אלכסנדר אלבון

**קריירת פורמולה 2**
מרוצים	44
ניצחונות	4
פודיומים	10
נקודות בקריירה	298
זינוקים מפול פוזישן	3
הקפות מהירות	1
קבוצות	ART‏ (2017) ; DAMS ׁ‏(2018)

**קריירת פורמולה 1**
מרוצים	87
פודיומים	2
נקודות בקריירה	228
קבוצות	טורו רוסו (2019) ; רד בול (2019–2020) ; ויליאמס (2022–)

אלכסנדר אלבון
Alexander Albon
	אלבון, 2019
לידה	23 במרץ 1996 (בן 28); לונדון, אנגליה
שם לידה	Alexander Albon Ansusinha
לאום	תאילנד
בן או בת זוג	Muni He
קבוצה נוכחית	ויליאמס
מרוצים	87
פודיומים	2
נקודות בקריירה	228
קבוצות	טורו רוסו (2019) ; רד בול (2019–2020) ; ויליאמס (2022–)
מרוצים	44
ניצחונות	4
פודיומים	10
נקודות בקריירה	298
זינוקים מפול פוזישן	3
הקפות מהירות	1
קבוצות	ART‏ (2017) ; DAMS ׁ‏(2018)
	www.alexalbon.com

אלכסנדר (אלכס) אלבּוֹן אנסוסינהא (באנגלית: Alexander Albon Ansusinha, נולד ב-23 במרץ 1996) הוא נהג מרוצים המתחרה בקבוצת ויליאמס באליפות הפורמולה 1. התחרה באליפות אירופה בפורמולה 3, באליפות ה-GP3 ובאליפות הפורמולה 2.

אלבון הוא בעל אזרחות כפולה – אביו, נ'ייגל אלבון, הוא נהג מרוצים בריטי בעוד שאמו, קנקאמול, היא ממוצא תאילנדי. מתחרה תחת דגל תאילנד.

קריירת מרוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבון החל להתחרות בגיל 8 בתחרויות קארטינג. שנה לאחר מכן השתתף באליפות ה-S1 הבריטית וסיים במקום הראשון, הישג עליו חזר גם בשנת 2007. בין השנים 2008 – 2010 התחרה בקטגוריית ה-KF3. בשנת 2011 עבר להתחרות בקטגוריית ה-KF1 וסיים במקום השני באליפות האירופית ובאליפות העולם.

בשנת 2012 הצטרף לתוכנית לפיתוח נהגים צעירים של רד בול, ועבר להתחרות עבור קבוצת EPIC Racing באליפות הפורמולה רנו 2.0. לאחר עונה אחת עבר לקבוצת KTR, עימה התחרה באליפות במשך 3 עונות. בסיום עונתו האחרונה באליפות דורג במקום השלישי. בשנת 2015 עבר להתחרות באליפות אירופה בפורמולה 3, וסיים את העונה במקום החמישי. לאחר שנה באליפות האירופית עבר להתחרות עבור קבוצת ART ב-GP3. במהלך העונה השיג ארבעה ניצחונות, וסיים במקום השני כסגנו של שארל לקלר.

אלבון המשיך להתחרות עבור קבוצת ART גם בשנת 2017, אך עבר לאליפות הפורמולה 2^[1]. במהלך העונה הגיע פעמיים לפודיום, צבר 86 נקודות וסיים במקום העשירי. לקראת עונת 2018 עבר להתחרות עבור קבוצת DAMS. במרוץ השלישי של העונה שהתקיים באזרבייג'ן זינק לראשונה מהפול פוזישן והשיג ניצחון ראשון באליפות^[2]. בהמשך העונה ניצח גם בבריטניה, הונגריה ורוסיה. לקראת צמד המרוצים האחרונים של העונה באבו דאבי דורג במקום השני אחרי ג'ורג' ראסל, אך העובדה שצבר במרוצים נקודה אחת בלבד אפשרה ללנדו נוריס לדחוק אותו למקום השלישי בסיום העונה.

פורמולה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת סיום העונה הוחתם על ידי קבוצת ניסאן כנהג באליפות הפורמרולה אי^[3]. חודשיים לאחר מכן שוחרר מחוזהו על מנת שיוכל להצטרף לקבוצת טורו רוסו באליפות הפורמולה 1^[4]. בפגרת הקיץ, אחרי 12 מרוצים בעונה, הוחלט כי אלבון יקודם לקבוצת רד בול במקומו של פייר גאסלי שחזר לנהוג עבור טורו רוסו^[5]. בגרנד פרי בלגיה, המרוץ הראשון ברד בול נאלץ לזנק מהמקום ה-17 בעקבות החלפת מנוע ברכבו, אך הצליח לסיים במקום החמישי^[6]. בגרנד פרי יפן השיג את התוצאה הטובה בעונה, כשסיים במקום הרביעי^[7]. אלבון היה קרוב לפודיום בגרנד פרי ברזיל, עד שלואיס המילטון התנגש בו הקפה לסיום המרוץ. בעקבות ההתנגשות סיים את המרוץ רק במקום הרביעי, בעוד המילטון, שסיים את המרוץ שלישי נענש בתוספת של 5 שניות שהורידה אותו למקום השביעי^[8]. את העונה סיים במקום השמיני ובסיומה נבחר כרוקי העונה על ידי FIA ועל ידי אוטוספורט^[9]^[10].

את עונתו השנייה פתח בצורה טובה. בגרנד פרי אוסטריה דורג רביעי אחרי חברו לקבוצה, מקס ורסטאפן. לאחר הפרישה של ורסטאפן עלה למקום השלישי. ניסיון עקיפה של המילטון במאבק על המקום השני הסתיים בתאונה, עליה המילטון נענש. אלבון הצליח לחזור למסלול, אך בהמשך נאלץ לפרוש^[11]. במרוץ הבא, שנערך גם הוא ברד בול רינג, זינק מהמקום החמישי, אך סבל ממחסור בכוח מנוע בהשוואה למכוניתו של ורסטאפן. למרות זאת הצליח לסיים את המרוץ במקום הרביעי. בהמשך העונה התקשה לשמור על קצב צבירת נקודות, בהשוואה לורסטאפן. למרות שהגיע פעמיים לפודיום, בסיום העונה דורג רק במקום השביעי. בעקבות התוצאות החליטה רד בול להחתים את סרחיו פרס, שנותר ללא קבוצה, במקומו של אלבון שעבר להיות נהג משלים בקבוצה^[12].

DTM[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכוניתו של אלבון בהוקנהיימרינג במהלך עונת 2021 באליפות גרמניה למכוניות תיור (DTM)

לאחר שנותר ללא קבוצה בפורמולה 1 התחרה במלך שנת 2021 באליפות גרמניה למכוניות תיור בקבוצת AF Corse שזכתה לחסות של רד בול^[13]. אלבון התחרה ב-14 מתוך 16 מרוצים בעונה והגיע לפודיום ארבע פעמים, כולל ניצחון במרוץ שהתקיים בנירבורגרינג^[14]. לאחר סיום העונה מונה כמנטור של יוקי צונודה, שהחליף אותו בקבוצת אלפאטאורי^[15].

החזרה לפורמולה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת 2022 הוחתם בקבוצת ויאלימס כמחליפו של ג'ורג' ראסל^[16]. במהלך האימונים המקדימים לקראת גרנד פרי איטליה חש ברע ונאלץ לעבור ניתוח להוצאת התוספתן. ניק דה פריס החליף אותו באימון השלישי, במקצה הדירוג ובמרוץ^[17].

מרוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורמולה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה	קבוצה	1	2	3	4	5	6	7	8	9	10	11	12	13	14	15	16	17	18	19	20	21	22	23	מיקום	נקודות
2019	טורו רוסו	אוסטרליה 14	בחריין 9	10	אזרבייג'ן 11	ספרד 11	מונקו 7	קנדה פרש	צרפת 15	אוסטריה 15	בריטניה 12	גרמניה 6	הונגריה 10	בלגיה	איטליה	סינגפור	רוסיה	יפן	מקסיקו	ארצות הברית	ברזיל				8	92
2019	רד בול	אוסטרליה	בחריין		אזרבייג'ן	ספרד	מונקו	קנדה	צרפת	אוסטריה	בריטניה	גרמניה	הונגריה	בלגיה 5	איטליה 6	סינגפור 6	רוסיה 5	יפן 4	מקסיקו 5	ארצות הברית 5	ברזיל 14	6			8	92
2020	רד בול	אוסטריה 13	אוסטריה 4	הונגריה 5	בריטניה 8	בריטניה 5	ספרד 8	בלגיה 6	איטליה 15	איטליה 3	רוסיה 10	גרמניה פרש	פורטוגל 12	איטליה 15	טורקיה 7	בחריין 3	בחריין 6	4							7	105
2022	ויליאמס	בחריין 13	ערב הסעודית 14	אוסטרליה 10	איטליה 13	ארצות הברית 9	ספרד 18	מונקו פרש	אזרבייג'ן 12	קנדה 13	בריטניה פרש	אוסטריה 12	צרפת 13	הונגריה 17	בלגיה 10	הולנד 12	איטליה	סינגפור פרש	יפן פרש	ארצות הברית 13	מקסיקו 13	ברזיל 15	13		19	4
2023	ויליאמס	בחריין 10	ערב הסעודית פרש	אוסטרליה פרש	אזרבייג'ן 12	ארצות הברית 14	מונקו 14	ספרד 16	קנדה 7	אוסטריה 11	בריטניה 8	הונגריה 11	בלגיה 14	הולנד 8	איטליה 7	סינגפור 11	יפן פרש	קטר (מדינה) ⁷13	ארצות הברית 9	מקסיקו 9	ברזיל פרש	ארצות הברית 12	14		13	27
2024	ויליאמס	בחריין 15	ערב הסעודית 11	אוסטרליה 11	יפן פרש	12	ארצות הברית	איטליה	מונקו	קנדה	ספרד	אוסטריה	בריטניה	הונגריה	בלגיה	הולנד	איטליה	אזרבייג'ן	סינגפור	ארצות הברית	מקסיקו	ברזיל	ארצות הברית	קטר (מדינה)	15	0^[א]