אנדרטת המערה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
אנדרטה  |
| על שם | לוחמי צה"ל שנהרגו בקרב במקום |
| מיקום | ליד מעלה אפרים |
| קואורדינטות | 32°04′53″N 35°22′46″E / 32.081388888889°N 35.379444444444°E |
|
(למפת דרום השומרון רגילה)   אנדרטת המערה | |
  | |
אנדרטת המערה מציינת מרדף בין חיילי צה"ל ומחבלים, שחדרו מירדן ב-11 במרץ 1969. בקרב נהרגו שלושה לוחמים ושבעה מחבלים.
האנדרטה נמצאת ליד מעלה אפרים. דרך עפר משולטת יוצאת מזרחה לכביש 505 כ-700 מטר מדרום לצומת מעלה אפרים ומגיעה לאחר כ-300 מטר לחורשה שבה האנדרטה. מערת המרדף נמצאת כ-200 מטר מזרחית לאנדרטה, לא רחוק ממסעף דרך העפר עם כביש 505.
רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר מלחמת ששת הימים נמלטו מחבלים רבים משטחי הגדה המערבית, לירדן ובראשם יאסר ערפאת והקימו שם תשתית טרור שמרכזה העיירה כראמה. הם שלחו חוליות קטנות חמושות כדי לבצע פעולות טרור בגדה ובישראל. בתחילה הגבול היה פרוץ. צה"ל הקים את חטיבת הבקעה שבראשה עמד רפאל איתן, נסללה דרך טשטוש וצה"ל החל לפתח את טכניקת המרדף. המטרה הייתה לתפוס את המחבלים לפני שהם מגיעים לגב ההר ונטמעים באוכלוסייה הפלסטינית. שיטות הלחימה שופרו ממרדף למרדף. המחבלים ניצלו את המערות הרבות בבקעה כדי להסתתר ובתחילה גרמו לצה"ל אבדות רבות אבל לאחר שפותחו שיטות לפגוע בהם מרחוק בלי להגיע לקרב מטווח קצר, פחתו האבדות. המרדפים פסקו כמעט לחלוטין לאחר שהמלך חוסיין חיסל את תשתית המחבלים בארצו בספטמבר השחור.
מרדף המערה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-11 במרץ 1969 עם שחר, גילו גששי צה"ל סימני חדירה מירדן. מייד הוכרז נוהל מרדף והוחל בסריקת האזור בחוליות קטנות. חוליה אחת הגיעה למערה, כ-2 ק"מ דרומית לכפר מג'דל בני פדיל.
בפתח המערה ישבה בדואית נפחדת והניקה תינוק. כשנשאלה אם יש אנשים במערה השיבה בשלילה. המחבלים התחבאו בחשיכה במערה שאורכה ורוחבה מטרים ספורים. כשניסה רס"ן חנן סמסון לבדוק אם יש אנשים במערה, פתחו עליו המחבלים באש והוא נהרג במקום. רס"ן יוסי קפלן חש למקום וגם הוא נהרג וכן סמל בועז ששון. לשמע היריות הגיעו כוחות למערה ובקרב שהתפתח נהרגו שבעה מחבלים ואחד נשבה.
מרדף המערה העלה שוב את סוגיית המפקדים ההולכים בראש הכוח ומסתכנים בכך בפגיעה ואת השימוש של המחבלים באזרחים כמגן אנושי. שמות השלושה חקוקים באנדרטת הבקעה. אנדרטת המערה המקורית נותצה. ב-1 באפריל 2011 הוסר הלוט מעל האנדרטה החדשה וגם היא הושחתה מספר פעמים.[1] על שמו של חנן סמסון נקרא מחנה חנן ביריחו, שננטש בעקבות הסכמי אוסלו. כיום משמש הבסיס בית סוהר של הרשות הפלסטינית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ארץ המרדפים 1968-1970, באתר תיירות בקעת הירדן
- אנדרטת המערה, באתר תיירות בקעת הירדן
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הושחתה אנדרטת המערה בבקעת הירדן, באתר ערוץ 7, 3 באפריל 2013