בית הכנסת הגדול (נס ציונה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית הכנסת הגדול
בית הכנסת - אתרי מורשת בנס ציונה 2015 (37).JPG
מידע על המבנה
סוג בית כנסת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
קואורדינטות 31°55′37″N 34°47′46″E / 31.92704°N 34.79607°E / 31.92704; 34.79607
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בית הכנסת בנס ציונה נחנך בראש "גבעת האהבה" בנס ציונה בשנת 1926 ופעיל מאז ועד היום.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבן פינה לבית הכנסת הונחה ביוני 1912, בנוכחות הרב קוק, מנחם שינקין ואהרן אייזנברג[1]. תושבי המקום אספו לצורך הבנייה סך של 7000 פרנק מתוך 17000 פרנק הדרושים ופנו לחפש תרומות[2], ולצורך כך שלחו את ירשובסקי לירושלים[3], ללא הועיל[4] והמבנה נותר חצי בנוי[5].

ההנחה הייתה שהכסף שנאסף יספיק לצורך בניית הקומה הראשונה ועל כן בני המושבה פנו מיד להתחיל בבנייה ומכרו את החדרים ששימשו עד אז לצורך בית כנסת[6]. אולם הכסף נגמר מבלי שבניית בית הכנסת הושלמה, ועל כן שימשה כיתת בית הספר לתפילה[7].

בשנת 1922, לאחר תום מלחמת העולם הראשונה, חודשו המאמצים לאיסוף כספים להשלמת בית הכנסת[8]. בינתיים התפילות המשיכו להתקיים בבית הספר[9]. חיים טפר, הרוח החיה מאחורי השלמת בית הכנסת ארגן את בני המושבה וביחד הם בנו את בית הכנסת, שנחנך בשנת 1926. קירות בית הכנסת עוטרו בציורי קיר של דב קראוזה[10].

שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מפתיחתו של בית הכנסת הופיעו בו חזנים שונים ומפורסמים, בהם יעקב גוזמן וגרשון סירוטה[11]. המבנה שימש לא רק לקיום תפילות ואירועים חגיגיים, אלא גם להגנה על התושבים. בשנת 1929 במהלך מאורעות תרפ"ט התבצרו תושבים בבית הכנסת שבוצר בשקי חול. בהמשך הוחבא נשק של ההגנה בסליק מתחת לארון הקודש[12].

בשנת 1933 תיאר הרב של נס ציונה, יעקב גיל, את בית הכנסת כמצטיין ביופיו כלפי כל דרום יהודה[13]. בבית הכנסת התנהלה התפילה בהברה אשכנזית[14], בניצוחו של גבאי בית הכנסת, חיים טפר[15][16]. בשנת 1941 הוקמה במושבה בית כנסת נוסף לנוער, בו התפללו בהברה ספרדית.

בשנת 1942 התמוטטה עזרת הנשים שהייתה עשויה כמרפסת עץ ובשיפוצים שנעשו לאחר מכן נבנתה עזרת נשים מבטון. בשנת 1950 צייר צבי קמחי ציורי קיר חדשים על הקירות[10].

לאורך השנים עבר המבנה שינויים, אך הוא המשיך לשמש ברציפות לייעודו המקורי. לימים, הוזנחה הקומה התחתונה והפכה למחסן אך לבסוף הוסבה למשרדי מפקדת המשמר האזרחי העירוני. בית הכנסת עבר חידוש יסודי ב-2019.

תיאור המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הכנסת הוקם בסגנון האקלקטי שהיה נהוג בארץ ישראל בעת בנייתו. המבנה הוא מלבני כשצלעותיו הצרות הן במזרח ובמערב, והצלעות הארוכות בצפון ובדרום. לבית הכנסת 12 חלונות גדולים שבחלקם העליון קשת מחודדת בסגנון האדריכלות האיסלמית, ארבעה חלונות בכל אחת מהצלעות הצפונית, הדרומית והמזרחית[12]. הכניסה לבית הכנסת היא מן המערב, שקירו הוא בחצי עיגול קשתי. בצד הצלע המערבית מבנה שירות ובו מדרגות לעלייה לכניסה לעזרת הנשים. על גג בית הכנסת חזיתות מעוטרות. בחזית המזרחית גמלון מסוגנן, שבתוכו שני חלונות הנראים כלוחות הברית, כשמעליהם מגן דוד גדול[12] ומצידיו שני מגיני דוד קטנים, כולם מפוסלים בחזית. מעל למגן הדוד האמצעי מתנוססת חנוכייה. בחזית המערבית שעל גג המבנה, חזית דומה לחזית המזרחית, אך מעוגלת באופן המשתלב עם הצלע המערבית המעוגלת של המבנה.

החלל הפנימי של בית הכנסת כולל ארבעה עמודי ברזל עם כותרות קלאסיות הנושאות את תקרת האולם. לבימה צורה של משושה, מעוטרת בגווני תכלת[12]. ארון הקודש כולל מרכיבים של אדריכלות קלאסית[12].

מתחת לבית הכנסת, קומה תחתונה המשמשת כבסיס הפעלה של המשמר האזרחי.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית הכנסת הגדול בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ש. בן ציון קברסקי, ועד אל חנין, הצבי, 5 ביוני 1912
  2. ^ ישראל ברדקי, נס ציונה, מוריה, 16 באוגוסט 1912
  3. ^ מנדל קרמר, מר ירשובסקי, החרות ירושלים, 9 בספטמבר 1912
  4. ^ ישראל ברדקי, בתי כנסיות במושבות ארצנו, מוריה, 7 בפברואר 1913
  5. ^ נס ציונה, מוריה, 18 בספטמבר 1913
  6. ^ במושבות יהודה, החרות ירושלים, 10 בספטמבר 1912
  7. ^ מכתב מנס ציונה, החרות ירושלים, 20 באפריל 1913
  8. ^ קול קורא, דואר היום, 24 באוקטובר 1922
  9. ^ קול קורא, דואר היום, 27 באפריל 1923
  10. ^ 1 2 דוד הכהן, ציורי קיר בבית כנסת בנס ציונה, באתר ynet, 8 בדצמבר 2002
  11. ^ נס ציונה - צרכי ציבור, דואר היום, 23 ביוני 1926
  12. ^ 1 2 3 4 5 רון פז, ‏בית הכנסת הגדול בנס-ציונה: מחכים למשקיע, באתר גלובס, 23 במרץ 2003
  13. ^ על דיבה אחת ממרחקים, דואר היום, 12 בספטמבר 1933
  14. ^ נס ציונה, הצופה, 15 באפריל 1941
  15. ^ בית כנסת לנוער בנס ציונה, הבוקר, 9 במרץ 1941
  16. ^ יובלו של איש אדמה, הבוקר, 9 באוגוסט 1944