ג'ת
שם בערבית | جت | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדינה | ![]() | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מחוז | חיפה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש המועצה | חאלד גרה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע[1] | 57 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | יישוב 10,000–19,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף מאי 2022 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 12,530 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה | 156 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.5% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 1,782 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות | 138 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[2] | 7,030 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג שטח שיפוט | 164 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
32°23′58″N 35°02′12″E / 32.3993676256299°N 35.0366110098014°E | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2017[2] |
4 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[2] |
0.3836 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג מדד ג'יני | 173 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פרופיל ג'ת נכון לשנת 2019 באתר הלמ"ס |
גַ'ת (בערבית: جت) היא מועצה מקומית במשולש, בצפון השרון ובסמוך לקו הירוק. היישוב נוסד במאה ה-19 על ידי תושבים מבאקה אל-גרבייה על שרידי יישוב קדום.[3] היישוב הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1959.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במקום בו שוכן היישוב נמצאו שרידים ארכאולוגים מתקופת הברונזה המאוחרת, ההשערה היא שבמקום שכן היישוב "גת פדלה" הנזכר בתעודות מצריות. ליד היישוב עברה דרך הים.[3] ביישוב יש שכבות על שכבות של תרבויות עתיקות. בתקופה העות'מאנית (בערך לפני 300 שנים), הוענק התל עליו שוכן הכפר למשפחות מהן מורכב הגרעין של כפר ג'ת ומאז צמח המקום ונהיה היישוב הנוכחי.
בשנות הארבעים של המאה העשרים, בתקופת המנדט הבריטי, עבדו רבים מתושבי הכפר בתפקידי בנייה ותחזוקה במחנה חיל האוויר הבריטי RAF Ein Shemer (כיום, מנחת עין שמר)[4]
היישוב הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1959.
בשנת 1978 התקיימו בפעם הראשונה בחירות ישירות לראשות המועצה בג'ת, וליו"ר המועצה המקומית נבחר אחמד מחמוד אבו עסבה. בשנת 1983 נבחר לקדנציה שנייה. בשנת 1988 נבחר גלאל עבד אל-קאדר ותד לראש הרשות. בשנת 1993 נבחר לראשות המועצה אחמד מחמוד אבו עסבה. בשנת 1998 נבחר ד"ר מוחמד חסן אבו פול. בשנת 2003 אוחדה ג'ת עם באקה אל-גרבייה הסמוכה לה מצפון, ויחד כוננו עיר שנקראת באקה-ג'ת. בחקיקה שתוקפה מ-1 בנובמבר 2010 בוטל האיחוד[5]. בעקבות הפירוק נבחר חאלד גרה לראש מועצת ג'ת. בבחירות שנערכו בנובמבר 2015 נבחר מוחמד ותד לראש מועצת ג'ת.[6] בבחירות שנערכו בנובמבר 2019 נבחר חאלד גרה לקדנציה שנייה לראש מועצת ג'ת.[1]
היות שג'ת קרובה לקו הירוק, במבצע חומת מגן כוחות צה"ל היו נוכחים בפאתי הכפר, ועד היום בחלק מרחובות דרום-מזרח הכפר ניכר הנזק שגרמו שרשראות הטנקים והנגמ"שים.[דרוש מקור]
בשנת 2017 נקרא ביישוב רחוב על שם יאסר ערפאת, אך הוא בוטל בהוראת שר הפנים, אריה דרעי.[7]
אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף מאי 2022 (אומדן), מתגוררים בג'ת 12,530 תושבים (מקום 156 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 1.5%. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2020, לג'ת דירוג של 4 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2017. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תש"ף (2019-2020) היה 78.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 7,287 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[8]
שירותים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בג'ת קיימים שירותי בריאות של קופות החולים כללית ולאומית, ומרכזי טיפת חלב לבריאות האם והתינוק, בנוסף למרכז הרפואי לרפואה דחופה "אלמייסם". בג'ת מופעלת תחנת משטרה קהילתית, ופועל סניף של בנק לאומי.
כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעבר התפרנסו תושבי ג'ת בעיקר מחקלאות. עם הקמת מדינת ישראל ניסו הרשויות הישראליות (הממשל הצבאי בעיקר) להפוך את תושבי הכפר לפועלים, כפי שהצליחו לעשות ברוב הכפרים הערבים בתחומי ישראל, פעולות כמו ניתוק אספקת המים לפני מועד קטיף החקלאות היו בשגרה[דרוש מקור]. למרות זאת, תושבי ג'ת התעקשו לשמור על פרנסתם לרוב כעצמאים מחקלאות ומצבם הכלכלי בשנות ה-70 וה-80 היה טוב עקב כך. הדבר אפשר לצעירי הכפר ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה, באחוזים גבוהים. היום תושבי ג'ת מתפרנסים בעיקר ממקצועות חופשיים, כשכירים, בהם הרבה עובדי הייטק ומעט מתפרנסים מחקלאות ותעשייה. רוב תושביה עובדים בערים הסמוכות או במפעלים בחיפה, בגוש דן והשרון. בג'ת מספר רב של תושבים משכילים ואקדמאים, ושיעור גבוה של תושביה הם בעלי תואר ראשון ממוסד להשכלה גבוהה ואף בעלי תארים גבוהים יותר. מצבם הכלכלי של תושבי ג'ת טוב יחסית לאוכלוסייה הערבית במדינה.[דרוש מקור]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל ג'ת נכון לשנת 2019 באתר הלמ"ס
- מידע על אתר ג'ת, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
- מידע על אתר תל ג'ת, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף פברואר 2022 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
- ^ 1 2 3 4 5 6 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2020
- ^ 1 2 כל מקום ואתר, הוצאת משרד הביטחון, 1985, עמוד 122
- ^ Roy Marom, RAF Ein Shemer: A Forgotten Case of Jewish and Arab Work in a British Army Camp in Palestine during the Second World War, War & Society 39, 2020-07-02, עמ' 189–209 doi: 10.1080/07292473.2020.1786889
- ^ חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל גרבייה וג'ת) התש"ע-2010, ס"ח 2256 מיום 29 ביולי 2010
- ^ הודעות בדבר תוצאות הבחירות לראש הרשות ולמועצת הרשות המקומית ג'ת, י"פ 7168 מ-20 בדצמבר 2015
- ^ אילן ליאור, מועצת ג'ת תסיר שלטי רחוב על שם יאסר ערפאת, באתר הארץ, 5 במרץ 2017
- ^ פרופיל ג'ת באתר הלמ"ס
מחוז חיפה | ||
---|---|---|
נפות | נפת חיפה • נפת חדרה | |
ערים | אום אל-פחם • אור עקיבא • באקה אל-גרבייה • חדרה • חיפה • חריש • טירת כרמל • נשר • קריית אתא • קריית ביאליק • קריית ים • קריית מוצקין | |
מועצות מקומיות | בנימינה-גבעת עדה • בסמ"ה • ג'סר א-זרקא • ג'ת • דלית אל-כרמל • זכרון יעקב • כפר קרע • מעלה עירון • עספיא • ערערה • פוריידיס • פרדס חנה-כרכור • קריית טבעון • רכסים | |
מועצות אזוריות | אלונה • זבולון • חוף הכרמל • מנשה |