שירת ימי הביניים של יהדות ספרד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בשנת 711 נכבש חלקו הדרומי של חצי האי האיברי בידי המוסלמים. משנה זו ועד ל-1391, אז כבשו הנוצרים את האזור שוב ברקונקיסטה, חיו יהודי ספרד תחת שלטון מוסלמי; תקופה זו נקראת תור הזהב של יהדות ספרד ובה התפתחה שירת ימי הביניים של יהדות ספרד.
ספרד הייתה מחולקת לשתיים בשנים אלו: בצפון - נוצרים; בדרום - מוסלמים. המדינה הייתה בנוייה מנסיכויות והיהודים חיו תחת שלטון נוצרי ומוסלמי, אך העדיפו את המוסלמי מאחר ובו התקיימה סובלנות דתית כלפי היהודים. על כן התקיימה תנועת הגירה של יהודים מצפון ספרד לדרומה. האיסלאם שלט תקופה ארוכה של כ-600 שנה על דרום ספרד ובמהלכה מילאו יהודי ספרד תפקידים חשובים בחצר הח'ליף. אנו רואים שבאותה תקופה השפיעו אופן החשיבה המוסלמית וצורת שירתה על יהדות ספרד.
מבחינים בין שני סוגי שירה: שירת ספרד (שירת חול), ושירת הקודש. שירת הקודש היינה אותה שירה דתית שאנו רואים בתנ"ך, בספר תהילים ובפיוטים שהגיעו לאחר סגירת התנ"ך, והיא נועדה להאמר בבית הכנסת. החידוש הגדול ביותר בשירת ימי הביניים היה, מזה הפעם הראשונה, שירה שעוסקת בנושאים אחרים מלבד האמונה והאל: הנאה מהטבע, שירת אהבה, סבל אישי, שירת הנאה, שירי תלונות ועוד.
המוסכמות של שירת ימי הביניים שונות לחלוטין מאלו של השירה המודרנית.
תוכן עניינים |
[עריכה] סוגי שירים משירת ימי הביניים
- שיר יין - גם היהודים וגם המוסלמים ידעו לחגוג, ועשו משתאות יין גדולים. השיר תיאר בדרך כלל את המוזג, את המסובין, את האווירה, כוס היין על שלל גווניה ואת צבעו של היין לאור השמש או הנרות. לשיר היו נוסחאות קבועות והיצרתיות נכנסה במקוריות הדימויים.
- שיר שבח - מטרתו לפרנס את המשורר המאופיין כחכם, ישר, נדיב, בעל ייחוס ונישא מעם. המקוריות נעלמה משירים אלו והם היו בנויים על מקצבים קבועים.
- שיר תלונה – מפרט את התלונה, בדרך כלל אודות בדידות, מחלה, בגידה בחברים ועוד.
- שיר טבע – בא כדי לתאר את הטבע ובדרך כלל מתאר אחד מלאכותי, ולא טבע פראי.
[עריכה] סוגי שירת חול מבחינת המבנה
- קצידה (שיר בעל מגמה) – כינוי לשיר ארוך בעל פתיחה מסוימת. משקל אחיד וחרוז אחיד לאורך כל השיר.
- קטעה / קטועה / פסוקה – שיר קצר מאוד, עד 10 בתים ועד 10 שורות (באותה תקופה בית = שורה).
[עריכה] מושגים בשירת ימי הביניים
[עריכה] קישוטי שיר
- תקבולות לסוגיהם (כמו התקבולות התנ"כיות).
- שיבוץ – שימוש בפסוק / מליצה מקראית כלשונם. כמו ארמז, אך נקרא שיבוץ. שימושי לאיזכור תרבותי.
- תפארת הפתיחה – צריכה למלא 5 תנאים:
- סגנון ברור ומילים קלות להבנה.
- הבית הראשון צריך להיות עצמאי מבחינה רעיונית ולא תלוי בבית הבא.
- שני חלקי הבית הינם יחידות נפרדות כשרעיון הדלת אינו נמשך לסוגר, אבל יש ביניהם קשר של תקבולת רעיונית או ביאור.
- הבית הראשון צריך לרמוז לעניין כל השיר.
- הדלת והסוגר צריכים להתאים זה לזה במשקל ובחרוז.
- תפארת החתימה
- איזון – שכלול צורני שבו מספר מילים שווה בדלת ובסוגר.
- רימוץ – מספר עיצורים (אותיות) שווה בדלת ובסוגר.
- צימודים – דמיון בצליל ושוני במשמעות.
- צימוד שלם – אותה מילה ב-2 משמעויות שונות : מה תפחדי נפשי ומה תגורי (לפחד) / שכני וגורי באשר תגורי (לשכון).
- צימוד שונה אות – אות אחת שונה בין 2 המילים: פרח – סרח, הורה – מורה, שלום – חלום, הנחה – אנחה.
- צימוד שונה תנועה – אותן אותיות אך ניקוד שונה: בינות – בנות, ערבה – ערבה.
- צימוד הפוך – ירדן – נרדי – נדרי.
- צימוד גזרי – נגזרת מאותו שורש: "נעורים כנעורת ננערו". אותו שורש במשמעויות שונות לגמרי.
- צימוד מורכב – מורכב מ-2 מילים: אהליבמה – אהלי במה.
- צימוד נוסף – במילה השנייה נוספת אות: סיס – עסיס.
- צימוד נפחת – במילה השנייה יורדת אות: נאסר – סר.
- אקרוסטיכון – סידור מיוחד של אותיות או צירופי אותיות בראשי הבתים. סוגי אקרוסטיכונים:
- א"ב
- א"ב הפוך
- שם היוצר
- חריזה - 3 סוגי חריזה מקובלים:
- חרוז עובר – עיצור והתנועה שלפניו: אבד – מחמד
- חרוז ראוי – 2 עיצורים והתנועה שביניהם: לשמר - יגמר
- משובח – 3 עיצורים והתנועות שביניהם: דברים – גברים
- חרוז מבריח - חרוז באחד משלושת הסוגים הללו, הנמצא בסוף כל בית ו"מבריח" (מלשון בריח - מנעול) את השומעים.
- המשקל – אוסף של תנועות ויתדות. סדר קבוע של תנועות ויתדות.
[עריכה] משוררי התקופה
עם הבולטים במשוררי תקופה זו נמנים:
- יהודה הלוי
- משה אבן עזרא
- אברהם אבן עזרא
- שלמה אבן גבירול
- דונש בן לברט
- יצחק אבן גיאת
- לוי אבן אלתבאן
- יוסף אבן צדיק
- יצחק אבן מר שאול
- שמואל הנגיד
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- רינה צדקה, ראה שמש - ספר לימוד לשירה העברית בימי הביניים, הוצאת דינה רכס, 1988.
