כפר מל"ל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כפר מל"ל
הרחוב הראשי, רחוב עין חי (כביש 402), בכפר מל"ל
הרחוב הראשי, רחוב עין חי (כביש 402) בכפר מל"ל
מחוז המרכז
מועצה אזורית דרום השרון
גובה ממוצע ‎63‏ מטר
תאריך ייסוד 1912
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
מוצא המייסדים מזרח אירופה
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 321 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎2.9%‏ בשנה עד סוף 2017
ההחלטה על שינוי השם, עיתון האור, אוקטובר 1914

כְּפַר-מַלָּ"ל הוא מושב בדרום השרון, סמוך לכפר סבא ולהוד השרון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפר מל"ל נוסד בשנת 1912 על קרקע שנרכשה על ידי אגודת חובבי ציון באודסה, חברת הכשרת הישוב ובנק אפ"ק. שמו הערבי, חיר אל חיא (מאורת הנחשים), הוסב לשם עין חי. בינואר 1914 הוחלט באספה הכללית של המושב לשנות את שמו לכפר מל"ל, על שם משה לייב לילינבלום (1910-1843) מראשי חובבי ציון באודסה.

במאי 1918, בעת מלחמת העולם הראשונה, גירשו השלטונות הטורקיים את חברי היישוב יחד עם תושבי המושבה כפר סבא לצפון הארץ לקראת העימות הצבאי עם הצבא הבריטי, שחנה מדרום לנחל הירקון. ארבעה חודשים מאוחר יותר, ב-19 בספטמבר 1918, כבשו הבריטים את אזור כפר מל"ל ובהמשך את כל צפון הארץ. חברי היישוב חזרו אליו ביולי 1919 בתמיכת המרכז החקלאי, הפעם במתכונת של מושב עובדים, על בסיס נחלות עצמאיות כלכלית, שהעבודה בהן תהיה עצמית בלבד.

קבוצה הפועלים בהנהגת זילברג, ארגנה 18 אנשים ותקציב ראשון שנתקבל מהמרכז החקלאי, בראשות אברהם הרצפלד, התיישבו בכפר מל"ל, על פי המתכונת שתוכננה – חלוקה לנחלות ועבודה עצמית בנחלה שכל אחד קיבל, שאמורה הייתה להיות מושבחת על ידי המוסדות שעוד לא היו. בהתחלה הפועלים קיבלו את האדמה מחובבי ציון שהקימו בזמנו את מושב הפועלים.

לטענת המתיישבים שפרשו מהקבוצה שנועדה ליישב את  מושב העובדים הראשון, הם היו הקבוצה הבלתי מפלגתית, והם אלו שייסדו מחלקה להתיישבות חדשה אחרי שלא הצליחו להשתלט על כספם, ובתמיכת המחלקה להתיישבות, שבראשה עמד הרצפלד, קיבלו תקציב התחלתי של 1,100 לירות, וייסדו את עין חי כיום כפר מל"ל מחדש, הפעם כמושב עובדים, שהיה הראשון שהגשים את צורת ההתיישבות הזו, רעיון שפרופסור יצחק וולקני-אלעזרי (וולקני) - אגרונום שהיה מנהל משתלת קק"ל בבן שמן (שעברה לחולדה), ביסס חקלאית כמשקים על בסיס חקלאות אינטנסיבית, המבוססת על רפת ולולים גדולים וזאת במגמה שיהיה זבל אורגני לדישון הגידולים החקלאיים. בנוסף המשקים גידלו מיני ירקות, כשהגידולים תוכננו להיות מושקים בעיקר במי בארות. בצורה זו הם חשבו שתתאפשר התיישבות עצמאית בכל רחבי הארץ, שהייתה ריקה לחלוטין מישובי עובדים, מושבים וקיבוצים, שהוקמו רק אחרי קניית אדמות עמק יזרעאל בסוף 1921.

מושב עובדים שני הוקם באותה שנה בגוש כפר גלעדי. מושב זה נעזב עקב מרד הבדואים בעמק החולה, ועזיבת האזור אחרי נפילת תל חי, שהפך למיתוס הגבורה, ויישוב העמק הפך באותו אופן בטעות למיתוס ההתיישבות העובדת הראשונה, אף על פי שבשני המקרים הזהירו המתיישבים מפני הכישלון הצפוי להם בגליל בשל מחסור בלוחמים, ובעמק בשל מחסור באמצעים, והקושי בייבוש הביצות שלא איפשר להם להתיישב גם שנתיים אחרי כפר מל"ל וחמארה בגליל, כשישבו עוד שנה למרגלות הרי נצרת והמתינו לאישור רכישת אדמות העמק על ידי ההסתדרות הציונית שתקצבה עוד שנה קודם סכומים ראשוניים לטובת 12 יישובי העלייה השנייה כדי שיהפכו לישובי קבע. מרבית היישובים בחרו להתיישב כמושבי עובדים וזאת לאחר שניסיון הקבוצה הקטנה בדגניה נכשל והוחלט ליישמו כיישוב קיבוצים גדולים שעין חרוד היה הקיבוץ הראשון ולאחריו בשנת 1948 הוקמו עוד כ-200 קיבוצים ומושבים בכל חלקי המדינה שבדרך. רק בתום שנה של המתנה התיישבו במעלול וממנו הקימו את נהלל שרק רק אז חילקו את המגרשים, והחלו לעבוד בחקלאות, ולהקים להם רפתות.

בתחילת 1919 התפרסם הספר "לייסוד מושבי העובדים" שחובר על ידי איש הציבור אליעזר יפה, לימים חבר מושב נהלל. בספרו קבע כי ארבעת העקרונות העיקריים שעליהם יושתת מושב עובדים הם: א. עבודה עצמית. ב. המושב חייב להיות על אדמת הלאום. ג. עזרה וערבות הדדית.  ד. שיווק משותף של התוצרת ורכש משותף של תשומות חקלאיות.

ב-25 בדצמבר 1920 הושלמה רכישת הקרקעות של כפר מל"ל על ידי הקק"ל וכך הפכו הקרקעות של כפר מל"ל לקרקעות הלאום והוא קיבל מעמד של מושב עובדים.

ב-3 במאי 1921 פרצו מאורעות תרפ"א וכל חברי כפר מל"ל וכפר סבא פונו לפתח תקווה הסמוכה. הפורעים הרסו את בתי המושב ובזזו את הרכוש. באוקטובר 1921 חזרו החברים לאזור, התיישבו בכפר סבא, והחלו לעבד את אדמותיהם. בפברואר 1922 עברו חברי כפר מל"ל והשתכנו שוב בשטח המושב ומאז החל המושב לשגשג ולהתפתח. במושב יש כיום 56 משקים ו-20 משקי עזר.

במושב פעל מאז 1938 בית הספר היסודי ע"ש אהרונוביץ ברח' הפרדס עד 2010 ואז הועבר לקריית החינוך של דרום השרון סמוך לנווה ירק. כיום פועל במתחם ברח' הפרדס החל מ-2011 בית הספר האנתרופוסופי.

הרחוב הראשי המחבר את כפר סבא עם הוד השרון (כביש 402) נקרא עד היום רחוב עין חי. במושב פעל גם בנק עין-חי של תנועת המושבים בין 1924 ל-1986. במסגרת חגיגות יובל ה-100 של המושב בשנת 2012 נחנך בו מוזיאון כפר מל"ל שתפקידו לשמר את מורשת המושב.

אריאל שרון, ראש הממשלה ה-11 של ישראל, הוא יליד המושב. הסופר, העיתונאי ועורך ירחון "השדה" בשנים 1996-1958 יוסף מרגלית התגורר עם משפחתו במושב כל חייו. גם מולי שפירא, איש גלי צה"ל, הוא יליד המושב, בן למורה שלימד בבית-הספר ע"ש אהרונוביץ.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2017, למעט מועצות אזוריות, נכון לסוף 2016.