חטיבת ביסלמ"ח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תג חטיבת ביסלמ"ח

בית הספר למפקדי כיתות ומקצועות חיל הרגלים (ביסלמ"ח) או חטיבה 828. משמש כבית ספר להכשרת מקצועות החי"ר בצה"ל ובעיקר להכשרת מפקדי הכיתות של חטיבות החי"ר השונות. בעבר נקרא גם חטיבה 772. החל משנת 2007 נקרא בית הספר על שמו של הרמטכ"ל השישי צבי צור[1]. מפקד חטיבת ביסלמ"ח כיום הוא אלוף משנה עמית ימין.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר למפקדי כיתות (ביסלמ"כ) הוקם בשנת 1974 תחת פיקודו של אל"ם יעקב חסדאי, לצורך איחוד גדודי הכשרת מפקדי הכיתות אשר השתייכו לכל אחת מחטיבות החי"ר הקיימות תחת מסגרת תורתית ופיקודית אחודה. החטיבה כוללת 3 גדודים סדירים המשמשים גם כמסגרות המכשירות מפקדי כיתות בחיל הרגלים.

גדוד 906 (שועלי הנגב) שהועבר מהנח"ל. גדוד המכשיר לוחמים מהיחידות המיוחדות ומגדודי הסיור וכן לוחמים מכלל חטיבות החי"ר. בין מפקדי הגדוד נמנים: דוד הגואל, יוסף קסטל, עפר בן דוד, יחזקאל רביד, גבי פארן, רז אביבי, אמיר אבולעפיה, עוז שנהב, אייל אסרף, שמעון פרץ, דודו כהן, אביחי מור יוסף, ניתאי עוקשי.

גדוד 450 (האריה המעופף) שהועבר מחטיבת הצנחנים. הגדוד מכשיר לוחמים מכלל חטיבות החי"ר. בין מפקדי הגדוד נמנים: אהרון אשל, גיל דוד, אורי גייגר, יצחק איתן, פנחס לוי, שאול אריאלי, נדב חג'בי, אשכול שוקרון, נתי גרנט, יוסי כהן, אורן גיל, אלון רודברג, שלומי בן לולו, שי רודברג, ישי כרמלי.

גדוד 17 (אריות הגולן) שהועבר מחטיבת גולני. הגדוד מכשיר לוחמים ולוחמות מהגדודים המעורבים, וכן לוחמים מחטיבות החי"ר האחרות. פלוגה אחת בגדוד מכשירה את חניכי קורס הסמלים הבכירים. בין מפקדי הגדוד נמנים: משה יוסף (הקים את הגדוד), אהרון ורדי, דוד כץ, דובי דרור, אהוד שמחוני, דב גזית, מירון קרן, ארז גרשטיין, יוסי היימן, בצלאל טרייבר, ניסים טויטו, אודי בן מוחה, דרור חוג'יבקוב, דוד רם, ארז הדרי, משה דנגור, ארז בטת, אורן אנטמן.

עם הקמת בית הספר היה נהוג כי חניכי הקורס היו משויכים לגדודים בהתאם לחטיבות מהן הגיעו במקור, וכך הצנחנים ביצעו את הכשרת מפקדי הכיתות בגדוד 450, לוחמי גולני בגדוד 17 ואילו הנח"לאים בגדוד 906. עם הקמתן של חטיבת גבעתי וחטיבת כפיר שונה הדבר והונהג קורס מעורב אשר אותו עוברים כלל החניכים. תחילה היה בית-הספר ממוקם בהר שגור באזור כרמיאל ולאחר מכן באזור צומת הנגב ובירוחם. באוקטובר 1992 הועברו תחת כפיפותו גם הכשרות אשר התבצעו - עד יישום הסכמי אוסלו - בבה"ד 3 (בית הספר לחי"ר -ביסל"ח) אשר שכן ליד חווארה, ובית-הספר קיבל את השם בית-הספר למ"כים ומקצועות החי"ר - ביסלמ"ח. בנוסף קיים בחטיבה גדוד סיור ופלוגה מסייעת בכל אחד משלושת הגדודים במילואים.

תולדות התג[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד האיחוד בשנת 1992, לבה"ד 3 (ביסל"ח) ולביסלמ"כ, היו תגים משלהם. אחרי האיחוד עוצב תג חדש של ביסלמ"ח שכלל מצנח וספר מהתג הישן של ביסל"ח ולפיד וחרב עם ענף של זית מהתג הישן של ביסלמ"כ. בתחילה הרקע היה חמישה פסים: סגול, אדום, לבן, ירוק, צהוב. בהמשך נוסף פס בצבע הסוואה שמסמל חטיבת כפיר.

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשגרה משמש בית הספר, ששלושת בסיסיו ממוקמים בנגב, להכשרת מפקדי הכיתות וסמלי המחלקות של כל יחידות חיל הרגלים של צה"ל, וכן להכשרת לוחמי חטיבות החי"ר במקצועות המסייעים (נשק נ"ט, ניהוג נגמ"שים וכו'). בעיתות חירום משמש בית הספר כחטיבה וככוח מבצעי לחלוטין (למשל במבצע ליטני), או לצורך תגבור חטיבות החי"ר. החטיבה נמצאת תחת פיקוד מפקדת זרוע היבשה.

במבצע ליטני החטיבה, בפיקוד יצחק מרדכי, כבשה את הכפר מארון א-ראס ואת העיירה בינת ג'בייל ולוחמיה הרגו כחמישים מחבלים[2].

במלחמת לבנון הראשונה לחמה החטיבה, בפיקודו של אל"ם עמוס קוצר, תחת פיקוד עוצבת הגליל שעליה פיקד יצחק מרדכי[3]. ב-3 ביוני 1982 נעה פלוגה ב' של גדוד 450 למארב בלבנון. במהלך תנועת הכוח, בין קריית שמונה למטולה נפלה קטיושה על רכבי הגדוד, ומפגיעתה נהרג סמל אורי בילנסקי. גדוד הצנחנים של בית הספר למ"כים (גדוד 450) בפיקודו של סא"ל אורי גייגר לחם תחת פיקוד חטיבת השריון 211 הסדירה שהייתה בפיקודו של אל"ם אלי גבע. במהלך הקרבות ב-6 ביוני נקלע גדוד 450 ללחימה עזה בצומת אל-בץ ממזרח לעיר צור. בלחימה נהרגו שישה לוחמים: טוראי אייל נוי, סמל שמעון בן יתח, סמל יורם ביטון, סגן חנן שפיגל, שהיה קצין הקשר של הגדוד, סא"ל אורי גייגר, המג"ד, וסמל ראשון משה שוקרון. המחבלים לכדו את גייגר ושוקרון כשהם פצועים, הרגו אותם והשליכו את גופות השניים לבור מים. את מקומו של גייגר מילא יצחק איתן[4][5]. בהמשך הלחימה איבד הגדוד לוחמים נוספים, ובהם מ"פ סרן קובי אלזרע ,סמ"פ סרן ארז לב, סמל חן שטנר וסמל משה קזמירצ'י.

במהלך האינתיפאדה השנייה השתתפו לוחמים מבית הספר למפקדי כיתות במבצע חומת מגן וכן בסריקת ציר פילדלפי אחרי שרידי הגופות של חיילי צוות המנהרות שנספו באסון הנגמ"שים ב-12 במאי 2004. חיילי החטיבה נטלו חלק במשימת ההתנתקות והיו הראשונים שתפסו את קו הגבול החדש בין ישראל לרצועת עזה. בשנת 2014 לחמה החטיבה, בפיקוד מרדכי כהנא, במבצע צוק איתן, במהלכו הרגו לוחמיה 160 מחבלי חמאס, חשפו 20 פירי מנהרות לחימה והשמידו שלוש מהן וכן מחסן אמל"ח, בנוסף פגעו בתשתית התקשורת של ארגון החמאס ברצועה. במהלך הלחימה נהרגו חמישה מלוחמי החטיבה, בגזרת מעבר קרני, בקרב כנגד מחבלים שהגיחו ממנהרה שפתחה בשטח ישראל[6].

מפקדי בית הספר לחי"ר (בה"ד 3)[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
יהודה הררי
ישראל טל 19511952
צבי זמיר 1954 - 1955
דוד אלעזר 1956 - 1957
רם רון 1957 - 1959
אריאל שרון 1959 - 1962 לימים ראש ממשלת ישראל
אהרן אבנון 1962 - 1965
אורי ביידץ
יהודה גביש 19691970
יעקב שטרן 19701972
יהודה גולן 19721973
משה יוסף
יוסף קסטל 19741975
יעקב אור 1979 - 1981
עדי לבנת
יעקב סלע 19861987

מפקדי חטיבת בית הספר למ"כים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
יעקב חסדאי 1974 המפקד הראשון אשר הקים את החטיבה במתכונתה הנוכחית
יהודה (יודק'ה) פלד 19761977 לימים מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה
יוסף קולר 1978 - 1979
יצחק מרדכי 1978 - 1980 מפקד החטיבה במבצע ליטני
יצחק זמיר
משה ספקטור[7] 1981 - 1982 לימים מפקד אוגדת יהודה
עמוס קוצר לימים תת-אלוף, מפקדה במלחמת לבנון הראשונה
דוד אגמון לימים קחצ"ר
ברוך שפיגל 19861988 לימים תת-אלוף, סגן מתאם פעולות הממשלה בשטחים
מוטי מזרחי
אהוד שמחוני 1990 - 1991 לימים תת-אלוף, מפקד אוגדת יהודה
משה מרקובסקי
אודי שלוי
שלמה אורן לימים מפקד אוגדת איו"ש
אבי רוטשטיין 19961998
נמרוד רן 19982000
אפי עידן 20002003 לימים מפקד עוצבת אדום
אלון פרידמן 20032006 לימים ראש מטה פיקוד הצפון
הראל כנפו 20062008 לימים מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה
ירון בוים 20082011
רונן מרלי 20112013
מרדכי כהנא 20132015 מפקד החטיבה במבצע צוק איתן, לימים קצין איסוף קרבי ראשי
עמית פישר 20152017
עמית ימין אוגוסט 2017 - מפקד החטיבה הנוכחי

רשימת ההכשרות המבוצעות בבית הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוערת בקורס מדריכות חי"ר (קמ"ד), בשבוע אימוני שדה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה גבעתי, בדרך המדבר והאש - תולדות גדוד 9, תל אביב: הוצאת 'מערכות' וההוצאה לאור של משרד הביטחון, תשנ"ד - 1994, ע"מ 437–445.
  • משה גבעתי, הישרדות בספטמבר - לקחים מבצעיים ממלחמות ישראל, חולון: הוצאת 'רעות', תשע"ג-2013, עמ' 58, 105, 174-169, 180,188, 197-195, 206-205, 229, 232, 253, 264, 319-315.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ביסלמ"ח - מהיום על שמו של רא"ל צבי (צ'רה) צור, באתר דובר צה"ל, 20 בנובמבר 2007
  2. ^ הכוחות שלקחו חלק במבצע, מבצע ליטני באתר חטיבת הצנחנים.
  3. ^ יצחק מרדכי, אוגדת הגליל במלחמת של"ג, מערכות, גיליון 413, ‏ יולי 2007.
  4. ^ אלישיב שמשי, "איפה אני נמצא לעזאזל", הוצאת משרד הביטחון, 2001, עמוד 52.
  5. ^ אביחי בקר, "מי זה בכלל יצחק איתן", הארץ, ‏ 17.11.2000, כפי שהועלה באתר "פרש".
  6. ^ עדו בן פורת, תיעוד: האופנועים שאותרו במנהרת הטרור, באתר ערוץ 7, 3 באוגוסט 2014.
  7. ^ משה ספקטור (1967-1968), באתר גדוד הסיור של חטיבת גולני.
  8. ^ שיר פילו, יד ימינו של המ"מ, אתר זרוע היבשה, ‏ 14.02.2012.


קואורדינטות: 31°00′43″N 34°51′35″E / 31.011846°N 34.859855°E / 31.011846; 34.859855