בקעת אונו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מקבץ איחוד הרשויות המוצע בבקעת אונו - מתוך המלצות דו"ח ועדת שחר (1998)
תצוגה סכמטית של בקעת אונו לאחר ביצוע האיחודים בפועל וסיפוחי השטחים המתוכננים - מרץ 2007

בקעת אונו היא עמק במישור חוף יהודה. הבקעה מהווה אזור מוניציפלי במחוז המרכז ובגבול מחוז תל אביב. בו נמצאים היישובים והערים אור יהודה, קריית אונו, גני תקווה, גת רימון, כפר מעש, סביון, גני יהודה, יהוד, מגשימים, נוה מונוסוןרמת פנקס, וכן החלקים המזרחיים של העיר רמת גן (תל השומר, רמת אפעל וכפר אז"ר).

לעתים נוהגים לראות גם את העיר גבעת שמואל כחלק מבקעת אונו, ואולם בשנים האחרונות, בשל שינוי אופיו של ישוב זה עקב בניה מואצת, התקרבותה לעיר פתח תקווה, הצעות ממשלתיות לאחד אותה עם עיר זו וסלילת כביש מכבית (כביש 471), אשר ניתק אותה משאר חלקי הבקעה, מקובל שלא לראותה כחלק מאזור זה. ההגדרה הממשלתית של בקעת אונו (ראו דו"ח ועדת שחר, להלן) לא כללה בה את גבעת שמואל מטעמים אלה.

בתחומי הבקעה עוברים שני נחלים: נחל אונו ונחל יהוד - המהווים יחדיו את אחד מיובליו של נחל איילון.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם "בקעת אונו" הוא בספר נחמיה, סנבלט וגשם הציעו לנחמיה להפגש עימם בכפירים מקום הנמצא בבקעת אונו: " וַיִּשְׁלַח סַנְבַלַּט וְגֶשֶׁם אֵלַי לֵאמֹר לְכָה וְנִוָּעֲדָה יַחְדָּו בַּכְּפִירִים בְּבִקְעַת אוֹנוֹ" (נחמיה ו' ב').

תיחום גאוגרפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביטוי בקעת אונו מתייחס בטרמינולוגיה הממשלתית והאזורית, לכל האזור המתוחם כדלהלן:

בצפון: כביש 471 (מכבית) - ממחלף בר-אילן על כביש 4 (גהה), עד צומת נחלים על כביש 40;

במערב: כביש 4 (גהה) - ממחלף בר-אילן עד מחלף מסובים.

בדרום מערב: גבולה הדרומי של עיריית אור יהודהרמת פנקס שסופחה אליה ב-2007) עד כביש 412;

בדרום: כביש 412 עד מחלף יהוד מערב (סביונים) וכביש 461 עד צומת הטייסים (בני עטרות);

במזרח: כביש 40, מצומת הטייסים (בני עטרות) עד צומת נחלים.

מקבץ איחוד הרשויות המוצע בבקעת אונו - מתוך הצעת חוק איחוד הרשויות (2003)

מעמד מוניציפלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעמדה המוניציפלי המפוצל של בקעת אונו (ראו תבנית להלן), נתון לדיונים חוזרים ונשנים במהלך השנים וקיימות תוכניות לבצע איחודי רשויות מקיפים בו, עד כדי איחוד כל בקעת אונו לעירייה אחת (דו"ח ועדת פרופ' אריה שחר מטעם משרד הפנים משנת 1998).

לפי הצעת איחוד הרשויות משנת 2003, היו אמורות להתאחד: (א) קריית אונו, גני תקווה, סביון, גני יהודה ונוה מונוסון לעירייה אחת, תוך החלפת המועצה המקומית של נוה מונוסון בועד רובע עירוני, ו-(ב) רמת אפעל עם רמת גן, כפר אז"ר עם קריית אונו ורמת פנקס עם אור יהודה, תוך החלפת הוועדים המקומיים של שלושת היישובים האלה בועדי רובע עירוניים. במהלך חקיקת חוק איחוד הרשויות, בוטל האיחוד הראשון, בשל קיומן של בחירות מוקדמות בקריית אונו בתחילת 2003, ונותרה ממנו הצעה לאחד את המועצה המקומית סביון עם הוועד המקומי של גני יהודה (שהיה חלק מהמועצה האזורית דרום השרון) ואת המועצה המקומית נוה מונוסון והועד המקומי של רמת פנקס עם עיריית אור יהודה. תושבי שני היישובים הקהילתיים הנ"ל התנגדו נחרצות לאיחוד המוצע.

בסופו של דבר, איחודן המלא של סביון וגני יהודה, למועצה מקומית אחת, יצא אל הפועל, ואילו נוה מונוסון אוחדה עם עיריית יהוד במסגרת עיריית-גג משותפת (עיריית יהוד-מונוסון), תוך הענקת מעמד של ועד רובע עירוני לנוה מונוסון.

בשנים 2003-2007, נותר גורלה של מועצה אזורית אפעל, שסבלה מבעיות כספיות וניהוליות קשות, בלתי ברור. במהלך השנים 2005-2006 עשו ראשי המועצה נסיון להפוך למועצה מקומית, אך ראשי הוועדים המקומיים של רמת אפעל וכפר אז"ר התנגדו למהלך ומשרד הפנים דחה את ההצעה. ביום 2 במרץ 2007 הודיע משרד הפנים על פירוקה לאלתר של מועצה אזורית אפעל, על סיפוחם של היישובים רמת אפעל וכפר אז"ר לעיריית רמת גן ועל סיפוחו של היישוב רמת פנקס לעיריית אור יהודה. שתי עתירות לבג"ץ שהוגשו כנגד החלטה זו, נדחו במהלך חודש נובמבר 2007. הפירוק והסיפוח בוצעו בפועל בתחילת שנת 2008.

איחוד הרשויות המרכזי במרחב, של קריית אונו וגני תקווה, תוכנן להתבצע בשנת 2008 אך נכון לינואר 2011 עדיין לא בוצע.


תודעה אזורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שהאזור מורכב מיישובים רבים בעלי אופי והיסטוריה שונים, יש אלמנטים כלכליים, חברתיים וחינוכיים רבים המאחדים אותם. את בקעת אונו משרתים שלושה מקומונים, הזוכים לאחוזי חדירה גבוהים ("חדשות אונו", "גל גפן" ומהדורת בקעת אונו של "עיתון תל אביב") ולתושבי בקעת אונו קיימת מודעות פוליטית גבוהה באשר למתרחש ביישובים השכנים. הדבר נכון במיוחד בקרב תושבים שבאו להתגורר באזור בשכונות חדשות שהוקמו מאז תחילת שנות ה-90' - קריית הסביונים (יהוד), נוה סביון (אור יהודה),נווה רבין (אור יהודה), גבעת סביון (גני תקווה), אונו החדשה ורימון החדשה (קריית אונו). מאידך, לצד הערים הגדולות (קריית אונו, יהוד ואור יהודה) קיימים יישובים קהילתיים בעלי תודעה קהילתית חזקה ואוכלוסייה ברמה סוציו-אקונומית גבוהה, כגון סביון (מועצה מקומית), גני תקווה (מועצה מקומית) ונוה מונוסון (ועד רובע עירוני), הדורשים להבטיח את המשך האוטונומיה הקהילתית שלהם בכל איחוד מוניציפלי גורף עליו יוחלט.