מבצע אסותא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מבצע "אסותא"
מלחמה: מלחמת ההתשה
תאריך התחלה: 21 במרץ 1968
תאריך סיום: 21 במרץ 1968
מקום: דרום ים המלח
30°56′56″N 35°23′51″E / 30.948916666667°N 35.397527777778°E / 30.948916666667; 35.397527777778 
עילה: מיקושים ופיגועים בשטחי ישראל
תוצאה: כ-50 מחבלים הרוגים והריסת יעדים של הפת"ח
הצדדים הלוחמים

Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צה"ל

מפקדים

PadamLogo.svg אל"ם אשר לוי

אבדות

ללא

כ-50 הרוגים

מבצע "אסותא" הייתה פשיטה נרחבת של כוחות חיל האוויר הישראלי, חיל השריון וחטיבת הצנחנים וכוח משימה מיוחד מסיירת שקד, נערכה ב-21 במרץ 1968 נגד מפקדות של הפת"ח ששהו במשטרת א-צאפי ובכפרים פיפה ודחל ועל בתי מחבלים בוואדי אל חנזירה שמדרום לים המלח.

המבצע נערך במקביל למבצע "תופת" (פעולת כארמה) שהיה בכארמה שבמרכז בקעת הירדן שם שכן מפקדתו של יאסר ערפאת שהיה מפקד הפת"ח. הפשיטה הייתה מהפעולות הראשונות והחשובות של צה"ל נגד ארגוני הטרור הפלסטינים. בפשיטה זו הצליחו כוחות צה"ל להרוס מבנים של מחבלים ולחסל כ-50 מחבלים. לכוחות צה"ל המשתתפים בפעולה זו לא היו כלל אבדות, הצלחתה של פעולה זו הועמדה בצל הסתבכותה של הפעולה בכארמה והמספר הרב של הנפגעים שם.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

השתלטות ישראל על הגדה המערבית במלחמת ששת הימים ביוני 1967, הביאה תוך זמן קצר להרס תשתיות ובסיסי ארגוני הטרור הפלסטינים שהתמקמו בשטח זה. ארגונים אלו, ובראשם הפת"ח, עברו לפעול משטח ממלכת ירדן והתבססו בשטח בקעת הירדן המזרחית. מבחינתם היה זה שטח אידיאלי שנהנה מעורף של מחנות פליטים סמוכים, גבול ארוך עם ישראל ומכשול טבעי של נהר הירדן ושל שטח חקלאי מרושת בתעלות השקיה שהיקשו על פעולה ישראלית משוריינת. שני הארגונים הפלסטינים, החזית העממית לשחרור פלסטין ואש"ף שבראשו עמד יחיא חמודה (יאסר ערפאת היה מפקד הפת"ח שהשתייך לאש"ף), החלו לשלוח חוליות פשיטה שחצו את נהר הירדן וביצעו מיקושים ופיגועים בשטחים שבשליטת ישראל וכמו כן ביצעו ירי מרגמות על יישובים ומוצבים ישראלים. לאחר שהכוחות הישראלים הגיבו באש, נהגו יחידות הצבא הירדני לפתוח באש ארטילרית על הכוחות הישראלים, וכך התפתחו תקריות אש רבות.

כבר ביולי 1966, כשיצחק רבין היה רמטכ"ל, עוד לפני מלחמת ששת הימים, וכשהגדה המערבית הייתה עדיין בשליטת חוסין מלך ירדן, תרגל צה"ל חצייה של הירדן בגיזרת העמקים. לאחר המלחמה היוו תרגול זה תשתית למבצעי "תופת" ו"אסותא" בבקעת הירדן המזרחית.

ב- 16 באוקטובר הוגש התכנון המבצעי לרבין וב-13 באוקטובר 1967 הוטל הביצוע על חטיבת הצנחנים 35 ועל סיירת מטכ"ל. המבצע בוטל, תוכנן שוב ל-12 במרץ ובוטל.

ב- 18 במרץ 1968, ליד באר אורה, עלה על מוקש אוטובוס עמוס בתלמידים מגימנסיה הרצליה שהיו בטיול באזור. מדריך ורופא נהרגו ו-28 תלמידים נפצעו. דובר צה"ל והממשלה הכריזו שתבוא לכך תגובה.

אחר מיקוש האוטובוס, המבצע הובא לאישור הדרג המדיני. ראש הממשלה דאז לוי אשכול היסס, בשל קשריה הטובים של ארצות הברית עם הממלכה הירדנית וכינס את הממשלה פעמיים קודם שנתן את אישורו למבצעים. רוב שרי הממשלה תמכו בפעולות למעט השר משה חיים שפירא מהמפד"ל.

טענה נוספת נשמעה אז, שהפעולה נועדה להביא לשקט ביום העצמאות שהיה הראשון לאחר מלחמת ששת הימים.

המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב- 21 במרץ 1968 יצאו הכוחות למבצע באזור שמדרום לים המלח. מפקד המבצע היה ראש מטה פיקוד הדרום אל"ם אשר לוי שבהיעדרו של אלוף הפיקוד קיבל את הפיקוד.

הכוחות המשתתפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זירת הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

באזור דרום ים המלח בכפרים א-צאפי, פיפה ודחל ובואדי אל חנזירה

ביצוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

על כוחות היבשה מהצנחנים ושריון הוטל לכבוש את המשטרה של א-צאפי ולהרוס אותה וכן מבנים של מחבלים בכפרים ליד ובוואדי אל חנזירה. בפקודה נאמר להם שיש להרוג כל מחבל פת"ח שמתנגד ויורה אך אין להרוג חפים מפשע ואפילו מחבל שזרק את נשקו אין לירות בו. מסוקי חיל האוויר פעלו לסייע לכוחות ובכמה מהמסוקים ישבו כוח משימה מיוחד של סיירת שקד "שפיפון" שהוקם תקופה קודם לכן ועליהם הוטל לחוג באוויר לזהות מחבלים, לנחות בסמוך אליהם ולחסל אותם. מטוסי סופר מיסטר של חיל האוויר סיעו אף הם לכוחות והשמידו רכבים של צבא ירדן שנעו במטרה לסייע (מטוסי הסקיהוק שכבר הגיעו לארץ לא הורשו להשתתף במבצע בשל דרישה של ארצות הברית שהם לא יופעלו כנגד ירדן והם הופיעו באותו זמן במסדר כנפיים בחצרים).[1]

ההנחה הייתה שעם כניסת צה"ל לאזור לא יכנס צבא ירדן לעימות, הכוחות יחסלו ויהרסו את יעדיהם ויחזרו בסיומו לשטח ישראל.

התוצאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם סיומה של הפעולה נמנו כ-50 מחבלים הרוגים וכן נהרסו מבני המשטרה ששימשו כמפקדות לארגוני הטרור. הפעולה הושלמה בהצלחה רבה וללא נפגעים בצד הישראלי. לא היו חפים מפשע שנפגעו, למעט זקן אחד שנדרס בטעות על ידי טנק.

עקב הסתבכותה של הפעולה בכארמה הועמדה ההצלחה המתוארת בצל. מפקד המבצע אל"ם אשר לוי אמר ששמות המבצע העידו על המתרחש "לי בדרום היה אסותא-בריאות ובמרכז היה תופת".[2]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר חיל האוויר, מבצע "אסותא"
  2. ^ אמיר אורן, צה"ל חושף לראשונה את הכישלון בכראמה, הארץ, ‏24.04.2011