אנגוס קינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנגוס קינג

אנגוס סטנלי קינגאנגלית: Angus Stanley King; נולד ב-31 במרץ 1944) הוא פוליטיקאי אמריקאי עצמאי, המכהן כסנאטור מטעם מדינת מיין מאז שנת 2013. קודם לכן שירת כמושל מיין בשנים 19952003. קינג היה חבר המפלגה הדמוקרטית עד שנת 1993. הוא מחזיק בעמדות מרכז-שמאל וחובר לדמוקרטים בסנאט.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קינג נולד באלכסנדריה שבווירג'יניה, כבנם של אלן (לבית טייסר) ואנגוס סטנלי קינג האב. הוא סיים את לימודיו בדרטמות' קולג' ב-1966 ומבית הספר למשפטים באוניברסיטת וירג'יניה ב-1969. עם סיום לימודיו, החל לעבוד כעורך דין וכפרקליט בשוק הפרטי במיין ובפירת עורכי דין שבעיר ברנסוויק. לאורך שנות השבעים שימש גם כעוזר משפטי לסנאטור הדמוקרטי ויליאם הייתווי. הוא גם נודע ברחבי מדינתו בשל היותו מנחה הטלוויזיה הציבורית של מיין. ב-1973, כמעט ומת קינג ממחלת הסרטן, כשאובחן כחולה במלנומה, אך הוא נרפא לדבריו בשל ביטוח הבריאות שהחזיק.[1] קינג המשיך לאורך שנות השמונים לעבוד בשוק הפרטי ואף שימש בתפקיד ניהול בכיר בחברה שפיתחה אנרגיה חלופית באזור ניו אינגלנד. ב-1989 הוא הקים חברת ניהול אנרגיה.

במאי 1993 הסיר את השתייכותו למפלגה הדמוקרטית, בנימוק שאינו מרוצה מהכיוון אליו הגיעה. בנובמבר 1994 התמודד כעצמאי במרוץ משותף של ארבעה מתחרים למושל מיין, ונבחר ברוב של 35.37%, לעומת 33.83% של יריבו הדמוקרטי, 23.08% של יריבתו הרפובליקנית, סוזן קולינס, ו-6.39% של מועמד המפלגה הירוקה. ב-1998 נבחר לכהונה שנייה, כשבעת זו גרף 59% מן הקולות. קינג היה למושל פופולרי, ואחוזי בחירתו היו הגבוהים ביותר מאז בחירתו של הדמוקרט ג'וזף ברנ ב-1982, עם 62% מקולות הבוחרים.

במרץ 2012 הכריז קינג על כוונתו להתמודד לסנאט, על מנת לרשת את מושבה של הסנאטורית הרפובליקנית הפורשת אולימפיה סנוו. עקב השתייכותו למחנה הדמוקרטי בדעותיו, על שאינו חבר מבחינה רשמית במפלגה, הועלו טענות כי סגר עסקה עם חברת בית הנבחרים הדמוקרטית שלי פינגרי, שבה סוכם כי היא לא תתמודד במרוץ על מנת לאפשר לו לזכות. טענות אלה הוכחשו על ידי קינג והקמפיין שלו. בסופו של דבר ניצח קינג בבחירות בנובמבר ונבחר לסנאט, לאחר שגבר על יריביו הרפובליקנים והדמוקרטים, וגרף 53% ממניין הקולות.

קינג נשוי למרי הרמן, ואב לחמישה ילדים. הוא חבר הכנסייה האפיסקופלית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Right-wing extremists "are guilty of murder," Sen. Angus King tells Salon". Salon.com. בדיקה אחרונה ב-30 בספטמבר 2013.