ראובן ברקת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ראובן ברקת (בורשטיין)
ראובן ברקת
תאריך לידה 25 באוקטובר 1906
תאריך עלייה 1926
תאריך פטירה 5 באפריל 1972 (בגיל 65)
כנסות 6 - 7
סיעה המערך, העבודה
תפקידים בולטים

ראובן בָּרקַת (בורשטיין) (25 באוקטובר 1906 - 5 באפריל 1972) היה יושב ראש הכנסת ומזכ"ל מפא"י.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברקת נולד בשנת 1906 בטבריג, שבליטא. אביו הרב אברהם אהרון בורשטיין כונה ברבים "הגאון מטבריג". ברקת למד בחדר ובישיבה, ולאחר מכן בגימנסיה העברית בפוניבז' (ליטא). ברקת למד ספרות ומשפטים בסורבון (פריז) ובאוניברסיטת שטרסבורג, והיה ממייסדי "החלוץ הצעיר" ויו”ר "העברי הצעיר" בליטא. כמו כן כיהן כיו"ר ארגון הסטודנטים העבריים בגולה.

ברקת עלה לארץ ישראל בשנת 1926. במאי 1951 עיברת את שמו מבורשטין לברקת.[1]

בארץ שימש ברקת בתפקידים רבים ביישוב טרם קום המדינה:

  • מזכיר מחלקת ההתיישבות של המרכז החקלאי (בין השנים 19281933)
  • מנהל מחלקת הקשרים הציבוריים ב"העברה" של רכוש יהודי גרמניה לארץ-ישראל (בין השנים 19331938)
  • מזכ"ל הוועד הארצי למען החייל היהודי (בין השנים 19401946).

בשנת 1946 הצטרף ברקת למחלקה המדינית של ההסתדרות.

משנת 1949, עד התפטרותו בשנת 1960, היה חבר הוועדה המרכזת של הוועד הפועל של ההסתדרות. בנוסף נשא בתפקידים שונים בהסתדרות. בספטמבר 1949, עם הקמת מחלקת הארגון בהסתדרות, הועמד ברקת בראשה.[2] היה גם יושב ראש המחלקה הערבית בהסתדרות ובמהלך שנות ה-50 כיהן כראש המחלקה המדינית של ההסתדרות והיה לו חלק חשוב בכינון קשרים בין ההסתדרות לבין תנועות עממיות באסיה ובאפריקה,,[3] אולם באפריל 1960 הוא פרש מכל תפקידיו בהסתדרות על רקע מתיחות עם מזכ"ל ההסתדרות, פנחס לבון.[4] באמצע שנת 1960 מונה ברקת לשגריר ישראל בנורווגיה,[5] וכעבור שנה וחצי, בינואר 1962 ,[6] שב לישראל ומונה לתפקיד המזכיר הכללי של מפא"י, תפקיד בו כיהן בין השנים 19621966.

בשנת 1965 נבחר לכנסת מטעם המערך, ובראשית ימי הכנסת השביעית (1969) נבחר לתפקיד יושב ראש הכנסת, בו כיהן עד יום פטירתו. בעקבות מותו הפתאומי במהלך כהונתו כיו"ר הוכרזו, כחוק, שלושה ימי אבל במדינת ישראל.[7] קברו בבית הקברות בהר הזיתים, ועל שמו רחובות בחולון ונתניה.

אשתו מרים (ה'תרע"ב, 1912 - ה'תשס"ה, 2005)[8] הייתה בתו של ד"ר יעקב שלום אנגל, ואחותו של הקולונל מאיר אנגל שנהרג בעת שירותו כרב בצבא ארצות הברית במלחמת קוריאה[9].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]