לוי אבן אלתבאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אבו אלפהם לוי בן יעקב אבן אלתבאן היה פייטן ומדקדק ספרדי במחצית השנייה של המאה ה-11 בסארגוסה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ליעקב וחי בסארגוסה שבספרד. קיים קשרי מכתבים עם בכירי משוררי דורו, בהם רבי יהודה הלוי, אשר מפליג לגבי כישרונו בשירה[1] ור' משה אבן עזרא, שמונה אותו כאחד המשוררים הטובים שבדורו, ומתאר אותו כ"מורה מפורסם ומלומד גדול".[2] ר' יהודה אלחריזי תיאר את אבן אלתבאן כמי ששולט במליצות הלשון ומשתמש בהם כטוב בדרך שהמתבן דש בקלות את התבואה.[3] אלחריזי רומז באמירתו לפירוש השם "אלתבאן", בערבית - סוחר תבן. עסק רבות בדקדוק עברי ובהוראתו. לא ידוע לנו רבות על קורות חייו.

תלמידו היה הדקדקן יצחק אבן ברון, מחבר ספר כתאב אלמואזנה, ספר על המילים והשרשים המשותפים לעברים ולערבית.

פיוטיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירתו אופיינית לתור הזהב בספרד. בידינו בעיקר שירי קודש מאבן אלתבאן. כשבעים שירים פרסם דן פגיס, שכתב עליו: "כחו רב לו ברשויות ליריות קצרות ובאהבות, באופנים ובמאורות, הכתובים לעיתים בצורת דו-שיח בין הקב"ה לישראל".[4]

אחד מפיוטיו, אשר העסיק רבות את החוקרים הוא הסליחה "אליכם אישים אקרא".[5] החוקרים נחלקים על מי נסוב הפיוט, לדעת חלקם על מלחמת אלפונסו השישי, מלך לאון במוראביטים ולדעת חלקם על כיבוש סארגוסה בידי אלפונסו הראשון, מלך אראגון.[6] חיים שירמן מעריך כי מדובר בסליחה על תעלולי גדודי המורבאטים מצפון אפריקה שהגיעו לספרד בשנות התשעים של המאה ה-11.[7]

רבים מפיוטיו נאמרו וחלקם עודם נאמרים בקהילות ישראל השונות, ומהם הרשות לנשמת "לקראת מקור חיי", הנמצא במחזור רומנייא בחלק "תפלות של שבת לחתן",[8] הרשות לאל חי ברכו, המופיעה כפיוט חתונה בסדר חתונה תימני,[9] "לא אהלך במחשכים" המופיע בסדר לשלש רגלים כמנהג קארפינטראץ,[10] לו ישקלו רעי מהומתי, הנאמר בחלק מקהילות הספרדים בחלק מהתעניות, לשובב נות בית, הנאמר בסוכות בעיקר בקהילות אלג'יר, איך אתיצבה הנאמר בחלק מקהילות הספרדים כפתיחה לסליחות יום הכיפורים.[11]

ספר 'המפתח'[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אברהם אבן עזרא, במבוא לספר מאזניים, בעודו מונה את הבלשנים שקדמו לו כותב: "ורבי לוי הנקרא בן אל תבאן ספרדי במדינת סרקסטה תקן ספר המפתח".[12] ספר דקדוק זה אבד, אך שמו מופיע בין ספרי דקדוק אחרים גם במקורות נוספים, ביניהם בספרו של תלמידו יצחק אבן ברון, המביא כמה מובאות מספר המפתח. הספר הכיל ככל הנראה בעיקר ענייני דקדוק וכן פירוש לשוני של כתובים.[13] שני פירושים כאלה מובאים בפירושו של הראב"ע על תהלים.[14]

ככל הנראה כתב אבן אלתבאן ספר נוסף ובו ביאור פסוקים ותרגומם.[15]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בידינו כמה פיוטי ידידות ששלח לו ריה"ל, באחת מהן ריה"ל גם מתקן אותו בעקבות טעות בפיוט ששיגר אליו - העיז במקום העז, עיין שירמן, השירה עמ' 329 ו-פגיס, שירי, עמ' 18 ו-163.
  2. ^ כתאב אלמחאצרה ואלמדאכרה, הובא אצל פגיס, שירי, עמ' 15 ואילך.
  3. ^ תחכמוני, שער ג'. היו שהבינו אמירה זו כמשתמעת לשני פנים, ויש שסברו שהיא לגנאי, עיינו בהרחבה אצל פגיס, שירי עמ' 21–23. אך רצהבי, יהודה, שירי לוי אבן אלתבאן: מאמר ביקורת, תרביץ, לח, הוכיח כי מדובר בלשון שבח גמור.
  4. ^ פגיס, דן. שירי לוי אבן אלתבאן : יוצאים לאור על פי כתבי יד ודפוסים בצירוף מבוא חילופי נוסח וביאורים. ירושלים: אקדמיה לאומית ישראלית למדעים, 1968, עמ' 5.
  5. ^ אליכם אישים אקרא ישרו מעגליכם - לוי אבן אלתבאן | מפעל המילון ההיסטורי, באתר maagarim.hebrew-academy.org.il
  6. ^ פגיס, דן. שירי לוי אבן אלתבאן : יוצאים לאור על פי כתבי יד ודפוסים בצירוף מבוא חילופי נוסח וביאורים. ירושלים: אקדמיה לאומית ישראלית למדעים, 1968, עמ' 7.
  7. ^ חיים שירמן, השירה העברית בספרד ובפרובאנס, א, עמ' 330.
  8. ^ סדר תפלות השנה כמנהג רומנייא, ויניציה 1522, דף תמו.
  9. ^ חופת חתנים הנקרא שירה וזמרה, עדן תרפ"ה, דף נב ע"א
  10. ^ אמשטרדאם 1759, עמ' 90, הובא אצל פגיס, שירי, עמ' 57.
  11. ^ שפתי רננות, ליוורנו תקצ"ז, דף קנ"ג ע"א
  12. ^ רבי אברהם אבן עזרא, מאזני לשון הקודש, אופנבך תקנ"א, דף ב עמוד א
  13. ^ פגיס, דן. שירי לוי אבן אלתבאן : יוצאים לאור על פי כתבי יד ודפוסים בצירוף מבוא חילופי נוסח וביאורים. ירושלים: אקדמיה לאומית ישראלית למדעים, 1968, עמ' 23 ואילך
  14. ^ ז, י ו-עט, יב
  15. ^ ג, וידה, הובא אצל פגיס, דן. שירי לוי אבן אלתבאן : יוצאים לאור על פי כתבי יד ודפוסים בצירוף מבוא חילופי נוסח וביאורים. ירושלים: אקדמיה לאומית ישראלית למדעים, 1968, עמ' 27-28.