מעלה אפרים

מעלה אפרים
סמל העיר
Maaleefrayim227 (2).JPG
מבט על היישוב
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה שלמה ללוש
גובה ממוצע[1] ‎178 מטר
תאריך ייסוד 1978
סוג יישוב יישוב כפרי אחר
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2022 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 1,377 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 256
  - צפיפות אוכלוסייה 246 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 204
תחום שיפוט[2] 5,600 דונם
    - דירוג ארצי 182
32°04′16″N 35°24′14″E / 32.07116563322°N 35.4038688536349°E / 32.07116563322; 35.4038688536349
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[3]
4 מתוך 10
    - דירוג ארצי 171
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.3449
    - דירוג ארצי 241
לאום ודת[2]
Circle frame.svgיהודים: 90.3%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 9.7%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2020
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 11.1%
גילאי 5 - 9 12.4%
גילאי 10 - 14 8.5%
גילאי 15 - 19 9.5%
גילאי 20 - 29 13.9%
גילאי 30 - 44 16.8%
גילאי 45 - 59 12.2%
גילאי 60 - 64 4.3%
גילאי 65 ומעלה 11.2%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2020
פרופיל מעלה אפרים נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
אתר המועצה

מַעֲלֵה-אֶפְרַיִם היא התנחלות ומועצה מקומית במדבר השומרון, בגובה כ-200 מטר מעל פני הים, 4 ק"מ צפונית-מזרחית לעיירה דומא, 10 ק"מ מצומת פצאל ולמרגלות הסרטבה.

מעלה אפרים נוסדה בשנת 1978 כמרכז אזורי לכל התנחלויות בקעת הירדן, גב ההר והמורדות המזרחיים של השומרון. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1981 (למרות מספר תושביה המצומצם - הקטנה מבין המועצות המקומיות בישראל).

היישוב הזמני מעלה אפרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב הזמני היה ממוקם מעל היישוב מעלה אפרים של היום, כחצי קילומטר מערבה ממנו.

קבוצת המתיישבים שהקימה את היישוב פצאל, רצתה מלכתחילה להתיישב בבקעה במקום שבו נמצא היישוב פצאל היום, ובמקום שנמצאו אדמותיהם החקלאיות גם אז, אך בתחילה לא הותר להם הדבר[4]. הרשויות התנגדו למגורים בבקעה, כנראה מסיבות ביטחוניות, וועדת השמות הממשלתית התנגדה לשם פצאל[5]. לכן הוקם היישוב, בשנת 1970, במקום גבוה יותר, ונקרא בשם מעלה אפרים, משום שהוא נמצא בדרך העולה אל נחלת שבט אפרים. תושבי המקום לחצו על הרשויות להעבירם למקום שבו רצו להתיישב בתחילה, ובקשתם נענתה בשנת 1975.

בחודש ינואר 1975 החליטה הממשלה להקים "מרכז עירוני"[6] בשם מעלה אפרים[7]. במרץ אותה שנה עברו תושבי פצאל למקומם הקבוע בבקעה[8], ומיד אחר כך הגיעה למעלה אפרים קבוצת התושבים שעמדה להקים את היישוב נתיב הגדוד, ואיישה את המקום.

בסוף שנת 1976 התחילו להבנות בתי קבע עבור היישוב המתוכנן מעלה אפרים, במקום הסמוך ליישוב הזמני. באותו זמן הציע יגאל אלון, שהיישוב המתוכנן מעלה אפרים יהיה עיר ולא "מרכז עירוני". באותה שנה הגיעו ליישוב הזמני מעלה אפרים גם חברי הקבוצה שעמדה להקים את מושב תומר, ושהו במקום באופן זמני. בחודש מאי 1977 עברו תושבי המושב נתיב הגדוד למקומם הקבוע בבקעה. במרץ 1978 החלו תושבים לאכלס את בתי הקבע החדשים במעלה אפרים[9].

לאחר זמן מה עברו תושבי המושב תומר למקומם הקבוע בבקעה, ואת מקומם ביישוב הזמני מעלה אפרים, תפסו חיילי היאחזות נח"ל מעלה אפרים שהוקמה במקום[10]. באפריל 1979 עזבה היאחזות הנח"ל את המקום.

במקום היישוב הזמני פעל כעבור שנים בית ספר שדה, ואחר כך כפר סטודנטים ומוסדות חינוך.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף דצמבר 2022 (אומדן), מתגוררים במעלה אפרים 1,377 תושבים (מקום 256 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 6,826 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[11]

מבחינת מספר התושבים, מעלה אפרים היא המועצה המקומית הקטנה בישראל. נכון ל-2012 מעלה אפרים עומדת בראש רשימת הרשויות המקומיות המתוקצבות על ידי הממשלה. באותה שנה השקיעו משרדי הממשלה השונים 22,794 ש"ח בכל תושב של מעלה אפרים. אחריה ברשימה עמנואל עם 12,610 ש"ח לתושב.

מערת מעלה אפרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרומית למעלה אפרים נמצא אתר של מערת נטיפים ובו מין נדיר של חלזון מערות שזו אוכלוסייתו היחידה הידועה בארץ. המערה התגלתה בראשית שנות ה-90, עם סלילת תוואי משופר לכביש חוצה שומרון, עקב הרצון לשמור על הסביבה הטבעית הייחודית במערה, האתר סגור למטיילים ונעול ואין אפשרות לבקר בו ללא היתר מיוחד של רשות הטבע והגנים.

מוסדות ושירותים ביישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב בית ספר תיכון אזורי שש-שנתי "ירדן", ישיבת הסדר, מכינה קדם צבאית שלוחת מכינת בני דוד, כפר סטודנטים, פארק תעשייה, בית חב"ד ומרכז אירוח כפרי וסניפים של תנועת הנוער בני עקיבא. בית הספר היסודי "גפנים - הנ"ד" מנציח בשמו את חללי אסון הנ"ד שהתרחש בשנת 1977 בגבעת הנ"ד שמדרום ליישוב.

מעלה אפרים שוכנת ליד בסיס צבאי שמשמש כמפקדת אוגדה 162.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוף מעלה אפרים ממערב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מעלה אפרים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות ובכל יישוב בעל 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף דצמבר 2022 (אומדן); בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
  2. ^ 1 2 3 4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2020
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ מקור: עיתון דבר החבר'ה הטובים של מעלה אפרים
  5. ^ מקור: צבי אילן, עיתון דבר מעלה אפרים היישוב והדרך
  6. ^ דהיינו יישוב עירוני שתשמש כ-"מרכז אזורי" עבור היישובים הכפריים באזור
  7. ^ מקור: דליה מזורי, עיתון מעריב יישוב חדש ושני מרכזים יוקמו במרכז הבקעה
  8. ^ מקור: דליה מזורי, עיתון מעריב חברי מושב פצאל עוברים ליישוב קבע
  9. ^ מקור: עיתון דבר הוחל באכלוס מעלה אפרים
  10. ^ לנו המגל הוא החרב חלק ב' עמוד 183
  11. ^ פרופיל מעלה אפרים באתר הלמ"ס