אייזק גריי

אייזק גריי
Isaac P. Gray

אייזק גריי
לידה	18 באוקטובר 1828 מחוז צ'סטר, פנסילבניה, ארצות הברית
פטירה	14 בפברואר 1895 (בגיל 66) מקסיקו סיטי, מקסיקו
שם מלא	אייזק פוסי גריי
מדינה
מקום קבורה	יוניון סיטי, אינדיאנה, ארצות הברית
מפלגה	המפלגה הוויגית, המפלגה הרפובליקנית, המפלגה הדמוקרטית
שגריר ארצות הברית במקסיקו 9 במאי 1893 – 14 בפברואר 1895 (שנה ו־40 שבועות) תחת נשיא ארצות הברית גרובר קליבלנד → תומאס ראיין מאט ו. רנסום ←
מושל אינדיאנה ה־18 וה-20 12 בינואר 1885 – 14 בינואר 1889 (4 שנים) סגן מושל אינדיאנה מאלון דיקרסון מנסון → אלברט פורטר אלווין פטרסון הובי ←
20 בנובמבר 1880 – 10 בינואר 1881 (7 שבועות ו־3 ימים) → ג'יימס ויליאמס אלברט פורטר ←
סגן מושל אינדיאנה ה־18 13 בינואר 1877 – 2 בנובמבר 1880 (3 שנים ו־42 שבועות) תחת מושל אינדיאנה ג'יימס ויליאמס → לאונידס סקסטון תומאס האנה ←
חבר הסנאט של אינדיאנה 1870–1874 (כ־4 שנים)
חתימה

אייזק פוסי גריי (באנגלית: Isaac Pusey Gray;‏ 18 באוקטובר 1828 – 14 בפברואר 1895) היה פוליטיקאי אמריקאי מאינדיאנה, איש המפלגה הרפובליקנית ולאחר מכן המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל אינדיאנה ה-18 וה-20 בשתי תקופות כהונה בלתי רצופות בשנים 1880–1881 ובשנים 1885–1889. בשנים שלאחר מלחמת האזרחים האמריקאית הוא פיקח על, תהליך אשרורם של התיקונים לחוקת ארצות הברית כאשר היה חבר בסנאט של אינדיאנה. הוא עבר לשורות המפלגה הדמוקרטית בעקבות השחיתות שהתגלתה בממשלו של נשיא ארצות הברית יוליסס ס. גרנט, אך היה בעימותים באופן קבוע עם יריביו במפלגה הדמוקרטית שבאופן תמידי התייחסו לטקטיקות שלו כאשר היה רפובליקני, וכך הוא זכה לכינוי "סיזיפוס של נהר ובאש".

ראשית חייו

אייזק גריי נולד במחוז צ'סטר שבפנסילבניה כבנם של ג'ון והאנה וורת'ינגטון גריי, שהיו בעלי פונדק, קווייקרים באמונתם. כשהיה בן שמונה, עברה המשפחה לאורבנה שבאוהיו, וב-1842 לניו מדיסון שבאוהיו. בניו מדיסון, למד גריי בתחילה בבית ספר ציבורי. לאחר סיום לימודיו הוא היה לפקיד בחנות למוצרי בית, ובהמשך היה לבעליה שלהחנות לאחר שרכש אותה ממעסיקו. ב-1850 הוא נשא לאישה את אלייזה ג'קואה, ולזוג נולדו ארבעה בנים. שניים מהם נפטרו בינקותם, אך השניים האחרים גדלו והיו לימים עורכי דין.

ב-1855 עברו גריי ומשפחתו ליוניון סיטי שבאינדיאנה, שם הוא פתח חנות חדשה. עד מהרה הוא היה מעורב בפוליטיקה המקומית והיה לדמות בולטת בקהילתו. הוא החל ללמוד משפטים בזמנו החופשי וב-1861 התקבל ללשכת עורכי הדין. לימים הוא אמר שהוא למד משפטים כדי לקדם את הקריירה הפוליטית שלו, דבר שהיה חשוב בפוליטיקה של אינדיאנה באותם ימים.

מלחמת האזרחים

חודש אחד בלבד לאחר שגריי פתח את משרד עורכי הדין שלו, פרצה מלחמת האזרחים האמריקאית, והוא נרתם לגיוס פלוגה של מתנדבים. הוא הצטרך לצבא האיחוד כקצין בדרגת קולונל ובסתיו 1862 הוא הוצב לפקד על רגימנט הפרשים הרביעי של אינדיאנה. הוא פיקד על הרגימנט כנגד כוחות צבא הקונפדרציה שהיו תחת פיקודו של הגנרל ג'ון האנט מורגן ליד מנפורדוויל, קנטקי בדצמבר 1862. בצבא האיחוד שירת גריי כשנה עד שפרש מהשירות בעקבות כך שלא קודם בדרגה.

כאשר התרחשה הפשיטה של מורגן לאינדיאנה ביולי 1863, ניתן לגריי הפיקוד על רגימנט של הלגיון של אינדיאנה כדי לסייע בבלימת הפלישה. כשבוע לאחר מכן פורקה היחידה לאחר שמורגן אולץ להמלט מהמדינה. גריי נשאר במיליציה לאחר הפלישה, וקיבל את הפיקוד באזורו, אך לא השתתף יותר בקרבות. לאחר המלחמה שב גריי לעיסוקו בעריכת דין.

ראשית הקריירה הפוליטית

בהדרגה הפך גריי לאדם אמיד והרחיב את תחומי עיסוקו לעיבוד דגנים ולבנקאות. ב-1865 הוא היה אחד החברים המייסדים של בנק האזרחים ביוניון סיטי. הוא המשיך לגלות עניין בפוליטיקה והחליט להתמודד על משרה ציבורית. לפני שהמפלגה הוויגית קרסה באמצע שנות ה-50 של המאה ה-19, הוא היה חבר בשורותיה, ולפני המלחמה הוא החליט להיות רפובליקני. ב-1866, בהתמודדותו הראשונה על משרה ציבורית, הוא התמודד מול ג'ורג' וושינגטון ג'וליאן בבחירות המקדימות של המפלגה הרפובליקנית, בתקווה להיות מועמדה לקונגרס, אך הובס.

חבר הסנאט של אינדיאנה

ב-1870 התמודד גריי כמועמד הרפובליקנים בבחירות לסנאט של אינדיאנה. הוא ניצח בבחירות וייצג את מחוז רנדולף. הוא נבחר כנשיא הזמני של הסנאט. הוא לקח חלק פעיל בסנאט בקידום האשרור של התיקונים לחוקת ארצות הברית שהתקבלו לאחר המלחמה, ושבמסגרתם נאסרה העבדות ולאפרו-אמריקאים הוענקה זכות הבחירה.

כאשר הוגש לאשרור התיקון האחרון, ניסו הדמוקרטים לעזוב את הסנאט כדי למנוע את קיומו של קוורום. גריי צפה את הצעד הזה, רץ על דלת האולם ונעל אותה. הדמוקרטים דרשו לדעת מי נעל אותם ובאיזו סמכות. גריי השיב מיד שהוא עשה זאת וגרם למהומה. לאחר מכן התקבצו הדמוקרטים בחדר קטן וסירבו להצביע על אשרור התיקון. לאחר שעבר זמן מה, והם סירבו לשוב לאולם הסנאט, הורה גריי לפקידי הסנאט לתעד את נוכחותם של הדמוקרטים, אך גם את העובדה שהם נמנעו מהצבעה. לאחר מכן המשיכו הרפובליקנים לנהל את ההצבעה על האשרור, אל מול התנגדויותיהם הקולניות של הדמוקרטים. אירוע זה ייגרום בעתיד לגריי לבעיות קשות.

באותה שנה מונה גריי על ידי הנשיא יוליסס ס. גרנט כקונסול בסנט תומאס, מינוי שאושר על ידי הסנאט של ארצות הברית, אך הוא דחה את המינוי וכתב לנשיא מכתב בו הוא התנכר לשחיתות בממשלו. יחד עם רפובליקנים רבים, הוא החליט לפרוש מהמפלגה על רקע השחיתות, והצטרף למפלגה שהוקמה אז, המפלגה הליברלית הרפובליקנית . הוא השתתף בוועידה הארצית של מפלגה זו ב-1876, אך לאחר שהיא לא הגיע להישגים בבחירות של אותה שנה, גמלה בליבו של גריי ההחלטה לעבור לשורות המפלגה הדמוקרטית.

סגן מושל אינדיאנה

ב-1876 היה גריי מועמד הדמוקרטים למשרת סגן מושל אינדיאנה כשותפו למרוץ של ג'יימס ויליאמס, זאת מתוך תקווה לזכות בקולותיהם של רפובליקנים לשעבר. התכסיס נחל הצלחה, והם ניצחו בבחירות. על אף הצלחתו, סלדו מגריי רבים מחברי המפלגה הדמוקרטית, שזכרו את האירוע בסנאט כאשר אושרר התיקון לחוקה. ב-1880, כאשר הוא ביקש לזכות במועמדות המפלגה למשרת מושל אינדיאנה, הוא הובס תבוסה ניצחת, אך הוא זכה שוב במועמדות לתפקיד סגן המושל, הפעם כשותפו למרוץ של פרנקלין לנדרס. חודש אחד לאחר מכן נפטר המושל ויליאמס, וגריי הושבע במקומו כמושל.

בתקופת כהונתו זו של גריי כמושל היו הישגיו מועטים, שכן נותרו שלושה חודשים בלבד להשלמת תקופת כהונתו של המושל ויליאמס המנוח. בבחירות הכלליות נוצחו גריי ולנדרס, וגריי ניסה פעם נוספות להיבחר למשרה ציבורית. הוא היה יכול להיעזר בידידיו בסנאט המדינתי ולהכניס את שמו כמועמד הדמוקרטים לסנאט של ארצות הברית ב-1881, אך הוא הובס ברוב של 81 מתנגדים מול 62 תומכים. לאחר מכן הוא שב לעיסוקו בעריכת דין, אך ניסה להתמודד שוב על משרת המושל בוועידת הדמוקרטים המדינתית ב-1884. עד אז, התפוגגה במידת מה ההתנגדות כלפיו, והוא זכה במועמדות.

מושל אינדיאנה

מסע הבחירות של גריי התמקד בענייני השעה ועמדתו בסוגיות המטבע והאינפלציה. ב-1884 נבחר גריי לתקופת כהונה מלאה של ארבע שנים כמושל. במהלך תקופת כהונתו זו הוא פיקח על שינוי בכלל מחוזות המדינה לקראת הבחירות לבית החוקקים המדינתי. נמתחה עליו ביקורת רחבה על ידי מפלגות המיעוט על הטיה בקביעת מחוזות בחירה שהחלישה את הבסיס האלקטורלי שלהם. שינוי המחוזות בוטל בסופו של דבר על ידי בית המשפט העליון של המדינה.

תקופת כהונתו של גריי כמושל עמדה בסימן של מה שכונה "היום השחור של האספה הכללית של אינדיאנה" . האספה הייתה מפולגת בין הדמוקרטים שלהם הייתה שליטה בסנאט של 31 מושבים מול 19 המושבים של הרפובליקנים, בעוד שבית הנבחרים אויש ב-52 רפובליקנים, 44 דמוקרטים ו-4 חברי מפלגה השטרות הירוקים . בכינוס המשותף של שני הבתים, החזיקו הדמוקרטים ב-75 מושבים, הרפובלקנים ב-71, וארבעת אנשי מפלגת השטרות הירוקים היוו את לשון המאזניים. ביודעו שככל הנראה יעלה בידו להשפיע על אחד מחברי מפלגה השטרות הירוקים להצביע עבורו בבחירות לסנאט של ארצות הברית, החל גריי לנסות להכניס את שמו כמועמד. כמה ממנהיגי הדמוקרטים עדיין היו ממורמרים כלפיו בשל צעדיו כאשר היה רפובליקנים, והחליטו לעשות כל דבר כדי למנוע ממנו להיבחר לכל למשרה בכירה יותר מזו שהחזיק בה.

הם שכנעו את סגן המושל מאלון דיקרסון מנסון להתפטר מתפקידו, וכך לסלק מהדרך כל את כל מי שיוכל להחליף את גריי אם הוא יתפטר מתפקידו. הם עשו שימוש בסוגיה כדי למנוע מגריי להיות מועמד לסנאט. גריי החליט לקיים בחירות למשרת סגן המושל בבחירות אמצע הכהונה כדי לאייש את התפקיד שנותר פנוי, וכך ירדה הסוגיה מהפרק והתאפשר לו להתפטר ולקבל את המועמדות כסנאטור. הבחירות התקיימו ובהן נבחר הרפובליקני רוברט ס. רוברטסון. הדמוקרטים בסנאט סירבו לקבל את הבחירה, והכריזו על כך שהיא מנוגדת לחוקה ובחרו בדמוקרט אלונזו גרין סמית' כסגן המושל. הרפובליקנים בסנאט זעמו ופתחו בהמולה בעת תפילת הפתיחה של מושב הסנאט. הם המשיכו ודאגו להשבעתו של רוברטסון, אך הדמוקרטים הגישו תביעה לבית המשפט כדי למנוע ממנו לאייש את התפקיד.

המצב המשיך להסלים כאשר בית המשפט הגבוה פסק שלא אלונזו ולא רוברטסון יאיישו את התפקיד עד שהסוגיה תתברר. לאחר מכן הם פנו לבית המשפט העליון של אינדיאנה שפסק לטובתו של רוברטסון. בבוקרו של 24 בפברואר נכנס רוברטסון לאולם הסנאט כדי לאייש את מושבו, אך ברגע שהוא נכנס לאולם, הוא הותקף על ידי כמה סנאטורים דמוקרטים שמיהרו אליו והפילו אותו לרצפה. מנהיג הסנאט הורה לסדרנים להוציאו מהאולם, שנעלו אותו בחוץ. הרפובליקנים נתקפו בזעם ותקפו כל אחד את הדמוקרט הקרוב אליו ביותר. הקטטה נמשכה כמה דקות עד שאחד הדמוקרטים שלף אקדח וירה לתקרת האולם תוך שהוא מאיים לירות ברפובליקנים. כך הסתיימה הקטטה אך כל שאר הנוכחים בה היו מודעים לקיומה. הקטטה התפשטה עד מהרה לבית הנבחרים ובכל רחבי בניין האספה הכללית כאשר הרפובליקנים החלו לתקוף את הדמוקרטים. שלא כמו בסנאט, בשאר הבניין שלט רוב של רפובליקנים, ועד מהרה נכנעו הדמוקרטים. 600 רפובליקנים פרצו לאולם הסנאט וגררו ממנו את הסנאטורים הדמוקרטים, תוך שהם מאיימים להרוג אותם. גריי הורה למשטרה ולפקידי ממשל אחרים להפסיק את התגרה, שהסתיימה לאחר כמעט ארבע שעות.

הרפובליקנים סירבו לשוב לאולם הסנאט וחברי בית הנבחרים סירבו להמשיך את הקשר עם הסנאט, ובכך למעשה הופסקה הישיבה המשותפת לשני הבתים. על אף כל ההתכתשויות, רוברטסון לא אייש את מושבו. גריי וויתר על רצונו להיבחר לסנאט של ארצות הברית, והתקרית הגבירה את התמיכה הציבורית בתיקון שיעביר את בחירת הסנאטורים לבחירות כלליות. גריי השיג רק שלושה מבין מטרות מסע הבחירות שלו: הוא הצליח להשיג מימון לבניין אנדרטת החיילים והמלחים של המדינה, הוא קידם בהצלחה את צמצום מספר המועמדים למשרות בפתקי ההצבעה לאחר כמה שנים של מעשי הונאת בחירות, והצליח להעמיד לחקירה ולמשפט קבוצות שביצעו מעשי בריונות כלפי שחורים בדרום המדינה.

עקב הגבלת הכהונה בחוקת אינדיאנה שמנעה ממושל לכהן יותר מתקופת כהונה רצופה אחת, סיים גריי את כהונתו ב-1889 ושב לעיסוקו בעריכת דין.

שנותיו האחרונות

ב-1888 היה גריי אחד המועמדים הדמוקרטים למשרת סגן נשיא ארצות הברית, אך הפסיד את המועמדות לאלן ג. תורמן, בעיקר בשל האזכור של מעשיו כאשר היה רפובליקני על ידי יריביו. הוא שב לעסוק בעריכת דין, ובשל כל המצבים להם הוא נקלע, הוא זכה לכינוי "סיזיפוס של נהר ובאש". גם ב-1892 הוא כמעט וזכה במועמדות למשרת סגן הנשיא, אך הובס שוב לאחר שיריבו עלה לדוכן הנואמים כדי להזכיר שוב את הסיפור על מעשיו של גריי בעת אשרור התיקון לחוקה עשרים שנה קודם לכן.

ב-1893 מינה הנשיא גרובר קליבלנד את גריי לשמש כשגריר במקסיקו. גריי כיהן בתפקיד על למותו במקסיקו סיטי ב-14 בפברואר 1895 כתוצאה מדלקת ריאות. נשיא מקסיקו הורה על הורדת כל הדגלים לחצי התורן לכבודו של גריי, ודיוויזיה מלאה של צבא מקסיקו ליוותה את ארונו עד לגבול ארצות הברית-מקסיקו, ומשם הוא הועבר לאינדיאנפוליס. הלווייתו התקיימה ביוניון סיטי, שם הוא נטמן בבית הקברות של העיר.

לקריאה נוספת

• Gugin, Linda C.; St. Clair, James E, eds. (2006). The Governors of Indiana. Indianapolis, Indiana: Indiana Historical Society Press, pp. 174-182.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אייזק גריי בוויקישיתוף

• אייזק גריי באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
• אייזק גריי באתר מחלקת המדינה של ארצות הברית (באנגלית)
• אייזק גריי באתר The Political Graveyard (באנגלית)
• אייזק גריי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)