אלרגיה למזון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

אלרגיה למזון היא תגובה חיסונית שלילית לחלבון במזון.[1][2]

תגובות אלו נבדלות מתגובות אחרות שליליות למזון, כגון אי סבילות למזון, תגובות תרופתיות, ותגובות בתיווך רעלן.[3] החלבון במזון הוא המרכיב האלרגי הנפוץ ביותר. סוגים אלו של אלרגיות מתרחשים כאשר המערכת החיסונית של הגוף מזהה בטעות חלבון כמזיק. חלבונים מסוימים (או חלקים מחלבונים) עמידים לעיכול, ואלה שאינם מתפרקים בתהליך העיכול מתויגים על ידי E אימונוגלובולין (IgE). תגים אלה מטעים את המערכת החיסונית ועל כן היא מגיבה כאילו החלבון הוא פולש. לאחר מכן המערכת החיסונית מתנהגת כאילו האורגניזם (האדם) נמצא תחת התקפה, ושולחת תאי דם לבנים להתקפה, מה שמעורר תגובה אלרגית. תגובות אלו יכולות להיות ממתונות עד חמורות. תגובות אלרגיות כוללות דלקת עור, מצוקה במערכת העיכול, צפצופים בדרכי הנשימה, ובמקרים קיצוניים, תגובה קשה המכונה אנפילקטית ואף מוות. אלה דורשים התערבות חירום מיידית.

במקרה של תגובה אלרגית, תרופות מסוימות עשויות למנוע, למזער או לטפל בתגובה לחלבון, אך אין לה מרפא. טיפול באלרגיה כולל גם טיפול חיסוני או הימנעות, שבה האדם האלרגי נמנע מכל צורה של מגע עם המזון אליו הוא אלרגי.[4] אנשים שאובחנו עם אלרגיה למזון עלולים לשאת זריקות של אפינפרין כגון האפיפן, לענוד תכשיטי התראה רפואיים בצורות שונות, או לפתח תוכנית פעולה לשעת חירום, בהתאם להוראות הרופא המטפל שלהם.

היקף התופעה, במיוחד עבור אנשים צעירים, הופך את הנושא למשמעותי בתחום בריאות הציבור.

סיווג[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהוג לחשוב שניתן לפתח אלרגיה למזון בקלות רבה יותר אצל חולים עם תסמונת דרמטיטיס, שילוב נפוץ מאוד של מחלות: נזלת אלרגית ודלקת הלחמית, אקזמה (גרב) ואסתמה.[5] לתסמונת מרכיב תורשתי חזק; היסטוריה של מחלות אלרגיות במשפחה יכולה להצביע על תסמונת דרמטיטיס.

מצבים שנגרמו על ידי אלרגיות למזון מסווגים ל -3 קבוצות על פי המנגנון של התגובה האלרגית: 1. נוגדני IgE (קלאסי):

  • תגובת רגישות יתר מיידית (סימפטומים שתוארו לעיל)
  • תסמונת אלרגיה אוראלית

2. IgE ו / או ללא IgE:

  • Allergic eosinophilic esophagitis
  • Allergic eosinophilic gastritis
  • Allergic eosinophilic gastroenteritis

3. ללא נוגדני IgE:

  • דוגמה חשובה היא מחלת הצליאק, אשר היא תגובה חיסונית שלילית לחלבון גלוטן.
  • אי סבילות לחלבון חלב סויה (MSPI).

סימנים ותסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריחה על הגב

אלרגיות למזונות קלאסיים (בתיווך אימונוגלובולינים-E) מסווגים כתגובות רגישות יתר מיידית מהסוג-I. לתגובות אלרגיות אלו התפרצות חריפה (בין שניות לשעה אחת) והם עשויים לכלול:[6]

  • פריחה (פריחה על הגב או על הגפיים היא סימפטום נפוץ)
  • גירוד של פה, שפות, לשון, גרון, עיניים, עור, או בתחומים אחרים
  • נפיחות (אנגיואדמה) של שפות, לשון, עפעפיים, או כל הפנים
  • קושי בבליעה
  • נזלת או צפופה
  • קול צרוד
  • צפצופים ו / או קוצר נשימה
  • בחילות
  • הקאות
  • התכווצויות ו / או כאבי בטן
  • סחרחורת
  • התעלפות
  • מוות

אלרגיות נפוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלרגיה לבוטנים - אחת מאלרגיות המזון הנפוצות ביותר היא רגישות לבוטנים, חבר במשפחת הקטניות. אלרגיה לבוטנים עלולה להיות חמורה, יחד עם זאת ילדים עם אלרגיה לבוטנים לפעמים מתגברים עליה.[7]
  • אלרגיה לאגוזי עץ - כוללים אגוזי פקאן, פיסטוקים, צנוברים, אגוזי קוקוס, ואגוזי מלך, גם הם אלרגנים נפוצים. סובלים עשויים להיות רגישים לאגוזי עץ אחד מסוים או לאגוזי עץ רבים ושונים.[8]
  • אלרגיה לזרעים, כוללים זרעי שומשום ופרג, מכילים שמנים שבהם החלבון נוכח, מה שעשוי לעורר תגובה אלרגית.[8]
  • אלרגיה לביצים משפיעה על אחד מכל חמישים ילדים, לעתים קרובות האלרגיה נעלמת כשהילדים מגיעים לגיל חמש.[9] בדרך כלל הרגישות היא לחלבונים בחלבון, ולא בחלמון .[8]
  • אלרגיה לחלב מפרות, עיזים או כבשים, הוא עוד אלרגן מזון נפוץ, רבים גם לא מסוגלים לסבול מוצרי חלב כגון גבינה. בערך עשרה אחוזים מהילדים עם אלרגיה לחלב.[10]
  • אלרגיות אחרות למזון - מזון המכיל גם חלבונים אלרגניים כמו סויה, חיטה, דגים, פירות ים, פירות, ירקות, תירס, תבלינים, צבעי מאכל טבעיים וסינתטיים ותוספים כימיים.

למרות שרמות הרגישות משתנות בהתאם למדינה, האלרגיות למזון הנפוצות ביותר הן אלרגיות לחלב, ביצים, בוטנים, אגוזי עץ, פירות ים, צדפות, סויה וחיטה.[11] [הבהרת צורך] אלה המכונים לעתים קרובות "שמונה הגדולים"[12]

נראה שאלרגיות לזרעים, במיוחד שומשום, הופכות לנפוצות יותר במדינות רבות.[13]

דוגמה לאלרגיות נפוצות יותר לאזור מסוים היא הגודש של אלרגיות אורז במזרח אסיה, שם אורז מהווה חלק גדול מהתזונה היומית.[14]

אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלרגיה למזון מאובחנת בקלות יחסית בעזרת תבחיני עור – "טסטים". התבחינים נעשים בכל גיל, אך לא בכל מצב: עור חולה מאוד כמו Atopic Dermatitis ("אסתמה של העור") עשוי לעתים לפגוע במהימנות הבדיקה; חולה שנוטל תרופות אנטי-היסטמיניות עשוי אף הוא להראות טסט שלילי כוזב למרות קיום האלרגיה.

אחת השיטות לאבחון אלרגיה "טסטים לעור".

חלופה טובה לתבחיני עור היא בדיקת דם לאלרגיה. בבדיקה זו נמדדים נוגדני IgE (נוגדנים המסוגלים לגרום לתגובה אלרגית) ספציפיים לכל סוג מזון. זו רגישה פחות מתבחין העור ויקרה הרבה יותר. יתרונה לחולה הוא בעובדה שבדיקת דם יחידה מאפשרת להעריך קיומה של אלרגיה למזון לסוגיו. נטילת אנטי-היסטמינים אינה פוגעת במהימנות בדיקה זו.

יש בדיקות דם אחרות שנעשות בחו"ל ובהן נבדקים מדדים כגון IgG (נוגדנים שמספקים הגנה ומעידים שהגוף רק מכיר את החלבון הנבדק). ואולם לרוב מדובר בשרלטנים המנצלים את תמימות החולים למען בצע כסף. הם מראים לנבדק שיש לו נוגדנים למזונות רבים, בעוד מדובר למעשה בנוגדנים שאינם גורמים למחלה. לכל אלרגיה לסוג מזון מאפיינים המיוחדים לה. אלרגיה לבוטנים ולשקדים למיניהם מאופיינת בתגובות קשות במיוחד ובהן מקרי מוות, וכמוה גם אלרגיה לדגים. האלרגיה לשתי קבוצות אלה מתפתחת בגיל צעיר (בוטנים) או מאוחר יותר (דגים) והיא נוטה להתמיד כל החיים. תופעות אלרגיות למיני אגוזים ("פיצוחים") ולדגים יכולות להתפתח אפילו מריחם בלבד.

אלרגיה לחלב פרה היא האלרגיה השכיחה ביותר. היא מתפתחת בגיל הינקות, תלוי מתי נחשף התינוק, ונוטה להיעלם בגיל שנה או שנתיים. מחמת שכיחותה, נעשתה האלרגיה לחלב נושא נדוש ושכיח והתפתחו סביבה אמונות טפלות. מעריכים ששכיחות האלרגיה לחלב בקרב תינוקות שיעורה כשני אחוזים. אם כן, מדוע תינוקות רבים כל כך מנועים מלקבל חלב? לתופעה זו כמה הסברים. הראשון, דרגת חשד גדולה: כל תינוק שיש לו תפרחת בעור נחשד בין השאר אלרגי לחלב פרה, שכן איזה תינוק לא מקבל חלב?... ועוד זאת: רווחת דעה שנשענת על כתבי הרמב"ם והיא שחלב פרה גורם לליחה. לפיכך הורים לתינוקות רבים שמשתעלים או מצפצפים מקבלים את "עצת השכנה" או את עצת הרופא "להפסיק לתת חלב". למיטב הידיעה אין לאמונה זו כל תימוכין. אכן, אלרגיה לחלב פרה עשויה לגרום לקשיי נשימה, אבל לא כל תינוק שמשתעל הוא אלרגי לחלב![15]

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד התווך של טיפול לאלרגיה למזון הוא הימנעות מוחלטת מהמזונות שזוהו כגורמי אלרגיה. האלרגן יכול לחדור לגוף על ידי צריכת מזון המכיל את האלרגן, או אפילו לגעת במשטחים שעלולים לבוא במגע עם האלרגן, ולאחר מכן נוגע בעיניים או האף. עבור אנשים שהם מאוד רגישים, ההימנעות כוללת הימנעות מגע או שאיפת המזון הבעייתי.

אם המזון מתעכל בטעות ותגובה מערכתית (אנפילקסיס) מתרחשת, אז חייבים להשתמש ב- אפינפרין. ייתכן גם כי מנה שנייה של אפינפרין עשויה להידרש לתגובות קשות. צריך להעביר את האדם לחדר המיון, שבו ניתן לתת טיפול נוסף. טיפולים אחרים כוללים: אנטי היסטמינים, וסטירואידים.

אפינפרין[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפינפרין הוא שם אחר להורמון האדרנלין, אשר מיוצר באופן טבעי בגוף. זריקת אפינפרין היא טיפול הקו הראשון לתגובות אלרגיות קשות (המכונים אנפילקסיס). אם מנוהל באופן ובמועד, אפינפרין יכול להפוך את ההשפעות של אנפילקסיס. אפינפרין מקל על הנפיחות בדרכי הנשימה ושיבוש ההליכים ומשפר את זרימת הדם.

אפינפרין הוא זמין עם מרשם רופא במזרק אוטומטי המשמש לטיפול באנפילקסיס.

זריקת אפינפרין

אנטי-היסטמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנטי היסטמינים יכולים להקל על חלק מהתסמינים המתונים יותר של תגובה אלרגית, אך לא מטפלים בכל הסימפטומים של אנפילקסיס.[16] אנטי היסטמינים חוסמים את הפעולה של היסטמין, אשר גורם לכלי הדם להתרחב ולדלוף לחלבוני הפלזמה. היסטמין גורם גם לגירוד על ידי פעולתו על מסופי עצב תחושתיים. ההיסטמין הנפוץ ביותר שניתן לאלרגיות למזון הוא דיפנהידרמין, הידוע גם (Benedryl).

סטרואידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטרואידים נמצאים בשימוש כדי להרגיע את תאי מערכת החיסון שמותקפים על ידי הכימיקלים במהלך תגובה אלרגית. צורה זו של טיפול בצורה של תרסיס לאף לא צריכה לשמש לטיפול באנפילקסיס, שכן הוא רק מקל על סימפטומים באזור שבו הסטרואידים נמצאים בקשר. סיבה נוספת שבגללה לא צריך להשתמש בסטרואידים לטיפול באנאפילקסיס היא בשל אורך הזמן שנדרש כדי להפחית את הדלקת ולהתחיל לעבוד. יכולים לקחת סטרואידים דרך הפה או באמצעות זריקה. על ידי לקיחת סטרואידים באופנים הללו, ניתן להגיע לכל חלק של הגוף ולטפלו, אך נדרש זמן רב .[17]

הפחתת רגישות, הידועה גם כחיסון אוראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאלרגיה למזון, הפחתת הרגישות דרך טיפול חיסוני דרך הפה אפשרית לקבוצת משנה של אנשים, אבל לא כולם. .[18] אמנם היא לא תרופה, תוכנית זו מאפשרת לילדים ומבוגרים אלרגיים למזון לצרוך מזונות שהיו אלרגיים להם בעבר, ללא כל תגובה אלרגית.[19]

רפואה סינית מסורתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לתחילת 2012, שלב II של ניסויים קליניים ליעילות אנושית מקבלים דרך לנוסחה הנקראת FAHF -2 (נוסחת צמחים לאלרגית מזון 2). נוסחה זו מבוססת על נוסחת הרפואה הסינית המסורתית – שימוש לטוח ארוך.

חיסונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' רונלד ואן רי, מאוניברסיטת אמסטרדם והמרכז הרפואי האקדמי, העלה תאוריה כי ניתן ליצור חיסונים באמצעות הנדסה גנטית כדי לרפא אלרגיות.[20]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלרגיה למזון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Frequently Asked Questions". Food Allergy & Anaphylaxis Network. 
  2. ^ "Allergy Glossary of Terms". Revolution Health. 
  3. ^ Olivier CE (2013) Food Allergy. J Aller Ther S3:004. doi: 10.4172/2155-6121.S3-004 Link
  4. ^ Wang J, Sampson HA. Food allergy: recent advances in pathophysiology and treatment. Allergy Asthma Immunol Res 2009; 1:19-29. Link
  5. ^ "Other atopic dermatitis and related conditions". ICD9. 
  6. ^ MedlinePlusEncyclopedia
  7. ^ Sicherer 2006, p. 62
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 Sicherer 2006, p. 63
  9. ^ Savage JH, Matsui EC, Skripak JM, Wood RA (דצמבר 2007). "The natural history of egg allergy". J Allergy Clin Immunol 120 (6): 1413–7. PMID 18073126. doi:10.1016/j.jaci.2007.09.040. 
  10. ^ Sicherer 2006, p. 64
  11. ^ "Food Allergy Facts & Figures". Asthma and Allergy Foundation of Americs. 28 במרץ 2007. 
  12. ^ "Food allergy and intolerance". Allergy & Intolerance. Food Additives and Ingredients Association. בדיקה אחרונה ב-8 ביוני 2010. 
  13. ^ "About Food Allergies". Food Allergy Initiative. 2008. בדיקה אחרונה ב-8 בדצמבר 2008. 
  14. ^ "Rice Allergy". HealthCentersOnline. 2006. עמ' 2. בדיקה אחרונה ב-26 באוקטובר 2006. 
  15. ^ http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=6946
  16. ^ Sicherer 2006, p. 131
  17. ^ Sicherer 2006, p. 134
  18. ^ "Studies Show Children Can Complete Treatment for Peanut Allergies and Achieve Long-Term Tolerance". Duke University Medicine News and Communications. 15 במרץ 2009. בדיקה אחרונה ב-15 במרץ 2009. 
  19. ^ "Oral Immunotherapy Program Overview". Dallas Allergy Clinic. 23 באוגוסט 2012. בדיקה אחרונה ב-23 באוגוסט 2012. 
  20. ^ "Food allergies 'gone in 10 years'". BBC News. 9 בספטמבר 2006. בדיקה אחרונה ב-9 בספטמבר 2006.