מעלה אפרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מעלה אפרים
Maaleefrayim227 (2).JPG
מבט על היישוב
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה שלמה ללוש
גובה ממוצע ‎178‏ מטר
תאריך ייסוד 1978
סוג יישוב יישוב כפרי אחר
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 1,209 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎255
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎0.2%‏ בשנה עד סוף 2016
  - צפיפות אוכלוסייה 214 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ‎203
תחום שיפוט 5,600 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎182
32°04′16″N 35°24′14″E / 32.07116563322°N 35.4038688536349°E / 32.07116563322; 35.4038688536349
מדד חברתי-כלכלי - אשכול 5 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3251
    - דירוג מדד ג'יני
‎251
לאום ודת
יהודים: 89%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 11%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2016
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 12.2%
גילאי 5 - 9 9.9%
גילאי 10 - 14 6.1%
גילאי 15 - 19 6.3%
גילאי 20 - 29 18.6%
גילאי 30 - 44 16.1%
גילאי 45 - 59 15.3%
גילאי 60 - 64 5.3%
גילאי 65 ומעלה 10.2%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2016
חינוך
תלמידים 260
 –  יסודי 0
 –  על-יסודי 260
מספר כיתות 16
ממוצע תלמידים לכיתה 16.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ו (2015-‏2016)
פרופיל מעלה אפרים נכון לשנת 2015 באתר הלמ"ס
אתר המועצה

קואורדינטות: 32°04′16″N 35°24′14″E / 32.07116563322°N 35.4038688536349°E / 32.07116563322; 35.4038688536349

מַעֲלֵה-אֶפְרַיִם היא התנחלות ומועצה מקומית בין בקעת הירדן לשומרון, בגובה כ-200 מטר מעל פני הים, 4 ק"מ צפונית מזרחית לעיירה דומא, 10 ק"מ מצומת הבקעה ולמרגלות הסרטבה.

מעלה אפרים נוסדה בשנת 1978 על מנת לשמש כמרכז עירוני לכל התנחלויות בקעת הירדן, גב ההר והמורדות המזרחיים של השומרון. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1981.

היישוב הזמני מעלה אפרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב הזמני היה ממוקם מעל היישוב מעלה אפרים של היום, כחצי קילומטר מערבה ממנו.

קבוצת המתיישבים שהקימה את היישוב פצאל, רצתה מלכתחילה להתיישב בבקעה במקום שבו נמצא היישוב פצאל היום, ובמקום שנמצא אדמותיהם החקלאיות גם אז, אך בתחילה לא הותר להם הדבר[2]. הרשויות התנגדו למגורים בבקעה, כנראה מסיבות ביטחוניות, וועדת השמות הממשלתית התנגדה לשם פצאל[3]. לכן הוקם היישוב, בשנת 1970, במקום גבוה יותר, ונקרא בשם מעלה אפרים, משום שהוא נמצא בדרך העולה אל נחלת שבט אפרים. תושבי המקום לחצו על הרשויות להעבירם למקום שבו רצו להתיישב בתחילה, ובקשתם נענתה בשנת 1975.

בחודש 1/1975 החליטה הממשלה להקים מרכז עירוני בשם מעלה אפרים[4].

בחודש 3/1975 עברו תושבי פצאל למקומם הקבוע בבקעה[5], ומיד אחר כך הגיעה למעלה אפרים קבוצת התושבים שעמדה להקים את היישוב נתיב הגדוד, ואיישה את המקום.

בסוף שנת 1976 התחילו להבנות בתי קבע עבור היישוב המתוכנן מעלה אפרים, במקום הסמוך ליישוב הזמני. באותו זמן הציע יגאל אלון, שהיישוב המתוכנן מעלה אפרים יהיה עיר ולא מרכז עירוני.

באותה שנה הגיעו ליישוב הזמני מעלה אפרים, גם חברי הקבוצה שעמדה להקים את המושב תומר, ושהו במקום באופן זמני.

בחודש 5/1977 עברו תושבי המושב נתיב הגדוד למקומם הקבוע בבקעה.

בחודש 3/1978 החלו תושבים לאכלס את הבתים החדשים של העיר מעלה אפרים[6].

לאחר זמן מה עברו תושבי המושב תומר למקומם הקבוע בבקעה, ואת מקומם ביישוב הזמני מעלה אפרים, תפסו חיילי היאחזות נח"ל מעלה אפרים שהוקמה במקום[7]. בחודש 4/1979 עזבה היאחזות הנח"ל את המקום.

במקום היישוב הזמני פעל כעבור שנים בית ספר שדה, ואחר כך כפר סטודנטים ומוסדות חינוך.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2016, מתגוררים במעלה אפרים 1,209 תושבים (מקום 255 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.2%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2016, למעלה אפרים דירוג של 5 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2015 היה 6,683 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,868 ש"ח).[8]

מבחינת מספר התושבים, מעלה אפרים היא המועצה המקומית הקטנה בישראל. נכון ל-2012 מעלה אפרים עומדת בראש רשימת הרשויות המקומיות המתוקצבות על ידי הממשלה. באותה שנה השקיעו משרדי הממשלה השונים 22,794 ש"ח בכל תושב של מעלה אפרים. אחריה ברשימה עמנואל עם 12,610 ש"ח לתושב.

מערת מעלה אפרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרומית למעלה אפרים נמצא אתר של מערת נטיפים ובו מין נדיר של חלזון מערות שזו אוכלוסייתו היחידה הידועה בארץ. המערה התגלתה בראשית שנות ה-90, עם סלילת תוואי משופר לכביש חוצה שומרון, עקב הרצון לשמור על הסביבה הטבעית הייחודית במערה, האתר סגור למטיילים ונעול ואין אפשרות לבקר בו ללא היתר מיוחד של רשות הטבע והגנים.

מוסדות ושירותים ביישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב בית ספר תיכון אזורי שש-שנתי "ירדן", ישיבת הסדר, מכינה קדם צבאית שלוחת מכינת בני דוד, כפר סטודנטים, פארק תעשייה, ומרכז אירוח כפרי. בית הספר היסודי "גפנים - הנ"ד" מנציח בשמו את חללי אסון הנ"ד שהתרחש בסמוך ליישוב בשנת 1977.

מעלה אפרים שוכנת ליד בסיס צבאי שמשמש כמפקדת אוגדה 162.

התחבורה הציבורית ביישוב מופעלת באמצעות 2 חברות, "אפיקים" אשר מחברת את היישוב לאריאל באמצעות קו 161 שהופעל בעבר על ידי דן; ו"אגד" אשר מחברת את היישוב לירושלים ויישובי הבקעה דרך חבל בנימין עד בית שאן, באמצעות הקווים 946, 949, 941

הרב מאיר מנחם מנדל גליצנשטיין משמש רב ושליח חב"ד ביישוב.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוף מעלה אפרים ממערב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מעלה אפרים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2016.
  2. ^ מקור: עיתון דבר החבר'ה הטובים של מעלה אפרים
  3. ^ מקור: צבי אילן, עיתון דבר מעלה אפרים היישוב והדרך
  4. ^ מקור: דליה מזורי, עיתון מעריב יישוב חדש ושני מרכזים יוקמו במרכז הבקעה
  5. ^ מקור: דליה מזורי, עיתון מעריב חברי מושב פצאל עוברים ליישוב קבע
  6. ^ מקור: עיתון דבר הוחל באיכלוס מעלה אפרים
  7. ^ לנו המגל הוא החרב חלק ב' עמוד 183
  8. ^ פרופיל מעלה אפרים באתר הלמ"ס