ג'ת
 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שם בערבית | جت | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדינה |  ישראל
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מחוז | חיפה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש המועצה | חאלד גרה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 57 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | יישוב 10,000–19,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2023 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 12,754 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג אוכלוסייה ארצי | 157 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.7% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 1,654 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג צפיפות ארצי | 143 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[2] | 7,710 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 164 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
(למפת נתניה רגילה)   ג'ת  | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[3] |
5 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 135 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[2] |
0.3836 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 173 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פרופיל ג'ת נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
גַ'ת (בערבית: جت) היא מועצה מקומית במשולש, בצפון השרון שבישראל, בסמוך לקו הירוק. היישוב נוסד במאה ה-19 על ידי תושבים מבאקה אל-גרבייה והוקם על שרידי יישוב קדום.[4] היישוב הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1959.
כלל תושבי ג'ת הם ערבים-מוסלמים.
מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]
השם ג'ת משמר את השם הקדום גת,[5][6] שהיה שכיח בעת העתיקה ושימש כשמם של מספר יישובים, מהגליל בצפון ועד השפלה בדרום. במקורות הקדומים, השם גת נזכר לעיתים יחד עם תוספת, המסייעת להבחין בינו לבין יישובים אחרים באותו השם, כדוגמת גת פלשתים, גת רימון, גת כרמל, גת חפר וגת פדלה.[6]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
העת העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במקום בו שוכן היישוב נמצאו שרידים ארכאולוגים מתקופת הברונזה המאוחרת, ההשערה היא שבמקום שכן היישוב "גת פדלה" הנזכר בתעודות מצריות. ליד היישוב עברה דרך הים.[4] ביישוב יש שכבות על שכבות של תרבויות עתיקות.
בלב הכפר ג'ת נחפרו שני אתרי קבורה מהתקופה הרומית. באחד מאלו נחשפה אחוזת קבר גדולה, הכוללת חדרי כוכים, ומעליהם נחרתו כתובות הכוללות שמות עבריים (יעקב, ישוע, שרה, רבקה, מרים), שמות הרודיאניים (אגריפס, ברניקי, הרודיאס), ושמות רומיים (פטרוס, מרקוס, טיבריוס, ועוד). בהתאם לשמות שנמצאו במקום, וסגנון הכתב, החוקרים תיארכו את רוב הממצאים שהתגלו באתר לשלהי המאה ה-1 או לראשית המאה ה-2 לספירה, והציעו כי אחוזת הקבר שימשה משפחה יהודית אמידה שהחזיקה באדמות בטופארכיה של נרבתא. כשר מציע שג'ת הייתה באותה העת יישוב יהודי. נראה שהמערה המשיכה לשמש לקבורה, עתה בידי אוכלוסייה שומרונית, לפחות עד המאה ה-5 לספירה.[6]
התקופה העות'מאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
במפקד אוכלוסין עות'מאני שנערך בשנת 1596 נמנו בג'ת 5 משקי בית, כולם מוסלמים, ושילמו מיסים על חיטה, שעורה, גידולי קיץ, עיזים וכוורות דבורים, סה"כ 5,500 אקצ'ה.[7]
בתקופה העות'מאנית הוענק התל עליו שוכן הכפר למשפחות מהן מורכב הגרעין של כפר ג'ת ומאז צמח המקום ונהיה היישוב הנוכחי.
תושבי הכפר הם כמעט בני משפחה אחת. משפחת ותד, גרה, אבו עסבה ואבו בקר הן ארבע חמולות ובני דודים ששייכים לתת שבט אחד שנקרא ערב אל כעאוושה. בני התת-שבט הזה שייכים לשבט אל-אלפדל בן רביעה בני שבט טאיא הקחטאנית. בזמן האמפרייה העות'מאנית הסולטאן סאלים השני נתן את הזכות לשבטים הערביים לשמור על הביטחון ועל הסדר באזור דרום סוריה הגדולה כי זה האזור שבו משתרעות בו השבטים הערביים ששיכים לשבט אל- אלפדל בן רביעה, זה כלל את ערב אלכעאוושה התת-שבט של תושבי ג'ת כיום, הם היו במנהיגות השייח' של השבט שלהם הנסיך עלי כאעווש שומרים על דרך הדואר והמסחר שבא ממצרים אל סוריה שהיה עובר מרמלה אל קאקון(כפר שוכן ליד ג'ת) וממשיך לואדי עארה אל בית שאן, צפת, טבריה ואזור חוראן/דרעאא שליד רמת הגולן בסוריה, לכן השושלת שלהם השתרעה בשלושה מקומות על הדרך הזה, חלק מהם התיישב אחרי שהיו נוודים בכפר שנקרא כפר עאנה ליד רמלה וחלק בכפר מירון ליד צפת והחלק השלשי בכפר ג'ת במשולש שבזמנו היה נקראא אזור השעראוויה שזה בלשון הערבים המקומיים רומז לאזור צפון טולכרם ודרום מערבה של ג'נין, הם התיישבו בכפר בסוף המאה השמונה עשרה כאשר הסולטאן העותמאני נתן להם את הכפר אחרי שהיו נוודים מצפון לדרום. החמולה הכי גדולה בג'ת היא ותד. החמולות שהן לא מהארבעה שהוזכרו לעיל באו ברובן אל הכפר אחרי מלחמת העצמאות.
המנדט הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנות הארבעים של המאה העשרים, בתקופת המנדט הבריטי, עבדו רבים מתושבי הכפר בתפקידי בנייה ותחזוקה במחנה חיל האוויר הבריטי RAF Ein Shemer (כיום, מנחת עין שמר)[8]
ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
היישוב הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1959.
בשנת 1978 התקיימו בפעם הראשונה בחירות ישירות לראשות המועצה בג'ת, וליו"ר המועצה המקומית נבחר אחמד מחמוד אבו עסבה. בשנת 1983 נבחר לקדנציה שנייה. בשנת 1988 נבחר גלאל עבד אל-קאדר ותד לראש הרשות. בשנת 1993 נבחר לראשות המועצה אחמד מחמוד אבו עסבה. בשנת 1998 נבחר ד"ר מוחמד חסן אבו פול. בשנת 2003 אוחדה ג'ת עם באקה אל-גרבייה הסמוכה לה מצפון, ויחד כוננו עיר שנקראת באקה-ג'ת. בחקיקה שתוקפה מ-1 בנובמבר 2010 בוטל האיחוד.[9] בעקבות הפירוק נבחר חאלד גרה לראש מועצת ג'ת. בבחירות שנערכו בנובמבר 2015 נבחר מוחמד ותד לראש מועצת ג'ת.[10] בבחירות שנערכו בנובמבר 2019 נבחר חאלד גרה לקדנציה שנייה לראש מועצת ג'ת.דיווח ספירת קולות (ראשי רשויות), באתר GOV.IL
היות שג'ת קרובה לקו הירוק, במבצע חומת מגן כוחות צה"ל היו נוכחים בפאתי הכפר, ועד היום בחלק מרחובות דרום-מזרח הכפר ניכר הנזק שגרמו שרשראות הטנקים והנגמ"שים.[דרוש מקור]
בשנת 2017 נקרא ביישוב רחוב על שם יאסר ערפאת, אך הוא בוטל בהוראת שר הפנים, אריה דרעי.[11]
אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2023 (אומדן), מתגוררים בג'ת 12,754 תושבים (מקום 157 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 1.7%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-2021) היה 83.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 7,287 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[12]
שירותים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בג'ת קיימים שירותי בריאות של קופות החולים כללית ולאומית, ומרכזי טיפת חלב לבריאות האם והתינוק, בנוסף למרכז הרפואי לרפואה דחופה "אלמייסם". בג'ת מופעלת תחנת משטרה קהילתית, ופועל סניף של בנק לאומי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל ג'ת נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
- מידע על אתר ג'ת, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
- מידע על אתר תל ג'ת, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
ג'ת (המשולש, ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2023 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
- ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ 1 2 כל מקום ואתר, הוצאת משרד הביטחון, 1985, עמוד 122
- ^ Palmer, 1881, p. 183
- ^ 1 2 3 פורת, יוסף; ינאי, אלי; כשר, אריה (1999). "שרידים ארכיאולוגיים בג'ת". 'Atiqot / עתיקות. 37: 1–78. ISSN 0792-8424.
- ^ Hütteroth and Abdulfattah, 1977, p. 159
- ^ Roy Marom, RAF Ein Shemer: A Forgotten Case of Jewish and Arab Work in a British Army Camp in Palestine during the Second World War, War & Society 39, 2020-07-02, עמ' 189–209 doi: 10.1080/07292473.2020.1786889
- ^ חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל גרבייה וג'ת) התש"ע-2010, ס"ח 2256 מיום 29 ביולי 2010
- ^ הודעות בדבר תוצאות הבחירות לראש הרשות ולמועצת הרשות המקומית ג'ת, י"פ 7168 מ-20 בדצמבר 2015
- ^ אילן ליאור, מועצת ג'ת תסיר שלטי רחוב על שם יאסר ערפאת, באתר הארץ, 5 במרץ 2017
- ^ פרופיל ג'ת באתר הלמ"ס
 | ||
|---|---|---|
| נפות | נפת חיפה • נפת חדרה |  |
| ערים | אום אל-פחם • אור עקיבא • באקה אל-גרבייה • חדרה • חיפה • חריש • טירת כרמל • כפר קרע • נשר • קריית אתא • קריית ביאליק • קריית ים • קריית מוצקין | |
| מועצות מקומיות | בנימינה-גבעת עדה • בסמ"ה • ג'סר א-זרקא • ג'ת • דלית אל-כרמל • זכרון יעקב • מעלה עירון • עספיא • ערערה • פוריידיס • פרדס חנה-כרכור • קריית טבעון • רכסים | |
| מועצות אזוריות | אלונה • זבולון • חוף הכרמל • מנשה | |
