אבי לובין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אבי לובין
Avi Lubin
לידה 1977 (בן 41 בערך)
עיסוק אוצר וחוקר אמנות עכשווית

אבי לובין (נולד ב-1977) הוא אוצר וחוקר ישראלי בתחום האמנות העכשווית. החל משנת 2018 אוצר של גלריית המדרשה - הירקון 19. עורך מייסד שותף של מגזין תוהו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לובין אצר תערוכות יחיד וקבוצתיות רבות בחללים ציבוריים ופרטיים, במוזיאונים ובחללים אלטרנטיביים בארץ ובעולם, בין היתר במוזיאון תל אביב, בגלריה האוניברסיטאית ע”ש שרייבר באוניברסיטת תל אביב, ב-apexart, ניו יורק, בגלריה הלאומית של קוסובו, ב-Kunstverein Kunsthaus בפוטסדאם, בגלריית ת(א)עשייה בסדנאות האמנים ירושלים, בגלריה שלוש ובזומר אמנות עכשווית. בשנת 2014 הקים יחד עם לאה אביר את מגזין האמנות ״נמל״ במוזיאון חיפה לאמנות, אך המגזין נסגר בסמוך להשקתו. ב-2015 הקים במקומו, בשותפות עם אביר, את מגזין האמנות המקוון ״תוהו״, הרואה אור בשלוש שפות: עברית, ערבית ואנגלית[1]. ביוני 2018 מונה לאוצר גלריית המדרשה – הירקון 19[2] וביולי באותה שנה נבחר יחד עם האמנית איה בן רון לייצג את ישראל בביתן הישראלי בביאנלה ה-58 בוונציה, 2019[3].

לובין סיים את לימודי התואר השני באוניברסיטת תל אביב בשנת 2009[4]. בין השנים 2013-2018 שימש כמרכז הלימודים העיוניים בתוכנית ללימודי המשך באמנות בפקולטה לאמנויות – המדרשה, המכללה האקדמית בית ברל, תפקיד בו הוא משמש עד היום[5]. מאמריו התפרסמו בכתבי עת אקדמיים, מגזינים, מונוגרפיות וקטלוגים בהם The American Journal of Psychoanalysis, "עת לאקאן", "מטעם" ו-NY Arts Magazine. בשנים האחרונות לובין שימש מרצה אורח במוסדות אקדמיים בעולם, כמו בית הספר לאמנות חזותית (SVA) בניו יורק ובאוניברסיטת פוטסדאם למדעים שימושיים (Fachhochschule Potsdam) בגרמניה.

בן זוגו של לובין הוא האמן תומר ספיר.

תערוכות באוצרותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוצר גלריית המדרשה - הירקון 19[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2018 – סאקרום, עָצֶה - תערוכת יחיד לאמנית תמר גטר
  • 2018 – שבעה טקסים לשינוי מצב הרוח - תערוכה קבוצתית בהשתתפות הדסה גולדויכט, שרון גלזברג, האני ח׳טיב, אסי משולם, כרם נאטור ואיה צייגר, אנריקה רמירז, ותנועה ציבורית

אוצר עצמאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שני ליטמןמגזין אמנות חדש רוצה לבטל את החלוקה בין החוקרים, למבקרים ולאמנים, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2015
  2. ^ מיה אשרי, אבי לובין יהיה אוצר גלריה המדרשה – הירקון 19, באתר הארץ, 4 ביוני 2018
  3. ^ מיה אשרי, האמנית איה בן רון והאוצר אבי לובין ייצגו את ישראל בביאנלה בוונציה, באתר הארץ, 1 ביולי 2018
  4. ^ Lubin, Avi. From Political Action to Depoliticizing Politics: Hannah Arendt, Tali Fahima and the Encounter Between Politics and Israeli Criminal Law. Tel Aviv: Tel Aviv University (MA Thesis), 2009.
  5. ^ אבי לובין באתר המכללה האקדמית בית ברל
  6. ^ התערוכה Mixed Chromosome באתר MOM ART SPACE - Fabrique im Gängeviertel, המבורג (בגרמנית)
  7. ^ ראיון עם האמן Driton Selmani באתר Kosovo 2.0 (באנגלית)
  8. ^ ענת ברזילי, גידול ילדים כאקט חתרני: תערוכה על משפחה עם שני אבות, באתר כלכליסט, 1 בינואר, 2018
  9. ^ התערוכה ״בית ספר לאמנות״ באתר מוזיאון תל אביב לאמנות
  10. ^ התערוכה "Circular Movements" באתר Kunstverein Kunsthaus Potsdam
  11. ^ קטלוג התערוכה "חצי ירח חצי שמש" בגלריה ת(א)שייה בסדנאות האמנים, ירושלים
  12. ^ אבי לובין, ״הנוסעים הסמויים״, מתוך ״שירת המדע – שנתון לספרות, אמנות ומדע״, 2015 ISBN 978-965-91663-9-8, עמ׳ 98–101. רחובות: מכון ויצמן למדע (גרסה דיגיטלית באתר apexart)
  13. ^ התערוכה "ימים אפלים" באתר אוניברסיטת תל אביב
  14. ^ אבי לובין, טקסט קטלוג התערוכה ״שריד״, ערב רב, 4 בנובמבר 2013
  15. ^ התערוכה ״אנטרופיה״ באתר סדנאות האמנים ירושלים
  16. ^ IA logo.png עמוד התערוכה ״The End of History״ בתאריך 14 במרץ 2016, בארכיון האינטרנט
  17. ^ התערוכה ״עבודת הכנה״ באתר גלריה זומר אמנות עכשווית (באנגלית)
  18. ^ התערוכה ״פרדוקס הסבא״ באתר גלריה שלוש (באנגלית)
  19. ^ התערוכה ״פרדוקס הסבא״ באתר On-Off Art Projects (בגרמנית)