שלום מוסקוביץ'
 | |
| לידה |
23 בנובמבר 1877 ויברניבקה, על יד סטריי, אזור לבוב, גליציה המזרחית, ממלכת גליציה ולודומריה, נחלת כתר אוסטריה, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
14 בינואר 1958 (בגיל 80) לונדון, הממלכה המאוחדת |
| כינוי | "האדמו"ר משאץ", "שאצר רעבע", "האדמור משאץ-לונדון" |
| מדינה |
האימפריה האוסטרו-הונגרית רומניה הממלכה המאוחדת |
| מקום פעילות |
סוצ'אבה לונדון |
| תקופת הפעילות |
? – 14 בינואר 1958 |
| רבותיו |
ר' מרדכי משה יוסף מוסקוביץ מסוליצה |
| תלמידיו | ר' יהודה מאיר שפירא |
| חיבוריו | "דעת שלום " לפי סדר פרק שירה |
  | |
הרב שלום מוסקוביץ' (י"ז בכסלו ה'תרל"ח, 23 בנובמבר 1877 - כ"ב בטבת ה'תשי"ח, 15 בינואר 1958) היה האדמו"ר משאץ ורב העיר תחת השלטון האוסטרי (במסגרת אוסטרו-הונגריה) עד שנת 1918 ואחר כך תחת השלטון הרומני בין 1918–1927.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בווירברונבקה, ליד לבוב, לציפורה פייגה לבית רובין ולרב מרדכי יוסף משה מוסקוביץ מסוליץ. היה צאצא בן אחר בן של רבי יחיאל מיכל מזלאטשוב ונקרא על שמו של זקנו האדמו"ר רבי שלום רוקח מבעלזא. הוא למד בישיבה בסוצ'אבה אחר כך השתלם אצל המהרש"ם בברז'אן שהסמיך אותו לרבנות. בשנים 1902–1927 שירת כרב בסוצ'אבה. הרב מוסקוביץ התחתן עם דודניתו, שלומצה, הבת של דודו, הרב מאיר מוסקוביץ ושל אשתו הראשונה, דינה לבית רובין. בשנת ה'תרפ"ט (1927) עבר ללונדון והשתקע בשכונת איסט אנד ולאחר השואה כשהשכונה התרוקנה מיהודים עבר לסטמפורד היל, כשכבר התחילה להיות מרכז יהודי חסידי. התפרסם כ"רבי משאץ". נודע כבקי בתחומים רבים בתורה, משרידי כתביו יצאו לאור כמה ספרים תורניים, ביניהם הספר "דעת שלום" על הרמב"ם.
נפטר בכ"ב בטבת ה'תשי"ח ונטמן בבית החיים "עדת ישראל" שבשכונת "אנפילד" בעיר.
צוואתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בצוואתו (המופיעה על פי בקשתו המודפסת באהל הציון בעברית ביידיש ובאנגלית) הוא מבטיח שיעורר רחמים אצל אבותיו עבור כל מי שיעלה לציונו, ידליק נר לזכותו, ויקבל על עצמו קבלה כלשהי של התחזקות במצוות או בלימוד תורה. עוד ביקש בצוואתו שלא יכתבו על המצבה תארים מופלגים ובפרט שהתואר "צדיק" לא יופיע בה.
עוד זאת אומר בעניי, ידוע שתמיד רציתי להשיב רבים מעון, ולפעמים ב״ה עלתה בידי לי כהוגן. רצוני בזה אי״ה גם אחרי פטירתי מן העולם הזה השפל לג״ע, והיינו כן, מי שיצטרך ישועה ורפואה לו או לזולתו ילך על קברי ויעשה כזה, בבואו (טוב אם אפשר ביום ו׳ עש״ק בבקר) ידליק נר אחד עבור הנשמה שתלך ותודיע לי כי אני מתבקש. ואז ידליק ב׳ נרות עבורי, ויאמר המבוקש והשמות. ברור שאלך לאבותי הק׳ שהם יעוררו רחמים לישועה ורפואה. אבל תנאי כפול, שהמדובר או זולתו יבטיח לי להטיב דרכו לשמים בדבר אחד. מי שחנותו פתוחה בש״ק יבטיח לי שיסגור, מי שהיה מגלח זקנו בתער באיסור יעשה עתה במספריים, אשה שלא שמרה ר״ל נדה וטבילה מעתה תבטיח לי שתשמור כתורה וכהוגן, האשה שגילתה שערות ראשה תבטיח לשאת שייטל, איש בן תורה שאינו לומד יבטיח שמעתה ילמוד בכל יום ויום ודוקא גמרא, וכדומה כל אחד יבטיח איזה דבר טוב להטיב מעשיו, אז אי״ה אראה להשתדל לעורר רחמים. אבל זאת ידעו כל הבאים אלי ויבטיחו כנ״ל, לקיים מוצא שפתיהם, לא לשטות אותי לשעתו חייו ח״ו כי אז אהי׳ ברוגז גדול, ודי בעוה״ר ההשטאות בעוה״ז לא בעולם האמתי, וכל זה הנ״ל יהי׳ נכתב על דף בשפת יודיש וענגליש באר היטב.
בניו וחתניו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבי יצחק, חתן רבי לייבוש מרדכי משינאווא. נפטר לפני מלחמת העולם השנייה. אלמנתו וילדיו נרצחו בשואה
- רבי יעקב, חתן הרב יוסף דב סיגל. נפטר בחיי אביו. דברי תורתו הודפסו בספר "שארית יעקב"
- רבי יחיאל מיכל, חתן רבי אלעזר הורוביץ ממעליץ. נפטר בחיי אביו. דברי תורתו הודפסו בספר "שארית יעקב"
- חתנו, גיסו ובן דודו רבי יואל משאץ מונטריאול
- חתנו רבי יעקב הלברשטאם, האדמו"ר מטשאקאווא
- חתנו רבי ישכר בער מוואדיסלב
חלק מצאצאיו משמשים כאדמו"רים, מהם: האדמו"ר ממעליץ באשדוד, האדמו"ר משאץ בבני ברק, האדמו"ר משאץ במונטריאול, האדמו”ר משאץ–דרוביטש, האדמו”ר משאץ באנטוורפן והאדמו"ר משאץ בבית שמש והאדמו"ר משאץ באשדוד
מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סדרת הספרים "דעת שלום" על סדר "פרק שירה"[1]
- "דעת שלום" על הרמב"ם ושולחן ערוך[2]
- "אור גנוז" על התורה והמועדים
- "שבת שלום" - מאמרים
- "נתיבותיה שלום" על תרי"ג מצוות
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' שלום מאסקאוויץ שליט"א", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 82, באתר היברובוקס
שלום בן מרדכי משה יוסף מאסקאוויטש, דף שער בספרייה הלאומית
