אשר זאב ורנר

**אשר זאב ורנר**
לידה	ספטמבר 1894; ירושלים, האימפריה העות'מאנית
פטירה	30 בדצמבר 1957 (בגיל 63); טְבֶרְיָה, ישראל
מקום קבורה	טבריה
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	? – 30 בדצמבר 1957
צאצאים	חיים ורנר

הרב אשר זאב ורנר (כ"ז באלול תרנ"ד, ספטמבר 1894 - ז' בטבת ה'תשי"ח, 30 בדצמבר 1957) כיהן כרב בטבריה לאחר פטירתו של הרב משה קליערס בשנים 1934–1958.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים לרב שמחה בונם ורנר, דיין בעדה החרדית. אמו הייתה בתו של הרב יהודה לייב קסטלניץ, חתן אחותו של האדמו"ר הראשון של חסידות סלונים הרב אברהם וינברג, בעל "יסוד העבודה". דודו מצד אמו היה הרה"צ ר'מוטל סלאנים/קסטילניץ, דיין ומנהיג חסידות סלאנים לאחר השואה. סבו היה הרב משה מנחם מנדל ורנר, מקים שכונת בתי ורנר בירושלים. אחיו הוא הרב אברהם ורנר, רבה הראשון של נתניה.

למד בישיבת תורת חיים. בשנת תרע"ב (1912) נישא לבתו של הרב יצחק מתתיהו סנדברג (נכדו של היסוד העבודה וחתנו של הרב מאיר מארים) ובעקבות זאת עבר לטבריה ולמד בישיבת אור תורה אצל דודו (חתן סבו הרב קסטלניץ), הרב משה קליערס, רבה של טבריה, אשר נתן לו סמיכה לרבנות. למרות שנולד בבית בעל זיקה חסידית, הגדיר את ימיו בטבריה כימים בהם הפך ל'חסיד'. לאחר שאשתו נפטרה נישא לבתו של הרב אהרן יוסף לוריא, בעל "עבודת פנים" ומחשובי חסידי סלונים בטבריה.

לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוא ברח לאלכסנדריה ומשאזל כספו הוא הפליג לארצות הברית ביחד עם מכר שקיבל הוראה מהאדמו"ר מסלונים, רבי שמואל וינברג, לנסוע לארצות הברית לאסוף כסף עבור החסידים בארץ ישראל. בארצות הברית הוא עסק באיסוף כספים למען יהודי מזרח אירופה שנפגעו קשות במלחמה. לאחר זמן התמנה לרב בארצות הברית. במקביל לעבודתו ברבנות אסף כספים עבור ישיבת אור תורה ובין השאר הקים ארגון "עזרת נשים" שאסף כספים רבים עבור הישיבה.^[1] ורנר היה מפורסם במעשי החסד והצדקה שלו.

בשנת תרצ"ג חלה הרב קליערס וביקש שיבוא לטבריה להחליפו. הרב קליערס נפטר בשבט תרצ"ד והרב ורנר חזר לארץ ישראל לאחר חג הפסח ונתמנה לרבה של טבריה וראש ישיבה בישיבת אור תורה על יד העדה החרדית בטבריה. במקביל מינתה קהילת טבריה של הוועד הלאומי את הרב יוחנן זרחי (זופוביץ) לרב העיר. בהמשך, כיהן הרב ורנר ברבנות המאוחדת של טבריה,^[2] לצדם של הרב רפאל קוק, שנתמנה בשנת תש"ח לממלא מקומו של הרב זרחי, והרב ועקנין, הרב הספרדי של העיר.^[3] הרב רפאל קוק כונה רב העיר טבריה והרב אשר זאב ורנר זכה לתואר אב בית דין בעיר.^[4]

הרב ורנר כיהן במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל,^[5] הביע עמדות מתונות יחסית וספג על כך ביקורת. באמצע שנת 1954 פרש מהמועצה.^[6] בשנת 1955 נבחר לרבה של מפלגת פועלי אגודת ישראל במקום הרב מאיר קרליץ.^[7]

הרב ורנר נהג להשתתף בחגיגות יום העצמאות והיה מבקש מהאופה בטבריה להכין חלות כי זהו יום חג.^[8] הרב ורנר עסק בקבלה והיה מיודד עם הרב יהודה לייב הלוי אשלג.^[9] בספרו "בנערינו ובזקינינו" הוא הביע תמיכה בהיתר המכירה לאחר הקמת מדינת ישראל.^[10]

הרב אשר זאב ורנר נפטר בטבריה ביום ז' בטבת תשי"ח ונטמן בטבריה בהלוויה בהשתתפות אלפים.^[11]

לאחר פטירתו נתמנה בנו, הרב שמחה בונם וורנר לראש הישיבה. חתנו של הרב ורנר, הרב אברהם דב אוירבך, התמנה במקומו לאב בית דין של טבריה והוא שימש בפועל גם כרב הקהילה האשכנזית בעיר.^[12]

לאחר פטירתו הוקם בית כנסת על שמו בשכונת 'בית וגן' בטבריה בשם 'שער אשר' וכן רחוב במרכז שכונת קריית שמואל בעיר. בבית הכנסת המרכזי בשכונה, 'אור תורה', קיים לוח זיכרון מעל מקום תפילתו.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו הרב משה (נפטר תש"ע), היה חתנו של רבי נפתלי חיים אדלר ,
בנו, הרב חיים ורנר, משפיע חסידי (חתנו של דודו, מרדכי יחיאל לוריא)
בנו הרב שמחה בונים, היה ראש "ישיבת אור תורה", חתנו של הרב שמחה בונם לייזרזון (חתנו של הרב חיים יהודה לייב אוירבך)(נפטר בו' אדר ב' תשפ"ד)
בתו, יפה מרים (נפטרה תשפ"ג), הייתה אשת הרב אברהם דב אוירבך, ממלא מקום חותנו ואב"ד טבריה
בתו אסתר לאה, נשואה לרב חיים שלום דייטש, חסיד חב"ד, ראש כולל צמח צדק בעיר העתיקה
בתו שרה רחל נשואה לרב צבי שרייבר רב קהילת חסידי באיאן בירושלים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

טעם זקנים - גלויים מכתבי האר"י הקדוש, באתר HebrewBooks.
בנערינו ובזקננו - דרשות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק גולדשלג, אזכרה: מחברים שנפטרו בשנת תשי"ח; הרב אשר זאב וורנר, בתוך: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי, כרך א, עמ' 498.
רבנו הגאון רבי אשר זאב וורנר זצ"ל - שנה לפטירתו, שערים, 19 בדצמבר 1958, עמ' 4–7 (מאמרים על דמותו מאישים שונים)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ אשר זאב ורנר, טעם זקנים, ירושלים, תשט"ו, עמודים 8–14, באתר היברובוקס
^ י. מאיר, תושבי טבריה מכבדים את רבם המנוח, הצופה, 1 בפברואר 1954
^ טקס בקשת מחילה ליד קברות בית שערים, הצופה, 5 באוקטובר 1954
^ הרב שמעון ועקנין, דבר השוה, תשי"ב, עמוד 4, באתר היברובוקס
^ הרב אבא קרביץ, כך זה היה פעם כינוס מועצת גדולי התורה, 20 ביולי 2009, אתר חרדים
^ הרב וורנר יפרוש ממועצת גדולי התורה, מעריב, 27 ביוני 1954
^ עודד אבישר, ספר טבריה, הוצאת כתר, תשל"ג, עמודים 295-297
^ ד"ר אהרן ארנד, פכים קטנים ליום העצמאות, דף שבועי של אוניברסיטת בר-אילן, יום העצמאות תש"ס
^ טוני לביא, סוד בריאה, 2007, עמוד 22
^ ביטאון עלוני ממרא, תשס"ט, עמוד 205, הערה 5
^ הרב אשר זאב ורנר, דבר, 31 בדצמבר 1957, עמ' 31; הגרא"ז וורנר הובא למנוחות, הצופה, 31 בדצמבר 1957, עמ' 1
^ "טבריה עתירת־היחס מחדשת את נעוריה" בתוך בית יעקב, ניסן תשל"ו, עמוד 17

[1] אשר זאב ורנר, טעם זקנים, ירושלים, תשט"ו, עמודים 8–14, באתר היברובוקס

[2] י. מאיר, תושבי טבריה מכבדים את רבם המנוח, הצופה, 1 בפברואר 1954

[3] טקס בקשת מחילה ליד קברות בית שערים, הצופה, 5 באוקטובר 1954

[4] הרב שמעון ועקנין, דבר השוה, תשי"ב, עמוד 4, באתר היברובוקס

[5] הרב אבא קרביץ, כך זה היה פעם כינוס מועצת גדולי התורה, 20 ביולי 2009, אתר חרדים

[6] הרב וורנר יפרוש ממועצת גדולי התורה, מעריב, 27 ביוני 1954

[7] עודד אבישר, ספר טבריה, הוצאת כתר, תשל"ג, עמודים 295-297

[8] ד"ר אהרן ארנד, פכים קטנים ליום העצמאות, דף שבועי של אוניברסיטת בר-אילן, יום העצמאות תש"ס

[9] טוני לביא, סוד בריאה, 2007, עמוד 22

[10] ביטאון עלוני ממרא, תשס"ט, עמוד 205, הערה 5

[11] הרב אשר זאב ורנר, דבר, 31 בדצמבר 1957, עמ' 31; הגרא"ז וורנר הובא למנוחות, הצופה, 31 בדצמבר 1957, עמ' 1

[12] "טבריה עתירת־היחס מחדשת את נעוריה" בתוך בית יעקב, ניסן תשל"ו, עמוד 17

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]