אייל מושק קשמירי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןאייל מושק קשמירי
איור של מושק קשמירי (זכר)
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששמצב שימור: בסכנת הכחדה
סכנת הכחדה (EN)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
משפחה: איילי מושק
סוג: אייל מושק
מין: אייל מושק קשמירי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Moschus cupreus
גרוב, 1982
תחום תפוצה
תפוצה של המושק הקשמירי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אייל מושק קשמירי (שם מדעי: Moschus cupreus), הוא מין של מעלה גרה נדיר במשפחת איילי מושק, המצוי בדרום אסיה. הוא תואר מדעית לראשונה בשנת 1982 על ידי הזואולוג האנגלי פיטר גרוב. בעבר נחשב כתת-מין של אייל מושק אלפיני ואייל מושק ההימלאיה והוא די דומה למין האחרון. שמו המדעי נגזר מלטינית כדלהלן: "Moschus" = "מושק" - מתייחס לבלוטת המושק האופיינית לסוג. "cupreus" - מתייחס לצבע ה"נחושתי" של פרוותו - סימן היכר בולט לעומת שאר המושקים.

אנטומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה ליונקים החיים באזורים גבוהים, למושק הקשמירי פרווה מותאמת היטב עבור בתי גידול אלה: היא שעירה ועבה - במיוחד באזור האוזניים הרגישות לקור, ובנוסף יש לה שכבת שיער חיצונית ארוכה אשר נושרת לקראת הקיץ כשהטמפרטורות מתחממות. צבע הפרווה של מין זה יוצא דופן משאר המושקים: צהבהב-כתמתם בהיר עם מראה מוזהב, נחושתי או ברונז'ה - מזכיר במקצת את פרוות הטאקין; עם זאת, ישנם מקרים רבים בהם לגם למין זה יש פרווה כהה שתיבדל משאר המינים רק בכך שיהיו שזורים בה שערות זהובות ונחושתיות.
גחונו, רגליו וחזהו של המין בצבע אפרפר דהוי המעורב בשערות לבנות וחומות, וצווארו לעיתים יהיה עם זוג רצועות לבנות לאורכו בדומה למושק הסיבירי והאלפיני ולעיתים יהיה בצבע לבן דהוי בדומה למושק ההימלאיה. האזור הסמוך לפרסות יהיה לרוב בצבע לבנבן.
ראשו של המושק הקשמירי יהיה זהה לצבע גופו: אפרפר דהוי או כהה. הסנטר, סביב השפתיים ובסיס האוזניים יהיו בצבע לבנבן, והצד החיצוני של האוזניים יהיה שחרחר. סימוני הפנים שלו אופייניים למושקים: פס לבן שנמשך מהסנטר לעין במקביל לעצמות הלסת, וגבות לבנות מעל ומתח לעיניים.

גופו של המושק הקשמירי קומפקטי וקטן הגורם לו להראות כאייל קטן, והוא בעל שדרה גמישה להפליא שמוסגלת להתעגל בעת שהמושק מתמתח בדומה לחתול. צווארו קצר ועבה וראשו קטן יחסית לעומת העיניים והאף הגדולים. הרגליים קצרות ומוצקות והאחוריות ארוכות יותר מהקדמיות; מאפיין זה מציב את המושק בעמדה מזומנת לקפיצה בכל עת שהוא חש מאויים. האוזניים שלו גדולות ועגלגלות כשל הארנבים וזנבו קצרצר ביותר ונראה יותר כבליטה. למין זה כקרוביו זוג ניבים ארוכים וחדים אשר בולטים מהשפה ומשמשים את הזכרים כנשק בקרבות. לזכרים נוסף על כך יש בלוטת מושק בין הטבור לאברי הרבייה המפרישה ריח עז וחריף שנועד למשוך את הנקבות לשטחו של הזכר. מלבד שני ההבדלים האחרונים, אין כלל דו-צורתיות זוויגית בין הזכרים לנקבות. גובהו של מושק זה כ-60 ס"מ, אורך ראשו וגופו בסביבות 100 ס"מ ומשקלו כ-10 ק"ג.

תפוצה ובית גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושק הקשמירי מצוי בדרום אסיה. תפוצתו מוגבלת למשולש הגבולות: הודו, פקיסטן, אפגניסטן ואולי גם במקצת מסין העממית. התפוצה העיקרית שלו היא במדינה ההודית ג'אמו וקשמיר, בפקיסטן: גילגיט-בלטיסטן, אזאד קשמיר, ח'ייבר פח'טונח'ווה, ובמחוזות האפגנים: קונאר, לגמן ונוריסטן.

בית הגידול של המושק הקשמירי כולל אזורים גבוהים מאוד בהרי ההימלאיה והרי הינדו-כוש בגבהים של 2,400 עד 4,500 מטר מעל פני הים - לרוב עד לקו העצים בהרים שבהם הטמפרטורות עדיין נסבלות. בית הגידול מורכב מפסיפס של יערות אלון, אשוח, אורן כחול, רודודנדרון וליבנה, שיחים, סלעים, כרי דשא תת-אלפיני ומדרונות תלולים. הטמפרטורות בתחומי מחייתו 10–30 מעלות וכמות המשקעים הממוצעת היא 2,000-500 מילימטר לשנה.

אקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושק הקשמירי הוא בעל חיים בודד הפעיל בעיקר בשעות הבוקר המוקדמות, שעות הערב ושעות החשיכה. יש לו אופי ביישני והוא נוטה להיבהל בקלות - במיוחד כאשר הוא מזהה נוכחות של בני אדם. מסיבה זאת קשה מאוד לצפות בו בטבע. למושק יש הילוך זהיר ומוזר שנראה במקצת כדילוג, ויש לו יכולת קפיצה מעולה. הזכרים הבוגרים הם כנראה טריטוריאליים. למושק יש הרגל מעניין לבצע צרכים בנקודות קבועות, ובנוסף הם נוהגים לשפשף את בלוטת הזנב בצמחייה שמותירה בעקבותיה על הצמח כתם שמנוני צהוב וצמיג. המושק הוא מעלה גרה והוא מסוגל להתקיים על מזון באיכות ירודה - תכונה חשובה עבור בתי גידול עם פלורה דלילה. בסתיו ובחורף הוא אוכל בעיקר שיחים, עשבי תיבול, וענפי עצים שונים כאלון, מחט ואורן, ובקיץ בעיקר שיחים, עשבים וחזזיות. המושק הקשמירי חולק את בית גידולו עם יעל בורג, ובאזורים מסוימים גם עם כבש אוריאל, כבש ארגאלי, יעל ההימלאיה, גוראל ההימלאיה ומספר פרסתנים נוספים.

נמר פרסי - אחד מטורפי המין.

תרמיל המושק נמצא אצל הזכרים בלבד. המושק באיכות הגבוהה ביותר נמצא אצל הזכר בעונת הרבייה הנמשכת מדצמב עד ינואר בשל הצורך למשוך אליו נקבות. במהלך תקופה זאת התרמיל מפיק גרגירים אדומים כהים-חומים עם ריח חזק. במהלך חודשי נובמבר, אפריל וינואר החומר דליל מאוד ויש לו מראה בצקי בצבע לבנבן והוא מפריש מעט ריח. תרמיל המושק הוא באורך של 4.1 ס"מ וברוחב של 3.3 ס"מ.

הטורפים הפוטנציאליים של המושק הקשמירי הם נמר פרסי, זאב הודי, דהול ונמר השלג. סביר להניח שהאקולוגיה והרבייה של המושק הקשמירי זהים לאלו של מושק אלפיני ומושק ההימלאיה: הריון שנמשך כ-6 חודשים והמלטה של עופר אחד עד שניים אשר נותר רוב הזמן חבוי בצמחייה ללא מגע רב עם אימו להוציא את זמני ההנקה. תוחלת החיים הממוצעת של איילי המושק בטבע היא כ-7 שנים.

בעיקרון, מעט מאוד ידוע על מספרי המין. שני סקרים שכללו ראיונות עם תושבים מקומיים במחוז נוריסטן שבצפון מזרח אפגניסטן מראים כי מספרים קטנים של מושקים עדיין נוכחים ביערות אורן ואלון באזור. בסקר הראשון שנערך בשנת 2007, רק 7 מתוך 97 נשאלים דיווחו על ציד של המין. עם זאת, בסקר השני שנערך בשנת 2008 מעל 100 אנשים דיווחו על נוכחות ערה של המושק וכי הוא ניצוד בהרחבה. מצלמות נסתרות שנפרשו ביערות באזור בגבהים של 3,010-1,150 מטר לא זיהו כלל מושקים אף על פי שבו זמנית תיעדו מגוון רק של יונקים גדולים אחרים. מנתונים אלה עולה כי המושק ככל הנראה הופך לנדיר יותר ויותר באפגניסטן ואף דיווחים על נוכחות גדולה הם כנראה מאוד נקודתים. למעשה, באפגניסטן לא נצפו כלל איילי מושק על ידי רשויות השימור מ-1948 עד 2009. בסקר שנערך בחודש יוני 2009 על ידי WCS במחוז נוריסטן, תועדו שלושה פרטים, מה שמאשר כי המינים עדיין נמצאים במדינה למרות ציד נרחב, כריתת יערות, הרס בית גידול, והיעדר שלטון החוק. הסקר גם מצא שבקיץ איילי מושק מאכלסים אזורים תת-אלפינים על מחשופי סלע מפוזרים בשוליים העליונים של יערות מחטניים סגורים בגובה של 3,500-3,000 מטר מעל פני הים. בשל נטייתם להשתמש במדרונות תלולים מאוד, קשה מאוד להתקרב לסביבתם מבלי להתגלות - כך שייתכן והם בורחים מבעוד מועד. נתונים גאוגרפים מראים כי בית הגידול המתאים עבור איילי המושק באפגניסטן משתרע על פני 1,300 ק"מ מתוכם: 75.5% במחוז קונאר, 14.4% במחוז נוריסטן ו-10.1% במחוז לגמאן. חלקים גדולים מבית הגידול הפוטנציאלי של איילי המושק קטוע על ידי התיישבות אנושית.

מצב[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושק הקשמירי מסווג על ידי IUCN במצב השימור "סכנת הכחדה" (EN), בשל כך שמאוד סביר שאוכלוסייתו פחתה בצורה דרסטית בלמעלה מ-50% על פני 21 שנים כתוצאה מציד נרחב ביותר שאופייני מאוד למיני המושק. אף על פי שאין נתונים ישירים לגבי הירידות האחרונות, סביר להניח על בסיס רמות הציד הגבוהות שהמין ממשיך לרדת במספריו. זאת ועוד, למין יש טווח תפוצה מצומצם יחסית.

מלבד ציד לבשרו של המושק אשר נחשב למעדן מקומי ולפרוותו, המושק ניצוד במיוחד עבור סחר בבלוטות המושק שלו שמספק רווח נאה ביותר לציידים. המקומיים מדווחים כי סוחרים זרים מהמזרח התיכון משלמים 200–250 דולר עבור כל תרמיל אשר מכיל כ-25 גרם מושק בלבד. הזמינות המוגברת של רובים בעשורים האחרונים וחוסר היציבות הפוליטית באזור (כדוגמת מלחמת אפגניסטן, המלחמה בצפון-מערב פקיסטן, מלחמת קשמיר), כל אלו מובילים לפריחה בסחר הלא מבוקר בחיות בר ובמוצריהם במשולש הגבולות ההודי-פקיסטני-אפגני. בצפון פקיסטן, המושק נמצא בקיץ באזורים גבוהים מאוד וניצוד בדלילות בעיקר על ידי רועים חמושים שמסיירים באזור עם עדריהם, בעוד שבחורף הציד שלו הופך לנפוץ יותר בעקבות ירידתו לאזורים נמוכים מפאת הקור הרב.

המושק הקשמירי מופיע בנספח א' של אמנת וושינגטון (CITES) - מה שאוסר לחלוטין מסחר בינלאומי במין זה או במוצריו. עם זאת, הערך הגבוה של מוצריו דורש פעילות מנע חזקה מהרגיל. ככל הנראה הוא נמצא בתוך האזורים המוגנים בהודו ופקיסטן - אך יעילותם מוטלת בספק. ממשלת אפגניסטן רשמה את המושק הקשמירי ברשימת המינים המוגנים במדינה ואסרה כל ציד ומסחר במין זה ברחבי המדינה, אך השליטה על הציד והמסחר הלא חוקי אינה משמעותית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אייל מושק קשמירי באתר הרשימה האדומה של IUCN