ליבנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לִיבְנָה / שני
ליבנה
מחוז הדרום
גובה ממוצע ‎693‏ מטר
תאריך ייסוד 1989
תנועה מיישבת אמנה
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2013:
  - אוכלוסייה 446 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎3.7%‏ בשנה עד דצמבר 2013
מיקום לִיבְנָה / שני
לִיבְנָה / שני
לִיבְנָה / שני

31°21′21″N 35°04′12″E / 31.3559028468754°N 35.0699174107747°E / 31.3559028468754; 35.0699174107747קואורדינטות: 31°21′21″N 35°04′12″E / 31.3559028468754°N 35.0699174107747°E / 31.3559028468754; 35.0699174107747

לִיבְנָה, או שני, הוא יישוב קהילתי שחלקו התנחלות בחבל יתיר שבדרום הר חברון. היישוב הוא בעל אופי חילוני. הקו הירוק חוצה את היישוב לרוחב, כך שחלקו הדרומי נמצא בגבולות הקו הירוק, וחלקו הצפוני נמצא מעבר לקו הירוק. תוואי גדר ההפרדה (ששונה מתוואי הקו הירוק) עובר מצפון ליישוב.

שם היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם היישוב נגזר מפסוק בספר יהושע המתייחס לעיר מקלט שניתנה ללויים:

"וְלִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן נָתְנוּ אֶת עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ אֶת-חֶבְרוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת לִבְנָה וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת יַתִּר וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת אֶשְׁתְּמֹעַ וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ"[1].

עם זאת, לפי הסברה המקובלת כיום, ולאור יתר אזכוריה של לבנה המקראית בתנ"ך, עיר זו שכנה בשפלת יהודה ולא בהר חברון[2].

חברי הגרעין ביקשו את השם שָנִי על שם שני שחם, בנם של חברי הגרעין שנהרג במהלך שירותו הצבאי. ועדת השמות, שעל פי עקרונותיה לא קוראת יישובים לזכר נופלים, קיבלה רק את הסיבה הנוספת שהגישו חברי היישוב - שם סמלי, הקשור לחוט השני שקשרה המיילדת על ידו של זרח בן יהודה ותמר:

"וַיְהִי בְלִדְתָּהּ וַיִּתֶּן יָד וַתִּקַּח הַמְיַלֶּדֶת וַתִּקְשֹׁר עַל יָדוֹ שָׁנִי לֵאמֹר זֶה יָצָא רִאשֹׁנָה"[3].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרעין ליבנה עלה בשנת 1982, בניגוד לדעת תנועת אמנה, למחנה יתיר, שבו ישב אז גרעין בית יתיר. שני הגרעינים חיו ביישוב ביחד, עד שגרעין בית יתיר עבר ליישוב הקבע שלו. במשך השנים שלאחר מכן, המתינו חברי ליבנה לאישור לעלות ליישוב הקבע שלהם, על גבעה במערב יער יתיר. עד שנת 1989 בנו בנקודת הקבע את הבתים הראשונים, ואז נאלצו תושבי ליבנה, כ-30 משפחות אז, לעלות ליישוב לפני סיום בניית התשתית, בגלל פלסטינים שהחלו לחרוש ולזרוע בשדות הסמוכים ליישוב. דיונים משפטיים בקשר לאדמות היישוב הביאו לפסק דין שקבע שחלקן אינן אדמות מדינה, אך היישוב שייך לאדמות המדינה, ולכן נבנה היישוב בשונה מתוכניתו המקורית.

בסמוך ליישוב נמצאת חורבת ענים - שרידי עיירה יהודית מימי המשנה והתלמוד, אשר שימרה את שם העיר המקראית "ענים" הנזכרת בספר יהושע באזור זה‏[4].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


  1. ^ ספר יהושע, פרק כ"א, פסוקים י"ג-י"ד.
  2. ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ד', 421-423.
  3. ^ ספר בראשית, פרק ל"ח, פסוק כ"ח.
  4. ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק נ'.