אינטל ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אינטל קריית גת

אינטל ישראל היא חברת בת של אינטל הפועלת בישראל בפיתוח וייצור של מיקרו־מעבדים ומוצרי תקשורת.

בתפקיד מנכ"לית אינטל ישראל וסגנית נשיא אינטל העולמית, כיהנה מאז 2007 מקסין פסברג ועד דצמבר 2016. מנכ"ל החברה מינואר 2017 הוא יניב גרטי[1].

הסניף הישראלי של אינטל נוסד בשנת 1974 בידי דב פרוהמן, במשרד קטן בחוף שמן בחיפה. סניף זה היה למרכז הפיתוח הראשון של החברה מחוץ לתחומי ארצות הברית. בסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 החליטה החברה לבחון אפשרות של הקמת מפעל למוליכים למחצה בירושלים על ידי צוות בהנהגתו של דב פרוהמן. רשות ההשקעות וממשלת ישראל הציעו לחברה חבילת תמריצי השקעות שהייתה מקובלת באותו זמן באזור ירושלים. בנוסף קיבלה החברה מימון להכשרת עובדים ישראליים במפעלי החברה בארצות הברית. החברה הקימה את המפעל בירושלים בשנת 1981. כיום יש לאינטל ישראל מרכזי פיתוח בחיפה, ירושלים, פתח תקווה (על בסיס חברות DSPC ואנוורה, שנרכשו בידי אינטל), ויקום, ומפעלי ייצור בירושלים (iDPj) ובפארק התעשייה קריית גת (Fab 28) המפתחים ומייצרים מיקרו־מעבדים ומוצרי תקשורת. מפעלי החברה זכו למענקים והטבות לפי החוק לעידוד השקעות הון. ב-2008 סגרה אינטל את מרכז הפיתוח שלה ביקנעם עילית (על בסיס חברת אופלס שנרכשה בידי אינטל)[2].

בישראל פותחו טכנולוגיות מתקדמות של אינטל, והמרכז נחשב למרכז חשוב ומוערך באינטל, שתרם רבות לעמידה מוצלחת בתחרות בין אינטל ל-AMD, במיוחד עם מעבדי Core 2. בין המוצרים החשובים שפיתח המרכז כלולים פיתוח המעבד 8088[דרוש מקור] ששימש במחשבי IBM PC, פיתוח מעבד פנטיום עם רכיב MMX לעיבוד וקטורי, רכיב התקשורת Fast Ethernet הראשון של אינטל, ומעבדים בהם Centrino (שפותח תחת השמות "בניאס" ו"דותן"), "יונה" ו"מרום" - מעבדים מרובי ליבות ואלחוטיים. עוד פותחו באינטל ישראל משפחת מעבדים לסלולר ולמחשבי כף יד: "מניטובה", "חרמון" ו"תבור". בשנת 2009 פותח באינטל ישראל מעבד "סנדי ברידג'" המיוצר בטכנולוגיית 32 ננומטר, שאחד החידושים בו הוא שילוב מעבד גרפי לצד מעבד מרכזי.

חברת אינטל העסיקה בישראל 9,855 עובדים ב-2013 (8,500 ב-2012), ומעורבת בהעסקתם של כ-20,145 מועסקים נוספים. היקף הרכש שלה מחברות ישראליות עומד על 737 מיליון דולר לשנה (2012). הייצוא של אינטל ישראל לשנה קפץ מ-1.4 מיליארד דולר (2008), ל-2.2 מיליארד דולר (2011), עד ל-4.6 מיליארד דולר (2012), 3.8 מיליארד דולר (2013)[3], ו-4.25 מיליארד דולר (2014)[4]. מאז 1999 ועד שנת 2013 יוצרו באינטל ישראל כמיליארד שבבים. אינטל נחשבת לאחת מהחברות הרווחיות בישראל. היא גם מדורגת בצמרת העסקים בעלי אחריות חברתית גבוהה, בשל תרומותיה לחברה הישראלית. כמעט כל עובד שני בה משתתף בהתנדבות בפעילות קהילתית תורמת. בשנת 2012 זכתה אינטל ישראל בפעם החמישית ברצף בתואר "חברת ההיי-טק שהכי טוב לעבודה בה", וב-2013 זכתה במשאל BDI במקום השני ברשימת החברות הישראליות שהכי טוב לעבוד בהן.

ב-2012 וב-2013 הייתה אינטל מטרה לביקורת כפולה: מצד אחד היא הותקפה על שיעור המס הנמוך שהיא חייבת בו (לפי ההסכמים שנחתמו בינה לבין ממשלות ישראל) ומצד שני - על החלטתה להקים את מפעל המיקרו-מעבדים החדש שלה באירלנד ולא בישראל (בינואר 2013 החליטה אינטל להקים את המפעל החדיש באירלנד, בשל הטבות המס העדיפות שהבטיחה לה ממשלת אירלנד, להשקיע בהקמתו כ-4 מיליארד דולר, ולהעסיק בו 4,200 עובדים ועוד אלפי מועסקים חיצוניים).

מפעל אינטל בירושלים (Fab 8), היה הראשון לייצר פרוסת סיליקון עבור אינטל מחוץ לארצות הברית. המפעל נסגר בשנת 2008 בשל התיישנותו, אולם לאחר הקצבת מענקים מממשלת ישראל, נפתח בשנית בשנת 2009, כמפעל לקדם-זיווד שבבים (Die-Prep). באפריל 2016 הודיעה החברה על סגירת המפעל עד סוף השנה[5].

בסוף שנת 2010 עשתה אינטל ישראל היסטוריה בעולם ייצור השבבים כאשר הצליחה לייצר במפעל בקרית גת פרוסת סיליקון מושלמת (Perfect Wafer), כאשר 100% מהפרוסה נוצל לשימוש.

רכישת חברות ישראליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת 1999 רכשה אינטל את DSPC תמורת 1.6 מיליארד דולר.
  • בנובמבר 2003 אינטל רכשה את הסטארט-אפ הישראלי מוביליאן, המפתח שבבים לסלולר תמורת כעשרה מיליוני דולרים[6].
  • במאי 2010 רכשה אינטל את חברת השבבים קומסיס הישראלית שלה יכולות בתחום ה-WiMAX[7].
  • בספטמבר 2010 רכשה אינטל את חברת נאוקלאוס הישראלית שמציעה פתרונות אבטחת מידע למערכות וירטואליות בארגונים, במיליון דולר בלבד.
  • ביולי 2011 היא רכשה את חברת ההזנק הישראלית גרפטק (GraphTech Computers), שפיתחה שירות לשליטה מרחוק על המחשב ברשת הסלולרית, בסכום של כמה מיליוני שקלים[8].
  • באוקטובר 2011 רכשה אינטל את חברת ההזנק הישראלית טלמאפ לשירותי מיפוי, חיפוש וניווט בסלולר, בסכום שבין 250 ל-300 מיליון דולר[9]. אינטל סגרה את החברה לאחר פחות משנתיים[10].
  • במרץ 2016 רכשה אינטל את חברת Replay הישראלית, המפתחת טכנולוגיה לצילום ולהצגה של שידורי ספורט, תמורת 175 מיליון דולר[11].
  • במרץ 2017 רכשה אינטל את חברת מובילאיי הישראלית העוסקת בתחום רכב אוטונומי, תמורת סכום של 15.3 מיליארד דולר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מקסין פסברג פורשת מתפקיד מנכ"לית אינטל ישראל, באתר כלכליסט, 13 בדצמבר 2016
  2. ^ אסף גלעד, "כלכליסט", אינטל סוגרת את מרכז הפיתוח ביקנעם, באתר ynet, 11.06.08
  3. ^ אינטל ישראל מסכמת את שנת 2012, אתר אינטל
  4. ^ אינטל ישראל: היצוא עלה ל-4.25 מיליארד דולר ב-2014, באתר גלובס, 9 בפברואר 2015
  5. ^ מאיר אורבך, זעזוע באינטל: סוגרת את המפעל בירושלים, באתר כלכליסט, 18 במאי 2016
  6. ^ אינטל רכשה את הסטארט-אפ הישראלי מוביליאן, המפתח שבבים לסלולר, באתר גלובס
  7. ^ אינטל רוכשת את חברת השבבים קומסיס בכ-30 מיליון דולר, באתר גלובס, 24/5/2010
  8. ^ אינטל רכשה את גרפטק הישראלית תמורת מיליוני שקלים, באתר דה-מרקר
  9. ^ יוסי הטוני, אקזיט ראשון לחברה ישראלית בשנה החדשה: אינטל רכשה את טלמאפ תמורת 300 מיליון דולרים, אתר אנשים ומחשבים
  10. ^ ענבל אורפז, שנתיים אחרי האקזיט: אינטל סוגרת את טלמפ הישראלית, באתר TheMarker‏, 28 ביולי 2013
  11. ^ יניב הלפרין, אקזיט ספורטיבי: אינטל רוכשת את Replay הישראלית ב-175 מיליון דולר, "אנשים ומחשבים", 9 במרץ 2016