ניצן הורוביץ
| ניצן הורוביץ | |
|---|---|
 |
|
| תאריך לידה | 24 בפברואר 1965 כ"ב באדר א' ה'תשכ"ה |
| כנסות | 18 |
| סיעות | התנועה החדשה מרצ |
| תפקידים בולטים |
יושב ראש הוועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים |
ניצן הורוביץ (נולד ב-24 בפברואר 1965), חבר בכנסת השמונה עשרה מטעם התנועה החדשה מרצ, עיתונאי במקצועו. מאז 2011 מכהן כיושב ראש הוועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים.
עד לכניסתו לפוליטיקה, היה הורוביץ כתב צבאי ולאחר מכן עורך חדשות החוץ בגלי צה"ל, כתב חדשות חוץ בעיתונים "חדשות" ו"הארץ", שליח הארץ לפריז ולוושינגטון, וראש דסק חדשות החוץ בערוץ 10. כן היה חבר במשך שנים רבות בהנהלת האגודה לזכויות האזרח ופעיל בארגונים סביבתיים.
הורוביץ נולד בראשון לציון לאב מהנדס ואם לבורנטית. הוא עורך דין, בוגר הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. התמחה בפרקליטות מחוז ת"א ואצל השופטת ברכה אופיר-תום בבית המשפט בת"א בתחומי מיסוי ודיני ניירות ערך.
מתגורר בתל אביב עם בן-זוגו, במאי התיאטרון והמתרגם עידו ריקלין.
תוכן עניינים |
[עריכה] קריירה עיתונאית
[עריכה] גלי צה"ל
הורוביץ התגייס לצה"ל בשנת 1983 ושירת בגלי צה"ל ככתב צבאי. בתפקיד זה שהה תקופות ממושכות בלבנון, שם סיקר את פעילות צה"ל. לאחר מכן התמנה לעורך חדשות החוץ, ייסד את התוכנית "משהו עולמי" (מגזין גלי צה"ל לענייני חוץ), וערך יומני חדשות ("בוקר טוב ישראל") ומשדרים מיוחדים בתחנה הצבאית.
במסגרת תפקידו שידר גם פינה יומית העוסקת בענייני חוץ במסגרת יומן הערב של התחנה. בפינה זו שם לעצמו מטרה להציג בפני ציבור המאזינים פינות של העולם מנקודות מבט אותן לא הרבו לסקר בתקשורת הישראלית.
משנת 2003 עד 2007 הגיש מדי שבוע את התוכנית "העולם הערב", מגזין גלי צה"ל לעניינים בינלאומיים. תוכנית זו זכתה פעמיים בפרס מפקד גלי צה"ל.
[עריכה] "חדשות" ו"הארץ"
בשנת 1987 החל הורוביץ לעבוד בעיתון "חדשות" כעורך חדשות החוץ, וייסד את מדור חדשות החוץ של העיתון בו התמקד בשינויים הסוחפים של תקופת ה"גלאסנוסט" בברית המועצות תחת הנהגתו של מיכאיל גורבצ'וב.
בשנת 1989 עבר לעיתון "הארץ", כעורך חדשות החוץ. בתפקיד זה הוביל סיקור אינטנסיבי של קץ המלחמה הקרה: התפרקות הגוש המזרחי, נפילת מסך הברזל וחומת ברלין והתפרקות ברית המועצות.
במהלך תקופת עבודתו ב"הארץ", בזמן מלחמת המפרץ (1991) החל להופיע בשידורי הטלוויזיה של הערוץ הראשון ("ערב חדש", "הערב במפרץ" ועוד), וב-1992 היה שותף להקמת תוכנית החדשות "8 בערב", במסגרת שידורי הניסיון של ערוץ 2. הורוביץ ערך והגיש את התוכנית מספר פעמים בשבוע.
ב-1993 יצא לפריז כשליח "הארץ" בצרפת והיה מופקד גם על סיקור האיחוד האירופי. בעת שליחותו באירופה מילא משימות עיתונאיות רבות, בהן: סיקור המפגשים במסגרת תהליך השלום הישראלי-פלסטיני, מסע לסראייבו הנצורה, הסכם השלום בצפון אירלנד, שיגור משגר הלוויינים "אריאן 5" בגיאנה הצרפתית, ועוד. במשך מספר שנים כיהן בראשות אגודת הכתבים הזרים בפריז, ופרסם ראיונות רבים עם דמויות בולטות בפוליטיקה הצרפתית ובעולם הרוח והתרבות, כגון הקרדינל ז'אן-מארי לוסטיז'ה, האדריכל ז'אן נובל, הסופר אנרי טרויה, ועוד. בנוסף לכתיבתו ל"הארץ", פרסם מאמרים בעיתונות הצרפתית, והופיע תדיר בתוכניות טלוויזיה ורדיו בצרפת.
בעת שהותו בצרפת ייסד יחד עם מספר עיתונאים אירופים את הארגון הבינלאומי "אינטרמדיה", לסיקור פעילות בית הדין הפלילי הבינלאומי לרואנדה (ICTR). במשך מספר שנים שימש כמזכ"ל הארגון.
ב-1998 התמנה לשליח "הארץ" בוושינגטון וסיקר בין היתר את ועידות השלום בוואי פלנטיישן, בשפרדסטאון, ובקמפ-דייוויד. במהלך שליחותו בארצות הברית הופיע רבות בתוכנית "News Hour" ברשת הטלוויזיה הציבורית PBS, וברשת הרדיו הציבורית NPR.
ב-2001 שב לישראל, והיה פרשן "הארץ" לענייני חוץ וכתב נוסע.
[עריכה] ערוץ 10
ב-2002, עם תחילת שידורי החדשות בערוץ 10, הצטרף הורוביץ למערכת זו. הוא עבד כפרשן, כתב, מראיין וראש דסק חדשות החוץ, בחברת החדשות של הערוץ, חדשות 10. בנוסף הגיש פינה בתוכנית "לונדון את קירשנבאום", שבה הביא ידיעות מן העולם.
במסגרת עבודתו יצר הורוביץ סרטים תיעודיים עבור ערוץ 10 במדינות שונות בעולם, כגון הסרט "הים לקח הכל" על אסון הצונאמי שהתרחש בסוף 2004 בדרום-מזרח אסיה, והסרט "המרדף - מסע בארץ העפיפונים" על המצוד הכושל אחר אוסאמה בן לאדן באפגניסטן.
במהלך 2008 שודרה בערוץ 10 סדרה דוקומנטרית בבימויו והגשתו "העולם הבא - ניצן הורוביץ מחפש את המחר", אותה צילם בעשר ארצות שונות. הסדרה הציגה תופעות מפתח בעולם של הדור הבא, שהשפעתן ניכרה מראשית המאה ה-21: מהפכת הפיתוח בסין על רקע האולימפיאדה, תנופת ההיי טק של הודו, המהפכה הסביבתית בערים, גלי ההגירה הגדולים, הזינוק בתוחלת החיים ועוד.
[עריכה] פעילות סביבתית וחברתית
הורוביץ הקדיש מקום בולט בפעילותו התקשורתית לנושאים סביבתיים, והיה אחד הדוברים הבולטים בסוגיית המשבר הסביבתי כתוצאה מההתחממות העולמית, ובנושאים של פיתוח בר קיימא וקיימות עירונית. לא אחת הוא הדגיש בדיווחיו את הקשר בין נושאים סביבתיים וחברתיים, והרבה לסקר מקרים של הפרת זכויות אדם, תוך דגש על פעילותם של בתי דין פליליים בינלאומיים העוסקים בנושא. כתב טור קבוע ב"הזמן הוורוד", ירחון קהילת הלהט"ב בישראל, ובו התייחס פעמים רבות להבטים הפוליטיים והחברתיים של הקהילה.
ב-2007 זכה בפרס פראט לתקשורת בנושאי סביבה. בנימוקי הבחירה נאמר:
- "הורוביץ מעלה את נושאי הסביבה בכל הזדמנות, ומפגין את מחויבותו לנושאים אלה בהתמדה, בלהט ובתשוקה אישית ומקצועית. הידע הנרחב אותו הוא מפגין מאפשר לו לחבר בין המישור הגלובלי למישור המקומי, ובין השקפת עולם סביבתית להשקפת עולם חברתית ומדינית. את החיבורים החשובים האלה הוא עושה בדרך רצינית ומעמיקה, אך גם בדרך מושכת לב ומובנת לכל".[1]
בנוסף לפעילותו בתקשורת, הורוביץ פעיל מזה שנים במסגרת התנועה הסביבתית והחברתית בישראל. הוא בוגר תוכנית העמיתים של "מרכז השל" לחשיבה ומנהיגות סביבתית, וחבר הנהלת הארגון. כמו כן היה חבר, עד לכניסתו לפוליטיקה, בהנהלות "תחבורה היום ומחר" והאגודה לזכויות האזרח.
[עריכה] פעילות פוליטית
עד לשנת 2008 לא היה הורוביץ חבר או פעיל במפלגה כלשהי, אך נהג להשתתף בהפגנות שמאל ובפעילות בנושאים חברתיים.[2][3]
בזכות פעילותו הציבורית ופרסומו כעיתונאי המזוהה עם התנועה הסביבתית, הוצע לו להיות הנציג הראשון של התנועה החדשה ברשימה המשותפת עם מרצ לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה. הוא נעתר להצעה ופרש מערוץ 10. [4] הוא שובץ במקום השלישי ברשימת "התנועה החדשה מרצ", ומונה ליו"ר המטה הירוק של הרשימה.
ב-24 בפברואר 2009 הושבע כחבר כנסת בכנסת ה-18 מטעם סיעת התנועה החדשה - מרצ כנציג התנועה החדשה.
הורוביץ מקדם בכנסת סדר יום אזרחי דמוקרטי, המתמקד בזכויות אדם ואזרח, צדק חברתי וסביבתי, חינוך ממלכתי, והפרדת הדת מהמדינה. הורוביץ הקים בכנסת שדולה לשוויון אזרחי ופלורליזם, המאגדת 14 חברי כנסת ועשרות ארגונים הפועלים לחופש דת וחופש מדת ולשוויון בנטל השירות. כמו כן הוא עומד בראש שדולת התרבות, השדולה להצלת ים המלח, ומכהן כיו"ר עמית בשדולה הסביבתית-חברתית[5], הנחשבת לאחת הפעילות בכנסת. הורוביץ מוביל את הפעילות בכנסת בסוגיות הקשורות לקהילת הלהט"ב, ומארגן מדי שנה כנס גדול בכנסת לפתיחת אירועי הגאווה בישראל. כנסים אלה עוררו ביקורת חריפה מצד חברי כנסת דתיים וחרדים.
מאז בחירתו לכנסת הגיש הורוביץ עשרות הצעות חוק בעיקר בנושאים חברתיים, דת ומדינה, חינוך ותרבות, רפורמות סביבתיות והגנה על בעלי חיים. בין הצעות החוק הבולטות שלו: חופש בחירה בין נישואים אזרחיים לנישואים דתיים[6], הצעת חוק יסוד: חופש הביטוי וההתאגדות, הצעת חוק איסור אפליית תלמידים, הצעת חוק חובת לימודי ליבה בבתי הספר, הצעת חוק מים אפורים, הצעת החוק להגנת הסופרים והספרות בישראל, ועוד.
בין החוקים שהעביר עד כה בכנסת: חוק החסכמים, חוק זכויות הסטודנט במוסדות לאמנות, חוק מקורות אנרגיה, וחוק איסור יבוא מוצרי קוסמטיקה וניקיון שנוסו על בעלי חיים.
הורוביץ, יחד עם חברת הכנסת נינו אבסדזה ייסדו בכנסת במאי 2011 את השדולה למאבק בהומופוביה בראשה הוא עומד כיום. ההכרזה על הקמת השדולה נערכה במסגרת פעילות הכנסת במהלך היום הבינלאומי נגד הומופוביה.
הורוביץ מכהן כיו"ר אגודת הידידות הפרלמנטרית ישראל-פולין.
הורוביץ נמנה עם מקימי עמותת "ישראל חופשית".
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- ניצן הורוביץ, באתר הכנסת
- ניצן הורוביץ, באתר כנסת פתוחה
- כרטיס ביקור - ח"כ ניצן הורוביץ, בערוץ הכנסת באתר YouTube
- אתר הבית של ח"כ ניצן הורוביץ
- הבלוג של ניצן הורוביץ, ב-MAKO
- אתר הסדרה "העולם הבא - ניצן הורוביץ מחפש את המחר", באתר נענע 10
- הורוביץ מחפש את המחר, ביקורת טלוויזיה באתר גלובס
- גדעון לוי, איש העולם הגדול, באתר הארץ - ביקורת טלוויזיה
- השגריר הורוביץ, ביקורת טלוויזיה ב- ynet
- יוצא בחוץ, באתר nrg מעריב
- יעל לוי, ניצן הורוביץ יהיה גם ירוק וגם ורוד בכנסת, ב-ynet
- ארז רומס, באתי להשפיע, באתר GoGay
- דורון חלוץ וינאי יחיאל, ענייני פנים, ניצן הורוביץ, באתר הארץ, 28/08/10
[עריכה] הערות שוליים
- ^ זוכי פרס פראט 2007 באתר קרן פראט
- ^ בגובה העיניים עם ניצן הורוביץ, 9 בינואר 2009, אתר nrg
- ^ גדעון לוי, הניצנים נראו בארץ, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2008
- ^ רותי זינגר חרותי, ניצן הורוביץ ישובץ במקום השלישי ברשימת תנועת השמאל החדשה ומרצ, באתר הארץ
- ^ על פי אתר הכנסת
- ^ הצעת החוק הראשונה: נישואים אזרחיים, איציק וולף, 24 בפברואר 2009, אתר מחלקה ראשונה
| יושבי ראש הוועדה לבעיית העובדים הזרים של הכנסת | ||
|---|---|---|
|
