אונלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ארמוריקה
השבטים בגאליה

האוּנֶלִים או בשמם האחר וֶנֶלִיםיוונית: Οὐένελοι, אוּאֶנֶלִים; בלטינית: Unelli או Venelli) היו בני שבט גאלי קדום של יורדי ים שחי בחצי האי קוטנטן (Cotentin), בצפון מערבה של צרפת, בחבל הארץ שנקרא בפי הרומאים ארמוריקה.

יוליוס קיסר מזכיר אותם בספרו "מלחמת גאליה" לצדם של הוונטים, האוסיסמים, הקוריוסוליטים ושבטים גאלים נוספים שחיו לחופו של האוקיינוס האטלנטי ועליו הייתה פרנסתם. הם ושכניהם נכנעו ללא קרב לפובליוס ליקיניוס קראסוס ב-57 לפנה"ס.[1] שנה אחר כך התקוממו יחד עם שבטים גאלים אחרים נגד השלטון הרומי, ומנהיגם, וירידוביקס, עמד בראש הצבא המשותף לשבטים המורדים באזורם, שכלל גם את האולרקים, האבורוביקים והלקסובים.[2] קיסר שיגר נגדם ונגד שכניהם את קווינטוס טיטוריוס סבינוס (Sabinus) ועימו שלושה לגיונות.[3]

סבינוס הקים את מחנהו על גבול ארץ האונלים והמתין לראות כיצד יתפתחו הדברים. ניסיון העבר לימד שצבאות גאלים גדולים לא היו מסוגלים להישאר בשדה הקרב לאורך זמן והזמן פעל לטובתו של סבינוס. וירידוביקס, שהקים את מחנה הגאלים מרחק שני מילין בלבד ממחנה הרומאים, ניסה למשוך את סבינוס לקרב, אך סבינוס נותר איתן בדעתו ולא יצא לקראתו. וירידוביקס, מצידו, לא רצה לתקוף את המחנה הרומאי המבוצר. כדי למשוך את וירידוביקס לתקוף את המחנה ובכך לתת את היתרון לרומאים, הגה סבינוס תחבולה. הוא שלח גאלי ששירת בחיל העזר שלו כדי שזה יתחזה לעריק ויספר לווירידוביקס שרוחו של הצבא הרומי נפלה וסבינוס מתכוון לסגת. הגאלים השתכנעו שדברי העריק אמיתיים, במיוחד נוכח התנהגותו הפסיבית של סבינוס שלא יצא לקרב בשדה הפתוח נגד הגאלים.

הגאלים הנלהבים החלו לאסוף קוצים ושיחים כדי למלא את החפיר שנחפר סביב המחנה הרומי והתכוננו להסתערות. סבינוס, שהיה מודע היטב לתוכניותיהם, המתין עם צבאו מוכן לעימות. כשהגיע זמן ההתקפה, רצו הגאלים רצו לעבר חומות המחנה כדי לצמצם את הפגיעה מכלי ארטילריה רומאים והגיעו חסרי נשימה. ברגע זה הורה סבינוס על גיחה מחוץ לשערי המחנה. ההפתעה הייתה מוחלטת. הגאלים התשושים מהריצה לא ציפו להתקפת הפתע ונשברו. הרומאים רדפו אחרי הגאלים הנסים על נפשם וטבחו ברבים מהם. לאחר תבוסת הצבא המשותף, התפרקה הקואליציה הגאלית וסבינוס כבש את שטחיהם.[4]

ב-52 לפנה"ס, תוך כדי המרד הגאלי הגדול בהנהגת ורקינגטוריקס, שלחו האונלים כוח המונה 6000 חיילים כדי להילחם ברומאים הצרים על אלסיה.[5] המרד דוכא בסופו של דבר, והאונלים – יחד עם השבטים הגאלים האחרים – הוכנעו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוליוס קיסר. מלחמת גאליה בשבעה ספרים, בצירוף ספר שמיני מאת אבלוס הירציוס. תרגם מן המקור הרומי והוסיף מבוא, הערות ומפתח שמות נ' רבן, תל אביב, הוצאת יבנה, תשי"ט (1958).
  • גאיוס יוליוס קיסר. מלחמת גאליה. תרגום מלטינית, מבוא והערות משה ליפשיץ. ירושלים, הוצאת כרמל, תשע"ב (2011).
  • Caesar. The Gallic War. Translated by H.J. Edwards. Loeb Classical Library. Cambridge (MA), Harvard University Press, and London, William Heinemann, 1917. Facsimile copy in: Hathi Trust Digital Library.
  • s.v. Unelli in: William Smith (editor). Dictionary of Greek and Roman Geography. 1854. Digitized copy in Perseus.tufts.edu.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אונלים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוליוס קיסר, מלחמת גאליה, 2.34 .
  2. ^ יוליוס קיסר, מלחמת גאליה, 3.17 .
  3. ^ יוליוס קיסר, מלחמת גאליה, 3.11 .
  4. ^ תיאור הקרב: יוליוס קיסר, מלחמת גאליה, 3.17-19 .
  5. ^ יוליוס קיסר, מלחמת גאליה, 7.75 .