אנדרטת הקרון (נתניה)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מונומנט  |
| כתובת | מתחם יד לבנים, שדרות בן-גוריון פינת רחוב שמחה ארליך |
| מיקום | נתניה |
| מדינה | ישראל |
| קואורדינטות | 32°18′05″N 34°50′41″E / 32.301300°N 34.844770°E |
| https://www.ha-karon.co.il/cattle-wagon | |
|
(למפת נתניה רגילה)   אנדרטת הקרון | |
  | |
אנדרטת הקרון בנתניה היא אנדרטה לזכר קורבנות השואה הניצבת במתחם בית יד לבנים בנתניה. ניצב בה קרון מספר "מינכן 246 12", הדומה לעשרות אלפי קרונות רכבות משא שהובילו בשנים 1941–1945 מיליוני יהודים מכל קצות אירופה אל מחנות הריכוז, העבודה והמוות. מסביב למסע הסעת היהודים בקרונות הרכבת האלה בנה השלטון הנאצי מנגנון שיקרי ומתוחכם, אשר נועד לייצר אשליה שהיהודים מוסעים מבתיהם למזרח אירופה למטרת עבודה ויישוב מחדש. בכול קרון נדחסו כ–100 אנשים, ילדים, נשים וגברים, צעירים וזקנים. הנסיעה ארכה כיממה ולעיתים אף יותר. במשך הנסיעה, התנאים היו מחרידים: צפיפות עד כדי מחנק, רעב, צמא ואי ידיעה מהי מטרת הנסיעה. כמיליון וחצי מתוך מיליוני היהודים האלה נפטרו כבר במהלך הנסיעה, ורק מעטים מאוד הצליחו להימלט מהם. עשרות פעולות פרטיזניות התבצעו במטרה לעכב או למנוע את נסיעת הרכבות.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקרון, שמשקלו 10 טון, נבנה בתחילת שנות העשרים של המאה שעברה.
היוזמה להבאת קרון שואה מקורי ארצה הייתה של טַטְיַאנָה-מַתַּנְיָה רוּגֶה מברלין ורוני מאיר דותן מתל אביב, העוסקים בהתנדבות במחקר ובהנצחה של קורבנות השואה. לאחר חודשים של חיפושים, אותר הקרון הזה במגרש גרוטאות באאכן, על גבול גרמניה–בלגיה. הקרון נבדק לאימות הזיהוי שלו. בסיוע תרומות הוא נרכש, הובל לישראל, הועמד על מקומו ושופץ. במהלך השיפוץ נתגלו שלושה מגני דוד חרוטים במקומות שונים על שלדת הקרון.
הקרון משמש לפעילויות הדרכה וחינוך בנושא השואה, בשילוב עם ניצולי שואה וסיפוריהם האישיים. הוא הוכר כאחד מ-24 קרונות שואה בעולם המשמשים להנצחת זכר השואה.[1]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קרון 12246, סיפור איתורו, רכישתו והבאתו של הקרון והפעילות בו, באתר יוטיוב, 5 בפברואר 2017
- טקס פתיחת אתר קרון השואה נתניה, באתר יוטיוב, 27 בינואר 2015
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אודות הקרון, באתר מצגת קרון מורשת השואה