אדוארד וירטס
 | |
| לידה |
4 בספטמבר 1909 Geroldshausen, פרנקוניה התחתית, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| התאבד |
20 בספטמבר 1945 (בגיל 36) Staumühle, אזור הכיבוש הבריטי |
| מדינה |
הקיסרות הגרמנית, גרמניה הנאצית |
| מספר צאצאים |
4 |
| השתייכות |
ואפן אס אס, אס אס |
| תקופת הפעילות |
מ-1933 |
| דרגה |
 אובר-שטורמבאנפיהרר |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
| |
  | |
אדוארד וירטס (בגרמנית: Eduard Wirths; 4 בספטמבר 1909 – 20 בספטמבר 1945) היה איש האס אס ופושע מלחמה נאצי, שירת כרופא האס אס הראשי במחנה ההשמדה אושוויץ מספטמבר 1942 עד ינואר 1945. בפיקודו שירתו במחנה כעשרים רופאי אס אס - בהם יוזף מנגלה, קרל קלאוברג והורסט שומאן, ונערכו ניסויים רפואיים מחרידים בבני אדם, בניגוד מוחלט לאתיקה הרפואית ולמשפט הבינלאומי.
שנים מוקדמות ושירות צבאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]וירטס נולד בעיר גרולדסהאוזן (Geroldshausen, ליד וירצבורג) בבוואריה, גרמניה, למשפחה קתולית בעלת נטייה לסוציאל-דמוקרטיה. אביו שירת כחובש צבאי במלחמת העולם הראשונה ובעקבות שירותו סבל מדיכאון, נטה לפציפיזם ועודד את בניו ללמוד רפואה. אדוארד הושפע במיוחד מאביו ונחשב לרופא קפדן, צייתן ואמין - תכונות שסייעו בקידום דרכו המקצועית. אחיו הצעיר הלמוט וירטס היה גינקולוג מצליח שהגיע לאושוויץ כדי להשתתף בניסויים רפואיים, אך התקשה להתמודד עם המראות הקשים ועזב לאחר מספר ימים.
וירטס למד רפואה באוניברסיטת וירצבורג בשנים 1930–1935, ובאותה תקופה היה לתומך נלהב של המפלגה הנאצית. ביוני 1933 הצטרף למפלגה ולאס אה, בשנת 1934 התנדב לאס אס ובשנת 1939 הצטרף לוואפן אס אס והשתתף בלחימה בנורווגיה ובחזית המזרחית. באביב 1942 עבר התקף לב ונשלח לשירות עורפי - הוא בחר לעבור הכשרה ניהולית במחנה הריכוז דכאו ומונה לרופא האס אס הראשי במחנה הריכוז נוינגמה ביולי 1942.
שירות באושוויץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספטמבר 1942 קודם לדרגת האופט-שטורמפיהרר (סרן) ומונה לרופא האס אס הראשי במחנה ההשמדה הגדול ביותר - אושוויץ, בעקבות הישגיו כרופא ונאמנותו למפלגה הנאצית. אחד מיעדיו הראשונים בתפקיד היה ניסיון לעצור את מגפות הטיפוס שפגעו באנשי האס אס במחנה (שירתו שם אלפי שומרים) - ניסיון שהסתיים בהצלחה חלקית. וירטס זכה להערכה רבה ממפקד המחנה רודולף הס, וסיפק הגנה יחסית לאסירים שעבדו בפיקודו, לרבות רופאים. וירטס הרבה לשבח את עבודתו של יוזף מנגלה, והמליץ לקדמו בדרגה באוגוסט 1944.
וירטס היה אחראי לניסויים רפואיים שרירותיים, פסאודו-מדעיים ואכזריים, שהובילו למותם של אסירים רבים, לרבות ניסויים הקשורים בגינקולוגיה ובמחלת הטיפוס. הוא חקר בעיקר גידולים בצוואר הרחם ותהליכי עיקור נשים באמצעות הסרת שחלות וקרינה. הניסויים בוצעו בנשים יהודיות בבלוק 10, וכללו בין השאר הליכי כריתה של צוואר הרחם. באביב 1943 האחריות לניהול הסלקציות במחנה עברה מהמפקדה לצוות הרפואי בראשותו של וירטס, שביצע סלקציות בעצמו. הוא תיעד את כל מקרי המוות של האסירים במחנה כמוות מסיבות טבעיות אף על פי שרובם נרצחו, ובני אדם שנרצחו בתאי הגזים עם הגעתם למחנה לא נכללו בתיעוד כלל - אופן התיעוד נידון במהלך משפט אייכמן. בספטמבר 1944 קודם לדרגת שטורמבאנפיהרר (רב-סרן), ולקראת תום המלחמה קודם לדרגת אוברשטורמבאנפיהרר ס"ס (מקבילה לסגן-אלוף).
בסיום מלחמת העולם השנייה נלכד בידי בעלות הברית והוחזק בידי כוח בריטי. ביודעו שצפוי לו אישום בפשעי מלחמה, התאבד בתלייה ב-20 בספטמבר 1945.
