חזרת הגינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgחזרת הגינה
Armoracia rusticana.jpg
מצב שימור

מצב שימור: ללא חשש (LC)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששconservation status: least concern
מיון מדעי
ממלכה: צמחים
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: צלפאים
משפחה: מצליבים
סוג: חזרת
מין: חזרת הגינה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Armoracia rusticana
שורשים של חזרת בדוכן בשוק בווינה

חֲזֶרֶת הגינה (שם מדעי: Armoracia rusticana) היא מין צמח רב-שנתי ממשפחת המצליבים (הכוללת בין השאר גם את החרדל, הכרוב, הברוקולי והצנון). השורש משמש כירק או תבלין, והחל מהמאה ה-13 לספירה הוא מייצג את המרור בקערת ליל הסדר, בקרב חלק מקהילות יהודי אירופה.

תיאור הצמח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצמח גדל עד לגובה של מטר אחד, והוא מתורבת בעיקר בשל שורשו המחודד, הגדול והלבן. להתפתחות השורש דרושים כ-10 חודשי גדילה, במהלכם הוא צורך כמויות מים גדולות מאד - כ-1,300 קוב מים לדונם לשנה. עלי הצמח, הגדולים והשסועים, אכילים אף הם. פרחיו לבנים וקטנים. בחקלאות מתרבה החזרת על ידי ייחורים, הנשתלים לרוב באביב ובסתיו. יתרונו הגדול של סוג גידול חקלאי זה הוא העדר מזיקים, מאחר שחיידקים וטפילים נרתעים מפניו.

ישנה טענה לפיה למעלה משני שליש מכמות החזרת בעולם גדלה בעיר קולינסוויל, אילינוי, ארצות הברית, המגדירה עצמה "בירת החזרת העולמית".

בישראל מגדלים כיום את החזרת בעיקר ארבעה מגדלים גדולים, שניים מכפר ביאליק ליד קריית ביאליק ושניים מכפר חסידים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור החזרת הוא מזרחה ודרומה של אירופה. במצרים העתיקה גידלו חזרת כבר ב-1500 לפני הספירה[דרוש מקור]. ביוון העתיקה השתמשו בצמח כשיקוי אהבה וכמשכך כאבים[דרוש מקור]. אגדה מספרת כי האורקל מדלפי אמר לאפולו שחזרת שווה את משקלה בזהב[דרוש מקור][1]. קאטו הזקן עסק בהרחבה בצמח בכתביו על גידולי השדה[דרוש מקור]. כיום סבורים שהעמים הסלאבים הביאו את החזרת למרכז אירופה. גידול החזרת בסביבות הערים נירנברג ובמברג שבדרום גרמניה מתועד מתקופת שלטונו של קרל הגדול. החל מהמאה ה-13 לספירה החזרת מייצגת את המרור בקערת ליל הסדר. זאת, אף שלאמיתו של דבר, כפי שנאמר בגמרא, ה"חזרת" שמופיעה במשנה היא החסה ובנוסף, בכל המקורות מזהים את ה"חְרֵיין" (או כְרֵיין) עם ה"תמכא" ולא עם ה"חזרת"[דרוש מקור]. ככל הנראה החזרת הובאה לצפון אמריקה מאזור שפרוולד שבצפון-מזרח גרמניה. החזרת הוגדרה בוטאנית לראשונה על ידי קארל פון לינה תחת השם Cochlearia armoracia בשנת 1753. החזרת גדלה כיום גם כפליט תרבות במרכז אירופה. במזרח רוסיה ובאוקראינה ניתן למצוא את מין הבר של החזרת.

החזרת כתבלין[עריכת קוד מקור | עריכה]

את התבלין מכינים על ידי ריסוק השורש והוספת מלח בישול וחומץ. לתבלין מוסיפים לפעמים סלק, המקנה לו צבע אדום. חזרת משמשת גם להכנת כמה ממרחי חרדל. מחוץ ליפן יש המכינים ממרח ואסאבי מחזרת גינה צבועה ירוק במקום מואסאבי.

בגרמניה ובאוסטריה ניתן לרכוש אותו מעורב בשמנת כממרח והוא מעובד לעתים קרובות יחד עם תפוחים מזן חמוץ (Apfelkren) כתוספת לבשר בקר מבושל או דג מעושן.

שורש החזרת עצמו הוא כמעט חסר ארומה, אולם כשהוא מגורד או נחתך, מפעילים אנזימים מן החלק הפגוע סיניגרין המרכיב "שמן חרדל", והוא היוצר גירוי בטעם ואף בעיניים. יש להשתמש בחזרת מיד לאחר שגורדה או לערבבה בחומץ, מפני ששורשה הופך כהה, מאבד את חריפותו ומקבל טעם מריר ולא נעים כאשר הוא נחשף לאוויר ולחום.

חזרת מכילה אשלגן, סידן ומגנזיום, כמו גם שמנים נדיפים כמו שמן החרדל (שמן המופק מזרעי חרדל) קוטל החיידקים. כשהוא טרי מכיל הצמח כמות מה של ויטמין C. האנזים פרוקסידאז (Peroxidase) המצוי בצמח משמש כמגביר ומזהה נוגדנים.

סגולות רפואיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאנזים סיניגרין יש יכולות אנטיביוטיות, לכן נעשה שימוש בחזרת ברפואה העממית לטיפול במחלות בדרכי הנשימה, בזיהומים בדרכי השתן והקלה על כאבים. כמו כן הוכיחו מחקרים כי אכילה קבועה של האנזים מורידה את הסבירות להתפתחות סרטן או מעכבת את התפשטותו. מריחת חזרת על העור גורמת להרחבת נימי הדם ובכך מעודת את זרימת הדם בגוף. החזרת גם מעודדת הזעה, מכייחת ומסייעת לגוף להפריש ליחה. במערכת העיכול מגבירה החזרת הפרשת מיצי מרה ועוזרת כנגד עצירות ונפיחות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "הארץ", 6 באפריל 2012