מג'דל יאבא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מג'דל יאבא (יישוב לשעבר)
مجدل يابا
Migdal-Afek-08-ne.jpg
מבצר מג'דל יאבא
מדינה / טריטוריה המנדט הבריטיPalestine-Mandate-Ensign-1927-1948.svg  המנדט הבריטי
מחוז מחוז לוד
נפה נפת רמלה
שפה רשמית ערבית
שטח 26,632 דונם עות'מאני
  תאריך שטח 1945
תאריך ייסוד המאה ה-16
  סיבת נטישה מלחמת העצמאות
  תאריך נטישה 13 ביולי 1948
  יישובים יורשים ראש העין, עינת, גבעת השלושה, נחשונים
  דת מוסלמים
אוכלוסייה
 ‑ ביישוב לשעבר

[1]1,520‏  (נכון ל-1945)
קואורדינטות 32°04′51″N 34°57′25″E / 32.08084444°N 34.95693611°E / 32.08084444; 34.95693611 קואורדינטות: 32°04′51″N 34°57′25″E / 32.08084444°N 34.95693611°E / 32.08084444; 34.95693611 
אזור זמן UTC +2
מיקום מג'דל יאבא
מג'דל יאבא
מג'דל יאבא
מבט אווירי

מג'דל יאבאערבית مجدل يابا, "מגדל יפו", על שום שממנו נראית במערב הרחוק העיר יפו; נקרא גם מג'דל צאדק - מגדל צדק) היה כפר ערבי בירכתי השרון ולמרגלות הרי השומרון - כ-6 ק"מ מזרחה מפתח תקווה, בצד הכביש פתח תקווה וראש העין - בן שמן (היום כביש 444). במלחמת העצמאות נכבש הכפר, נהרס והתרוקן מתושביו. המקום בו שכן מרכז הכפר, על שרידיו הארכאולוגיים מתקופות שונות, הוכרז בתחילת המאה ה-21 כגן לאומי מגדל אפק.

סקירה היסטורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת בית שני התקיים יישוב יהודי במקום בשם מגדל אפק, שהוקם כבר בתקופה החשמונאיתמאה ה-2 לפנה"ס), במטרה לבצר את הדרך הראשית בארץ ישראל שעברה למרגלות האתר. הוא נקרא מגדל אפק כיוון שצפה על העיר אפק שממערב לו. היישוב נהרס על ידי הרומאים בזמן המרד הגדול בשנת 67 לספירה.

במהלך התקופה העות'מאנית התיישבו כפריים מאזור השומרון בכפרים מבוצרים במערב השומרון, בסמוך למישור החוף, כדי לעבד את האדמות הפוריות. כך גובש בחורבות האחוזה הצלבנית גרעין כפרי שנקרא מג'דל יאבה שמנה 44 נפשות (על פי עדות משנת 1596).‏[2]

במאה ה-19 השתלט על האזור שייח' צאדק אל ג'מעיני ובנה טירה על חורבות המצודה לריכוז שלטונו ולצורך גביית מיסים באופן בלתי חוקי מעוברי אורח, לבסוף הגלו אותו השלטונות העות'מאנים. מאז הכפר מג'דל יאבא כונה על שמו גם בשם מג'דל צאדק שתורגם לעברית כ"מגדל צדק"‏[3], אך במספר מפות, כמו גם ברוב המקורות, נקרא המקום מג'דל יאבא‏‏‏[4].

בתקופת המנדט השתייך הכפר לנפת רמלה מחוז לוד (1945). על פי סקר הכפרים שהתקיים בשנת 1945 שטחי אדמותיו היו 26,632 דונם והכפר מנה 1,520 נפשות‏[5]. במלחמת העצמאות הכפר שימש בסיס לכוח הערבי ובו התבצרו חיילים עיראקים. ב-13 ביולי 1948 נכבש הכפר על ידי לוחמי חטיבת אלכסנדרוני, תושביו הפכו לפליטים ונמצאים, ברובם, במחנה הפליטים בלאטה שבשכם.

התקופה המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליד מסעף הכבישים ובכניסה אל הכפר ההרוס ניצבת אנדרטה לזכר הלוחמים במלחמת העצמאות שנפלו בכיבוש הכפר. על אדמות הכפר יושבים היום היישובים ראש העין, עינת, גבעת השלושה וקיבוץ נחשונים.

קבר באראז אד-דין 1948, ארכיון המנדט הבריטי

קבר השיח הממוקם בפינה הצפון-מזרחית של האתר הינו קברו של באראז אד-דין (Sheikh Baraz Ed Din) כפי שמופיע במפת הקרן לחקר ארץ ישראל, ולא שיח' צאדק כפי שבטעות מוזכר בכמה מקומות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אפרים תלמי,מנחם תלמי, "כל הארץ-לכסיקון גאוגרפי של ישראל",הוצאת "עמיחי בע"מ, ספטמבר 1966, ערך: מגדל צדק ,עמוד 387.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, ספרי נובמבר, 2008, עמ' 152.
  2. ^ מגדל צדק - חרושת האבן העברית
  3. ^ כל מקום ואתר מדריך שלם להכרת הארץ, משרד הביטחון - ההוצאה לאור והוצאת כרטא, 1980‏ הערך מגדל אפק עמ' 275. התרגום לעברית נמצא גם בשמן של מחצבות מגדל צדק הסמוכות לכפר
  4. ^ ‏במפות 1:250,000 מהשנים 1937 ו-1946 נקרא המקום Majdal Yaba‏
  5. ^ ‏נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, ספרי נובמבר, 2008, עמ' 146.
קבר באראז אד-דין כיום