל לחוות דעתך באשר לניקוד שם הערך, אודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הערתי, תודה על פנייתך. נראה שאתה בקי בנבכי ויקי, מדוע שלא תרשם? בברכה ובידידות, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • י' בסיוון ה'תשס"ט • 04:09, 2 ביוני 2009 (IDT)

מיזם אנציקלופדיה תלמודית

ראה שיחת משתמש:ברי"א#מיזם אנציקלופדיה תלמודית. גוונא - שיחה 19:11, 2 ביוני 2009 (IDT)

תודה על הפניה, רעיון מדהים שכוייח מה הם סדרי העבודה? ולמה שלא נפתח דף מיזם מסודר? בברכה ובידידות, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • י"א בסיוון ה'תשס"ט • 23:31, 2 ביוני 2009 (IDT)

ולמה שלא תגיב במקום שאליו הפנו אותך?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 23:36, 2 ביוני 2009 (IDT)

כנ"ל. אפשר לפתוח מיזם מסודר, אבל אני רוצה קודם לסכם באיזו צורה נעבוד. כלומר, איך נחלק את העבודה ואלו ערכים נדרוש. ניפגש לקפה אצל ברי"א. גוונא - שיחה 00:28, 3 ביוני 2009 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: ובתוספת נקודות(יים) לאחריה, (תרתי משמע).

”אכן מן הראוי ששם אגיב.

דבר זה מבינתי לא שגיב.

אך הטעם שהגבתי כאן ולא שם.

היה על מנת לדרבן את פתיחת המיזם.

הן כלל ויקיפדי ידוע, כי רוב דברים לא יחדל.

ומרוב דיונים לא מתוקן המחדל.

יתקיים לו דיון חביב ויפה.

על סיגריה או שתיים וכמה כוסות קפה.

ולמסקנה מתבקשת השיחות לא תמיד תגענה.

והנפשות הפועלות לריק תתייגענה.

אך אם יתבדרון המילים בכמה מקומות.

אזי רגשות הפעולה לתחיה מתקוממות.

יקום האיש ויטול את כל השיחות,

על מנת את כל הדעות לאחות.

וכך יתאחדו כל הכחות,

לבנות מיזם תלמודי איכותי של מיטב המוחות.

כל זאת כתבתי על מנת את האוזן לסבר.

אך בכל זאת את הדברים דלעיל, במקומן אחבר.

כי אין מסרבין לגדול ועל כן אקבל תוכחתך.

ובפרט לאחר הבקשה הססגונית, את האחדות לא אחתכה.

אסיים בזאת את מגילתי הקצרה

בידידות ובאהבה וכיהודה ועוד לקרא”

יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • י"א בסיוון ה'תשס"ט • 00:52, 3 ביוני 2009 (IDT)

”אילו ידעתי טרם,

שגם אתה מתהלך בכרם,

כרם השירה והחרוז,

לחדד כך את הכרוז,

ומה יפה השעה,

שפיך בשיר פעה,

יחד עם פי המדבר אליכם,

כי צירוף המקרים במותניכם,

שגם אני בחרז חרוזים,
התעסקתי במילין עליזין,

זאת אומרת:

שרוח השירה גוברת,

ושרתה על שנינו יחד,

טובים השנים מן האחד,

לכן אמרתי גם השתא,

לנסות את כוחי בצוותא,

ופה לנסח,

מליצת-מרזח,

והבן תבין יקירי,

כשנפשך שרה את שירי,

את המילה התמוהה לבאר,

לנכון, ולא למהר,

כי ביטוי משוכל הוא,

כלומר, היינו,

שיבוש מכוון,

ולמילה "מחַרֵז" המכוון.

אחתום גם אני בברכתא,

לאחר אריכת האגדתא,

כי הלוא שמחתי איתך להתיידד,

ממני, האיש המאגד”.

הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 14:31, 3 ביוני 2009 (IDT)

רב ייד! תורה מה תהא עליה?! גוונא - רב אשי, הרמב"ם והקצות-החושן, קוראים לכם! 23:28, 11 ביוני 2009 (IDT)

עוד לא החלטתי מה לקחת, האם תיקון עולם עונה על הדרישה? מצפה לתשובת המפקד, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • כ' בסיוון ה'תשס"ט • 23:38, 11 ביוני 2009 (IDT)

לא דורש כלום... בזמנך הפנוי, מה שמתחשק לך. אין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ! גוונא - רב אשי, הרמב"ם והקצות-החושן, קוראים לכם! 23:43, 11 ביוני 2009 (IDT)

המפקד לא ביקשת אני התנדבתי! , האם תיקון עולם יענה על דרישות הפרוייקט, אם כן יש להוסיפו לרשימת הערכים. מעבר לכך אראה אול אקח את עד אחד. השאלה מה בעצם הדרישה כל ה"ישיבישע רייד"? הר' אלחנן'ס האבי עזרי וכו'? מצפה לתשובה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • כ' בסיוון ה'תשס"ט • 23:55, 11 ביוני 2009 (IDT)

כשכתבתי את המיזם אכן הייתי בהתלבטות איזה סוג ערכים להכניס ואלו לא. לא אכחד כי הישיבישע רייד מדבר אליי, וניסיתי לכתוב ערכים השייכים למושגים הלקוחים ישירות מעולם התלמוד; אבל אני אדם פתוח... (בטח שתיקון העולם עונה על הדרישות!) גוונא - רב אשי, הרמב"ם והקצות-החושן, קוראים לכם! 00:02, 12 ביוני 2009 (IDT)

אגב אורחא מזל"ט על טלז. בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • כ' בסיוון ה'תשס"ט • 00:06, 12 ביוני 2009 (IDT)

תודה רבה! גוונא - רב אשי, הרמב"ם והקצות-החושן, קוראים לכם! 00:09, 12 ביוני 2009 (IDT)

מדוע אני לא משתתף במירוץ למטמון

תודה על ההזמנה. אני פשוט שונא חידות קשות בסגנון החמיצר (לא טוב בזה, מודה) וכתבי החידה שם נראו לי כסינית משוונית. היה טוב לאנשים מוגבלים כמוני לו היתה שם דוגמת פתרון. Ranbar - שיחה 23:06, 2 ביוני 2009 (IDT)

אם יורשה לי להתערב, קיימת דוגמה כאן. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • י"א בסיוון ה'תשס"ט • 23:13, 2 ביוני 2009 (IDT)

קודם כל שבדף השיחה המפוייס שלי ישנה רשות התערבות לכולם/כולן. מעבר לכך רן, אחד מוגבל בחידות, השני (אני למשל) מוגבל בטיולי אלף מילים, כל אחד ותחומו הוא. אני אישית אוהב חידות (אגב לענ"ד פתרתי את כולן רק התיאבון הגדול שלי, לא נותן לי להכניס חומר של פחות מ-5 נקודות, רק פעם אחת פישלתי ולכן אני איטי בעריכה, יש לי פה עשרה אתרים פתוחים על מנת לשפר בחומר ותמונות את הערך הבא - השרשור השביעי שללא ספק חלקו הוא אכן סינית לא רק עבורי והמבין יבין- ועוד לא גמרתי את עריכת הקודם ששמתי עליו עין להמליצו באיזשהו שלב). וKulystab ידידי, למחזור הבא נראה שכדאי להכניס יותר ערכים עם תבנית שכתוב, עריכה או קצרמרים. ודרך אגב עיין בהערתי כאן והגב בהתאם, תודה וכל טוב לכולכם, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • י"א בסיוון ה'תשס"ט • 23:27, 2 ביוני 2009 (IDT)

הגבתי, ונלקח לתשומת הלב, אעפ"י שפרט לערך אחד או שניים, כל הערכים היו במצב רחוק מאוד מלהיות סבירים, גם אם לא התנוססו בראשם או השתרכו בסופם תבניות המעידות על פגמיהם. גם חשבתי שלאנשים תפריע העובדה שערכים כתובים בנקודות, אבל משום מה, כנראה שלא אכפת להם מכך. מוזר. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • י"א בסיוון ה'תשס"ט • 00:13, 3 ביוני 2009 (IDT)

קובץ:Hanoi Logo YM1.jpg

אינך יכול לשחרר קובץ זה. הסמל מוגן, בבקשה תעלה גרסה שלו מויקי האנגלית. הידרו - שיחה 22:54, 3 ביוני 2009 (IDT)

מה פירוש הסמל מוגן? - חיפשתי באינטרנט גם ראיתי את ויקי האנגלית ויצרתי אותו מחדש בקורל ופוטושופ. לפי הצבעים המקוריים המופיעים באתר הרשמי של האנוי אז מה הבעיה? אתה רוצה שאסגור אותו כזכויות שמורות לפי ויקי האנגלית אין בעיה אבל צבע הסמל המקורי הוא כמו שיצרתי אצלי. אשמח להסבר. בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • י"ב בסיוון ה'תשס"ט • 23:10, 3 ביוני 2009 (IDT)

נראה שהסמל מוגן ולכן אינך יכול ליצור לו גרסה חופשית. תעלה את הרסה מהאתר הרשמי או מויקי האנגלית וברשיון תבחר את {{לוגו}}. הידרו - שיחה 23:53, 3 ביוני 2009 (IDT)

טופל וסליחה שהפרעתי לך בדף שיחתך. בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • י"ב בסיוון ה'תשס"ט • 04:20, 4 ביוני 2009 (IDT)

כבר מזמן רציתי להגיד לך

"חיוג מקוצר" היה הרבה יותר טוב מ"פנייה אלי". הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 13:45, 4 ביוני 2009 (IDT)

ענין של טעם! מה נשמע חוצמיזה? אכפת לך לעבור על ה"סבא קדישא" ולומר לי את דעתך? בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • י"ב בסיוון ה'תשס"ט • 17:05, 4 ביוני 2009 (IDT)

לא מדבר איתך לפני שאתה מחזיר את "חיוג מקוצר"!. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 19:35, 4 ביוני 2009 (IDT)

מה עובר עליך? - אתה בטוח שאתה לא "רוצה לדבר על זה?" וחוצמיזה לא אתה אמרת להיזהר מחיקויים? יהודה מלאכי • דברו איתי בחיוג מקוצר • ויקיהדות • י"ג בסיוון ה'תשס"ט • 20:40, 4 ביוני 2009 (IDT)

לא יודע. בתקופה האחרונה אני סובל מדכאון כרוני ופיצול אישיות חמור ביותר. אני רואה למשל כל מקור כחיקוי וכל חיקוי כמקור. וזה בהנחה שאני רואה, כי לפעמים גם תוקף אותי עוורון ה"י. בנוסף אני סובל מכל מיני דיבורים ובפרט ממילים מהשורש ד.ב.ר. במובן דיבור, וזאת על אף שאני סובל מדַבֶּרֶת. את החלפת ה"חיוג מקוצר" ב"פנייה אלי" אני רואה כעלבון עמוק ובכוונה תחילה לפגוע בי. נפגעתי מזה עד עמקי נשמתי האגדתית, עד שכל עוד שזה מתייחס אליך, הדַבֶּרֶת מתהפכת בקיצוניות אירונית מוזרה לשַתֶּקֶת, והשתיקה במלואה משתלטת אליי, ואני מרגיש כאילם לא יפתח פיו..., להמשיך?... הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 21:33, 4 ביוני 2009 (IDT)

כמובן! - זה ישתק את השתקת. דבר, דבר! יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • י"ג בסיוון ה'תשס"ט • 22:10, 4 ביוני 2009 (IDT)

ליד הזהירות מחיקויים אחד יצא טמבל, ורק עכשיו שמתי לב שכשמישהו שותק הוא יוצא אויל

”וואלה הדיכאון ממאיר/ופיצול האישיות עושה חיל./אך הדיבור מאיר/ גם את חשכת ליל.

דכאונך מובן וגם השתקת/ כי מובן מי המה לך חברים./ אכן הבדידות משתקת/ ובפרט כשמוקפים כסילים ובורים.”

באהבה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • י"ג בסיוון ה'תשס"ט • 22:32, 4 ביוני 2009 (IDT)

כשפסיכולוגיה מלאת טעם/משכחת ימי פעם./ כשהכסילים הם מלאכים/כיהודה ועוד לקרא הם השבחים./ויקיפדיה הלוא הייתה נבוכה/ללא בורים כמוך.

כה דברַי, נאום מטופלך, הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 13:47, 7 ביוני 2009 (IDT)

”בלבי נתת שמחה,

כי הדיכאון כמעט נמחה.

וצל חיוך יצא מהגומחא.

ומנשמתך נס הדיבוק, העיבור.

ובין איש ומלאך קיים חיבור.

והוטב כמקדם סגנון הדיבור.

אקוה כי יחזיק המצב לאורך ימים,

ולא תשוב לכסל הבידוד המשמים.

ונראה ערכים חדשים מקולמוסך לתחיה קמים.

האוהבך כתמיד, יהודי עם כנפיים רוממים” יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ט"ו בסיוון ה'תשס"ט • 14:08, 7 ביוני 2009 (IDT)

”אם את שירתך שילשת,

בענותך את תשובתך אתה,

במילין יקירין מלעילא ומלתתא,

אף אני את חלקי אענה,

ולא אטמין את ראשי כבת היענה,

אף שלבקשתי עדיין אין מענה,

יפה אמרת ונאה דיברת,

הדכאון לקיצו הגיע - נכון שיערת,

כי לקיים עת לחשות ועת לדבר מיהרת,

כי אותך ראיתי כראות פני אלוקים,

יהודה אתה יודוך אחיך, קראתיך ממעמקים,

כשבין אדם למלאך אין חילוקים,

פה אל פה ידברו,

לא ישתקו, המה יספרו,

לא יחרישו ולא ישקרו,

זאת השירה מוצעת היא לפניך,

בסבר פנים יפות מקבלת את פניך,

בברכה שירבו תירושך יצהרך ודגניך,

וזאת ידוע תדע שקשה עלי ממך למיש,

כי באכסנייתך הרגשתי כבחסידי'שע טיש,

בברכה ובידידות, אליך המלאך ממני הָאַגָּדָה וְהָאִישׁ.”

”אהובי ורעי רציתי זה מכבר להשׂביעך מגורני,

ולשם כך כחזן גירגרתי בגרוני.

תוצאות באם הלאדינו חיפשתי.

אך לשווא את אצבעותי על המקלדת סיקסתי.

אך בדקות אלו עצה טובה טיקסתי.

איני יודע מדוע עד עתה על קירות טיפסתי?

אל נא תחשדני כי להבל נעול דמיתי.

כי אף הוא נחמד ומאיר כזוהר אמיתי.

רק חפץ הוא שתעמוד בכור המבחן והחידות.

למרות שמשפטו אינו מופיע בחמש יחידות.

עתה המתן במלוא כושר הקיבולת.

והוכח כי יש לך כושר סבולת.

אצפה לתגובת הידידים בדף הייעוץ,

נאום המלאך ידיד האיש מארץ עוץ.” יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ט"ו בסיוון ה'תשס"ט • 15:45, 7 ביוני 2009 (IDT)

האנוי

שבוע טוב יהודה,

העריכה שביצעת לא מתאימה, וזאת מכמה סיבות: אל"ף, זה לא נהוג בתבנית:עיר, בי"ת, זה לא נחוץ, לדעתי, בתבנית, ובכלל, זה מכער את התבנית, וגימ"ל, זה רשום בשורה הראשונה של הערך בכל מקרה. אפשר לבטל אותה? Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ט"ו בסיוון ה'תשס"ט • 15:04, 7 ביוני 2009 (IDT)

ודאי שזה רשום בשורה הראשונה של הערך, יהודה מלאכי הוסיף את זה . וב'. ביצעתי ביטול, קיבלתי את דבריך, אגב מה דעתך על הלוגו שם (עבודה שלי) וכמובן בזכותך. ומה עושים עם הננומטרים כאשר המצב שם על הפנים והחומר באנגלית הוא קטגוריה שלימה? לתשובתך אודה. יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ט"ו בסיוון ה'תשס"ט • 15:14, 7 ביוני 2009 (IDT)

. כל הכבוד על העבודה על הסמל, אם כי לדעתי הוא קצת מוזר – נראה יותר כמו לוגו של חברה מסחרית ולא כמו סמל של עיר . נו, באמת, אתה מצפה שאני אכתיב לך איזו עריכה לבצע? Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ט"ו בסיוון ה'תשס"ט • 15:33, 7 ביוני 2009 (IDT)

תראה אין לי חמש יחידות במיקרו ביולוגיה או בפיזיקה, אז אני צריך המון יצירתיות או סבלנות להגיע ל-5 נקודות הבנת. ומה אני אעשה להאנוי האם זה הדבר ההזוי היחיד בעיר הזאת אחרי אגדת הדרקון והמאוזוליאום של הו צ'י מין, הלוגו מתקבל על הדעת. . בידידות, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ט"ו בסיוון ה'תשס"ט • 15:39, 7 ביוני 2009 (IDT)

קצת נסחפנו עם הרגשונים, לא? מכל מקום, קח את הזמן, כי אני לא רואה שהמקטע העשירי נפתר בקרוב. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ט"ו בסיוון ה'תשס"ט • 19:18, 7 ביוני 2009 (IDT)

עדיף להיסחף עם רגשונים מאשר עם רגשות. ואכן, קיבלתי את דבריך, תראה איזה תוצאות ברוכות סיפקתי ברוך ה' עד עכשיו, הסבלנות משתלמת תרתי משמע. ובמחשבה שניה, אולי תשחרר בכל אופן רמז נוסף לטובת הציבור, כל המשתתפים המובילים נותרו תקועים בישורת האחרונה. לשיקולך, בברכה ובתודה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ט"ז בסיוון ה'תשס"ט • 19:37, 7 ביוני 2009 (IDT)

חשבתי לתת רמז נוסף, אבל המשחק קיים רק שבועיים. אם המקטע לא ייפתר עד סוף החודש (סיוון) אני מאמין שאשחרר רמז נוסף. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ט"ו בסיוון ה'תשס"ט • 19:46, 7 ביוני 2009 (IDT)

תודה, אקוה שעד אז ארכוש עוד 10 נקודות ואולי 15 לך תדע? יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ט"ז בסיוון ה'תשס"ט • 19:48, 7 ביוני 2009 (IDT)

מה, כבר עבר חודש? Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ג' בתמוז ה'תשס"ט • 20:15, 24 ביוני 2009 (IDT)

מקוה להתפנות למשפחת ננו ואז נגיע לבלגיה ולליטא, תודה. יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ג' בתמוז ה'תשס"ט • 20:17, 24 ביוני 2009 (IDT)

אגב, אני לא יודע אם שמת לב לזה, אבל זה בזכותך. בברכה ובידידות, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ז' בתמוז ה'תשס"ט • 20:42, 28 ביוני 2009 (IDT)

Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ז' בתמוז ה'תשס"ט • 21:26, 28 ביוני 2009 (IDT)

הסבא קדישא

קראתי והתרשמתי. יפה מאוד. שתי הערות: פתחת כמה פעמים: הסבא קדישא... . נראה לי אנציקלופדי יותר להתחיל הרב אלפנדרי, אף שהכינוי ידוע מאוד. כתוב שם הדבר "הדריך" את מנוחתו. הכוונה כנראה ל"הטריד" את מנוחתו. אבל איך ה"הדריך" פלש לכאן?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 20:05, 7 ביוני 2009 (IDT)

הדריך את מנוחתו

תודה על המחמאות, על מנת שמנוחתך לא תודרך אתה מוזמן לעיין כאן והנה יש לך כבר ערך לכתוב הדריך את מנוחתו. ואגב אורחא כתבתי הסבר מלא בחרוזים בדף ייעוץ לשוני. בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ט"ז בסיוון ה'תשס"ט • 20:10, 7 ביוני 2009 (IDT)

להסבר המחורז הספקתי להשיב כבר (בחרוזים כמובן). כל כך רציתי, מאוד רציתי, לתרום עוד ערך בקטגוריה ניבים עבריים, ולא יכולתי, כי זכויות היוצרים מדריכות תרתי משמע‏‏ את מנוחתי הויקיפדית... הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 20:32, 7 ביוני 2009 (IDT)

שו זכויות יוצרים עליך? - מה אתה לא יודע לשכתב ולהרחיב, יאללא, הודרוב, געגאנגען און געשריבן הדריך את מנוחתי בלי שטויות. נו!!!! - אתה עוד פה?! אני מחפש כבר בשינויים האחרונים. מהר! יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ט"ז בסיוון ה'תשס"ט • 20:37, 7 ביוני 2009 (IDT)

בכדי להירגע קבל בינתיים את הערך המילוני. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 20:59, 7 ביוני 2009 (IDT)

יפה הנחת את דעתי, לאחר שטרדת את מנוחתי, התחלה טובה. שכוייח, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ט"ז בסיוון ה'תשס"ט • 21:03, 7 ביוני 2009 (IDT)

יש!!!!. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 22:41, 7 ביוני 2009 (IDT)

מאוד כדאי לפשט את הערך על מנת שיישאר בינינו בקהילתנו המחקנית. אם זה יימחק, זה ממש ידריך את מנוחתי. בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • י"ח בסיוון ה'תשס"ט • 18:34, 9 ביוני 2009 (IDT)

תעשה מה שאתה רואה לנכון. לי אין יותר חומר להוסיף לערך. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 19:57, 9 ביוני 2009 (IDT)

אגב: הימור שלי: הוא לא יימחק. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 23:01, 9 ביוני 2009 (IDT)

הערות שוליים

ליטורגיה

אהה! נראה לי שעליך צריך להטיל את כתיבת הערך ליטורגיה! (אולי על בסיס האנציקלופדיה היהודית?) מה אומר? אביעדוס • שיחה 23:47, 8 ביוני 2009 (IDT)

אשקול בחיוב, אולי בעוד שבועיים שלושה, אולם חוששני שאתחיל בערך המורחב ליטורגיה יהודית (מטעמים מובנים). בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • י"ח בסיוון ה'תשס"ט • 19:01, 9 ביוני 2009 (IDT)

כמובן. אביעדוס • שיחה 22:59, 9 ביוני 2009 (IDT)

תודה

על השורות הנהדרות בדף השיחה שלי! אלדד • שיחה 21:03, 9 ביוני 2009 (IDT)

בבקשה, אלדד נאר אויף שמחות, (רק בשמחות), וברוך השב לדף שיחתי. יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • י"ח בסיוון ה'תשס"ט • 23:08, 9 ביוני 2009 (IDT)

תיקון העולם

יהיה בסדר? גוונא- רבינא, רבי יוסף קארו ורבי שמעון שקופ קוראים לכם! 19:50, 22 ביוני 2009 (IDT)

בלי נדר]] ואת והב בסופה (חם מהתנור). ואם יש לך קצת פרטי היסטוריה על ר' שמואל רוזובסקי, התחלתי לכתוב עליו ב-PC אגב הוא אם לא ידעת יליד גרודנא. בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • א' בתמוז ה'תשס"ט • 20:03, 22 ביוני 2009 (IDT)

שכוייעח. ידעתי שהוא היה ראש ישיבת גרודנה אבל לא ידעתי שהיה יליד העיר. פשוט איני מצליח למצוא אף חומר ביוגרפי עליו, אם כי שמעתי שעובדים עכשיו על ספר (משהו חרדי, לא מדעי) עליו. תוכל להעמיד אותו לביקורת בדף המיזם (כדי ששני האנשים ששם יוכלו לבקר אותו ) גוונא- רבינא, רבי יוסף קארו ורבי שמעון שקופ קוראים לכם! 20:05, 22 ביוני 2009 (IDT)

אכן כן סוד ידוע. יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • א' בתמוז ה'תשס"ט • 20:11, 22 ביוני 2009 (IDT)

מבשר טוב

יהודה יקירי, שלום! הסיבה שעד היום לא ערכתי ערך על האדמו"ר היא, התנגדותו של האדמו"ר לכל פרסום שהוא אודותיו, (אתה גם לא תראה בעיתונים תמונות שלו כמעט, והמעט שתראה הם נגד דעתו ורצונו), בניגוד לפרסום עליו אישית, את ספריו אין הוא מתנגד שיפרסמו, (דומני שאדם הזוכה לחדש חידושי תורה, אינו רשאי למנוע אותם מאחרים, ואולי זו הסיבה), אי לכך ערכתי ערך על ספריו. אומר לך את האמת, הצטערתי לראות את הערך עליו, והייתי שמח אילו היה ניתן להחזיר את הגלגל אחורה. ―חסיד11 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

חסידי אהובי ורעי, ידעתי אף ידעתי את האיש ואת שיחו וזכיתי אף לשמשו לפני כ-22 שנה כאשר בא להתארח בניו-יורק. ראה אף תגובתי לשניונת בשיחה מבשר טוב, ממין העניין. ברם, אישיות תורנית כערכו ראויה לערך בויקיפדיה, כמו גם ספריו. הנקודה היא במחכ"ת שלא היטבת להגדיר את ייחודיותם של הספרים ובעיקרון הרי הם כרשימת מכולת חסרת תוחלת. ופוק חזי שרק לא מכבר היתה לנו כאן הצבעת מחיקה על ערך חשוב בו רשימת כל בתי הספרים הלאומיים בעולם והיה מי שביקש למוחקה. אפילו הטעם לשם הספר לא נכתב בערך. ועוד שככל חסיד גם מר יכול לשגות בהעצמה והאדרה היוצאת מגבולות הטעם האנציקלופדי הטוב. לשם כך ראיתי מעלה בחיבור שני הערכים בצוותא, לתפארת הרבי, ספריו ודרכו בחסידות. אקוה שיתקבלו דברי על לבך ואת והב בסופה והאמת והשלום אהבו, ברגשי כבוד ובאהבה מגולה. יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • א' בתמוז ה'תשס"ט • 13:08, 23 ביוני 2009 (IDT)

רצונו של הרבי המבקש למנוע את פרסומו, הוא כבודו חסיד11 - שיחה 13:14, 23 ביוני 2009 (IDT)

כרגע המצב הוא תיקו, כשאני סופר אותך בין המתנגדים לערך, אם תתמוך בערך, סביר להניח שהוא ישאר, כך שהדבר די תלוי בך. חסיד11 - שיחה 13:19, 23 ביוני 2009 (IDT)

אהובי ורעי כתבתי הבהרה שם בדף השיחה. אדרבא, כתוב הסבר משכנע לייחודיות ותנסה לשכנע על פי כללים ויקפדיים למה האדמו"ר מביאלא-לוגאנו שליט"א לא צריך ערך. האוהבך, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • א' בתמוז ה'תשס"ט • 13:49, 23 ביוני 2009 (IDT)

א. כתבתי הסבר ליחודיות בדף השיחה, ב. אין אמנם סיבה ויקיפדית לא לכתוב ערך על האדמו"ר, אך לא הכל בעולמנו הוא ויקיפדיה. בכל מקרה מכיון שהערך על האדמו"ר הוא עובדה מוגמרת אשתף איתו פעולה לכשאתפנה. חסיד11 - שיחה 17:25, 23 ביוני 2009 (IDT)

שכוייח חזק ואמץ! בידידות, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • א' בתמוז ה'תשס"ט • 17:29, 23 ביוני 2009 (IDT)

יהודה, עתה יודוך אחיך, מה דעתך על השינויים בערך "מבשר טוב"? ומה דעתך על הויכוח שלי עם נרו יאיר בראש עמוד השיחה של מבשר טוב? חסיד11 - שיחה 18:47, 25 ביוני 2009 (IDT)

כללית זה נראה בסדר, עניתי בדף השיחה. בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ד' בתמוז ה'תשס"ט • 03:12, 26 ביוני 2009 (IDT)

כליפא בן מלכא

הי, יש לך רעיון איך לוודא שזו לא הז"י? אביעדוס • שיחה 16:30, 23 ביוני 2009 (IDT)

.Sorry, I have no idea בהצלחה יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • א' בתמוז ה'תשס"ט • 17:20, 23 ביוני 2009 (IDT)

מה דעתך

לכתוב ערך על תכנות גנאלוגיות? זה נושא חשוב, ונראה לי שאתה מבין בו די הרבה. אני השתמשתי בדורוטרי לפני כעשור, אבל די התייאשתי כי היו לי סיבוכים בעץ (כמות רצינית מאבותי הם נישואי בני דודים. לדעתך זה מסביר משהו?), שהדורוטרי לא קלט. אח"כ עברתי לג'נו פרו, בגירסה החינמית. מעבר לזה אני לא יודע. לפי ההערה שלך אצל מוטי, נראה לי שאתה יודע הרבה יותר. מה דעתך לגשת למלאכה? אלמוג 07:24, 24 ביוני 2009 (IDT)

האמת שאני מכיר די טוב את העץ המשפחתי שלי עד כמה מאות שנים אחורה, כך שהיה לי הרבה יותר מה "למכור", מאשר "לקנות". כעיקרון סיקרן אותי מי עוד שייך למשפחה והגעתי לכל מיני ידוענים שאפילו שוחחו עמי טלפונית. (מעניין ששלמה שמיר המנוח, שלא זכיתי להיפגש עמו לצערי, הגיע אלי טלפונית דווקא באמצעות בן דוד משותף שנתקל במאמר שלי באחד מאתרי האינטרנט בארה"ב ובעקבות מחקרה הגיאונולגי של יעל). אבל למעשה מעולם לא חדרתי יותר מידי פנימה לנושא התוכנות, את דורוטרי למשל אפילו לא הכרתי. כך שחוששני שאינני האדם המתאים במיוחד לתחום (וחבל...) בכל מקרה, במענה לדבריך אצל מוטי, לא מרתיע אותי להיות קרוב של שום יהודי. אמנם בהזדמנות הייתי במטוס אחד עם דודו טופז ואפילו לא ניגשתי לומר לו כלום על קשרינו הגיאונולוגיים, (מי יודע אולי חזיתי את הנולד?!) כצאצאי רבי שאול וואהל. (יש לנו עוד כמה נחמדים בשושלת קארל מרכס, הלנה רובינשטיין ואחרים). כך שאחרי (ובעצם לפני) הכל כולנו אחים . המשך יום נעים, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ב' בתמוז ה'תשס"ט • 08:22, 24 ביוני 2009 (IDT)

טוב, עכשיו ברור לי שאנחנו מאותה המשפוחה, ושים לב מי כתב במקור את הערך על ר' ווהל. אני מגיע בעקרון מכאן, ויש גם קצת מכאן וקצת וקצת מכאן, ובמיוחד מכאן, אם כי זה כמובן לא כל הסיפור. אם מעניין אותך, שלח מייל. לאחר שהערת את תשומת לבי למה שלא ידעתי כי גם דודו טופז "משלנו", נרגעתי שאיני הכבשה השחורה היחידה במשפחה מכובדת זו. בכל מקרה, תן כאן לינק למאמר באתר בארה"ב. זה נשמע מאוד מעניין. אלמוג 08:40, 24 ביוני 2009 (IDT)

לכבוד מעלת שאר בשרי, בכל שונית האלמוגים שלך (אני מתכוון לארגז הכלים הצדדי), אינני מוצא קישור למייל@ הייתכן?! יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ב' בתמוז ה'תשס"ט • 08:56, 24 ביוני 2009 (IDT)

אינני יודע מה הסיבה לכך, וייתכן שהמדובר בתקלה. עם זאת, על מנת לקבל מייל מדמי ובשרי, בוצינא דנהורא, צורבא דרבנן, בן קדושים ומגזע תרשישים, המופלג בתורה ויראה, חסיד וענו, אני מפרסם בזה בציבור את המייל שלי, תוך שאני לוקח את סיכוני הספאם - agal39 שטרודל יאהו דוט קום. אלמוג 09:18, 24 ביוני 2009 (IDT)

בקשר ל...

אתה יודע על מה אני מדבר. אמצא לכך זמן היום בערב. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 15:10, 24 ביוני 2009 (IDT)

אלי למייל כן? מעולה ביקרתי בדף שיחתך גם. אוהב אותך, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ב' בתמוז ה'תשס"ט • 15:13, 24 ביוני 2009 (IDT)

הסטוריה אישית

איך אני רואה את כל השינויים שערכתי בויקיפדיה מאז התחיברתי? אגב, איך נכנסים לחממה הזו, בה "ניק"ך (הניק שלך) מופיע? ―איש אשכולות (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה אתה לא יודע לבדוק תרומות, אחרי כל כך הרבה זמן בויקי?

ולשם מה אתה רוצה להיכנס לחממה לא הבנתי? בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ג' בתמוז ה'תשס"ט • 19:06, 24 ביוני 2009 (IDT)

כאן תוכל לראות את כל תרומותיך מאז שנרשמת לויקיפדיה. וזהו דף החממה.

ליהודה, נראה שהוא לא כ"כ הרבה זמן "פעיל" בויקי. ראה את תרומותיו. וחוץ מזה, קודם תן לו קישורים, ואחר תשאל שאלות (תקדים אבימלך, מוכר?). בחביבות, הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 19:21, 24 ביוני 2009 (IDT)

יהודה מניח כוונה טובה, אך עינו של היודל תמיד פקוחה, לא ידעת? דורית 19:22, 24 ביוני 2009 (IDT)

את מרמזת על מה שאני מבין מדברייך?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 19:40, 24 ביוני 2009 (IDT)

כן הבנת את הרמז ואגב ראה דווקא את זה ודו"ק. אגב לשניכם הדודה והאחיין @ ממני. אוהב יותר מתמיד יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ג' בתמוז ה'תשס"ט • 19:49, 24 ביוני 2009 (IDT)

אני רק אמרתי שיודל ישן עם עין אחת עצומה. וכבר עניתי. שנתראה בשמחות, דורית 19:53, 24 ביוני 2009 (IDT)

ממש ג'ורג' אורוול במיטבו עשית ממני. והתרגום: אוף שמחות of simches מעין קיצור דרך שתרגמו "בשמחות". יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ג' בתמוז ה'תשס"ט • 19:59, 24 ביוני 2009 (IDT)

דיוק: אויף שמחות. אכן נהגה אוף (of). הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 20:11, 24 ביוני 2009 (IDT)

ודיוק בהגייה: simkhes, להבדיל מה- ch שעלול להתפרש כ"צ' ". הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 20:12, 24 ביוני 2009 (IDT)

ההצבעה על נבי סמואל

ראה את חזרתי מהצבעתי שם. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 21:15, 24 ביוני 2009 (IDT)

ראה תגובתי ל-AVIN. בידידות. יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ד' בתמוז ה'תשס"ט • 11:03, 26 ביוני 2009 (IDT)

הרבי מביאלה

שלום יהודה, בהמשך לדיון על מבשר טוב אני מבקש את חוות דעתך. האם יש מקום לציין בערך חסידות ביאלא שהוא גדול הדור? אני סבור שרוב החסידים, ק"ו הליטאים, אינם רואים אותו כך. נרו יאיר • שיחה • ג' בתמוז ה'תשס"ט • 16:05, 25 ביוני 2009 (IDT)

גדול הדור, זה בכל מושג קצת פומפוזי, השמור לבודדים. עם כל הכבוד שאני רוחש לאיש, הוא לא שם. אביו זצ"ל נחשב כאחד מגדולי וחשובי האדמו"רים בדורו. בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ד' בתמוז ה'תשס"ט • 22:10, 25 ביוני 2009 (IDT)

האם נכון לנסח שהוא אחד האדמו"רים היחידים בדורנו אשר פרסם סדרה של ספרי חידושים על הש"ס? כמו כן, אולי תמשיך את מה שהתחלת ותתאם בין הערך על הרבי לבין חסידות ביאלא. נרו יאיר • שיחה • ד' בתמוז ה'תשס"ט • 11:05, 26 ביוני 2009 (IDT)

לא כתוב שם שהוא גדול הדור. חסיד11 - שיחה 11:10, 26 ביוני 2009 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: האדמו"ר מלעלוב-בני ברק כתב את "הר בשן" על הרמב"ם . (שוב ר"ת הרמב"ם בידרמן שמעון נתן/נטע.) (כעת עובדים על ספריו על הש"ס). כל אדמו"רי סאטמר לדורותיהם (ארבעה במספר) זצ"ל ולהלבלחט"א, פרסמו חידושי סוגיות ופלפולים על הש"ס. אפשר לציין זאת באופן מינורי, כמו למשל: "קיימת ייחודיות בספרי האדמו"ר בכך שכלא ברובן המכריע של החסידויות, לא מפרסמים האדמו"רים את ספריהם בעודם בחיים, ועל פי רוב לא מדפיסים את חידושיהם על הש"ס". אגב לאדמו"ר מויז'ניץ שליט"א ששימש כראש ישיבה במשך כארבעים שנה, יש מאות שיעורים על סוגיות הש"ס שנאמרו בתקופה זו ועוד פלפולים רבים (פשט'ל בלשון החסידית) שנאמרו על ידו כאדמו"ר בהזדמנויות שונות, אך הוא סירב כמה פעמים לבקשות להדפיסם. ועשית כחכמתך, בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ד' בתמוז ה'תשס"ט • 11:23, 26 ביוני 2009 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: גם לא אחד מגדולי הדור! יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ד' בתמוז ה'תשס"ט • 11:23, 26 ביוני 2009 (IDT)

גם זה לא כתוב. חסיד11 - שיחה 11:28, 26 ביוני 2009 (IDT)

נהדר, אז אין ויכוח. חסיד קח את העניין בקלות ורק תסביר לי אנחנו מדברים על הערך אדמו"ר מביאלא-לוגאנו או על הערך חסידות ביאלא? בידידות מרובה. יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ד' בתמוז ה'תשס"ט • 11:31, 26 ביוני 2009 (IDT)

יותר בקלות ממה שאתה חושב, אנחנו מדברים על ערך חסידות ביאלא, עיין כאן. חסיד11 - שיחה 11:37, 26 ביוני 2009 (IDT)

יש ויכוח. אני חושב שלא לנו להכריע מי מהאדמו"רים הוא "מגדולי התורה בדורנו" ומי לא, עלינו לעסוק בעובדות. נרו יאיר • שיחה • ד' בתמוז ה'תשס"ט • 11:45, 26 ביוני 2009 (IDT)

עניתי בדף השיחה הרלבנטי, רק שכחתי לציין, יש לכתוב שלהבדיל מאדמו"רים רבים הוא גם עוסק בקירוב רחוקים ובין חסידיו נמנים בעלי תשובה רבים מארה"ב ואירופה. בית מדרשו ברמת בית שמש, נחשב כבית מדרש שרובו דוברי אנגלית. בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ד' בתמוז ה'תשס"ט • 12:03, 26 ביוני 2009 (IDT)

בעניין התיקונים בחסידות ביאלא, בכמה מקרים של תיקוני פיסוק אני בטוח (ויש לי גם רקע מקצועי), אבל לא נריב על זה. יותר חשוב לי להסב את תשומת לבך למשפט על "כאחת מדמויות ההוד". זהו סגנון לא אנציקלופדי, וכפי שאמרת עלינו להתרכז בעובדות. מה אתה אומר? נרו יאיר • שיחה • ד' בתמוז ה'תשס"ט • 16:48, 26 ביוני 2009 (IDT)

נרו, אינני חסיד ביאלא ואני אמון על כתיבה אנציקלופדית. אגב גם לי יש רקע מקצועי בתחום הפיסוק והתחביר. (את הפסיקים לפני ו' החיבור התחלתי להכניס כאן בויקי, בעקבות תיקונים מסוג זה שבוצעו לעריכותיח ע"י ויקפדים בולטים והחלטתי לא לריב על כך) ובמקרה דנן עדיין לא ביצעתי הגהה סופית מבחינת הפיסוק, אין לי בעיה אם תעשה זאת. בכיף!. בכל מקרה, האדמו"ר בעל "חלקת יהושע" מוכתר בכל מקום בו נכתב עליו (במקומות חוץ ביאליים כ"המודיע" "המבשר" ואחרים) כדמות הוד, שרף, איש קדוש וכו'. דמות הוד היא הגדרה גבולית שאינה סופרלטיבית במאת האחוזים. אך שוב, לא אתווכח. בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ד' בתמוז ה'תשס"ט • 17:00, 26 ביוני 2009 (IDT)

אתה הרי מבין שהסגנון בהמודיע אינו מתאים לכאן. מאחר ואני עצמי פניתי אליך ביחס לערך זה - לא אתקן את המשפט, אבל אני מציע שתמתן אותו. נרו יאיר • שיחה • ד' בתמוז ה'תשס"ט • 17:35, 26 ביוני 2009 (IDT)

אחפש מינוח אחר, אך אני עדיין לא מוצא את החיסרון במינוח אחת מדמויות ההוד. היה צריך לראות ולהכיר את האיש (ב"ה זכיתי להשתתף בשולחנותיו בירושלים), כדי להבין שההגדרה דמות הוד, אינה סופרלטיב, והיא אפילו לא משקפת את דמותו של האיש. אכן כיאה לאנציקלופדיה לא כתבתי איש קדוש וכדו', זה בכל אופן עובר את המבחן האנציקלופדי (לראות עיני) ובכל אופן אחשוב על משהו יצירתי שיספק את כולנו. בברכת שבוע טוב, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ו' בתמוז ה'תשס"ט • 22:12, 27 ביוני 2009 (IDT)

ייתכן מאוד שגם אני הייתי מתארו כך אם הייתי שם, אבל ברור ש"כאחת מדמויות ההוד" אינו עובדה אלא חוויה סובייקטיבית שאינה מתאימה לאנציקלופדיה. גם הערצה (אפילו של הציבור, קל וחומר ההכרזה שנוספה עכשיו מתוך קביעה את מי העריצו גדולי אותו דור) היא עניין שאין טעם להתווכח עליו. יש להתרכז כאן בעובדות. נרו יאיר • שיחה • ו' בתמוז ה'תשס"ט • 10:24, 28 ביוני 2009 (IDT)

המילה "נערץ" מופיעה 111 פעמים בויקיפדיה, וזה לפני נערצת/נערצים וכו' חסיד11 - שיחה 11:00, 28 ביוני 2009 (IDT)

יש לה מקום במקרים קיצוניים (למשל הערצת אוהדי כדורגל את כוכב הקבוצה, המקרה הראשון שמופיע בחיפוש). אני חושב שתתקשה להוכיח שר"א מבעלז "העריץ" את הרבי מביאלא. נרו יאיר • שיחה • ו' בתמוז ה'תשס"ט • 12:24, 28 ביוני 2009 (IDT)

רעיון לא רע, להתייחס רק למקרה הראשון שמופיע בחיפוש... חסיד11 - שיחה 12:36, 28 ביוני 2009 (IDT)

בדקתי גם את הבאים (אין לי אפשרות לעבור עכשיו על כל הרשימה, אני מקווה שתבין). זה כמובן מתאים גם בערכי אלים וגורואים מכל הסוגים. מצאתי לפחות מקרה אחד שנראה לי לא מתאים וייתכן שיש לתקנו. לאחר שאני התייחסתי, אנא תתייחס גם אתה: תוכיח לי ש"כל שכבות הציבור החרדי" וכל הגדולים באותו דור (מושג בעייתי מאוד כשלעצמו) העריצו את הרבי מביאלא. נרו יאיר • שיחה • ו' בתמוז ה'תשס"ט • 12:43, 28 ביוני 2009 (IDT)

נרו, יקירי! כשאנשים עורכים ערכים בויקיפדיה, מטבע הדברים הם נזונים גם מהידע האישי שלהם, ולא תמיד הם יכולים להביא לך הוכחה כאן ועכשיו. אם אתה מעוניין אתה יכול להכניס על כל שורה בויקיפדיה את התבנית "דרוש מקור", כנס לדוגמא לערך הרב שלמה זלמן אוירבך ותתחיל להביא הוכחות שהוא היה פוסק חדשני, שהוא היה "ידוע" (מושג בעייתי מאד כשלעצמו) בעדינותו וברגישותו, היה מקובל, היה מקורב וכו', (בכוונה הבאתי דוגמא מדמות שבטוח אני בה ששנינו הכרנו ו"הערצנו" אותה, ותתחיל לתאר לעצמך שיכנס אדם שלא שמע עליה ויתחיל לבקש הוכחות להנ"ל), אלא מאי, כתבו זאת הכותבים מתוך הידע האישי שלהם. גם כאן שמעו הכותבים כי אדמור"י גור שלחו לו "פתקאות", ושהחזו"א שלח אליו להתברך וכו' וכו', הסיקו הם מכך שהוא היה נערץ עליהם. חסיד11 - שיחה 14:01, 28 ביוני 2009 (IDT)

חסיד, יש כאן מקום מסוים גם לידע אישי שאינו מגובה במקורות, אבל בזהירות רבה מאוד. אם מישהו יטיל ספק בעניין הגרש"ז - יהיה מקום לדון גם בזה. לעצם העניין אם יש סימוכין לכך בספרים על אדמו"רי גור שהם שלחו לו פתקאות וכך הלאה - צריך להכניס לערך. מעבר לזה צריך להיזהר, כדבריך, גם במושג ידוע וגם במושג נערץ. נרו יאיר • שיחה • ו' בתמוז ה'תשס"ט • 14:16, 28 ביוני 2009 (IDT)

לא ידוע לי על סימוכין לכך בספרי גור, וגם אם כן, הלא תדרוש את מקורותיהם כשם שביקשת את מקורותיו של אלפסי... ואין לדבר סוף. חסיד11 - שיחה 14:25, 28 ביוני 2009 (IDT)

דרישת מקורות היא דבר נפוץ כאן, כאשר נוצרים ספקות לגבי התוכן. אני מופתע שאינך מודע לזה. נרו יאיר • שיחה • ו' בתמוז ה'תשס"ט • 14:29, 28 ביוני 2009 (IDT)

כוונתי לכך שבעבר כתבת שאינך מחויב לדברי אלפסי אלא הוא מחויב למקורותיו. חסיד11 - שיחה 14:34, 28 ביוני 2009 (IDT)

וכי אתה מחשיב את אלפסי כפוסק אחרון ומוחלט בסוגיית גדול הדור?! אגב, הוא עצמו מספר על הצורך שלו לרצות את מקורותיו. על כל פנים, כמובן, גם כשמביאים מקור יש להתייחס אליו בביקורתיות סבירה. אני מניח שאתה לא תקבל את כתבי שאר חסידויות ביאלא כמקור שאין להרהר אחריו, וטעמך ונימוקך עמך. נרו יאיר • שיחה • ו' בתמוז ה'תשס"ט • 14:39, 28 ביוני 2009 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: נרו, כנונקונפורמיסט מושבע, עם רקע חסידי וליטאי כאחד ומוצא את עצמו הן עם אנשי חב"ד והן עם אנשי סאטמר, אנשי ברסלב מול חסידי סקווירא, תלמיד של האדמו"ר מויז'ניץ ושל הגרש"ז אויערבאך והרב שך, מקורב לגר"ע יוסף והר"מ אליהו. (נכון שנשמע מעניין, זה אני, אבל זה מובן כי אני צאצא של אדמו"רים רבים וקרוב משפחה של רבים מהללו החיים עמנו כיום וגם של ראשי ישיבות חשובים), אני עומד בפירוש מאחורי ההגדרה שהיה נערץ על כל גדולי דורו, ליטאיים וחסידיים כאחד. ולא אני לא חסיד ביאלא! אין מה לעשות, ישנם ערכים שחייבים להיבנות על ידע אישי, מאחר ואיש לא טרח לכתוב משהו בנידון של מושא הערך. זה מזכיר לי ערך על אחת מנשןת הבידור הישראליות שנפטרה, באותו זמן ישבתי במשרד גדול אצל ידי ונכנסתי לויקי. הערך רק התחיל להתבשל ומשהבחנתי שם בתוכנה של משרד הפנים הכנסתי פנימה את התאריך המדוייק במלואו שלא תאם את התאריך שצויין בעיתונות האינטרנטטית. דרשתי ע"י מספר חברים וחברות למקורותי ומסיבות מובנות חשפתי אותן רק במייל ולא מעל הויקי. ואז ענה לי אחד החברים (אינני זוכר בדיוק מי): אין מה לעשות אתה צודק ולא יכול להיות מגובה... ובכן, תבין פה מדובר על דמות שברשת לא ניתן למצוא עליה סימוכים רבים וחייבים לבנות על ידע אישי, ואידך זיל גמור.
הוספתי לאחר התנגשות עריכה: נרו גם אני מודע לצורך בדרישת מקור, אך לעיתים על מקורות מסויימים (ורבים המה) צריך לנקוט בכלל של "ערבך ערבא צריך". בברכה ובידידות נאמנה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ו' בתמוז ה'תשס"ט • 14:48, 28 ביוני 2009 (IDT)

אתה בטוח שהרב שך (ותלמידיו) ומאידך הרבי מלובביטש וחסידיו העריצו את הרבי מביאלא? נרו יאיר • שיחה • ו' בתמוז ה'תשס"ט • 15:05, 28 ביוני 2009 (IDT)

ללא ספק! - הרב שך הכירו באמצעות בניו שלמדו בישיבת פוניבז', ומישיבות המועצגה"ת (שאז היו קצת יותר תדירות) והעריכו מאוד. אם אינני טועה (אל תתפוס אותי על המילה), איפו'שהו באיזור התש"ך הוא גם נכנס לבקרו בירושלים ואף השתתף בהלווייתו. מעבר לכך יש ספר חב"די המתאר את קשרי האדמו"ר מליובאוויטש עם גדולי דורו, ויש שם קטע גם על האדמו"ר בעל חלקת יהושע. הראיה הגדולה ביותר להכרת חשיבותו היא עצם היותו אדמו"ר א-פוליטי שלא הייתה לו חסידות גדולה ומשמעותית אלקטוראלית, ובכל אופן נחשב בגווארדיה הראשונה של האדמו"רים לאחר השואה, כדמות מופת ולאו דווקא כמנהיג פלג דומיננטי. במסגרת זהה של הישארות בקונצנזוס הכלל חרדי, ניתן להכניס גם את האדמו"רים ר' משה מרדכי בידערמן מלעלוב זצ"ל והאדמו"ר ר' אברהם יהושע העשל טווערסקי ממחנובקא זצ"ל, כמו גם האדמו"ר מריבניץ זצ"ל ואין פלג חסידי או ליטאי שלא ראו בהם דמויות הוד מדור עבר (אני חושב שהאדמו"ר היחיד בדורנו שנשאר בקונצנזוס באופן מושלם, הוא האדמו"ר מסקולען שליט"א). בעולם הישיבות, אנשים שנותרו בקונצנזוס הכללי ניתן למנות את הרב מבריסק, הגר"א קוטלר, הגר"מ פיינשטיין והגרש"ז אויערבאך זכרון צדקת כולם לברכה, שגם אם לא תמיד היתה הסכמה לפסקיהם הם לא יצאו מהקונצנזוס של דמויות מוערכות על כל החוגים. כנ"ל הגרב"צ אבא שאול, הגר"י צדקה, הגר"י והגר"ס מוצאפי, הגר"מ שרעבי והבבא סאלי זכות כולם תגן עלינו. כן יש עוד גדולי תורה בקונצנזוס שלא נפלו בכבלי הפלגנות והפוליטיקה. בברכה ובידידות, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ו' בתמוז ה'תשס"ט • 15:23, 28 ביוני 2009 (IDT)

אני לא אומר שהגדולים הנ"ל לא הכירו והעריכו את הרבי מביאלא, אבל אצלי הערצה זה הרבה מעבר לביקורים, יחסים הדדיים והשתתפות בהלוויה. מה שאתה מתאר יפה (ובידע רב) הוא גדולים שלא הסתבכו בשום סוג של פוליטיקה ולכן כדבריך נותרו בקונצנזוס (אם כי הייתי מוריד את המחנובקער ומוסיף את ר"א מבעלז). אני סכים להגדרתך "דמויות מוערכות", אבל הערצה לדעתי זה משהו אחר, ומסופקני אם היה רבי חסידי רב ספרדי אחד שרוב הליטאים העריצו (או מעריצים). נרו יאיר • שיחה • ו' בתמוז ה'תשס"ט • 15:32, 28 ביוני 2009 (IDT)

רבי אהרן מבעלזא מקובל על כולם ואפילו על חלקים מסאטמר, כעאיש קדוש ומלאך ה', אך עדיין יש בציבר הליטאי, מי שלא רואה בו מה שבציבור החסידי רואים. אינני יודע מדוע הוצאת את המחנובקער זצ"ל מהקונצנזוס, אין מי שלא העריכו, כולל חסידי ברסלב (למרות שנמנה על צאצאי סקווירא) וכולל חסידי סאטמר למרות שהיה חבר מועצגה"ת. ובציבור הליטאי מאוד העריכו את מסירות נפשו בסיביר, הנהגתו בקדושה והתמדתו המופלגת (אל תשכח בית מדרשו היה ממש כמה עשרות מטרים מפוניבז'. הגרב"צ אבא שאול, הגר"י צדקה, הגר"י מוצאפי כמו גם רבי רפאל ברוך טולדאנו, היו מוערכים על ידי כל הציבור הליטאי כגדולי תורה. לגבי רבנים חסידיים, עיין ערך: רבי יואל מסטמאר, האדמו"ר בעל שפע חיים מצאנז (שוב פאלטות פוליטיות אך ללא ספק לגבי גדלות תורנית), רבי נחמן כהנא מספינקא ה(שאפילו הסטייפלר הריץ אליו שאלות), הפאפער רב מארה"ב, המנחת יצחק, הגרי"ש אונגר, להבלחט"א הגר"ש וואזנר ויש עוד. ולא אדבר על מורי ורבי הגרש"ז אויערבאך, (שחלק מההיתר הוראה שלי קיבלתי ממנו) שהיה מיוחד במינו בקרב כל גווני הציבור (וכן היו "בני-ברקים" שגם לא גרסו אותו). בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ו' בתמוז ה'תשס"ט • 16:25, 28 ביוני 2009 (IDT)

ההבדל בינינו מתמצה במילה "הערצה". אני מסכים לומר כבוד והערכה, אבל לא נראה לי שהחזונישניקים ותלמידי הרב שך וכן חב"דניקים מעריצים מישהו חוץ מרבותיהם. לגבי הרבי ממחנובקה, כמדומני שהמחלוקת עם בעלז פגעה גם בו, אבל אתה בקיא ממני. כמו כן, שים לב שקודם דיברת על כאלה שלא הסתבכו בפוליטיקה ועכשיו אתה מדבר על גדלות תורנית, גם עם סיבוכים בפוליטיקה. בכל מקרה, שני אלה אינם שייכים להערצה כאמור. נרו יאיר • שיחה • ו' בתמוז ה'תשס"ט • 17:52, 28 ביוני 2009 (IDT)

OK בוא נעשה סדר, ש"ב (אני גם מצאצאי טשערנאביל) האדמו"ר ממחנובקא זצ"ל לא היה קשור כלל למחלוקת הבעלזאית. האדמו"ר הנוכחי הוא שהוא צאצא ישיר לבית בעלזא ירש את מקום דודו זצ"ל באין לא ילדים. יש מוערכים ויש נערצים, הרבי מביאלא בשל קדושתו, מסירוןת נפשו בסיביר, וגדלותו התורנית, אכן היה ללא ספק דמות נערצת. אם אתה רוצה למתן את זה למוערך לשם הטוהר האנציקלופדי, "שחק אותה"!. לגבי החזונאישנק'ס. תתפלא לשמוע, אבי זצ"ל אמר לי שרבים מהללו שהסתופפו בימות השבוע אצל החזון איש הסתופפו בשבתות אצל הרה"ק ר' אהרן מבעלזא. חלקם ו/או צאצאיהם נותרו פה וחלקם שם. בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ז' בתמוז ה'תשס"ט • 18:16, 28 ביוני 2009 (IDT)

נו, עד עכשיו ראיתי שאתה בקיא גדול. אם אתה גם אייניקל אני בטח לא רוצה להסתבך אתך (ואני גם מוכן לבוא לטיש, אם נשאר מקום בפארענצ'עס). האדמו"ר הנוכחי הוא כמדומני בן של אחיין של הקודם וחשבתי שהיו לבעלז טענות כלפיו. תמיד היו תלמידים שעברו מרבי לרבי, בטור או במקביל. כל עוד הם הלכו בקביעות לבעלזער רב אני לא חושב שהיו ראויים לשם חזונישניקים (וכידוע מתלמידיו הקרובים של החזו"א יצאו גם חילוניים ומזרוחניקים). אנא תבדוק את העריכה שלי לגבי הביאלער. נרו יאיר • שיחה • ו' בתמוז ה'תשס"ט • 18:30, 28 ביוני 2009 (IDT)

כל הכבוד!

ר' אהרון ור' הלל גאים בך! ברי"א • שיחה • ד' בתמוז ה'תשס"ט • 21:57, 25 ביוני 2009 (IDT)

הרי כבר הורונו להיות מתלמידיהם, שכוייח. יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ד' בתמוז ה'תשס"ט • 00:16, 26 ביוני 2009 (IDT)

וגם אני הקטן. תומר א. - שיחה 15:13, 26 ביוני 2009 (IDT)

חן, חן זה הקטן גדול יהיה. יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ד' בתמוז ה'תשס"ט • 15:34, 26 ביוני 2009 (IDT)

שטינברג

עיר אביו היא פרמישלן או פשמישל? מלכת אסתר - שיחה 19:41, 28 ביוני 2009 (IDT)

אסתר המלכה, ברוכה הבאה לדף שיחתי. כחיפאית, היכרת את הרב שטיינברג מק-ים? ככל הזכור לי הוא נולד ביערוסלב (אין ערך) גליציה ושימש כרב בפרימישלאן אנסה לבדוק זאת שוב ואקוה שלא טעיתי. בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ז' בתמוז ה'תשס"ט • 20:15, 28 ביוני 2009 (IDT)

הכרתי את האב. הבן (הפרופסור) צעיר ממני במעט ולא התוודענו. אגב, גם על פרמישלן אין עדיין ערך. (יש באנגלית Peremyshliany) מלכת אסתר - שיחה 20:22, 28 ביוני 2009 (IDT)

האב סנדקו של אחי, כסא של אליהו בבריתו של בכורי, דמות רבנית של זמנים עברו... לימדת גם בקרית ים בסיני או משהו? ואני לא מנסה אאוטינג. ולסיום, שימי לב להפניה מעניינת בערך על פרימשלאן ששלחת מויקי האנגלית. בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ז' בתמוז ה'תשס"ט • 20:33, 28 ביוני 2009 (IDT)

אין בעיית אואטינג, שמי המלא מופיע בגירסאות קודמות של דף המשתמש. חלק ניכר משנות ההוראה ביליתי בעמק יזרעאל והתענכ"ים. קינחתי בעפולה. לגבי העיר - השתכנעתי. מלכת אסתר - שיחה 20:43, 28 ביוני 2009 (IDT)

אני לא תפור על העיר, הצלחת לערער את בטחוני. אביו ר' יצחק הלוי היה ראב"ד תל אביב ולפני כן רב בפרימשלאן ובירוסלב. סבו היה רבה של בראד, הכל מסתובב באיזור גאליציה. מעניין שככל הנראה נצר נוסף של המשפחה, שימש כרב ואף נולד בעיר. אשתדל לבדוק ולחזור בהקדם, אולי אצור קשר עם הפרופ' או עם בנו. בידידות, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ז' בתמוז ה'תשס"ט • 20:50, 28 ביוני 2009 (IDT)

הערת אגב, לפי הכלל שרבני ערים זכאים לערך, אפשר לכתוב ערך גם על משה הלוי שטיינברג. הוא עובר גם את מבחן גוגל ויש מספיק חיבורים שכתב. עדן - שיחה 20:55, 28 ביוני 2009 (IDT)

עדן תודה על ההערה, וברוך הבא לדף שיחתי. תוך כדי התכתבות עם מלכת אסתר חשבתי על זה. אקח זאת בחשבון. בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ז' בתמוז ה'תשס"ט • 21:03, 28 ביוני 2009 (IDT)

@

נשלח. תומר א. - שיחה 23:51, 28 ביוני 2009 (IDT)

עניתי, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ז' בתמוז ה'תשס"ט • 00:04, 29 ביוני 2009 (IDT)

החברה הזמינו סולחה בואו לשתות.

זה מה יש ברגע זה ברזרב שלי ללא שאלות כשרות, לחיים!

• 
  האמריקאי היחיד שבאמת טוב.
• 
  אין כעת בלק לייבל, חבל.
• ישראלים שלא מבינים אוהבים לשתות את זה.
  ישראלים שלא מבינים אוהבים לשתות את זה.
• 
  למשתתפים מתחת לגיל 18 בלבד.
• 
  ולהללו ששומרי בריאות, משקל או נוהגים.
• 
  קצת כיבוד על יד.
• 
  בזהירות עם הסכין...
• 
  מלוחים על יד ויסקי זה מעולה.

שלום, שלום לרחוק ולקרוב, לחיים!
יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ח' בתמוז ה'תשס"ט • 17:14, 30 ביוני 2009 (IDT)

איך באלעק זיך ממש די פינגער. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 17:24, 30 ביוני 2009 (IDT)

רבותי המלומדים, אני מבקש לא לשתות משקאות חריפים כי אם שותים לא מנטרים. ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 17:25, 30 ביוני 2009 (IDT)

למה? למה?, נהניתי מהשתייה כ"כ עד ששכחתי אם ויקי זה חתול שחור עטוף בדגל של קמבודיה, או אולי שם של שמן מנוע של מאיץ חלקיקים איראני שנהרס במהומות האחרונות שם. ואתה בא לקלקל לי את כל התיאבון, אהההההה????. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 17:29, 30 ביוני 2009 (IDT)

באיזה הכשר הויסקי? תומר א. - שיחה 17:32, 30 ביוני 2009 (IDT)

שיעור בעניין כשרות הויסקי, או אי הצורך בהכשר עליו, בהזדמנות, אתה מוזמן לשתות. תהנו חבר'ה יש מספיק, איפה יוסאריאן ועודדי? איש נראה שבקצב הזה תתחיל לנתר ולא לנטר... יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ח' בתמוז ה'תשס"ט • 17:34, 30 ביוני 2009 (IDT)

ויקיהולדת שמח

שנתיים מלאו לחשבון ידידי
המצחיק, המפשר, הידען החרדי,
שבאדיקות רבה ממשיך לכתוב ערכים
על יהדות, על יהודים ועל סיפור בהמשכים.
ובל נשכח את קטעי "הידעת?"
שאת מחברם צריך לשאול "היגעת?",
או את פונדק הדרכים שהוא מארח
ועצומת הפיוס שעליה טורח (יחד עם משתמש:Uri R).
אז ודאי תשאלו מיהו זה ידידי בו מדובר
ובכן, זהו יהודה מלאכי, האיש היקר.

יהודה, מזל טוב לרגל ויקיהולדתך השני. מי ייתן ותהיינה באמתחתך עוד שנים פוריות רבות.

בידידות, Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • י' בתמוז ה'תשס"ט • 02:09, 2 ביולי 2009 (IDT)

מזל טוב! ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 02:10, 2 ביולי 2009 (IDT)

”גם אני את שירי אכתוב,

במלאות שנתיים לידידי הטוב.

ידיד נפש, אשר הוא טופח,

על מנת להטפיח, כשמש זורח.

כמשכין אוהב ורודף שלום,

קנה את שמו הטוב עד הלום.

ק"ק ויקיפדיא כולה לו חייבת,

על שהסכים להמשיך בה לשבת.

כותב על שלום ואהבה,

המלאך אשר הוא לקהילה לגאווה.

המושלים בכיפה יודו לו,

ואף שאר החביבים יאמרו לו.

שכוייח גדול על האכסניה,

פונדק בו תנו רבנן תניא.

הוא האיש אשר איננו אדם,

כי אם מלאך בדמות בשר ודם.

הריעו כולכם לויקיפד ושמו יהודה,

המלאך היהודי מקהילת הטילדה,

מוגש ברגשי אהבה, ממני האיש והאגדה”.

ומנן ומאן אנא דאייתי אף אנא ברכתא דילי לוות מרנא ורבנא יהודה מלאכי נטריה רחמנא ופרקיה, ברם דא עליכון למידע דחייב אנא ליה טיבותא רבתא, בגין דמעידנא דאתאי לוויקיפדיא קם לסיטרא דימיני וסעיד יתי וסייע לי בעטייא קושטייא ובכל מילי. ובכן, יהא רעווא דרחמנא יהא בסעדך, ותוסיף למיכתב בוויקיפדיא דפייא יהודייא סגיאין, וכן תוסיך למהך באורחא דאהרון כהנא ולמיעבד שלמא בין אחונא יהודאי דכתבי הכא. חברך דמרחמך עד לאחת - ברי"א • שיחה • י' בתמוז ה'תשס"ט • 15:13, 2 ביולי 2009 (IDT)

”רב תודות אחים וריעים אהובים,

התרגשתי מאוד מדבריכם המרהיבים,

שנאמרו בלשון תרגום עליזים,

וברוב פיוט מושך לב וחרוזים.

תודה, תודה ושוב תודה,

מידידכם האוהב מלאכי יהודה.” 21:28, 2 ביולי 2009 (IDT)

תצטרכו לסלוח לי, אני לא גאר גוט בחרוזים... ויקיהולדת שמח יודל. תודה לך על רוח השכנת השלום הוויקיפדית שאתה מפזר ועל היותך פאנטסטיש מענטש דורית 21:49, 2 ביולי 2009 (IDT)

חן, חן, טאנטי! ברכות מכל הלב, נעימות לא פחות מחרוזים ולעיתים אף יותר. יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • י"א בתמוז ה'תשס"ט • 22:04, 2 ביולי 2009 (IDT)

הרב לנדא

שלום יהודה, אנא בדוק גם את העריכה הקודמת של האלמוני. כמו כן, אתה בטוח שהרב לנדא לוקח פחות כסף מהכשר של רבנות מקומית רגילה? נרו יאיר • שיחה • י"ז בתמוז ה'תשס"ט • 22:21, 9 ביולי 2009 (IDT)

אני באמצע העריכה של עריכתו הקודמת אותה לא רציתי למחוק באופן גורף למרות הגישה הסובייקטיבית כלשהי. לגבי שאלתך: רבנות מקומית חייבת לתת הכשר למפעל בתחומה על פי חוק הרבנות הראשית, זאת כמובן אם היא עומדת בתנאי הכשרות של הרבנות. על כך כמו על כל פעילויות הרבנויות המקומיות והמועצות הדתיות נגבית אגרה כחוק. במקרה של מחלקות מהדרין, כמו בי-ם, חיפה, צפת, רחובות וכדו' נגבית אגרה גבוה יותר, או תשלום פר משגיח. אצל הרב לנדא אין אגרה, רק תשלום עבור הוצאות מינימום וזאת לא רק במפעלים שבתחום שיפוטה העירוני של ב"ב אלא בכל מפעל עליו ניתנת השגחתו של הרב. (ראה את ההבדל בהשגחת הרב רובין תחת כובע רבנות רחובות ובד"ץ מהדרין. לגבי אגרת בי"ד אין לדבר ממש אח וריע. הייתי מבקש הגנת הדף מפני אנונימיים, מאחר ואחת לכמה זמן חוזרות על עצמן עריכות אנונימיות משני הצדדים, שמקומן לא יכירן במקומותינו. עד כאן בשלב זה, בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • י"ח בתמוז ה'תשס"ט • 22:35, 9 ביולי 2009 (IDT)

עד כמה שידוע לי, ואני ניזון משמועות בלבד, אצל הרב לנדא המפעלים משלמים אגרת כשרות בלבד (סכומים מגוחכים), ועיריית בני ברק נושאת בנטל. אני מסייג שוב את דבר שהם שמועה בעלמא. מנסה - שיחה 22:45, 9 ביולי 2009 (IDT)

המפעלים בתחום השיפוט העירוני משלמים אגרות פר משגיח/שעות עבודה/או פסי ייצור, במחירים די מגוחכים. המפעלים מחוץ לעיר גם משלמים לא יותר מעלויות החזקת משגיח, בדיקות מעבדה, טיסות למפעלים בחו"ל וכדו'. כלומר התמחור הוא לפי המקום והזמן. (אמר לי בעל חברת ייבוא כלשהי, שניתנה לו הברירה ע"י צוות משרדו של הרב לנדא, למצוא את הכרטיסים הזולים ביותר שיצליח למצוא לצורך ביקור במפעל בחו"ל). בקיצור הכשרות היחידה, ממש ללא מטרת כל רווח. בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • י"ח בתמוז ה'תשס"ט • 22:53, 9 ביולי 2009 (IDT)

מנסה סליחה, חשבתי שזה נרו יאיר. ברוך הבא לדף שיחתי וברוך הבא לויקיפדיה. עלה והצלח. התגובה למעלה מיועדת אם כן אליך. בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • י"ח בתמוז ה'תשס"ט • 22:57, 9 ביולי 2009 (IDT)

למיטב הבנתי גם רבנות רגילה לא אמורה להרוויח וקשה להאמין שלעיריית ב"ב יש תקציב בשביל זה. העסקים יכולים לשלם כמו כל מקום אחר (מק"ו). האם יש לך מידע מוצק לגבי הפער בין אגרה רגילה לבין הרב לנדא? נרו יאיר • שיחה • י"ז בתמוז ה'תשס"ט • 23:01, 9 ביולי 2009 (IDT)

להתבלבל ביני לבין נרו יאיר? איזו מחמאה! ולנרו יאיר, לרבנות מותר שיהיו רווחים בגלל שיש לה הוצאות. מה שאני שמעתי, שוב בהסתייגות, שאחת הסיבות למצבה הכלכלי הקשה של עיריית בני ברק היא אחזקת מערכות הכשות של הרב לנדא, ומאז הועדה הקרואה גם של "שארית ישראל". מנסה - שיחה 23:05, 9 ביולי 2009 (IDT)

מנסה, מאחל לך מחמאות גדולות הרבה יותר... יש הבדל בין כיסוי הוצאות לבין רווח, שהוא כמובן יותר. גם אני מאחל ברוך הבא ונשמח לתרומות מועילות שלך. נרו יאיר • שיחה • י"ז בתמוז ה'תשס"ט • 23:15, 9 ביולי 2009 (IDT)

האם הרב לנדא נחשב רבה של בני ברק מטעם הרבנות הראשית לישראל? אאל"ט הרב קורח הוא רבה של העיר. לא כן? ברי"א • שיחה • י"ח בתמוז ה'תשס"ט • 00:32, 10 ביולי 2009 (IDT)

נכון בהחלט. מנסה - שיחה 00:35, 10 ביולי 2009 (IDT)

אאל"ט, רבני הערים אינם ממונים מטעם הרבנות הראשית אלא מטעם המועצה הדתית של כל יישוב ויישוב. מנסה - שיחה 00:37, 10 ביולי 2009 (IDT)

מהערך משמע שהוא כן הרב הרשמי. הרב קורח הוא הרב ספרדי ולכן אין סתירה. נרו יאיר • שיחה • י"ח בתמוז ה'תשס"ט • 00:41, 10 ביולי 2009 (IDT)

צריך לתקן את הערך אם כך משמע ממנו. ראה כאן. מנסה - שיחה 00:54, 10 ביולי 2009 (IDT)

תודה, אנסה לתקן. ואשמח לקבל אינפורמציה נוספת על ההבדל בתשלום להכשר שלו. נרו יאיר • שיחה • י"ח בתמוז ה'תשס"ט • 01:01, 10 ביולי 2009 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: אכן. הלא הוא מונה על ידי קבוצות מסוימות, ללא מכרז או בחירות. מדוע אפוא מממנת עיריית בני ברק מערכת כשרות פרטית? האם יש סעיף תקציבי המאפשר לה לעשות זאת? (השאלה גם לגבי "שארית ישראל", אם נכון הדבר שגם הוא ממומן). ברי"א • שיחה • י"ח בתמוז ה'תשס"ט • 01:04, 10 ביולי 2009 (IDT)

מדוע היא מממנת? איזה סעיף תקציבי? במסגרת הפוילע שטיקעס שם בעיריה הכל מסתדר. ושוב, אם אכן השמועה נכונה. מנסה - שיחה 01:11, 10 ביולי 2009 (IDT)

מנסה, אני שוב מתנצל, פשוט לא ראיתי את החתימה רק את הכיתוב ושיערתי שנרו יאיר המשיך בדו-שיח. נרו אל תצטנע. וכולכם ביחד המשיכו לספק לויקיפדיה מה שאתם מסוגלים ובגדול! לענייננו: במשך שנים שמרה בני ברק על האוטוריטה של הרב כמשהו שלא שייך למדינה, על מנת שהרב יהיה רב העיר ולא "רב מטעם". רבני בני ברק לא הכירו במועצה הדתית כאוטריטה כלשהי כלל, ואף פרסמו מכתב בשנות הכ' אם אינני טועה נגד המועצה הדתית. גופי אגודת ישראל החרימו אותה כליל ולא נטלו בה חלק למרות זכותם לייצוג על פי שיוך מפלגתי. הרב קורח למרות היותו איש צדיק וירא שמים, נחשב בבני ברק התורתית דאז כפרסונה נון גרטה, עקב הסכמתו לכהן בתפקיד. יו"ר המועה"ד המיתולוגי של ב"ב היה אז מר זמרוני (ששימש גם יו"ר ועד בית הכנסת המרכזי של שיכון ה' המזרחיסטי) וה"בני תורה" בעיר נהגו לכנותם בליצנותא דע"ז קנאית; "קורח וזמרי". אולם, הרב לנדא האב נחשב כרבה של העיר מכח הסמכת בני המושבה, והוא נותר בתפקידו ומשרתו כרב אב"ד המוכר היחיד ע"י תושבי העיר והעיריה כאחד, גם כשעמדה בראשות ישראל גוטליב איש המזרחי. אגב, הסמכות לרישום נישואין שלא ע"י רב מטעם המועצה הדתית היתה מוקנית רק לעדה החרדית ולרב לנדא מכח חוק מנדטורי. לכן רשם הנישואין הרשמי בעדה החרדית היה הרב דושינסקיא זצ"ל, מאחר והוא ירש את זכות החתימה מאביו, על פי החוק העות'מאני שנותר גם בתקופת המנדט ומקורו בהלכה היהודית שבן יורש את משרת רבנותו של אביו. בד"ץ בעלזא שנוסד בתש"מ הצטרף להסדר כמה שנים מאוחר יותר, מכח צו ירושה שהוציא בנו של הגר"פ עפשטיין זצ"ל, הראב"ד, עבור אחיינו הרב אליהו וינד שליט"א (מחבר ספר סוגה בשושנים) בן הרב הלל וינד ז"ל חתן הגר"פ והוא הפך להיות רשם הנישואין הרשמי של בד"ץ מחזיקי הדת. כך גם ירש ישירות הרב לנדא הבן את סמכות אביו לרישום נישואין. רק בשלב מאוחר יותר באמצעות הסכמים עם משרד הדתות נוצר איזשהו הסדר על רישום נישואין גם לא במסגרת הרבנות והמועה"ד מה שסייע בפתיחת מחלקת רישום הנישואין של "שארית ישראל". כך שמבחינת רבנות העיר בני ברק לא "הרבנות בני ברק", הרב לנדא "מסודר", מאחר והוכתר על פי צוואת אביו כבן ראוי לרשת את אביו. לדעת מרן הגראמ"ש זצ"ל, הדבר לא היה מקובל, מאחר והגרמי"ל הוא חסיד חב"ד אם כי ככל הזכור לי, מעולם לא נשמעה מפיו טענה נגד אישיותו של הבן, והשאר ידוע... רק לאחר בחירות תשמ"ט, ביקשה דגל התורה ייצוג במועצה הדתית (אינני זוכר על איזה רקע, אולי אכן כדי לקבל אפשרות רישום נישואין לשארית) ובני ברק "חגגה" עם המודעות הישנות בחתימת כל רבני העיר נגד הכרה במועצה הדתית. אגב, עד המהפך בתשל"ז ברוב ערי הארץ, בהן היה ריכוז חרדי, נציגי אגו"י לא נטלו חלק או נציגות במועה"ד והן נפלו כפרי בשל לידיה של המפד"ל המיתולגית דאז, ששלטה בכל רחבי הארץ על משרות הרבנות וכס היו"ר של המועה"ד, בהן השתתפו כמובן גם נציגי חרות, מפא"י ואחרים. עד כאן מידיעותי ההיסטוריות בסוגיה דנן, מה מתרחש בפועל לגבי נושא מחלקת הכשרות והתיקצוב, אנסה לברר בל"נ ובעזהשי"ת לאחר שבת, אם חלילה וחס לא נזכה ליום שכולו שבת ומנוחה לחי העולמים. ויהא רעוא שתתקיים בנו נבואת זכריה ”כּה אָמַר ה' צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִי וְצוֹם הַשְבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָשׂוֹן וּלְשִמְחָה וּלְמעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָלוֹם אֱהָבוּ.” בב"א. בידידות נאמנה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • י"ח בתמוז ה'תשס"ט • 03:33, 10 ביולי 2009 (IDT)

תודה על הסקירה המקיפה. כמה הערות: א. לפי הערך נישואים בישראל יהודים יכולים להירשם בארץ רק דרך הרבנות. אולי צריך לתקן שם (יש לך מקורות בכתב?). ב. הוציאו צו ירושה רק עבור העניין הזה עבור האחיין? נשמע מוזר, אבל אם קבלה היא - נקבל. ג. לפחות בירושלים אני יודע שלאגו"י היו טענות בשנות השישים שהמפד"ל השתלטו על המועצה ולא קיבלו ייצוג הולם. נרו יאיר • שיחה • כ' בתמוז ה'תשס"ט • 14:10, 12 ביולי 2009 (IDT)

ובכן: גם העדה החרדית והרב לנדא נותנים היום תעודות רישום נישואין עם סמל המדינה בראשו. המקורות בכתב שלי, הם העתק תעודת נישואין של אחותי שהוצאתי ממשרדו של הרב לנדא האב, בתשמ"ב. ותעודת הנישואין שלי שהוצאה במשרדי העדה החרדית. מה אעשה שהידע האישי שלי בפרט בסוגיות אלו הוא בגדר דברים שבתקופות מסויימות ניתנו להאמר ולא נתנו להיכתב... ב. הזכות עברה למעשה לגרי"מ דושינסקיא ולכן הוא הוכנס כדיין בבד"ץ מיד עם פטירת אביו חרף גילו הצעיר. כך לגבי זכותו של הגר"פ עפשטיין, שנותרה אצל בנו. עקב מחלוקת כלשהי שהייתה לו עם העדה החרדית הוא העביר את זכותו זו לאחיינו לצורך העניין, כאשר בעלזא נחלקה עם העדה, מה לא מובן? ג. התלונה בשנות השישים הייתה של ר' שלמה זלמן דרוק ואנשי פא"י לא אגו"י, לאנשי פא"י לא היתה בעיה של הכרה במועה"ד או של כפיפות לגדולי התורה שהתנגדו לה. בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • כ"א בתמוז ה'תשס"ט • 22:05, 12 ביולי 2009 (IDT)

א. אני חושב שצריך לתקן בערך נישואים בישראל. ב. עדיין לא נראה לי שהכול תלוי בירושה מזמן המנדט. יש איזשהו מנגנון שמאפשר גם לבד"צים לרשום נישואין, ושארית תוכיח. ג. ביחס למועצה הדתית בירושלים, אני מדבר על אגו"י, לא פא"י. ד. אנא חווה דעתך בשיחה:קנאים (עדה חרדית). תודה, נרו יאיר • שיחה • כ"ב בתמוז ה'תשס"ט • 12:38, 14 ביולי 2009 (IDT)

א. אתה מוזמן לתקן. ב. הוא אשר כתבתי לעיל: ”רק בשלב מאוחר יותר באמצעות הסכמים עם משרד הדתות נוצר איזשהו הסדר על רישום נישואין גם לא במסגרת הרבנות והמועה"ד מה שסייע בפתיחת מחלקת רישום הנישואין של "שארית ישראל".” ג. אשמח לפרטים על הפרשה. ד. אבדוק עתה במה דברים אמורים. בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • כ"ב בתמוז ה'תשס"ט • 13:21, 14 ביולי 2009 (IDT)

לאיפה דרדרת אותי?

נרו יאיר אהובי? ביום בו אניש וכב במיטה בין חום עולה להזעה כתוצאה מדלקת פנימית חריפה, שלחתי אותי לשדה הקרב הקנאי, אז מה אם אתה יודע שיש לי ידע בנידון, אני שואל אותך זה פייר? לא נורא, אני סולח לך ובעיקר מאוד אוהב אותך, מצפה לתגובה. יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • כ"ג בתמוז ה'תשס"ט • 21:30, 14 ביולי 2009 (IDT)

יודל, נראה לי שתרצה להביט בשיחת משתמש:Slav4. תומר א. - שיחה 21:41, 14 ביולי 2009 (IDT)

תומר עוד לא קראתי מה כתבת התנגשת אתי באמצע. והחום שוב עולה לי. אוהב אותך, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • כ"ג בתמוז ה'תשס"ט • 21:46, 14 ביולי 2009 (IDT)

רפואה שלמה. תומר א. - שיחה 21:47, 14 ביולי 2009 (IDT)

אמן, תומר מתוק אני גמור פיזית, בבקשה שלח לו מייל אני מה זה מבועס מכל הסיפור. זה עושה אותי עוד יותר חולה. בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • כ"ג בתמוז ה'תשס"ט • 21:50, 14 ביולי 2009 (IDT)

זה תהליך שעובר כל ויקיפד חדש, אני מקווה שהוא ינוח שלושה ימים ויחזור בכוחות מחודשים. תומר א. - שיחה 21:56, 14 ביולי 2009 (IDT)

אני לא רוצה לגרום לכאלו תהליכים, והוא לא חדש אלא שנה ורבע ומעבר לכך הפיוס המיוחל כבר התרחש בדף שיחתו. בתודה על מעורבתוך האקטיבית והמפייסת, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • כ"ג בתמוז ה'תשס"ט • 22:05, 14 ביולי 2009 (IDT)

יהודה ידידי, אני מקווה שאתה מחלים מכל המחלות הפיזיות והווירטואליות-ויקיפדיות. סליחה על העיכוב, תאמין לי שיש סיבות טובות. אני מבין שנושא הקנאות בדרך לפתרון, הלא כן? כמו כן, ראית כבר מייל שלי מלפני כמה ימים? נרו יאיר • שיחה • כ"ג בתמוז ה'תשס"ט • 16:26, 15 ביולי 2009 (IDT)

לא, שלח שוב. בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • כ"ג בתמוז ה'תשס"ט • 17:37, 15 ביולי 2009 (IDT)

חבל, כי אין לי עותק. כמו כן, אנא תעשה משהו עם הערך של הרב וואזנר, אנונימי הכתירו כבר מזמן לפוסק הדור היחיד והמכריע. נרו יאיר • שיחה • כ"ג בתמוז ה'תשס"ט • 18:33, 15 ביולי 2009 (IDT)

תראה מה מצאתי

ויקיפדיה:מדריך לעיצוב דפים#מבנה כללי לערכים, בעניין הקישורים הפנימיים. ברי"א • שיחה • כ"ג בתמוז ה'תשס"ט • 23:01, 14 ביולי 2009 (IDT)

מנחם מנדל אביגדורש

יישר כוח! אני שמח על התפקיד הקטן שהיה לי בדרבונך... (וגם על פתיחת הערך) איתן 00:31, 15 ביולי 2009 (IDT)

ברוך תהיה, חן, חן. על זה אמרו חז"ל: "מיני ומינך תסתייע מילתא". בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • כ"ג בתמוז ה'תשס"ט • 07:57, 15 ביולי 2009 (IDT)

do you know this site?

http://www.alemannia-judaica.de/ nachum.

No. יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • כ"ג בתמוז ה'תשס"ט • 17:38, 15 ביולי 2009 (IDT)

רבאק!

אשמח אם תיענה לתרגם לי את הקטע בדף של ברי"א. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 17:39, 15 ביולי 2009 (IDT)

@

שלחתי. דחוף. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 18:41, 15 ביולי 2009 (IDT)

עניתי, צלצל.........................יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • כ"ד בתמוז ה'תשס"ט • 19:14, 15 ביולי 2009 (IDT)

שלחתי נוסף. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 19:27, 15 ביולי 2009 (IDT)

עצה בבחירת שם ערך

יש לי חשק לכתוב ערך על הוצאת שבתי פרנקל (פירוט הספרים שהוציאו לאור, דרך העבודה ועוד). איך כדאי לקרוא לערך? בויקי האנגלית הערך "שבתי פרנקל" הוא על האיש ולא על ההוצאה, ובויקי העברית כמעט כל הקישורים "שבתי פרנקל" (האדומים כמובן) עוסקים בהוצאת הספרים. תודה רבה על תשומת לבך. מנסה - שיחה 20:24, 15 ביולי 2009 (IDT)

סליחה על ההתערבות, אני חושב שרשמי נקראת ההוצאה שלו "הוצאת שבתי פרנקל". אז אפשר לקרוא כך לערך וליצור הפנייה משבתי פרנקל. אבל למה לא לעשות ערך בפני עצמו על איש העסקן ורב הפעלים הזה? אליהו - שיחה 20:52, 15 ביולי 2009 (IDT)

אדרבה, טול על עצמך את עריכת ערך האיש, ואני את עריכת ערך ההוצאה. אגב, נדמה לי ששם ההוצאה המדויק הוא "ישיבת אהל יוסף" (מהדורת שבתי פרנקל), ורק בכרכים האחרונים כתוב הוצאת שבתי פרנקל. מנסה - שיחה 21:04, 15 ביולי 2009 (IDT)

אז עשינו דיל. למרות חופשתי, אנסה בכל זאת, לכבוד איש דגול מרבבה שלא הותיר אחריו צאצאים, לערוך ערך לפי ערכו. בנידון שם ההוצאה, אם איני טועה, ההוצאה היא ע"י "ישיבת אהל יוסף", אבל כדאי לבדק שוב. אפשר להתקשר אליהם בטלפון ולברר. אליהו - שיחה 21:23, 15 ביולי 2009 (IDT)

מייל

נשלח. ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 12:52, 16 ביולי 2009 (IDT)

נעניתי לבקשתך אייכה? יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • כ"ד בתמוז ה'תשס"ט • 13:09, 16 ביולי 2009 (IDT)