אלרגיה למזון

אלרגיה למזון

תחום	אימונולוגיה
גורם	מזון, food allergen
טיפול	cromoglicic acid epinephrine / lidocaine אדרנלין
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine	135959
MeSH	D005512
סיווגים
ICD-10	T78.0

אלרגיה למזון היא תגובה של מערכת החיסון לחלבון הנמצא במזון.

מקור המילה אלרגיה המילה אלרגיה (Allergy) מקורה ביוונית עתיקה allos פירוש המילה אחר או שונה, ergon פירוש המילה עבודה, פעולה. ההלחם של שתי המילים פירושו תגובה שונה או פעילות שונה כתוצאה מתגובת מערכת החיסון באופן חריג או שונה לחומרים שאינם אמורים לעורר תגובה.

במקרה של תגובה אלרגית, תרופות מסוימות עשויות למנוע, למזער או לטפל בתגובה לחלבון,. טיפול באלרגיה כולל גם טיפול חיסוני או הימנעות, שבה האדם האלרגי נמנע מכל צורה של מגע עם המזון אליו הוא אלרגי. אנשים שאובחנו עם אלרגיה למזון עשויים לשאת זריקות של אפינפרין, כגון האפיפן, לענוד תכשיטי התראה רפואיים בצורות שונות, או לפתח תוכנית פעולה לשעת חירום, בהתאם להוראות הרופא המטפל שלהם.אלרגיה למזון עלולה להתפתח כתוצאה מעקיצה של בעלי חיים, כגון, קרציית הכוכב הבודד. עקיצתה עלולה לגרום לאלרגיה לבשר המכונה Alpha-gal syndrome

מכניזם האלרגיה

בשלבים המוקדמים של תגובה אלרגית חריפה, לימפוציטים שהיו רגישים בעבר לחלבון שומשום ספציפי או לחלקיק חלבון מגיבים על ידי ייצור מהיר של סוג של נוגדן המכונה IgE מופרש (sIgE). סוג זה של נוגדן נע בזרם הדם ונקשר לקולטנים ספציפיים ל-IgE על פני השטח של סוגים אחרים של תאי חיסון הנקראים תאי מאסט ובזופילים . שניהם מעורבים בתגובה הדלקתית החריפה. תאי מאסט ובזופילים מופעלים עוברים תהליך הנקרא דה-גרנולציה, שבמהלכו הם משחררים היסטמין ומתווכים כימיים דלקתיים אחרים הנקראים ציטוקינים, אינטרלוקינים, לאוקוטריאנים, ופרוסטגלנדינים לרקמה הסובבת. מתווכים אלה, עם שחרורם, גורמים למספר השפעות מערכתיות, כגון, הרחבת כלי דם, הפרשת ריר, גירוי עצבי והתכווצות שרירים חלקים. תהליך זה זה גורם לנזלת, גירוד, קוצר נשימה ועלול להוביל גם להתקף גם אנפילקסיס. בהתאם לאדם שנחשף לאלרגן, לסוג האלרגן ולדרך החשיפה לאלרגן, התסמינים יכולים להיות סיסטמיים כגון, אנפילקסיס קלאסי, או ממוקדים במערכות גוף מסוימות; כגון, אסתמה הממוקדת במערכת הנשימה בעוד שאקזמה ממוקדת בעור.

סיווג

נהוג לחשוב שניתן לפתח אלרגיה למזון בקלות רבה יותר אצל חולים עם תסמונת דרמטיטיס, שילוב נפוץ מאוד של מחלות: נזלת אלרגית ודלקת הלחמית, אקזמה (גרב) ואסתמה. לתסמונת מרכיב תורשתי חזק; היסטוריה של מחלות אלרגיות במשפחה יכולה להצביע על תסמונת דרמטיטיס.

מצבים שנגרמו על ידי אלרגיות למזון מתחלקים לשלוש קבוצות על פי המנגנון של התגובה האלרגית:

1. נוגדני IgE (אימונוגלובולין E) (קלאסי):

• תגובת רגישות יתר מיידית (סימפטומים שתוארו לעיל).
• תסמונת אלרגיה אוראלית.

2. IgE ו/או ללא IgE:

• Allergic eosinophilic esophagitis (דלקת ושט אאוזינופילית)
• Allergic eosinophilic gastritis
• Allergic eosinophilic gastroenteritis

3. ללא נוגדני IgE:

• דוגמה חשובה לכך היא מחלת הצליאק, שהיא תגובה חיסונית שלילית של רקמת המעי הדק לחלבון גלוטן, המצוי בסוגים שונים של דגניים.
• אי סבילות לחלבון חלב סויה (MSPI).

סימנים ותסמינים

אלרגיה למזון יכולה להתבטא בכאבי בטן, הקאות, גירוי בפה ובחך, הופעה של גרד, פריחה ונפיחות בגוף ובמקרים חמורים נפיחות באזור הפנים, העיניים והשפתיים, קוצר נשימה ולעיתים ירידת לחץ דם, שוק אנפילקטי וסכנת מוות.החלבון במזון הוא המרכיב הנפוץ ביותר לתופעות של אלרגיה למזון. סוגים אלו של אלרגיות מתרחשים כאשר המערכת החיסונית של הגוף מזהה בטעות חלבון במזון כמזיק. חלבונים מסוימים (או חלקים מחלבונים) מזכירים בהרכבם גוף זר, כגון, וירוס או חיידק כלשהו, ובכך נעשה זיהוי שגוי על ידי מערכת ההגנה של הגוף. הגוף תוקף ומנסה לדחות את האלרגן בכל דרך, אך לרוב הדרכים אינן יעילות. חלבונים אלה מטעים את המערכת החיסונית ועל כן היא מגיבה כאילו החלבון הוא פולש. לאחר מכן המערכת החיסונית מתנהגת כאילו האורגניזם נמצא תחת התקפה, ושולחת תאי דם לבנים להגנה, תהליך שמעורר תגובה אלרגית. תגובות אלו יכולות להיות קלות או חמורות, המחייבות התערבות חירום מיידית.אלרגיות למזונות קלאסיים (בתיווך אימונוגלובולינים-E) מסווגים כתגובות רגישות יתר מיידית מהסוג-I. לתגובות אלרגיות אלו התפרצות חריפה המתרחשת לאחר שניות אחדות ועד שעה אחת, והם עשויים לכלול:

• פריחה (פריחה על הגב או על הגפיים היא תסמין נפוץ).
• גירוד של הפה, השפתיים, הלשון, הגרון, העיניים, העור, או אזורים אחרים.
• נפיחות (אנגיואדמה) של השפה, הלשון, העפעפיים, או הפנים.
• קושי בבליעה.
• נזלת או גודש באף.
• צרידות.
• צפצופים ו/או קוצר נשימה.
• בחילות.
• הקאות.
• התכווצויות ו/או כאבי בטן.
• סחרחורת.
• התעלפות.
• מוות.

אלרגיות נפוצות

• אלרגיה לבוטנים היא אחת מאלרגיות המזון הנפוצות ביותר היא רגישות לבוטנים, השייכים למשפחת הקטניות. אלרגיה לבוטנים עלולה להיות חמורה, אך לעיתים ילדים מצליחים להתגבר עליה.
• אלרגיה לאגוזים, כגון, אגוזי פקאן, קשיו, פיסטוקים, צנוברים, אגוזי קוקוס, ואגוזי מלך. סובלים ממנה עשויים להיות רגישים לאגוזי עץ אחד או לאגוזי עץ רבים ושונים.
• אלרגיה לזרעים , למשל לזרעי שומשום ופרג, אשר מכילים שמנים שבהם החלבון נוכח, שעשוי לעורר תגובה אלרגית. אלרגיות לזרעים, במיוחד שומשום, הופכות כנראה לנפוצות יותר במדינות רבות.
• אלרגיה לביצים, סביר שתופיע, אצל ילד אחד מתוך 50 ילדים, אלרגיה לביצים. לעיתים קרובות נעלמת כשהילדים מגיעים לגיל חמש. בדרך כלל הרגישות היא לחלבונים של חלבון הביצה ולא לחלבונים של חלמון הביצה.
• אלרגיה לחלב. אלרגיה לחלב פרות, עיזים או כבשים נפוצה מאד, רבים אינם מסוגלים לסבול מוצרי חלב כגון גבינה. כתשעה אחוזים מהפעוטות בעולם סובלים מאלרגיה לחלב.
• אלרגיות למזון נוספות - מזון המכיל חלבוני סויה, חיטה, דגים, פירות ים, פירות, ירקות, תירס, תבלינים, צבעי מאכל טבעיים וסינתטיים ותוספים כימיים.

אף על פי שרמות הרגישות משתנות בהתאם למדינה, האלרגיות למזון הנפוצות ביותר הן אלרגיות לחלב, ביצים, בוטנים, אגוזי עץ, פירות ים, צדפות, סויה וחיטה. אלה מכונים לעיתים קרובות "שמונה הגדולים".

דוגמה לאלרגיות נפוצות יותר לאזור מסוים היא הגודש של אלרגיה לאורז במזרח אסיה, שם אורז מהווה חלק ניכר מהתזונה היומית.

אבחון

אלרגיה למזון מאובחנת בקלות יחסית בעזרת תבחיני עור – "טסטים". התבחינים נעשים בכל גיל, אך לא בכל מצב: עור חולה מאוד כמו Atopic Dermatitis ("אסתמה של העור") עשוי לעיתים לפגוע במהימנות הבדיקה; חולה שנוטל תרופות אנטי-היסטמיניות עשוי אף הוא להראות טסט שלילי כוזב למרות קיום האלרגיה.

אחת השיטות לאבחון אלרגיה "מבחני עור".

חלופה טובה לתבחיני עור היא בדיקת דם לנוכחות אלרגיה. בבדיקה זו נמדדים נוגדני IgE (נוגדנים המסוגלים לגרום לתגובה אלרגית) ספציפיים לכל סוג מזון. בדיקה זו רגישה פחות מתבחין העור ויקרה הרבה יותר. יתרונה לחולה הוא בעובדה שבדיקת דם יחידה מאפשרת להעריך קיומה של אלרגיה למזון לסוגיו. נטילת אנטי-היסטמינים אינה פוגעת במהימנות הבדיקה.

יש בדיקות דם אחרות שנעשות בחו"ל ובהן נבדקים מדדים שונים כגון IgG (נוגדנים שמספקים הגנה ומעידים שהגוף רק מכיר את החלבון הנבדק). אולם לרוב הן נעשות על ידי נוכלים המנצלים את תמימות החולים למען בצע כסף. הם מראים לנבדק שיש לו נוגדנים למזונות רבים, בעוד שמדובר למעשה בנוגדנים שאינם גורמים למחלה. לכל אלרגיה לסוג מזון יש מאפיינים ייחודיים. אלרגיה לבוטנים ולשקדים למיניהם מאופיינת בתגובות קשות במיוחד ובהן מקרי מוות, וכמוה גם אלרגיה לדגים. האלרגיה לשתי קבוצות אלה מתפתחת בגיל צעיר כגון בוטנים ובגיל מאוחר יותר לדגים, והיא נוטה להתמיד כל החיים. תופעות אלרגיות למיני אגוזים ולדגים יכולות להתפתח מחישת ריח בלבד.

אלרגיה לחלב פרה היא האלרגיה השכיחה ביותר. היא מתפתחת בגיל הינקות, תלוי מתי נחשף התינוק, ונוטה להיעלם בגיל שנה או שנתיים. מחמת שכיחותה, נעשתה האלרגיה לחלב נושא נדוש ושכיח והתפתחו סביבה אמונות טפלות. מעריכים ששכיחות האלרגיה לחלב בקרב תינוקות שיעורה כשני אחוזים. בכל זאת נמנעים מלתת חלב לתינוקות ממספר סיבות:

א. דרגת חשד גבוהה: כל תינוק שיש לו תפרחת בעור נחשד כבעל אלרגיה לחלב פרה, בשל שכיחותו במזון התינוקות.

ב. דעה רווחת אשר נשענת על כתבי הרמב"ם, שחלב פרה גורם לליחה. ככל הידוע דעה זו לא הוכחה, אך הורים רבים נמנעים מסיבה זו מלתת חלב פרה לתינוקות הסובלים מקשיי נשימה. זאת על אף שקשיי נשימה, אינם מעידים בהכרח שהתינוק אלרגי לחלב.

טיפול תרופתי

עמוד התווך של טיפול לאלרגיה למזון הוא הימנעות מוחלטת מהמזונות שזוהו כגורמי אלרגיה. לשם כך אף מיעדים בתעשיית המזון קווי ייצור המופרדים באופן גאוגרפי מקווי הייצור הכלליים, עם הקפדה על הפרדה מוחלטת של עובדים וחומרי הגלם והדגשה על אי נוכחות אלרגנים ספציפיים על תווית המוצר. יש לזכור שאלרגן יכול לחדור לגוף על ידי בליעת מזון או משקה המכיל את האלרגן, או על ידי מגע במשטחים שבאו במגע עם האלרגן, ולאחר מכן נגיעה בעיניים או אף. עבור אנשים שהם מאוד רגישים, ההימנעות כוללת הימנעות מגע או שאיפת המזון הבעייתי.

אם המזון נבלע בטעות ותגובה מערכתית (אנפילקסיס) מתרחשת, חייבים להשתמש באפינפרין. ייתכן גם כי מנה שנייה של אפינפרין עשויה להידרש לתגובות קשות.יש להעביר את האדם לחדר המיון, שבו ניתן לתת טיפול נוסף. טיפולים אחרים כוללים: אנטיהיסטמינים, וסטרואידים.

אפינפרין

אפינפרין הוא שם אחר להורמון האדרנלין, אשר מיוצר באופן טבעי בגוף. זריקת אפינפרין היא טיפול הקו הראשון לתגובות אלרגיות קשות (המכונים אנפילקסיס). אם מנוהל באופן ובמועד, אפינפרין יכול לנטרל את ההשפעות של אנפילקסיס. אפינפרין מקל על הנפיחות בדרכי הנשימה ומשפר את זרימת הדם.

אפינפרין זמין עם מרשם רופא במזרק אוטומטי המשמש לטיפול באנפילקסיס.

זריקת אפינפרין

אנטיהיסטמינים

אנטיהיסטמינים יכולים להקל על חלק מהתסמינים המתונים יותר של תגובה אלרגית, אך לא מטפלים בכל התסמינים של האנפילקסיס. אנטיהיסטמינים חוסמים את הפעולה של היסטמין, אשר גורם לכלי הדם להתרחב ולדלוף לחלבוני הפלזמה. היסטמין גורם גם לגירוד על ידי פעולתו על מסופי עצב תחושתיים. האנטיהיסטמין הנפוץ ביותר שניתן לאלרגיות למזון הוא דיפנהידראמין, הידוע גם כבנדריל (Benedryl).

סטרואידים

סטרואידים נמצאים בשימוש כדי להרגיע את תאי מערכת החיסון שמותקפים על ידי הכימיקלים במהלך תגובה אלרגית. צורה זו של טיפול בצורה של תרסיס לאף לא צריכה לשמש לטיפול באנפילקסיס, שכן הוא רק מקל על סימפטומים באזור שבו הסטרואידים נמצאים בקשר. סיבה נוספת שבגללה לא צריך להשתמש בסטרואידים לטיפול באנאפילקסיס היא בשל אורך הזמן שנדרש כדי להפחית את הדלקת. יכולים לקחת סטרואידים דרך הפה או באמצעות זריקה. על ידי לקיחת סטרואידים באופנים הללו, ניתן להגיע לכל חלק של הגוף ולטפלו, אך נדרש זמן רב לתגובה מקלה על התסמינים.

טיפול על ידי חיסון-הפחתת רגישות

הפחתת הרגישות לאלרגיה למזון, על ידי טיפול חיסוני דרך הפה- אורלי- אפשרית לקבוצת משנה של אנשים. תוכנית זו מאפשרת לילדים ומבוגרים אלרגיים למזון,לצרוך מזונות שהיו אלרגיים להם בעבר, שהפכו ללא כל תגובה אלרגית.

רפואה סינית מסורתית

בשנת 2012 נערך שלב II של ניסוי קליני בתרכובת הצמחית FAHF-2 (נוסחת צמחים לאלרגית מזון 2) כטיפול לאלרגיה למזון. נוסחה זו מבוססת על רפואה סינית מסורתית. המכונים הלאומיים לבריאות של ארצות הברית (NIH) סיכמו שהתרופה הצמחית בטוחה לשימוש אך היעילות שלה לא הוכחה לפי תנאי המחקר המקובלים.

חיסונים

ריפוי אלרגיות בעזרת חיסון: פרופ' רונלד ואן רי, מאוניברסיטת אמסטרדם והמרכז הרפואי האקדמי, העלה תאוריה כי ניתן ליצור חיסונים באמצעות הנדסה גנטית כדי לרפא אלרגיות.

היבטים נפשיים של אלרגיה

הקשר בין אלרגיה להיבטים נפשיים הוא דו כיווני; התמודדות עם תסמינים של אלרגיה והחרדה מהופעתן, קשורים לרמות מתח וחרדה גבוהות. רמות אלו יכולות בתורן להשפיע על הופעתם של תסמיני אלרגיה ועל רמת חומרתם.

אלרגיה למזון בצבא

חיילים המשרתים בצה"ל וכן מועמדים לגיוס, הידועים כאלרגיים למזון ונושאים מזרק אפיפן, קיבלו הודעה כי הפרופיל הצבאי שלהם ישונה.

דיאגנוזה

קיימת חשיבות רבה באבחון הגורם האלרגני במזון. האבחון מאפשר הימנעות מצריכת מזונות מזיקים. ניתן לבצע איבחון במספר שיטות:

תבחין מטלית

השיטה הנפוצה ביותר היא שיטת התבחין במטלית. השיטה נמצאת בשימושם רופאי עור ומומחים לאלרגיה. השיטה מאפשרת חשיפה למספר רב של מזונות בו זמנית ומאפשרת לדרג את חומרת הרגישות לחומרים אלה.

בדיקת RAST

בדיקת RAST היא בדיקה אימונולוגית לגילוי נוגדני IGE. הבדיקה מבוצעת בדוגמאות דם. הנוגדנים הספציפיים לאנטיגן נשארים בדם משך תקופה ארוכה.

לקריאה נוספת

• Sicherer SH (2006). Understanding and Managing Your Child's Food Allergy. Baltimore: Johns Hopkins University Press.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלרגיה למזון בוויקישיתוף

• האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית
• הפורטל לבריאות ויופי
• אלרגיה למזון מאת פרופ' יצחק כץ, הספרייה הווירטואלית של מטח
• המדריך הביתי לאלרגיות מזון של מרק - באנגלית
• היבטים נפשיים של אלרגיה
• שני ליטמן, סכנת מוות בגלל בוטן: איך חיים עם הזינוק במספר הילדים שסובלים מאלרגיות?, באתר הארץ, 17 בינואר 2019
• אלרגיה למזון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.