ריצ'רד בלומנטל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ריצ'רד בלומנטל
Richard Blumenthal
Richard Blumenthal Official Portrait.jpg
ריצ'רד בלומנטל, 2011
לידה 13 בפברואר 1946 (בן 73)
ברוקלין, ניו יורק
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
השכלה
עיסוק פוליטיקאי, עורך דין, עורך ראשי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
בת זוג סינתיה אליסון (לבית מלכין)
www.blumenthal.senate.gov
סנאטור מטעם מדינת קונטיקט
5 בינואר 2011 – מכהן
(8 שנים ו-40 שבועות)
חתימה Richard Blumenthal Signature.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ריצ'רד בלומנטלאנגלית: Richard Blumenthal; נולד ב-13 בפברואר 1946) הוא פוליטיקאי יהודי אמריקאי מהמפלגה הדמוקרטית, המכהן כסנאטור מטעם מדינת קונטיקט מאז ינואר 2011.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלומנטל נולד ב-1946 בברוקלין, ניו יורק, שם גם נישאו הוריו חמש שנים קודם לכן. אמו, ג'יין לבית רוזנסטוק (19191969), נולדה באומהה, נברסקה, בתם של מהגרים יהודים מגרמניה (פרוסיה ובאדן). אביו, מרטין בלומנטל (19162006), יהודי יליד פרנקפורט, גרמניה, ברח מגרמניה הנאצית ב-1935, בהיותו בן 19, השאיר מאחור את משפחתו והיגר אף הוא, דרך אנגליה, לניו יורק.[1] אחיו הצעיר דייוויד בלומנטל הוא רופא ומומחה ידוע בתחום בריאות הציבור, שהיה אחד ממובילי רפורמת הבריאות של הנשיא ברק אובמה.

בלומנטל סיים ב-1967 את לימודיו ל-BA במדע המדינה, בהצטיינות, באוניברסיטת הרווארד. בתקופת לימודיו היה העורך הראשי של עיתון הסטודנטים של הרווארד The Harvard Crimson. קיבל עם סיום לימודיו מלגה ובעזרתה חי שנה באנגליה, למד באוניברסיטת קיימברידג' ועבד ככתב עבור השלוחה הלונדונית של ה"וושינגטון פוסט". חזר לארצות הברית ולמד משפטים באוניברסיטת ייל, תואר אותו סיים ב-1973. בתקופת לימודיו בייל היה העורך הראשי של Yale Law Journal. שניים מבני כיתתו היו ביל קלינטון והילרי קלינטון.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת הקריירה הפוליטית שלו שירת בלומנטל כעוזרו של הסנאטור דאז אברהם ריביקוף וכעוזרו של דניאל פטריק מויניהאן, אז בממשל הנשיא ריצ'רד ניקסון ולימים שגריר באו"ם וסנאטור אף הוא. עבד אחר כך בתביעה הכללית של קונטיקט שנים אחדות, ולאחר מכן כעורך דין פרטי. ב-1984 רץ לראשונה ונבחר לחבר בית הנבחרים המדינתי של קונטיקט וכעבור שלוש שנים נבחר לסנאט המדינתי. ב-1990 נבחר לכהונת התובע הכללי של מדינת קונטיקט, תפקיד בו שירת במשך עשרים השנים שלאחר מכן, מנצח מדי ארבע שנים בכל מערכות הבחירות בהן השתתף לבחירה מחדש לתפקיד זה.

ב-2010 החליט בלומנטל שלא לרוץ שוב למישרת התובע הכללי של קונטיקט. תחילה חשב לרוץ לתפקיד מושל המדינה, אך לבסוף בחר במרוץ לסנאט האמריקאי ובנובמבר 2010 ניצח אכן את המועמדת הרפובליקנית לתפקיד, לינדה מקמהון, ברוב של 55% לעומת 43%. בינואר 2011 הוא החל לכהן כסנאטור.

מבחינת דעותיו הכלכליות - חברתיות בלומנטל ממוקם כאיש מרכז - שמאל מתון במפלגה הדמוקרטית. בעשרים שנותיו כתובע כללי למשל, הוא הירבה לתבוע חברות גדולות שפגעו באיכות הסביבה או בזכויות הצרכן. הוא חבר פעיל בקהילה היהודית הרפורמית של עיר מגוריו גריניץ' קונטיקט ותומך בעניינים החשובים לקהילה, לרבות פעילות נמרצת בשעתו בעד יהודי ברית המועצות, השתתפות בעצרות לציון יום השואה מדי שנה ועוד.[2]

בלומנטל נישא ב-1982 לסינתיה אליסון (לבית מלכין) ויש להם ארבעה ילדים.

יחסו לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלומנטל אוהד ישראל ואומר שיש לו קשר אישי רב שנים אליה:

  • הוא הביע תמיכה ברעיון פתרון הסכסוך הישראלי - פלסטיני על ידי הקמת שתי מדינות לשני עמים, אולם דרש שהמנהיגים הפלסטינים יפסיקו לפני כן את תמיכתם בטרור ויכירו בזכותה של ישראל להתקיים ובירושלים כבירתה.
  • תמך בהטלת וטו אמריקאי על כל החלטה חד צדדית של האו"ם להכיר במדינה פלסטינית שלא בעקבות הסכם עם ישראל.
  • תמך גם בקריאה של הסנאט לאו"ם לבטל את דו"ח גולדסטון, שהאשים את ישראל בפגיעה באזרחים במבצע עופרת יצוקה.
  • מתנגד לחזרה של ישראל לקוי שביתת הנשק שלפני ה-5 ביוני 1967.[3]

מאמרים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Blumenthal, Richard, Why Connecticut Sued the Federal Government over No Child Left Behind, Harvard Educational Review 76 (Winter 2006): 564-569
  • Blumenthal, Richard, Tobacco Control: A State Perspective, Yale Journal of Health Policy, Law, and Ethics 3 (2002-2003): 151-156

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ השורשים הגניאולוגיים של משפחת ריצ'רד בלומנטל
  2. ^ נתן גוטמן, "Blumenthal Finally Gets His Chance",‏ 13 בינואר 2010, באתר Forward
  3. ^ באתר On The Issues