בית הכנסת הגדול (ראשון לציון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 31°57′51.62″N 34°48′28.00″E / 31.9643389°N 34.8077778°E / 31.9643389; 34.8077778

כיכר המייסדים ובמרכזה בית הכנסת, בגלויה בהוצאת האחים אליהו משנות ה-20

בית הכנסת הגדול בראשון לציון נבנה בשנים 18851889, והיווה מוקד חשוב בחיי המושבה. בית הכנסת ניצב על פסגת גבעה, בקצה רחוב רוטשילד וכיכר המייסדים במפגש עם רחוב אחד העם, והוא בולט למרחוק. בבית כנסת זה נהוג נוסח אשכנז בתפילות. עקב מעבר של רבים מבני הציונות הדתית אל אזורים אחרים בראשון לציון, התרוקן בית הכנסת מיושביו וכיום ישנם כחמישה מתפללים קבועים בבית הכנסת, ועיקר פעילותו של בית הכנסת מתבצעת בשבתות וחגים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניית בית הכנסת החלה בשנת 1885, ונתקלה בהתנגדות של השלטון העות'מאני, ובמצוקה כספית. כדי להתגבר על התנגדות השלטון, בנו המתיישבים את בית הכנסת במסווה של מחסן לציוד חקלאי. את הסכום הראשוני לבניית בית הכנסת תרם צבי הכהן לבונטין[1]. את המבנה תכנן ברוך פפירמייסטר, שהיה בין המתנגדים הגדולים לפקידי הברון. בית הכנסת יועד לנוסח תפילה חסידי, אך עם התערבותו של הברון גם בעניין רבני הקהילה הפך בית הכנסת לנוסח הפרושי. בניין בית הושלם בזכות תרומה של הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. במשך שנים רבות היה בית הכנסת אחד המבנים המפוארים במושבה הקטנה ומרכז חברתי למתיישביה. גם לאחר סיום הבנייה, נאלצו התושבים להסתיר את בית הכנסת. לכן החזיקו במרתף ציוד חקלאי רב, וכשהטורקים התקרבו מילאו את היכל התפילה בציוד זה, כדי שלא יראה כמו בית כנסת.

ב-2013 יזם ראש עיריית ראשון לציון דב צור שיפוץ בבית הכנסת הגדול ובמבנים הסמוכים אליו ברחוב אחד העם, כחלק ממתיחת פנים כוללת של ראשון ההיסטורית והרחבת מוזיאון ראשון לציון. השינוי הבולט במראה הוא סיוד מחדש של קירות בית הכנסת.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבית הכנסת שתי קומות: בראשונה מקום ל-150 מתפללים, ובשנייה נמצאת עזרת הנשים. בחלונות הנמצאים בשני צדי ארון הקודש ישנם ויטראז'ים של 12 שבטי ישראל, מעליו 2 חלונות ויטראז' בצורת לוחות הברית ועליהם 6 ימי הבריאה. בצידי בית הכנסת ישנם ויטראז'ים המוקדשים לחגי ישראל, לרבות יום העצמאות. מספר הדלתות והחלונות בחזית הוא 12, כמספר שבטי ישראל.

בסמוך לבית הכנסת גם בית הספר העברי הראשון, חביב, וכן המוזיאון לתולדות ראשון לציון.


גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית הכנסת הגדול בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רן אהרונסון, לכו ונלכה: סיורים במושבות העלייה הראשונה, יד בן צבי, 2004