בית הכנסת זיכרון משכן שילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית הכנסת זיכרון משכן שילה
Shilo centr synagogue.jpg
מידע על המבנה
סוג בית כנסת עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר שילה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°03′06″N 35°17′47″E / 32.05175°N 35.296416666667°E / 32.05175; 35.296416666667
www.mishkan-shilo.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בית הכנסת זיכרון משכן שילה הוא בית הכנסת המרכזי של שילה, הבנוי בצורה שנועדה להנציח את מבנהו של משכן שילה. מיקומה של שילה העתיקה בה שכן המשכן במשך 369 שנה, מזוהה בשילה הקדומה בסמוך ליישוב בן זמננו.

זהו המבנה המונומנטלי, הסימבולי והבולט ביותר[דרוש מקור] בהתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון, ומשקף היטב את רוח התקופה שבה הוקמה התיישבות זו.

הקמת בית הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1979 יזם עירא רפפורט, תושב שילה, את הקמת בית הכנסת, שיישא אלמנטים של משכן שילה. הוא פנה לאדריכל זלמן דויטש מאלון שבות. לאחר גיבוש התוכנית הצטרף לתכנון שותפו שמשון זלצמן.

מבנה בית הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנים בית הכנסת. הקירות מצופים עץ, ארון הקודש בצורת ארון הברית, והבימה בצורת מזבח הזהב.
המעלה לעזרת הנשים, בצורת מזבח הנחושת
ארון הקודש מיוצב על עמוד אחד, עם טבעות משני צדיו

הקירות החיצוניים של בית הכנסת עשויים אבן גיר ולא עצי שיטים ויריעות עור כמו במשכן במדבר. השיטה היא כמו במשכן בשילה, כאשר במשכן היו העמודים מבחוץ עשויים אבן כפי שנכתב במסכת זבחים:

לא הייתה שם תקרה, אלא בית של אבנים מלמטה ויריעות מלמעלה

פרק י"ד משנה ו

בפנים בית הכנסת מצופים העמודים בעץ כפי שהיה במשכן במדבר סיני.[1] בחזיתו הארוכה של בית הכנסת נבנו 20 עמודים ובממד הצר נבנו 8 עמודים - 6 באמצע ו-2 בצדדים, בדומה למספר הקרשים שהרכיבו את המשכן. גובהם של העמודים כ-5 מטרים, גובה השווה ל-10 אמות - גובה הקרשים במשכן.

מספר העמודים בבית הכנסת תואם למספר הקרשים במשכן כפי שמוזכר בספר שמות:

וְעָשִׂיתָ אֶת-הַקְּרָשִׁים, לַמִּשְׁכָּן, עֶשְׂרִים קֶרֶשׁ, לִפְאַת נֶגְבָּה תֵימָנָה. וְאַרְבָּעִים, אַדְנֵי-כֶסֶף, תַּעֲשֶׂה, תַּחַת עֶשְׂרִים הַקָּרֶשׁ: שְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת-הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד... וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִית, לִפְאַת צָפוֹן, עֶשְׂרִים, קָרֶשׁ. ... וּלְיַרְכְּתֵי הַמִּשְׁכָּן, יָמָּה, תַּעֲשֶׂה, שִׁשָּׁה קְרָשִׁים. ג וּשְׁנֵי קְרָשִׁים תַּעֲשֶׂה, לִמְקֻצְעֹת הַמִּשְׁכָּן--בַּיַּרְכָתָיִם.

פרק כ"ו, י"ח - כ"ב בדילוגים

בבסיס העמודים ניצבים אדנים, כאשר לכל עמוד שני אדנים, כשם שבמשכן היו שני אדנים לכל קרש. גג בית הכנסת נעשה מיציקת בטון, דמוית יריעת עור, המקבילה ליריעות שכיסו את המשכן ואת משכן שילה. ניתן להבחין ביציקת הבטון על הגג בעשרה חלקים, המקבילה לעשר היריעות שכיסו את המשכן.

העלייה לעזרת הנשים נבנתה כך שתדמה את מידותיו של כבש מזבח הנחושת שהיה בחצר המשכן. במעלה הכבש, ישנן ארבע פינות עליונות בולטות, שמציינות את קרנות המזבח. בדפנות החיצוניים של המעלה, סומן היסוד, בגובה אמה מהקרקע, (כחצי מטר) שהבדיל במזבח בין מקום זריקת דם של הקורבנות שונים. בניגוד לכבש המזבח, המעלה לעזרת הנשים כולל מעקה, מסיבות בטיחותיות. בשל אילוצי גובה, ממשיך מעלה שני, המתחבר ב-90 מעלות עם הכבש הראשון, עד למפלס עזרת הנשים.

ארון הקודש בבית הכנסת, המקביל לארון הברית, כאשר משני צדדיו הטבעות המיועדות לבדי הארון בהם נשאו בני ישראל את הארון כאשר נדדו עם המשכן במדבר סיני. ארון הקודש נבנה כך שרק רגל אחת מייצבת אותו אל הקרקע[2], דבר המרמז על המדרש שארון הברית 'נשא את נושאיו' בעת מעבר הירדן בכניסת בני ישראל לארץ[3]. האדריכלים נמנעו מלעצב כרובים בדמות מלאכים, כפי שהיה במקור, והסתפקו בעיטור הנראה ככנפיהם הפרוסות של הכרובים.[4]

בימת הקריאה בתורה במרכז האולם בנויה משיש, בדגם מזבח הזהב, אולם לא במידותיו למעט בגובה. גובה הבמה שתי אמות וקו מפריד בין האמה העליונה לבין האמה התחתונה. לא נבנו טבעות לבדים בצדדיו, כיוון שהן היו מקשות על מעבר המתפללים באולם. גם הזר, שהיה עשוי זהב חסר, אך הקרנות שוחזרו, מעין ריבועים, בכל אחת מארבע הפינות. המזבח הוא החלק התחתון של הבימה החלק העליון הוא שולחן לחם הפנים, שהוא בעצם השולחן שעליו מניחים את ספר התורה.

בנוסף לבימה נבנה גם עמוד לחזן גם הוא בצורת מזבח הזהב.

בכותל הפונה לירושלים (לכיוון דרום) מותקנים חלונות ויטראז' ובהם תמונות סמלי שבטי ישראל. במאפיינים אלה שונה בית הכנסת ממשכן שילה, שפנה לכיוון מערב, ובכך גובר אופיו כבית כנסת (שנהוג להפנות את חזיתו לעבר ירושלים) על אופיו כדגם של המשכן.

על אחד העמודים בבית הכנסת ישנה מנורה דולקת, אם כי לא כדוגמת המנורה במשכן. אובייקט בדמות שולחן הפנים טרם נבנה, אף כי הייתה תוכנית לבנות ארון לספרים בצורת השולחן ומדפי לחם הפנים.

תחת הגג פרוסים בדים מחוברים בלולאות, שמסמלות את כיסויי הבדים השונים למשכן, שכבת העורות הנקראת "המשכן" עליה נפרסו אחר כך השכבות "האוהל" ו"המכסה" הנראים מחוץ למבנה.

בין החלק המיועד למתפללים לבין החלק המוגבה שבו ארון הקודש, נבנו ארבעה עמודים המסמלים את העמודים שנשאו את הפרוכת, שהבדילה בין ההיכל לבין קודש הקדשים במשכן ובמקדש.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Tribe of Israle Stained glass C.jpg
Magnify-clip.png
מרכז

במקור הויטראז' מורכב מ-6 חלונות כפולים, סך הכול 12 חלונות. התמונה היא איחוד מלאכותי של החלונות. את התמונות המקוריות אפשר לראות באתר התמונות בקישורים החיצוניים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "ההר הטוב הזה מסלולים ואתרים בדרום השומרון מאת דניאל אלדר ויוסף ירושלמי הוצאת בית אל ירושלים תשס"ט 2009 " עמוד 135
  • זאב ח. ארליך (ז'אבו), בתבנית המשכן, מקור ראשון - מוסף השבת, 3 במרץ 2006

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי הגמרא במסכת זבחים קירות המשכן בשילה היו עשויים אבן גם מבפנים. רק בתלמוד הירושלמי כתוב, שעשרה הטפחים הראשונים היו עשויים אבן, ועליהם למעלה, היו הקרשים. לפי זה, יש שתי אפשרויות. א. הקרשים עמדו על גבי האבן, וממילא גובה המשכן היה גבוה יותר בעשרה טפחים. ב. הקרשים עמדו בתוך מסגרת של אבן, וגובה המשכן נשאר זהה לזה שהיה במדבר. לפי פירוש זה של הירושלמי, הייתה אבן מבחוץ, וגם זה היה רק בגובה של עשרה טפחים. לפי הבבלי, היה רק קיר של אבן. אם ננסה להבין גם בבבלי, שהיו גם קרשי עץ מבפנים, היה הדבר משנה את רוחב המשכן ואורכו, ומשנה את הנחת היריעות עליו, באופן שחלק מקירותיו היו יכולים להיות חשופים.
  2. ^ התכנון המקורי היה שהארון יהיה תלוי על שני זיזים אשר יוצאים מהקיר, כפי שנשאו את הארון במוטות, משיקולים הלכתיים הוסף העמוד למטה
  3. ^ גמרא מסכת סוטה דף ל"ה
  4. ^ מקור: אריאל פילבר.