אהרן ברט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אהרון בארט)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אהרן ברט (ספטמבר 1948)

ד"ר אהרן בָּרט (26 במרץ 1890, ה' בניסן ה'תר"ן2 ביוני 1957, ג' בסיוון ה'תשי"ז) היה עורך דין, בנקאי ומחבר ספרים במחשבת ישראל. בשנים 19471957 שימש מנכ"ל בנק אנגלו-פלשתינה, שבמהלך תקופה זו שינה את שמו לבנק לאומי לישראל. עם קום מדינת ישראל היה ברט אחד משני החותמים על שטרי הכסף הראשונים של מדינת ישראל.

ברט היה אחד האנשים המרכזיים בקרן היסוד, ובפעילותו היה קשור גם לתנועת הפועל המזרחי. בשנת 1954 חיבר את הספר "דורנו מול שאלות הנצח", שהיה ספר פופולרי בתחום מחשבת ישראל בקרב הנוער הדתי לאומי במחצית השנייה של המאה ה-20.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהרן ברט (Barth) נולד בברלין בירת גרמניה ב-26 במרץ 1890. אביו, יעקב ברט, מגדולי המזרחנים בדורו, היה פרופסור באוניברסיטת ברלין, ומרצה לתנ"ך ולשפות שמיות בבית המדרש לרבנים בברלין מיסודו של חותנו ד"ר עזריאל הילדסהיימר (אבי אשתו רוזה). ברט קיבל חינוך דתי אורתודוקסי. בנעוריו התחנך בגימנסיה קלאסית, ואחר כך למד כלכלה ומשפטים באוניברסיטת ברלין ובאוניברסיטת היידלברג.

בצעירותו שימש כיועץ משפטי למפעל הנחושת של קרוביו מבית הירש. בשנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון, עלה לארץ ישראל. הוא עבר את מבחני ההסמכה לעורכי דין זרים בשנת 1934[1] ופתח משרד לעריכת דין. בשנת 1938 נתמנה כחבר בהנהלת בנק אנגלו-פלשתינה, ומשנת 1947 ועד לפטירתו בשנת 1957 היה מנכ"ל הבנק, שבמהלך תקופה זו שינה את שמו לבנק לאומי לישראל.

בהיותו מנכ"ל בנק לאומי, שהיה הממונה על הנפקת שטרי הכסף של מדינת ישראל, חתם על שתי הסדרות הראשונות של שטרות כסף שהונפקו לציבור. יחד עמו חתום על השטרות אליעזר הופיין, יושב ראש מועצת המנהלים של הבנק. הסדרה הראשונה הונפקה על ידי חברת בנק אנגלו-פלשתינה וערכה נרשם בתור "לירה א"י". בשנת 1952 הונפקה סדרה חדשה - "לירה ישראלית", סדרת "בנק לאומי לישראל בע"מ".

בשנת 1920 החל לעסוק בפעילות ציונית. הוא נבחר לתפקיד ראש המזרחי בגרמניה ולחבר הנהלת קרן היסוד. הוא הקפיד להישאר בלתי תלוי מבחינה כלכלית ועצמאי בדרכיו אף כלפי הארגונים אותם שירת. בשנת 1921, הקונגרס הציוני העולמי ה-12, שהתכנס בקרלסבאד שבצ'כוסלובקיה (היום צ'כיה), בחר בד"ר ברט לעורך דין הקונגרס. הוא שימש בתפקיד זה 17 שנה, וגיבש את שיטת המשפט של המוסדות הציוניים. בשנת 1946 נבחר לאב בית דין של הקונגרס וכיהן בתפקיד זה עד מותו.

בעת מלחמת העולם השנייה נקרא ברט לראשות מגבית ההתגייסות. הוא יצר תוך זמן קצר את הכלים להטלת מיסים לאומיים מרצון, כמקובל בימי טרם הקמת המדינה. הוא פעל למימון הגיוס למלחמה ולהגנה. בהגיע השמועות על גורל יהודי אירופה בשואה, התרחבה המשימה וד"ר ברט היה לנשיא "מגבית ההתגייסות וההצלה".

את ספרו "דורנו מול שאלות הנצח" כתב עת נפל למשכב ולא יכול להמשיך בעבודתו. כאשר הבריא אמר: "חיי האדם אינם נצחיים. מחלתי הייתה לי אות התראה מאת הבורא שנפשי נקראת לחזור אל יוצרה. ואם החלמתי בעזרת ה' ממחלתי הריני מבין ששנות חיים אלה ניתנו לי לא לשם השגרה בעבודת הבנק, אלה לעשות נפשות לה' ולתורתו בקרב הנוער."

היה נשוי לפאולה[2] פעילה חברתית, והיה אב לשלושה.

אהרן ברט נפטר בתל אביב ב-2 ביוני 1957. נקבר בבית העלמין נחלת יצחק.[3]

שמו הונצח בין היתר ברחובות בשכונת רמת אביב בתל אביב-יפו, נתניה ופתח תקווה וכן בית כנסת שנקרא על שמו בקיבוץ סעד, שבו התגורר בנו יהודה[4] עד פטירתו ב-2004[5].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "חנוך לאמונה", ירושלים: המחלקה לענייני הנוער – הנוער הדתי של הנהלת ההסתדרות הציונית בהשתתפות קרן היסוד בהוצאת הספרים הארץ ישראלית ('למדריך: ספרית המכון למדריכי הנוער הדתי'), תש"ב. (ספרון)
  • "הקרן הממלכתית היהודית: על מהותה של קרן היסוד", ירושלים: ר’ מס; וצא לאור על ידי המחלקה לענייני הנוער של הנהלת ההסתדרות הציונית ובהשתתפות קרן היסוד ('ערכים: ספרית המכון למדריכים'), תש"ד. (ספרון)
  • "מצוות למה ניתנו", ירושלים: המחלקה לענייני הנוער והחלוץ – המדור הדתי של ההסתדרות הציונית, תש"י. (מהדורה ב מורחבת ומתוקנת: תשי"ד) (ספרון) (ראה אור בתרגום לאנגלית, צרפתית, איטלקית, ספרדית ופורטוגזית)
  • דורנו מול שאלות הנצח: קוים להשקפת עולם, ירושלים: המדור הדתי במחלקה לענייני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית, תשי"ד.[6] (מהדורה ב מורחבת ומתוקנת: תשט"ו) (הספר, והמהדורה המורחבת, ראו אור בתרגום לצרפתית, איטלקית, אנגלית, גרמנית, הולנדית, פורטוגזית וספרדית)
    • דורנו מול שאלות הנצח וכתבים אחרים; מהדורה מורחבת בכתבים נוספים; הותקנה והובאה לדפוס בידי מאיר חובב, ירושלים: המדור הדתי במחלקה לענייני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית והוצאת הספרים של הסוכנות היהודית, תשי"ט. (ראה אור בהדפסות רבות נוספות)
  • "ההשגחה במקרא", תל אביב: בני עקיבא; משרד החנוך והתרבות – המחלקה לתרבות תורנית, תשט"ז. (ספרון)
  • בריאת העולם באור המדע החדיש; נספחים: א. מאקס פלאנק, הרצאה על דת ומדע הטבע; ב. בריאת העולם: מבחר מספרות המקורות; עריכה כללית: מאיר מדן, ירושלים: אמנה, תשכ"ב.
  • אהרן ברט, יוסף גולדשמידט, "שבות: דרכים לאמונה בדורנו", ירושלים: משרד החינוך והתרבות – המחלקה לתרבות תורנית ('ערכים במערכות: סדרת פרסומים ביהדות בנושאים הקשורים בבעיות השעה'), תשל"ה. (ספרון) (התוכן: אהרן ברט, 'מה נותנת דת ישראל ליהודים לא דתיים?'; יוסף גולדשמידט, 'מחשבות לעולמו הרוחני של יהודי דתי בן זמננו')
  • Orthodoxie und zionismus, Berlin: Welt-Verlag, 1920. (גרמנית: אורתודוקסיה וציונות)
  • "Letter to an English Friend", Tel-Aviv: Palestine and Middle East, 1943. (ספרון)
  • "A People Builds Its Land", Jerusalem: Youth Dept. of the Keren Hayesod, 1945. (הופיע בתרגום לספרדית)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 31 foreign advocates, פלסטיין פוסט, 20 ביוני 1934
  2. ^ דוד תדהר (עורך), "פאולה בארט", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1394.
  3. ^ אהרן ברט באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
  4. ^ יאיר לפיד, יהודה בר"ט: חליבה מסוג אחר, מעריב, 30 בינואר 1987.
  5. ^ חברים שנפטרו באתר תנועת הקיבוץ הדתי.
  6. ^ סקירה וביקורת: א. פ., פתחי ספרים: עולמו הרוחני של איש המעשה, דבר, 1 בינואר 1954; אברהם כהנא (אבר"ך), בספרות התורנית, חרות, 5 בפברואר 1954.