ארווין שמרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ארווין שמרון
ארווין שימרון.png
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 14 בינואר 1919
וינה אוסטריה
פטירה 31 במאי 1978 (בגיל 59)
השכלה בית הספר למשפט וכלכלה, הר הצופים, ירושלים
השתייכות פרקליטות המדינה
תקופת כהונה 19501953
תקופת פעילות 19481978
שותפים אריה נוביק, ישי לויט, יצחק מלכו
תפקידים בולטים פרקליט המדינה השני
פעילויות נוספות עורך דין, יו"ר ועדות ציבוריות, ובהן, הוועדה לחקירת שירותי הגז בישראל, ועדת החקירה לנושא הפשיעה החמורה בישראל 1978

ארווין שאול שִׁמְרוֹן (שיוביץ[1]) (14 בינואר 1919 - 31 במאי 1978) היה עורך דין ישראלי ופרקליט המדינה השני.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמרון נולד בווינה שבאוסטריה. עם הקמת המדינה שימש כסגן פרקליט המדינה, ובין השנים 19501953 עמד בראש הפרקליטות. בתקופה זו התנהל משפט הרצח בגן מאיר. בשנת 1953 הקים משרד עורכי דין, שהתפתח למשרד שמרון, מלכו, פרסקי ושות', בראשו עמד עד לפטירתו. בין המשפטים שניהל היו משפט לילהאמר באוסלו, הגן על מיכאל צור, על יהושע בן ציון, והשתתף במשפט תל-גיבורים, ממשפטי השוחד הגדולים בישראל. משרדו היה הראשון בישראל שהתמחה בתחום האנרגיה. בין היתר, טיפל בליווי כמה מקידוחי הנפט והגז הראשונים שבוצעו בישראל, ליווה חקיקת נפט והסכמים בינלאומיים בתחום הנפט, לרבות בקשר עם שדות הנפט בסיני. שמרון אף עמד בראש ועדת חקירה למשק הגז.[2]

בשנת 1976, עמד בראש ועדת שמרון, שהוקמה כדי לבחון הצעות לתכנון רחבת הכותל המערבי. הוועדה המליצה על אימוץ התוכנית של האדריכל משה ספדיה (שלבסוף לא יושמה בפועל).[3]

בשנת 1977 מונה על ידי ממשלת ישראל לראש הוועדה לבירור נושא הפשיעה בישראל.[4]

ארווין שמרון נפטר מהתקף לב ב-31 במאי 1978, בגיל 59. הותיר אישה, בן ובת.[5] הוא נקבר בהר המנוחות.

המשרד שהקים עבר לידי הנהלת חתנו עורך הדין יצחק מולכו. גם בנו, עורך הדין דוד שמרון, הוא שותף בכיר במשרד.


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צבי מיליקובסקי
 
שרה מיליקובסקי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נתן מיליקובסקי
(רב, מחנך ופעיל ציוני)
 
שרה מיליקובסקי
(לבית לוריא)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שרה טייטל
(לבית מיליקובסקי)
 
דוד טייטל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צילה
 
בנציון נתניהו
(פרופסור להיסטוריה ופעיל ציוני)
 
אלישע נתניהו
(פרופסור למתמטיקה)
 
שושנה נתניהו
(לבית שנברג,
שופטת בבית המשפט העליון)
 
מתתיהו מיליקובסקי
 
עזרא מיליקובסקי
 
רחל שמרון
(לבית טייטל)
 
עו"ד ארווין שמרון
(פרקליט המדינה השני)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דפנה נתניהו
 
עִדו נתניהו
(רופא וסופר)
 
 
יונתן נתניהו
(מפקד סיירת מטכ"ל)
 
נתן נתניהו
(פרופסור למדעי המחשב)
 
סיניה נתניהו
(לבית הללי, כלכלנית)
 
נתן מיליקובסקי (הנכד)
 
ד"ר גיל מיליקובסקי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שרה נתניהו (לבית בן ארצי,
פסיכולוגית חינוכית)
[החל מ-1991]
 
בנימין נתניהו
(ראש ממשלת ישראל)
 
מיקי הרן
(כימאית)
[1978-1972]
 
 
פלור קייטס
(אשת עסקים)
[1984-1981]
 
 
 
 
 
 
אודרי שמרון
(מנכ"לית ההסתדרות הציונית הדסה)
 
עו"ד דוד שמרון
 
שלומית מולכו
(לבית שמרון)
 
עו"ד יצחק מולכו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יאיר נתניהו
 
אבנר נתניהו
 
נעה רוט
(לבית נתניהו)
 
דניאל רוט
 

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]