בית הכנסת הגדול (עפולה)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית כנסת  |
| מיקום |
עפולה |
| מדינה |
 ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1932 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1932 |
| אדריכל |
זליג אקסלרוד, יעקב יהודה |
| סגנון אדריכלי |
הסגנון הארץ ישראלי |
| קואורדינטות | 32°36′23″N 35°17′12″E / 32.606472222222°N 35.286666666667°E |
|
(למפת הכרמל רגילה)   בית הכנסת הגדול | |
  | |
בית הכנסת הגדול "בית שלום" בעפולה תוכנן על ידי זליג אקסלרוד, נבנה בשנים 1928–1932, והיה מהגדולים שבבתי הכנסת בארץ ישראל. הקמת בית הכנסת נתרמה ומומנה ברובה על-ידי שלום לואיס מארצות הברית, ועל כן הוא נקרא גם על שמו.
בית הכנסת שוכן מדרום לשדרות ארלוזורוב, השדרה ההיסטורית המרכזית של העיר עפולה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1927 שכנע הרב דב בער הכהן קוק, רבה של עפולה, יהודי בשם שלום לואיס מארצות הברית לתרום כסף לבניית בית כנסת בעפולה[1]. על ביצוע הבנייה הופקדה תנועת המזרחי[2], שמסרה את תכנון בית הכנסת לידי משרד האדריכלים של זליג אקסלרוד, אשר מסר את תכנונו לאדריכל יעקב יהודה. מנהל העבודה היה יעקב פרבשטיין. העבודה התנהלה חליפות, לפי מצבה הכלכלי של המושבה[3]. בשנת 1929 נגמר הכסף והבנייה הופסקה למשך כשנתיים[4]. לואיס לא היה יכול לתרום עוד כספים לבניית בית הכנסת ואנשי עפולה התגייסו לאסוף כספים להשלמתו[5] יחד עם תנועת המזרחי[6]. הוא הושלם לפני הימים הנוראים בשנת 1933[7].
בשנת 1938 הוחל בבניית בית לרב בסמוך לבית הכנסת[8]. באוגוסט 1939 הוכנס ספר תורה, תרומתו של שלום לואיס, שבינתיים עלה לארץ ישראל, לבית הכנסת בעפולה[1].
מבנה בית הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית הכנסת נבנה על פי הסגנון הארץ ישראלי, עם כיפת מתכת גדולת ממדים על גגו. בית הכנסת מתנשא לגובה של בניין בן שתי קומות, ומעוצב ברוח המזרח. בחזיתו כניסה מעוצבת ומעליה שני לוחות הברית ועל גג המבואה מנורה גדולה. משני צדי הבניין שישה חלונות קשתיים גדולים ומספר חלונות קטנים יותר, חלקם מרובעים וחלקם עגולים. באולם התפילה הרחב ישנם שלוש מאות וחמישים מושבים ובעזרת הנשים מאה וחמישים מושבים.
שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת ימי עפולה היה מניין יחיד בעפולה, בהשפעת הרב שלא רצה לפצל את הקהילה. אולם בתחילת 1928 יזמו בעלי המלאכה, שהרגישו מקופחים במניין המרכזי, עיכוב קריאה, הוציאו את ספר התורה (שהיה שייך להם) וייסדו מניין עצמאי[9]. באוקטובר 1933 הכניסו לבית הכנסת של בעלי המלאכה ספר תורה שהובא מקהילת מידוויל בפנסילבניה[10]. באמצע שנות ה-30 הקימו בעלי המלאכה בית כנסת משלהם, צפונית לבית הכנסת הגדול[11][12]. בית הכנסת נחנך לקראת הימים הנוראים בשנת 1938[13]. בשנת 1937 היו בעפולה המתפתחת ארבעה מניינים: בבית הכנסת הגדול, לבעלי מלאכה, לחסידים ולבני עדות המזרח[14].
בבית הכנסת התפללו בהברה אשכנזית, אולם כדי לקרב את הצעירים לבית הכנסת, הרב דרש בעברית וכן נשכר חזן[1].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 בית הכנסת הגדול בעפולה, הצופה, 14 באוגוסט 1939
- ^ עכוב עבודה בעפולה, דבר, 3 באפריל 1928
- ^ 'התחדשה העבודה בבנין בית הכנסת בעפולה', דבר, 11 בדצמבר 1928
- ^ מי אשם?, דבר, 10 בדצמבר 1929
- ^ ויברח פרבשטיין - לא זה מהאכסקוטיבה, דבר, 7 בספטמבר 1932
- ^ 'בנין בית הכנסת', דבר, 11 בנובמבר 1931.
- ^ בית הכנסת, דואר היום, 17 בספטמבר 1934
- ^ עפולה, הצופה, 21 ביולי 1938
- ^ מרידה של עמך נגד המזרחי, דבר, 14 במרץ 1928
- ^ גלגולו של ספר תורה, דבר, 29 באוקטובר 1933
- ^ בהתאחדות בעלי המלאכה, דואר היום, 4 בפברואר 1935
- ^ ארגון בעלי המלאכה בעפולה, דואר היום, 5 בינואר 1936
- ^ עפולה, דבר, 12 באוקטובר 1938
- ^ בין החרדים, דבר, 18 במרץ 1937