איילת גונדר-גושן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איילת גונדר-גושן
אין תמונה חופשית
לידה 1982 (בת 36 בערך)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופרת, תסריטאית, מרצה, פסיכולוגית קלינית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים פרס ספיר
פרס ג'ואיש קוורטרלי-וינגייט עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איילת גונדר-גושן (נולדה ב-1982 בתל אביב) היא סופרת, תסריטאית ופסיכולוגית. זוכת פרס ספיר לספר ביכורים לשנת 2012 על הרומן "לילה אחד, מרקוביץ'", וזוכת פרס וינגייט לשנת 2016 על הרומן "להעיר אריות".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירתה בצה"ל ככתבת צבאית בביטאון חיל האוויר. בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ו-BA כללי באוניברסיטת תל אביב, בהצטיינות יתרה. במקביל ללימודיה עבדה כעיתונאית ועורכת חדשות ב"ידיעות אחרונות" ובמחלקת החינוך של האגודה לזכויות האזרח. השלימה תואר שני בפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בהצטיינות ולמדה תסריטאות בבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה.

היא מרצה בפקולטה לעיצוב במכון הטכנולוגי חולון, מפרסמת דעות בנושאי תרבות ב-BBC, ומאמרים בעיתונות האמריקאית,[1] הבריטית[2] והגרמנית. מתגוררת בתל-אביב עם בן-זוגה יואב שוטן ושני ילדיהם.

ספריה ויצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לילה אחד, מרקוביץ' (כנרת, זמורה-ביתן, 2012) זכה בפרס ספיר לספר ביכורים לשנת 2012 ותורגם לתשע שפות. "לילה אחד, מרקוביץ'" זכה בפרס ויצ"ו איטליה 2016 יחד עם אתגר קרת. באותה שנה היה הרומן מועמד גם לפרס סינבד האיטלקי. בצרפת נכלל הרומן ברשימה הארוכה של פרס Elle Grand Prix.
  • שקיעה, סיפור קצר, זיכה אותה בפרס במסגרת תחרות IEMED, ברצלונה (2012).
  • להעיר אריות (כנרת, זמורה-ביתן, 2014) היה לרב מכר בישראל ובאירופה. הרומן תורגם ל-12 שפות, וזכה לשבחי הביקורת[3] על כתיבת "להעיר אריות" זכתה גונדר-גושן בשנת 2016 בפרס וינגייט הבריטי, אותה חלקה עם הסופר פיליפ סאנדס.[4] זכויות ההפקה של הרומן נרכשו בשנת 2016 על ידי רשת NBC האמריקאית וקשת אינטרנשיונל. במרץ 2017 נכלל הרומן ברשימה היוקרתית "בחירת העורכים של הניו-יורק טיימס",[5] ובנובמבר אותה שנה בחר העיתון את הספר לאחד ממאה הספרים הטובים של השנה.[6]
  • קידושין, סיפור קצר, פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות" (2014).
  • מחוץ לחומות, סיפור קצר, פורסם ב-ynet ספרים (2014).[7]
  • בדרך לאיקאה - השיבה לקראפט מזווית פסיכואנליטית. מאמר עם אסתר הלפרין-מימון בתוך הספר: "מחשבות על קראפט", הוצאת בצלאל ורסלינג, 2015.
  • השקרנית והעיר (אחוזת בית ספרים, 2018), נמכר לתרגום ל- 11 מדינות[דרוש מקור].
  • עיניים כאלה, תסריט, הסרט, בבימוי רפאל בלולו, זכה בפרס הראשון בפסטיבל הסרטים הקצרים של ניו-יורק (2011), בקטגוריית סרטי סטודנטים.
  • באטמן במחסום, תסריט. הסרט, בבימוי רפאל בלולו, זכה בפרס Berlin Today בפסטיבל ברלין (2012), והוקרן מאז ביותר משלושים פסטיבלים בינלאומיים.
  • "כיפת ברזל" (2017), יוצרת ותסריטאית סדרת דרמה לקשת 12 מפיקה: דקלה ברקאי. במאי: אלון זינגמן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]