ראובן ברקת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ראובן ברקת
Reuven Barkat 1966-01-12.jpg
ראובן ברקת, 1966
לידה 25 באוקטובר 1906
טבריג, ליטא, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 באפריל 1972 (בגיל 65)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
תאריך עלייה 1926
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה סורבון, אוניברסיטת שטרסבורג
עיסוק פוליטיקאי, דיפלומט, חבר איגוד מקצועי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המערך עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה המערך, העבודה
יושב הראש ה-4 של הכנסת
17 בנובמבר 19695 באפריל 1972
(שנתיים ו-20 שבועות)
כנסות ה־7
חבר הכנסת
22 בנובמבר 19655 באפריל 1972
(6 שנים ו-19 שבועות)
כנסות 67
שגריר ישראל בנורווגיה ה־1
יוני 1960ינואר 1962
(כשנה ו-30 שבועות)
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ראובן בָּרְקַת (בורשטיין) (25 באוקטובר 19065 באפריל 1972) היה יושב ראש הכנסת ומזכ"ל מפא"י.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברקת נולד בשנת 1906 בטבריג, שבליטא. אביו הרב אברהם אהרון בורשטיין כונה ברבים "הגאון מטבריג". ברקת למד בחדר ובישיבה, ולאחר מכן בגימנסיה העברית בפוניבז' (ליטא). ברקת למד ספרות ומשפטים בסורבון (פריז) ובאוניברסיטת שטרסבורג, והיה ממייסדי "החלוץ הצעיר" ויו”ר "העברי הצעיר" בליטא. כמו כן כיהן כיו"ר ארגון הסטודנטים העבריים בגולה.

ברקת עלה לארץ ישראל בשנת 1926. במאי 1951 עיברת את שמו מבורשטין לברקת.[1]

בארץ שימש ברקת בתפקידים רבים ביישוב טרם קום המדינה:

  • מזכיר מחלקת ההתיישבות של המרכז החקלאי (בין השנים 19281933)
  • מנהל מחלקת הקשרים הציבוריים ב"העברה" של רכוש יהודי גרמניה לארץ-ישראל (בין השנים 19331938)
  • מזכ"ל הוועד הארצי למען החייל היהודי (בין השנים 19401946).

בשנת 1946 הצטרף ברקת למחלקה המדינית של ההסתדרות.

משנת 1949, עד התפטרותו בשנת 1960, היה חבר הוועדה המרכזת של הוועד הפועל של ההסתדרות. בנוסף נשא בתפקידים שונים בהסתדרות. בספטמבר 1949, עם הקמת מחלקת הארגון בהסתדרות, הועמד ברקת בראשה.[2] היה גם יושב ראש המחלקה הערבית בהסתדרות ובמהלך שנות ה-50 כיהן כראש המחלקה המדינית של ההסתדרות והיה לו חלק חשוב בכינון קשרים בין ההסתדרות לבין תנועות עממיות באסיה ובאפריקה,,[3] אולם באפריל 1960 הוא פרש מכל תפקידיו בהסתדרות על רקע מתיחות עם מזכ"ל ההסתדרות, פנחס לבון.[4] באמצע שנת 1960 מונה ברקת לשגריר ישראל בנורווגיה,[5] וכעבור שנה וחצי, בינואר 1962 ,[6] שב לישראל ומונה לתפקיד המזכיר הכללי של מפא"י, תפקיד בו כיהן בין השנים 19621966.

בשנת 1965 נבחר לכנסת מטעם המערך, ובראשית ימי הכנסת השביעית (1969) נבחר לתפקיד יושב ראש הכנסת, שבו כיהן עד יום פטירתו. בעקבות מותו הפתאומי במהלך כהונתו כיו"ר הוכרזו, כחוק, שלושה ימי אבל במדינת ישראל.[7] קברו בבית הקברות בהר הזיתים, ועל שמו רחובות בחולון ונתניה.

אשתו מרים (ה'תרע"ב, 1912 - ה'תשס"ה, 2005)[8] הייתה בתו של ד"ר יעקב שלום אנגל, ואחותו של הקולונל מאיר אנגל שנפטר ב-1964 מהתקף לב בעת שירותו כרב בצבא ארצות הברית במלחמת וייטנאם.[9][10]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ראובן ברקת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]