שלושה ימים וילד (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלושה ימים וילד
3 Days and a Child.JPG
בימוי: אורי זוהר
הפקה: אמציה חיוני
תסריט: דן בן אמוץ
אורי זוהר
אמציה חיוני
ע"פ סיפור מאת אברהם ב. יהושע
עריכה: ז'אק ארליך
שחקנים ראשיים: עודד קוטלר
אילי גורליצקי
טובה פירון
מוזיקה: דובי זלצר
צילום: דוד גורפינקל
הקרנת בכורה: 1967
משך הקרנה: 90 דקות
שפת הסרט: עברית
דף הסרט ב-IMDb

שלושה ימים וילד הוא סרט קולנוע ישראלי מ-1967 בבימויו של אורי זוהר, המבוסס על הסיפור בעל אותו השם מאת אברהם ב. יהושע. זהו אחד מהסרטים הישראליים הראשונים שהעבירו ביקורת על האדרתם של ערכים ציוניים כגון החלוציות. הוא נחשב לאחד הסרטים החשובים ביותר בקולנוע הישראלי של תקופתו, ובפרט בתנועת "הרגישות החדשה". [1] הסרט היה מועמד לפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל קאן.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מתאר שלושה ימים בחייו של אלי (דמותו של דב בסיפור המקורי), יוצא קיבוץ החי בירושלים, סטודנט ומורה למתמטיקה. אלי מקבל להשגחה למשך שלושה ימים אלו את שי (יאלי בסיפור), בנה של אהובתו מימי הקיבוץ, נועה, ובעלה זאב, הנאלצים לעזוב את הילד לקראת הבחינות לאוניברסיטה, לאחר שהחליטו לעזוב גם הם את הקיבוץ.

במשך שלושה ימים מתעמת אלי עם הילד והוריו, הוריה של בת זוגו הנוכחית יעל וידידה צבי, עם שכנתו ותלמידותיו, עם בית קברות וחומה גבוהה, נדנדה ומחלה, קוצים ונחש, וכל אלו מעורבים בזכרונותיו על אהבתו הנושנה בקיבוץ. אלי מנסה להתנקם באהבה הישנה דרך ניסיונות התנקשות שונים בילד, ועם זאת מנסה גם לאהוב את שי עוד ועוד, בניסיון פתטי לחזור אל האהבה שאבדה.

במהלך שלושת הימים משנה אלי את תפיסותיו בנוגע לאהבה הישנה בקיבוץ, אך אינו מצליח להבין שהחיים בירושלים טומנים בחובם אהבה. חייו של אלי בעיר מעורבים בחייהם של אחרים, והקיבוץ נתפס בעיניו בתחילה כמקום בו הייתה פרטיות והיה שקט. הקיבוץ נתפס כפורח בעוד העיר יבשה, ובקיבוץ הייתה האהבה טהורה בעוד בעיר היא מינית בלבד. במהלך שלושת הימים חווה אלי מהפך כאשר הוא מצליח לצאת מההדחקה שהדחיק את אירוע יחסי המין הראשונים שלו עם נועה, בצריף פח רעוע, חורק ומלוכלך. הזיכרון הזה גורם לתפיסותיו להשתנות, אך הוא עדיין לא מבין שיעל אהובתו הנוכחית יכולה לשמש כתחליף ראוי לאהבה הישנה שמתה, והסרט מסתיים בכך שהוא מפנה גב ליעל.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט בוים על ידי אורי זוהר וצולם על ידי דוד גורפינקל, צוות שנטה להשתמש בטכניקות של הגל החדש והקולנוע האירופי המודרני דאז. עם זאת, הסרט נטה להדגיש את העלילה הקוהרנטית והשתמש במלודרמה, שלא כמו בקולנוע האירופי ושלא ברוח הסיפור המקורי. חלק מהסיבות לשינוי זה באופי הספר ניתן לתלות ב"חור בלבנה", סרטם הראשון של זוהר וגורפינקל, שנכשל בקופות בגלל היותו קרוב מדי לרוח המודרניסטית האירופית והניו-יורקית.

תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבקר זאב רב-נוף טען עם יציאתו של "שלושה ימים וילד" כי הוא הסרט הישראלי הראשון שאינו חוטא בפרובינציאליות אלא עוסק בבעיות כלל-אנושיות, אך גם כי הסרט "נעדר עמוד שדרה" בכך שמניעיהן של הדמויות ואופי היחסים ביניהם אינם ברורים לצופה. [2] אברהם ב. יהושע כמעט שלא היה מעורב כלל ביצירת הסרט. עם יציאת הסרט הוא טען כי הוא אינו מרוצה מפרשנותו של זוהר לסיפור, ובפרט מסצנת יחסי המין בין אלי לשכנתו שלא נכללה בסיפור המקורי. [3][4]

עודד קוטלר זכה בפרס השחקן הטוב ביותר בפסטיבל קאן של 1967 על גילום דמותו של אלי. הסרט הועמד כאמור גם לפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל אך הפסיד ל"יצרים" של מיכלאנג'לו אנטוניוני. קוטלר גם היה מועמד לפרס גלובוס הזהב לשחקן המבטיח ביותר, אותו הפסיד לדסטין הופמן ("הבוגר").

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏"40 שנים ל'שלושה ימים וילד'", סינמטק תל אביב
  2. ^ זאב רב-נוףפרידה מהקרתנות, דבר, 27 בינואר 1967
  3. ^ יפעת נבושיחה עם א. ב. יהושע, דבר, 9 באוגוסט 1968
  4. ^ טל גרנות, יאיר רוה, תרגום בגוף הסרט, באתר ynet‏, 27 ביולי 2008


סרטי אורי זוהר

עץ או פלסטיין (1962) • חור בלבנה (1964) • מוישה ונטילטור (1966) • שלושה ימים וילד (1967) • כל ממזר מלך (1968) • השכונה שלנו (1968) • התרוממות (1970) • התרנגול (1971) • מציצים (1972) • עיניים גדולות (1974) • הצילו את המציל (1977)