בית הנערה (הוד השרון)

בית הנערה
ביתו של נורמן שיפר כחלק ממתחם "בית הנערה" בהוד השרון (2020)
ביתו של נורמן שיפר כחלק ממתחם "בית הנערה" בהוד השרון (2020)
מידע כללי
סוג מוסד חינוכי
שימוש פדגוגי
כתובת רח' הבנים
מיקום הוד השרון
מדינה ישראלישראל ישראל
בעלים ישראל קנדה
נגישות כן
מידות
שטח 185 דונם
קואורדינטות 32°09′20″N 34°53′01″E / 32.15564287833001°N 34.8834772622267°E / 32.15564287833001; 34.8834772622267
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
חנוכת החווה ב-1929. מימין לשמאל: פועל, יעקב הלפרין, תרזה שיפר, נורמן שיפר, יהושע חנקין, לא ידוע, עשהאל צוקרמן, פועל

בית הנערה הוא שמו של מתחם בהוד השרון שהוקם בשנות ה-40 כדי לשמש מוסד חינוכי. השטח בו הוקם המוסד נרכש על ידי עיריית תל אביב-יפו לאחר שבעלי האדמות, שרכשו את המקום בשנות ה-20 והפעילו במקום חווה חקלאית, פשטו את הרגל. הפעילות החינוכית במקום נמשכה עד 2003 ומאז קיימת מחלוקת בין עיריית תל אביב ועיריית הוד השרון בנוגע לאופי הבנייה במקום.

חוות נורמן שיפר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבעלים הראשונים של האדמות עליהן נבנה "בית הנערה" היה נורמן (נחום) שיפר (Schiffer) שהיה פעיל ציוני מויניפג שבקנדה[1]. ב-1923, כשהוא בתפקיד סגן נשיא קק"ל בויניפג, היה שיפר שותף להתארגנות של ארגונים ציונים בקנדה שמטרתה הייתה חיזוק ההתיישבות היהודית בארץ ישראל.

ב-1927 עלה ארצה עם אשתו ושבעת ילדיהם יחד עם שותפו יעקב הלפרין ובסיועו של יהושע חנקין רכש כ-1,000 דונם מאדמות כפר אבו כישכ על שפת נחל הירקון. מטרתו של שיפר הייתה לטעת באדמותיו פרדס אולם תוכניותיו התעכבו לאחר שאשתו חלתה ב-1929 דבר שאילץ אותו לחזור לקנדה שם נפטרה ב-1930. לאחר פטירתה חזר ארצה להמשך פיתוח אדמותיו ואף ניסה לגייס משקיעים נוספים מקנדה לרכישת אדמות נוספות[2].

ההענות לפניותיו של שיפר לציונים בקנדה לא נענו ובמקביל נתקל בקשיים לנהל את החווה עקב מחסור בכספים וחוסר ידע מקצועי בתחום החקלאי ובסופו של דבר נאלץ למנות את עשהאל צוקרמן מגדרה כמנהל עבודה.

ב-1929 מכר שיפר 129 דונם מאדמותיו למקימי כפר הדר והסתייע בהם בעיבוד אדמותיו ורכישת אדמות נוספות. על אף עבודתו המסורה והשקעותיו לא ראה שיפר הצלחה במעשיו, שקע בחובות וב-1932 פשט רגל ונאלץ לוותר על רכושו ואדמותיו כדי להחזיר את חובותיו לבנקים[3][4][5].

הקמת "בית הנערה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1932 מכרו הבנקים את אחזקותיהם באדמותיו של שיפר למשפחת אליס וזו מכרה ב-1944 את האדמות לעיריית תל אביב-יפו. ב-1946 הקימה עיריית תל אביב במקום מוסד לחינוך מיוחד בשם "המעון העירוני לילדים בהדר" וב-1951 שונה שם המוסד ל"המעון העירוני לילדים בהדר-רמתיים"[6]. ב-1960 העבירה עיריית תל אביב את מוסד "בית הנערה" מרחוב סירקין בתל אביב למתחם המוסד החינוכי בהוד השרון[7][8] ושני המוסדות פעלו זה לצד זה תקופה ארוכה. בסופו של דבר הפך השם "בית הנערה" לשם המייצג את שני המוסדות.

ההסבר להפעלת המוסדות החינוכיים של תל אביב כל כך רחוק מהעיר מוסבר במחיר הזול של האדמות ובגישה החינוכית שתמכה בחינוך בסביבה כפרית ובשילוב עבודת כפיים בתהליך החינוכי.

מוסדות החינוך שפעלו במקום הציעו לתלמידים תנאי פנימייה. הם פעלו תחילה מבתי החווה של נורמן שיפר ובהמשך נבנו בתים נוספים כדי לאפשר את הגדלת המוסדות ואת קליטת תלמידי "בית הנערה". הרחבה זו הצריכה עקירת חלקים גדולים מהפרדס ששתל שיפר.

בשנת 2003 נסגרו שני המוסדות והמבנים ננטשו כשסביב חלקם הוקמה גדר לאחר שהוגדרו כמבנים מסוכנים. קירות המבנים משמשים לוח קנבס לאמני גרפיטי.

תוכניות הבנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מ-1990, עם הפיכתה של הוד השרון לעיר, הותוותה תוכנית מתאר לפיתוח עירוני. במסגרת זו התקיים שיתוף פעולה עם עיריית תל אביב כדי לקדם בנייה רוויה במקום. במסגרת תהליך זה מכרה עיריית תל אביב את זכויותיה בשטח לחברת ישראל קנדה תמורת 511 מיליון שקלים.

ב-2018 נבחר אמיר כוכבי לראשות עיריית הוד השרון והעירייה הפקידה התנגדות לתוכניתה של "ישראל קנדה" מתוך רצון לשמר את האדמות כריאה ירוקה[9] . השינוי ביעוד הקרקע אושר לאחר שהעירייה אישרה ל"ישראל קנדה" חלופה לבניית 241 יח"ד באתר אחר ואף פיצתה אותה בהיתר לבניית 18 יח"ד נוספות[10].

התוכנית לשימור המבנים ב"בית הנערה" נתקלת באתגר הנובע מחוסר בתיעוד מבני האתר שיאפשר לקבוע מי מהמבנים בעל ערך היסטורי ומה הייתה צורתם המקורית. מבחינה זו נחלקים המבנים באתר ל-3 קבוצות:

  • מבני חוות שיפר המקוריים (כולל ביתו של שיפר).
  • מבני "המעון העירוני לילדים בהדר".
  • מבני "בית הנערה"

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית הנערה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שיפר נולד ב-1888 בפולין והיגר ב-1904 למונטריאול ובהמשך נדד לויניפג שם התחתן וירש את החווה של חמו
  2. ^ שיפר תכנן להגדיל את אדמותין ל-4,000 דונם
  3. ^ הודעה של ההוצאה לפועל בנוגע לרכוש של נורמן שיפר, הארץ, 11 במאי 1931
  4. ^ מכירה פומבית של חפצי חוות נורמן, דבר, 13 במאי 1931
  5. ^ לאחר אובדן אדמותיו עבר לתל אביב ובהמשך לרמת השרון שם נפטר ב-1964
  6. ^ שינוי השם בעקבות האיחוד בין כפר הדר ורמתיים
  7. ^ "בית הנערה" הועבר לרמתיים, מעריב, 8 בינואר 1961
  8. ^ בית הנערה נפתח בהדר-רמתיים, על המשמר, 9 בינואר 1961
  9. ^ מתחם בית הנערה יהפוך לפארק עירוני, באתר "ירוק - רשת מקומונים בשרון"
  10. ^ שלומית צור, הוד השרון: 18 דירות נוספו לתוכנית, פארק "בית הנערה" ניצל מבנייה, באתר כלכליסט, 3 ביוני 2021