מחלף מסובים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מחלף מסובים
תצלום אוויר של המחלף
תצלום אוויר של המחלף
תאריך הקמה 1987
מיקום אור יהודה, רמת פנקס, רמת גן
כבישים במחלף ISR-HW4 blue.PNG  כביש 4
ISR-HW461.png  כביש 461
אתרים סמוכים פארק אריאל שרון, בני ברק הקדומה, הספארי ברמת גן
קואורדינטות 32°02′17″N 34°49′47″E / 32.03805556°N 34.82972222°E / 32.03805556; 34.82972222
MesubimInterchange.svg
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מחלף מסובים הוא מחלף המחבר את כביש 4 עם כביש 461 והוא משמש ככניסה לדרום רמת גן, לדרום תל אביב, ולאור יהודה. המחלף בנוי בתצורת מחלף יהלום וכולל גשר בכביש 4 העובר מעל לכביש 461, כך שהתנועה בכביש 4 זורמת ללא הפרעה. פניות ימינה במחלף נעשות ללא רמזור, אך פניות שמאלה וכן נסיעה בכביש 461, מוכוונות על ידי רמזור.

צומת מסובים שימש במשך שנים את הנוסעים מתל אביב לנמל התעופה בן-גוריון, בכיוון ממערב למזרח ובכיוון מנמל התעופה לתל אביב ממזרח למערב. לאחר פתיחת מחלף גנות והכביש המהיר מתל אביב לנמל התעופה, הצטמצם התנועה בכיוון מזרח-מערב ועומס התנועה העיקרי היה בכיוון צפון-דרום[1].

במשך שנים היה צומת מסובים אחד הצמתים העמוסים והפקוקים ביותר בישראל[2]. בינואר 1966 הופעל בצומת רמזור[3]. ב-30 באוקטובר 1972 התנגשה משאית בתיבת השליטה של הרמזור בצומת והדבר השבית את פעולת הרמזור בצומת במהלך שבועיים. באותה תקופה אירעו בצומת מספר תאונות דרכים, הקטלנית שבהם גרמה לארבעה הרוגים[4]. הדבר הביא להאשמות נגד מע"צ ודרישה לחקירת העיכוב בתיקון הרמזור[5]. בעיתונות פורסם שלקח למע"צ חמישה ימים להוציא מכרז לתיקון התקלה, חמישה ימים לבחירת זוכה במכרז ועוד כחמישה ימים עד תיקון הרמזור[6]. בעקבות הבקורת הוקמה ועדה ציבורית לבדיקת הפרשה[7].

מחלף מסובים היה מראשוני המחלפים שתוכננו בישראל והוא הוצע בשנת 1966 לתוכנית החומש של השנים 19671972[8]. אולם הגשר לא נבנה, ורק בפברואר 1986 הונחו הקורות של מחלף חדש[9], בדצמבר 1986 נפתח המחלף לתנועה מצפון לדרום[10] ובתחילת פברואר 1987 נפתח המחלף בטקס רשמי[11].

בשנת 2002 הושלמה בניית הרחבה למחלף שהכפילה את רוחבו. עבודות ההרחבה כללו העתקת תשתיות שונות שביניהן תוואי המוביל הארצי שעובר תחת המחלף.

המחלף נבנה על חורבות הכפר הערבי אל-ח'ירייה. כפר זה היה אחד ממספר כפרים ערביים[12] ששכנו לאורך כביש 461 ומנו, עד למלחמת העצמאות, כ-3000 תושבים[13]. תושבי הכפרים נהגו לארוב לכלי רכב שנעו על הכביש ופגעו בנוסעיהם. בחודש אפריל 1948, במסגרת מבצע חמץ כבשה חטיבת אלכסנדרוני את הכפרים. תושבי הכפרים ברחו לירדן והרי שומרון ולא הורשו יותר לחזור לאדמותיהם.

יש המזהים את מיקומה של בני ברק הקדומה בתל שנמצא בפינה הדרום מערבית של מחלף מסובים, דרומית לרמת גן בשטחו של פארק אריאל שרון[14]. שמו של המחלף אף בא מן הקטע הבא בהגדה של פסח: "מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן שֶׁהָיוּ מְסֻבּין בִּבְנֵי בְרַק, וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה עַד שֶׁבָּאוּ תַלְמִידֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהֶם: רַבּוֹתֵינוּ, הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית".


השוק הסיטונאי החדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1998 איתר משרד החקלאות ומינהל מקרקעי ישראל שטח של 350 דונם סמוך למחלף מסובים להקמת השוק החדש[15], וב-1999 פורסם מכרז לתכנון השוק[16]. חברת "צנובר יועצים" זכתה במכרז לתכנון השוק, יחד עם חברת SEMMARIS הצרפתית, המנהלת את רנז'יס, השוק הסיטונאי של פריז, ומשרד האדריכלים אורבך. התוכנית שהוגשה בשטח כולל של 230 דונם; מהם 80 דונם מיועדים למסחר בירקות ובפירות, 24 דונם מיועדים למסחר בפרחים ובעציצים, 40 דונם מיועדים לשטחי קירור ואחסנה, 55 דונם מיועדים למנהלה, שירותים, מלונית שתשרת את הנהגים וחניה, ו-30 דונם ישמרו לעתודה, להגדלת נפח השוק בעתיד[17]. ב-2001 התקבלה החלטת הממשלה על הקמת השוק הסיטוני החדש, "שנועד להביא להפחתה בפער התיווך ולעלייה באיכות התוצרת החקלאית, לרווחת הצרכנים והחקלאים". ב-2002 הוא אושר בוועדה המחוזית[18]. ראש עיריית תל אביב רון חולדאי יזם מהלך להקמת איגוד ערים בגוש דן לניהול השוק[19], אך שר החקלאות ישראל כ"ץ הודיע שהוא יוקם על ידי חברה ממשלתית חדשה[20]. הפרויקט לא קודם במשך מספר שנים ולאחר סגירת השוק בתל אביב הוא עבר לצריפין ב"אופן זמני" עד להקמת שוק קבוע.

באוקטובר 2010 שוב התקבלה החלטת ממשלה על הקמת השוק, שיהיה בבעלות המדינה וינוהל בידי חברה ממשלתית שתבחר בקבלן הקמה באמצעות מכרז BOT - בנה-הפעל-העבר[21]. לצורך הקמתו נוסדה בפברואר 2011 החברה הממשלתית, "חברת שוק סיטוני לישראל בע"מ", שפרסמה ביוני 2013 מכרז להקמת השוק[22]. ביולי 2013 מונה אלכס ויסמן למנכ"ל החברה, שהבטיח שהשוק יפעל לקראת סוף 2014 ושקביעת המחירים של הירקות והפירות בשוק תהיה על בסיס נתונים שיוזרמו בזמן אמת לחדר בקרה ממוחשב[23]. ויסמן התפטר מתפקידו לאחר שנה, על רקע טענות לאי-סדרים ובזבוז תקציבי בחברה[24]. לאחר שלא הצליחה לקדם את הפרויקט, הודיע באפריל 2018 משרד החקלאות כי החברה תיסגר עד לסוף שנת 2018[25].

במאי 2019 פרסם מבקר המדינה דוח על הפרויקט, בו כתב:"העובדות שנפרשו בפרק זה בדבר הטיפול בהקמת השוק הסיטוני ב-17 השנים האחרונות משקפות שורה של חולשות מקצועיות ותפקודיות בפעולת הממשלה, והתוצאה היא שמהבחינה המעשית מצב הדברים בשנת 2018 דומה למצבם ב-2001. הטיפול הממשלתי רב השנים בנושא זה התאפיין בהתנהלות אטית שגבלה לעתים בגרירת רגליים; בפעולה לא החלטית וקושי להכריע בסוגיות כלכליות ומשפטיות של הפרויקט; בהחלפת נתיבי היישום אחת לכמה שנים בשל חוסר יכולת להוציא לפועל החלטות; בחוסר יכולת להתמודד עם סירוב של רשות מקומית לפעול ליישום החלטת הממשלה, דבר שהוביל לסיכול היכולת ליישמה; בחוסר יכולת למצות את פעולותיה של חברה ממשלתית שהוקמה ליישום החלטת הממשלה, עד כדי החלטה על פירוקה וסגירתה; ובהוצאת משאבים ניכרים שרובם ירדו לטמיון"[26].

פארק סנטרל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2019 החלו לבנות מזרחית למחלף פארק משרדים להייטק הכולל כ-126 דונם עם 13 מגדלי משרדים בתכנון משרד יסקי-מור-סיון אדריכלים בשטח כ-350,000 מ"ר למסחר ותעסוקה, וכ-35 דונם שטחים ציבוריים פתוחים. [1]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יצחק חייק, האגדה על חירייה, כפר ענא וסקיה, גל גפן – אונו, גיליון 1234, 14 באוגוסט 2014, עמוד 52

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מחלף מסובים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דב גולדשטיין, רמזורים מורטי עצבים, מעריב, 29 באוקטובר 1970
  2. ^ גדעון מרון, בצומת מסובים כבר אין פקקים, מעריב, 26 בפברואר 1987
  3. ^ היום יופעלו הרמזורים בצומת גהה - כביש הטייסים, מעריב, 6 בינואר 1966
  4. ^ 4 הרוגים בתאונות דרכים, דבר, 12 בנובמבר 1972
  5. ^ דובר מע"צ על התאונה בצומת מסובים, דבר, 14 בנובמבר 1972
  6. ^ יונה שמשי, מהיום רמזור ארעי במסובים, דבר, 15 בנובמבר 1972; המשך
  7. ^ ועדה ציבורית תבדוק התקלה ברמזור מסובים, דבר, 13 בדצמבר 1972
  8. ^ דוד ליפקין, מתכננים כביש מהיר ת"א - לוד - ירושלים, דבר, 9 במרץ 1966
  9. ^ מרדכי אלקן, טול קורה, מעריב, 18 בפברואר 1986
  10. ^ סע לאט, מעריב, 17 בדצמבר 1986
  11. ^ מרדכי אלקן, נפתח לתנועה מחלף מסובים בכביש גהה, מעריב, 25 בפברואר 1987
  12. ^ כפר חירייה, כפר סקיה וכפר ענא
  13. ^ על פי סקר מנדטורי משנת 1945
  14. ^ ינסו לחשוף בבקעת אונו את בני ברק ההיסטורית, מעריב, 19 בדצמבר 1968
  15. ^ המינהל ומשרד החקלאות החליטו להעביר השוק הסיטונאי לצומת מסובים, באתר גלובס, 7 בדצמבר 1998
  16. ^ דליה טל, ‏המינהל בוחן 4 הצעות לשוק הסיטונאי החדש, באתר גלובס, 18 באוקטובר 1999
  17. ^ דליה טל, ‏שוק סיטונאי חדש, ליד מסובים, באתר גלובס, 29 באוקטובר 2000
  18. ^ שרון קדמי, ‏הוועדה המחוזית תפקיד את תוכנית השוק הסיטונאי החדש ליד מסובים, באתר גלובס, 11 ביוני 2002
  19. ^ שרון קדמי, ‏חולדאי מחפש הכנסות: יוזם איגוד ערים לניהול השוק הסיטונאי החדש, באתר גלובס, 24 באוקטובר 2002
  20. ^ מיכל רוה, ‏השר כץ: אקדם את העברת השוק הסיטונאי בתל-אביב למסובים בקבינט הכלכלי, באתר גלובס, 8 באפריל 2004
  21. ^ עמירם כהן, השוק הסיטוני במסובים יוצא לדרך: הקמתו מוצעת למכרז BOT בהשקעה הנאמדת ב-160 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 6 באוקטובר 2010
    אורה קורן, עלות הקמת השוק הסיטוני לפירות וירקות: 390 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 29 באפריל 2012
  22. ^ אורה קורן, שופרסל, מגה ורמי לוי לא יתמודדו במכרז להקמת השוק הסיטוני, באתר TheMarker‏, 24 ביוני 2013
  23. ^ אורה קורן, חברת השוק הסיטוני מציעה שיטה מקוונת למחירון פירות וירקות, באתר TheMarker‏, 1 בספטמבר 2013
  24. ^ משה ליכטמן, ‏מדוע התפטר מנכ"ל השוק הסיטונאי בצומת מסובים?, באתר גלובס, 17 ביולי 2014
  25. ^ עמר כהן, ‏כלכלת שוק, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 24 באפריל 2018
  26. ^ עמר כהן, ‏כישלון בסיטונאות, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 6 במאי 2019


הקודם:
מחלף גנות
מחלפים בכביש 4 הבא:
מחלף אלוף שדה
Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.