שושנה נתניהו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שושנה נתניהו
שושנה נתניהו על דוכן השופטים בבית המשפט העליון בעת היותו במגרש הרוסים, 1992
שושנה נתניהו על דוכן השופטים בבית המשפט העליון בעת היותו במגרש הרוסים, 1992
לידה 6 באפריל 1923
כ' בניסן ה'תרפ"ג
העיר החופשית דנציגהעיר החופשית דנציג העיר החופשית דנציג
פטירה 7 באוקטובר 2022 (בגיל 99)
י"ב בתשרי ה'תשפ"ג
ישראלישראל ירושלים, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1924
השכלה בית הספר המנדטורי למשפטים
תקופת כהונה 19691993 (כ־24 שנים)
תקופת הפעילות 19471993 (כ־46 שנים)
תפקידים בולטים שופטת בבית המשפט העליון בין השנים 1981–1993
בן או בת זוג אלישע נתניהו עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים נתן נתניהו עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שושנה נתניהו (6 באפריל 19237 באוקטובר 2022)[1] הייתה שופטת בבית המשפט העליון בשנים 19811993. יקירת העיר ירושלים לשנת תשס"ג (2003).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתניהו נולדה בשם שושנה שנברג בעיר דנציג לרבקה (לבית גרייבסקי) ולמהנדס דב שנברג. בשנת 1924 עלתה לארץ ישראל. למדה בבית הספר הריאלי העברי בחיפה. בילדותה כיהן אביה כמהנדס ראשי בבניין נמל חיפה וכפרופסור בטכניון. בשנת 1940 עברה את מבחני הבגרות שהונהגו על ידי שלטונות המנדט הבריטי, ובשנת 1941 החלה בלימודי המשפטים בבית הספר המנדטורי למשפטים. סיימה את לימודיה בשנת 1946 והוסמכה כעורכת דין בפברואר 1947.

לאחר קבלת רישיון עריכת הדין, החלה לעבוד במשרד עורך הדין אמנון ליפשיץ.

באמצע שנת 1948 התגייסה לצה"ל, שם שירתה 10 חודשים כסגנית התובע הצבאי של חיל האוויר.

עם שחרורה מצה"ל חזרה לעבוד כעורכת דין במשרד ש. הורביץ ושות', עד להולדת בנה בנובמבר 1951. בשנים 19521953 עבדה במשרד פרידמן-קומיסר בחיפה. בספטמבר 1952 נסעה עם משפחתה לארצות הברית ושבה לישראל בשנת 1955.

בשנת 1969 מונתה לשופטת בבית משפט השלום בחיפה[2].

בשנת 1974 מונתה לשופטת בית המשפט המחוזי בחיפה.[3] ובדצמבר 1981 מונתה לשופטת-בפועל בבית המשפט העליון[4] ובהמשך מונתה לכהן כשופטת קבועה בבית המשפט העליון, בו כיהנה עד פרישתה, בשנת 1993.[5]

ועדות חקירה ובדיקה בראשותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידים ציבוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יקירת העיר ירושלים לשנת תשס"ג (2003).

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1949 נישאה למתמטיקאי פרופ' אלישע נתניהו[6], ולזוג נולדו שני בנים: פרופ' נתן נתניהו ודן נתניהו. אלישע נתניהו נפטר בשנת 1986. אחיינו של בעלה אלישע הוא ראש ממשלת ישראל התשיעי, בנימין נתניהו.

נתניהו נפטרה ב-7 באוקטובר 2022, בגיל 99[6].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גלעד מורג, שופטת העליון לשעבר שושנה נתניהו הלכה לעולמה בגיל 99: "מעמודי התווך", באתר ynet, 7 באוקטובר 2022
  2. ^ שופטת שלום חדשה, מעריב, 28 בנובמבר 1969
  3. ^ 14 שופטים חדשים הושבעו לכהונתם, מעריב, 27 באוגוסט 1974
  4. ^ שושנה נתניהו לבית המשפט העליון, דבר, 24 בדצמבר 1981
    הודעה על מינוי שופט, 28 במרץ 1982, ילקוט הפרסומים 2804, עמ' 1544
  5. ^ רותי זוטא, "העליון טובע בים התיקים ושופטיו נשחקים עד דק", חדשות, 5 באפריל 1993
  6. ^ 1 2 מורג, גלעד (2022-10-07). "שופטת העליון לשעבר שושנה נתניהו הלכה לעולמה בגיל 99: "מעמודי התווך"". Ynet. נבדק ב-2022-10-07.