לדלג לתוכן

בלאדי מרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בלאדי מרי
נתונים
מרכיבים וודקה, מלח סלרי, פלפל, כוס הייבול, גבעול סלרי, טבסקו, מיץ לימון, רוטב ווסטרשייר, מיץ עגבניות, טריז לימון עריכת הנתון בוויקינתונים
אופן ההכנה מזיגה ישירה
כוס כוס הייבול
קישוט מקל סלרי / מלפפון כבוש או שניהם
הערות ניתן להוסיף קישוטים או מרכיבים נוספים. ראה בגוף הערך
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בלאדי מריאנגלית: Bloody Mary) הוא קוקטייל המוכר רשמית על ידי איגוד הברמנים הבינלאומי המורכב מוודקה ומיץ עגבניות בתוספת תבלינים וחומרי טעם המשתנים בגרסאות שונות של המשקה, כגון: רוטב ווסטרשייר, טבסקו, מרק בקר צח או תרכיז מרק בקר, חזרת, מלח, פלפל שחור, פלפל קאיין, מיץ לימון או מלח סלרי.

את הקוקטייל נהוג להגיש עם פרוסת לימון או בוחשן (פלסטי רגיל או ממקלון גזר/גבעול סלרי)

קיימים חילוקי דעות באשר למקורו של הקוקטייל ׳בלאדי מרי׳. על פי גרסה אחת הוא נוצר על ידי ג'ורג' ג'סל, סמוך לשנת 1939. טור רכילות בעיתון "ניו יורק הראלד טריביון", מתאריך 2 בדצמבר 1939, הוא כנראה האזכור הראשון בכתובים של המשקה, לצד המתכון המקורי.

פרננד פטיוט אימת את העובדה שג'ורג' ג'סל היה הראשון שיצר את המשקה. פטיוט הוסיף תבלינים למשקה הבסיסי שהיה מורכב ממיץ עגבניות ווודקה. בריאיון לניו יורקר שהתפרסם ביולי 1964, פטיוט סיפר: "אני הוא זה שיצר את הבלאדי מרי שמכירים היום. ג'סל טוען שהוא יצר את המשקה, אבל זה היה לא יותר מאשר וודקה ומיץ עגבניות כאשר אני התחלתי לטפל בו. שמתי על תחתית השייקר ארבעה ניעורים טובים של מלח, שניים של פלפל שחור, שניים של פלפל קאיין ושכבה של רוטב ווסטשייר. אחר כך הוספתי קצת מיץ לימון וקרח כתוש, שתי אונקיות וודקה ושתי אונקיות של מיץ עגבניות סמיך. ניעור, סינון ומזיגה לכוס. אנו מגישים בין מאה למאה וחמישים משקאות בלאדי מרי בחדר קינג קול ובשאר חדרי האירוח והמסעדות."

השם "בלאדי מרי" קשור למספר דמויות היסטוריות (במיוחד מרי הראשונה, מלכת אנגליה) ודמויות ספרותיות, במיוחד מן הפולקלור. האמונה העממית היא שהשחקנית האמריקנית מרי פיקפורד שימשה השראה לשם המשקה. עת נוצר הבלאדי מרי, היה כבר קוקטייל אחר קרוי על שם מרי פיקפורד אשר מורכב מרום, סירופ רימונים, וליקר מרשינו (Maraschino).

בשנת 1934 כונה הקוקטייל בשם "אוקונוס אדום" במלון סנט רג'יס, שם הועסק באותה תקופה המוזג פרננד פטיוט. במלון זה החלו לראשונה להוסיף רוטב טבסקו למשקה ובאופן הדרגתי החל השם "בלאדי מרי" להיות שגור יותר, כנראה עקב דמיונו של המשקה לצבעו של הדם. בשנות ה-60 החלו להגיש את המשקה עם גבעול סלרי, לאחר בקשה מיוחדת של אורח, במלון אמבסדור מזרח בשיקגו. נוהג זה נפוץ עד מהירה אף למקומות אחרים.

הכנה והגשה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוקטייל בלאדי מרי, כמו גם גרסתו נטולת האלכוהול "וירג'ין מרי" (מילולית: הבתולה מריה), הם משקאות המוגשים בדרך כלל בשעות אחר הצהריים.

אף שערבוב של וודקה עם מיץ עגבניות אינו דורש מיומנות מיוחדת, ברבות השנים התפתחו גרסאות מורכבות יותר של המשקה אשר הפכו לסימן היכר של המוזגים המכינים אותם. קישוט נפוץ למשקה, כאשר הוא מוגש בכוס גבוהה עם קרח, הוא גבעול סלרי.

בלאדי מרי בגרסת בית הספר למוזגות בניו יורק:

ניתן לנער המשקה בשייקר או לערבב באיטיות בכוס. ניתן לקשט את המשקה במגוון רחב של דרכים, ביניהן: גבעול סלרי, או שיפוד עליו נעוצים זיתים מגולענים, מלפפון חמוץ, גזר, פטריות מאכל, או ירקות אחרים. ניתן אף לקשט בפיסת נקניק או שרימפ, או גבינה צהובה על שיפוד.

ניתן לרכוש תערובת מיץ עגבניות מתובלת וארוזה (ללא וודקה) להכנת בלאדי מרי.

על בסיס מיץ העגבניות המתובל, יחד עם קרח, קיימות עשרות גרסאות שונות לקוקטייל בלאדי מרי, על בסיס משקאות אלכוהוליים שונים: שרי, אבסינת, סאקה, טקילה, ויסקי, רום, גינס, ג'ין, ועוד. גרסת הטקילה לבלאדי מרי נקראת בלאדי מריה וגרסת הג'ין - רד סנאפר.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]