קדומים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קדומים
Kedumim COA.png
Kedumim.JPG
שכונת כרם הלוי בקדומים, תצפית מכפר קדום
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה חננאל דורני
גובה ממוצע ‎417‏ מטר
תאריך ייסוד 1975
סוג יישוב יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2015:
  - אוכלוסייה 4,338 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎3.6%‏ בשנה עד דצמבר 2015
  - צפיפות אוכלוסייה 1,903 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 2,280 דונם
(למפת צפון השומרון רגילה)
North-shomron.svg
 
קדומים
קדומים
32°13′07″N 35°09′37″E / 32.218487142813°N 35.1602080332161°E / 32.218487142813; 35.1602080332161קואורדינטות: 32°13′07″N 35°09′37″E / 32.218487142813°N 35.1602080332161°E / 32.218487142813; 35.1602080332161
דירוג חברתי-כלכלי 5 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4200
לאום ודת
יהודים: 99.5% ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0% ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0% דרוזים: 0% אחרים: 0.5%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2014
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 16.1%
גילאי 5 - 9 14.4%
גילאי 10 - 14 11.4%
גילאי 15 - 19 7.9%
גילאי 20 - 29 13.8%
גילאי 30 - 44 18.0%
גילאי 45 - 59 8.9%
גילאי 60 - 64 3.9%
גילאי 65 ומעלה 5.6%
לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2014
חינוך
סה"כ בתי ספר 5
–  על-יסודיים 3
תלמידים 1,663
 –  יסודי 650
 –  על-יסודי 1,013
מספר כיתות 71
ממוצע תלמידים לכיתה 23
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ד (2013‏-2014)
פרופיל קדומים נכון לשנת 2014 באתר הלמ"ס
http://www.kedumim.org.il

קְדוּמִים היא התנחלות בשומרון, צפונית לכביש 55, כעשרה ק"מ מערבית לשכם. קדומים הוקמה בדצמבר 1975 לאחר מאבק ציבורי בהובלת גוש אמונים, והייתה היישוב היהודי הראשון שהוקם בשומרון לאחר מלחמת ששת הימים. היישוב זכה למעמד של מועצה מקומית בשנת 1992.

ביישוב התגלו עתיקות של יישוב חקלאי שומרוני, המזוהה עם יישוב שומרוני בשם "עצפה".[1]

תולדות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

שורשי היישוב בשנת 1975, כמאחז בתוך הבסיס הצה"לי "מחנה קדום", שנקרא על שם הכפר הפלסטיני השכן, כפר קדום. צילומי אוויר של אזור היישוב בטרם הקמתו (קודם ל־1975), מראים כי האזור היה צחיח כמעט לחלוטין. אדמת המקום היא קירטונית מעורבת במעט אבן גיר לבן, ואינה מתאימה לחקלאות. הייתה זו תוצאה של הסכם בין הצבא לבין גוש אמונים שגובש לאחר מאבק ציבורי ועליות חוזרות ונשנות לתחנת הרכבת בסבסטיה, בניסיון להקים במקום את היישוב היהודי הראשון בשומרון.

מקימי היישוב היו חברי גרעין "אלון מורה", שמטרתו הייתה להקים יישוב ליד העיר שכם. בגרעין היו חברים בין השאר הרבנים מנחם פליקס וחנן פורת, בני קצובר ודניאלה וייס. המשפחות, בתוספת תומכים רבים, ניסו לעלות לקרקע שמונה פעמים. העליות בוצעו לרוב בצעדות רגליות מנתניה בשטח הררי. המתיישבים פונו שבע פעמים. לבסוף, בפעם השמינית, בחנוכה תשל"ה, הורשה הגרעין להתיישב במחנה הצבאי במסגרת הסכם פשרה[2][3].

ב-1977, זמן קצר לאחר ניצחונו בבחירות, ביקר מנחם בגין במחנה קדום, הביע תמיכה במתיישבים והכריז "יהיו עוד הרבה אלוני מורה"[4]. דבריו אלה של בגין שימשו את המתנחלים לנגח אותו, לאחר שהקצאת הקרקע ליישובם לא התנהלה בקצב שרצו.[5] בסוף 1978 טענו המתנחלים שהובטח להם שמחנה קדום יפונה כדי לאפשר את הקמת יישוב הקבע במקום[6]. לאחר זמן הוקם יישוב קבע בגבעות ליד המחנה.

Kedumim Synagogues table at the entrance.jpg

מקבוצת המייסדים הראשונית נוצרו ב-1978 שני יישובים, אלון מורה וקדומים, לאחר שגרעין המתיישבים החליט לנטוש את מחנה קדום ולהקים התנחלות.[7]

שותפה להקמת מבנה היישוב הייתה קבוצה מעמק יזרעאל, אשר השתתפה בהקמת בית הכנסת, המקווה ומבנים ארעיים נוספים. שלט המנציח את פועלם מצוי בכניסה לספרייה המקומית - בית הכנסת לשעבר. שתיל עץ אלון שהובא מחניתה נשתל ליד מדרשת ארץ ישראל לציון שיתוף הפעולה, וכונה בשם "עץ הידידות".

שלטון מקומי והנהגה רוחנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר הוקמה מועצה אזורית שומרון, קדומים הייתה אחד מיישובי המועצה. בשנת 1992, כאשר הגיע מספר תושבי היישוב ל-3,000 הוקמה בה מועצה מקומית עם ראש מועצה ממונה: יוסף קאפח. בשנת 1996 נבחרה לראשות המועצה דניאלה וייס. לאחר שתי קדנציות, בשנת 2007, נבחר לתפקיד חננאל דוראני, סמח"ט במילואים שעבר ליישוב בשנת 1992 בעקבות נישואיו עם בת היישוב. בשנת 2013, דוראני המשיך לקדנציה שנייה ללא בחירות, שכן, לא היה מישהו שהתמודד מולו.

הרב הראשון בקדומים היה הרב נחום רכל. לאחר מכן שימש הרב דניאל שילה כרבה של קדומים. עם פרישתו מהתפקיד בשנת 2004 נבחר הרב צבי פרבשטיין כרב היישוב.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקדומים מספר רב של מוסדות חינוך: גני ילדים לגילאים השונים, בתי ספר, ביניהם בית ספר למוזיקה לילדי האזור, תלמוד תורה, גן לחינוך מיוחד לילדי אזור השומרון, וכמה מוסדות לחינוך ולמחקר.

תנועות נוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב פועלים מספר סניפי תנועות נוער: בני עקיבא, אריאל (לבנים ולבנות).

בסניף בני עקיבא פועל (החל משנת תשע"ד) 'גרעין עדו' ע"ש עדו זולדן (בן היישוב שנרצח בכפר ערבי הסמוך לקדומים) מטרתו של הגרעין היא להביא לאזור השומרון ובפרט לאזור קדומים אנשים מהמרכז שאינם מכירים את האזור. (הגרעין הוקם על ידי שבט נאמן בקדומים, ונכון לשנת תשע"ה כלולים בו חברי שבט נאמן ואביחי, כאשר כל שנה נכנס לגרעין השבט החדש ויוצא מהגרעין השבט הבוגר ביותר- סה"כ כל שנה יש בגרעין שני שבטים פעילים.)

ישיבות ומדרשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין ישיבת קדומים

מכוני מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב שני אזורי תעשייה, האחד בכניסה ליישוב, והשני חדש יותר, "פארק בר-און", ממזרח ליישוב. "פארק בר-און" שייך בנוסף למועצה אזורית שומרון ולמועצה מקומית קרני שומרון, הפארק נקרא על שם אורי בר-און. שוכנים בו משרדי המועצה המקומית קדומים. הפארק צופה לשכונת קדומים צפון.

בתי כנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקדומים שבעה עשר בתי כנסת. הסיבה למספר הגבוה היא ריבוי השכונות ביישוב והעדות השונות. בית הכנסת המרכזי של היישוב הוא בית הכנסת בקדומים דרום. בית הכנסת קרוי על-שם הרב מאיר יצחק האיתן, מראשוני היישוב, ועל שם משפחת ניסן חקשורי שהשתתף בהקמתו. בית הכנסת תוכנן על ידי אברהם גיבור, אדריכל תושב המקום. שטחו 1,200 מ"ר ומספר המקומות בו 500: 350 לגברים ו-150 בעזרת הנשים. בחזית המבנה נבנתה מעטפת הנוטה ב-8 מעלות לכיוון ירושלים כך שבית הכנסת נראה כ"כורע בתפילה" לכיוון הר הבית.

ארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת האתרים הארכאולוגיים בקדומים

ביישוב התגלו ונחפרו אתרים ארכאולוגיים הכוללים מבנים חקלאיים של חוות, מספר רב של מקוואות, גתות, בתי בד ומערות קבורה. לפי הממצאים, אלו שרידים של כפר שומרוני גדול, אולי הכפר אשר שמו נשמר באתר דרומית לקדומים. חלק מן הממצאים מוצגים במוזיאון קדם.

ביישוב נמצא מוזיאון "קדם" לארכאולוגיה הפועל במסגרת מדרשת ארץ ישראל. במוזיאון ממצאים רבים מאתרים ביישוב ובשומרון, בהם מספר גדול של כדים, ארונות קבורה וחפצים האופיינים לעדה השומרונית.

יחסי היישוב עם כפרים סמוכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קדומים נבנתה בין מספר כפרים פלסטיניים ביניהם ג'ית (מכיוון דרום-מזרח), כפר קדום (מערב) וקוסין (צפון). קיימת כניסה משנית ליישוב מאזור הכפר ג'ית. הגישה ליישוב באמצעות כביש 55 היא דרך הכפר הפלסטיני פונדוק.

ב-2003, בעקבות התרחבות קדומים ובניית השכונה הצפונית, נחסמה הדרך הראשית שחיברה את כפר קדום אל שכם. הדבר הוביל להפגנות שבועיות של תושבי קדום בדרישה לפתוח את הדרך.[8]

באופן מסורתי, בכל שנה בחול המועד פסח, מתקיימת צעדה בשם "צעדת האמונה" בהשתתפות תושבי האזור, במסלול בין קרני שומרון לקדומים. הצעדה נערכת להנצחת רפי והלנה הלוי, רעות פלדמן, שקד לסקר, ועידו (עידודי) זולדן, שנרצחו בפיגועים בכניסה לקדומים. במסגרת הצעדה עוברים הצועדים בכפר פונדוק, תחת אבטחה ואישור כוחות צה"ל.

שכונות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוף מקדומים

היישוב פרוס על שטח רב, ומורכב ממספר שכונות הנמצאות במרחק זו מזו:

  • קדומים דרום - הגבעה עליה הוצבו האשקוביות הראשונות ליד המחנה הצבאי, שכונת מבני הקבע ומבני הציבור.
  • גבעת שָלֵם - על גבעה הצופה לעבר העיר שכם המכונה במקורות "שלם". בה שוכנת אולפנת להב"ה.
  • צפנת (קדומים צפון) - שוכנת בצפון היישוב, 2 ק"מ מקדומים דרום.
  • מצפה קדומים - שכונה הצופה על פני נוף מערב השומרון ודרום השרון.
  • מצפה ישי - גבעה בכניסה ליישוב, בצידו הדרומי של כביש 55. קרויה על שם בן היישוב ישי שכטר, קצין צה"ל שנפל בלבנון.
  • גבעת רש"י - הנקודה הגבוהה ביישוב, בגובה של כ־510 מ' (510 בגימטריה רש"י, וזהו סיבת השם). בשכונה זו נמצאת ישיבת קדומים.
  • הר חמד - מקור השם בפסוק "ההר חמד אלוהים לשבתו" (תהילים ס"ח). בשכונה ישנם משקים חקלאיים. השכונה צופה על פני מערב השומרון ושפלת החוף.
  • כרם הלוי - על שמם של רפי ואילנה הלוי, שנרצחו על ידי מחבלים בפיגוע בכניסה ליישוב. נקראה "כרמי קדם" עד לאותו הפיגוע.
  • נחלת אסתר - שכונת קראוונים סמוך למצפה ישי. קרויה ע"ש אסתר כריש, מראשוני קדומים. לשעבר נקראה הר אפרים, ע"ש ישיבת "הר אפרים" אשר שכנה בה בעבר.
  • מעוז עידו - שכונה בין צפנת לגבעת שלם. קרויה ע"ש עידו זולדן, בן היישוב שנרצח בכביש 55, בעוברו בכפר פונדוק הסמוך לקדומים.
  • קול צופייך שכונה סמוכה לאולפנת להב"ה, ליד שכונת גבעת שלם. קרויה כך מכיוון שצופה לאזור יישובי צפון השומרון שפונו בקיץ תשס"ה, וקרויה כך גם על שם הרב מרדכי אליהו שהיה מאוהבי ההתיישבות בשומרון בכלל ובקדומים בפרט.

בשכונות נבנו בתי כנסת בהתאם לעדות הגרות בהן. לאור האוכלוסייה הצעירה ביישוב הוקמו ברוב השכונות מעונות לגיל הרך.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה אלשדי (שם עט), לשומרון היו עיניים כחולות, קווים הוצאה לאור - תל אביב, 2007

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ח'רבת עספה ממוקמת מדרום ליישוב הנוכחי של קדומים. ייתכן כי האתר בקדומים הוא חלק מיישוב שומרוני בשם "עצפה". ממצאים שומרוניים מוצגים במוזיאון "קדם" לארכאולוגיה.
  2. ^ אלון מורה - כתום שנה, דבר, 19 בדצמבר 1976
  3. ^ שמונת מבצעי העליות נשאו שמות אידאולוגיים: מחנה חורון, סבסטיה, מבצע הקפות, מסירות נפש, עקשנות, פלוגות העבודה, ציונות מעשית והתמדה ומסירות.
    ראו גם: דוד חרמץ, ‏בימים שאריק הוביל לסבסטיה, באתר בשבע - ערוץ 7, 26 בפברואר 2004
  4. ^ אבי שילון, בגין , 1992-1913 , הוצאת עם עובד, 2007. עמוד 273
  5. ^ לחשוף את השקר, מעריב, 24 במאי 1979 (מודעה)
  6. ^ שני יישובי קבע של גוש אמונים יוקמו במחנות שיפנה צה"ל בשומרון, מעריב, 6 בנובמבר 1978
  7. ^ אתר המועצה המקומית קדומים
  8. ^ ההפגנות בכפר קדום, באתר "בצלם"